Hebraic Beasts and Where to Find Them Part 7: Creatures Great and Small

The Gnat

אזל שדריה לטיטוס ואמר (דברים לב, לז) אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר (תהלים עד, ד) שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות

Gittin 56b:8-9

§ Vespasian went back to Rome and sent Titus in his place. The Gemara cites a verse that was expounded as referring to Titus: “And he shall say: Where is their God, their rock in whom they trusted?” (Deuteronomy 32:37). This is the wicked Titus, who insulted and blasphemed God on High. What did Titus do when he conquered the Temple? He took a prostitute with his hand, and entered the Holy of Holies with her. He then spread out a Torah scroll underneath him and committed a sin, i.e., engaged in sexual intercourse, on it. Afterward he took a sword and cut into the curtain separating between the Sanctuary and the Holy of Holies. And a miracle was performed and blood spurted forth. Seeing the blood, he mistakenly thought that he had killed himself. Here, the term himself is a euphemism for God. Titus saw blood issuing forth from the curtain in God’s meeting place, the Temple, and he took it as a sign that he had succeeded in killing God Himself. As it is stated: “Your enemies roar in the midst of Your meeting place; they have set up their own signs for signs” (Psalms 74:4).

גיטין נ״ו ב:י״ג-י״ז

עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה אמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא שמע קל ארזפתא אישתיק אמר איכא תקנתא כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל כי הוה קא מיית אמר להו ליקליוה לההוא גברא ולבדרי לקיטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא

Gittin 56b:13-17

It is further related about Titus that he was once traveling at sea and a wave rose up against him and threatened to drown him. Titus said: It seems to me that their God, the God of Israel, has power only in water. Pharaoh rose against them and He drowned him in water. Sisera rose against them and He drowned him in water. Here too, He has risen up against me to drown me in water. If He is really mighty, let Him go up on dry land and there wage war against me. A Divine Voice issued forth and said to him: Wicked one, son of a wicked one, grandson of Esau the wicked, for you are among his descendants and act just like him, I have a lowly creature in My world and it is called a gnat. The Gemara interjects: Why is it called a lowly creature? It is called this because it has an entrance for taking in food, but it does not have an exit for excretion. The Gemara resumes its story about Titus. The Divine Voice continued: Go up on dry land and make war with it. He went up on dry land, and a gnat came, entered his nostril, and picked at his brain for seven years. Titus suffered greatly from this until one day he passed by the gate of a blacksmith’s shop. The gnat heard the sound of a hammer and was silent and still. Titus said: I see that there is a remedy for my pain. Every day they would bring a blacksmith who hammered before him. He would give four dinars as payment to a gentile blacksmith, and to a Jew he would simply say: It is enough for you that you see your enemy in so much pain. He did this for thirty days and it was effective until then. From that point forward, since the gnat became accustomed to the hammering, it became accustomed to it, and once again it began to pick away at Titus’s brain. It is taught in a baraita that Rabbi Pineḥas ben Arova said: I was at that time among the noblemen of Rome, and when Titus died they split open his head and found that the gnat had grown to the size of a sparrow weighing two sela. It was taught in another baraita: It was like a one-year-old pigeon weighing two litra. Abaye said: We have a tradition that its mouth was made of copper and its claws were fashioned of iron. When Titus was dying, he said to his attendants: Burn that man, i.e., me, and scatter his ashes across the seven seas, so that the God of the Jews should not find me and stand me for judgment.

The Ram

בראשית כ״ב:י״ג

(יג) וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃

Genesis 22:13

(13) When Abraham looked up, his eye fell upon a ram, caught in the thicket by its horns. So Abraham went and took the ram and offered it up as a burnt offering in place of his son.

פרקי דרבי אליעזר ל״א:י״א

(יא) ר' זכריה אומר, אותו האיל שנברא בין השמשות היה, ובא להתקרב תחת יצחק, והיה סמאל עומד ומסטינו כדי לבטל קרבנו של אברהם אבינו, ונאחז בשני קרנותיו בין האילנות, שנ' וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו. מה עשה אותו האיל, פשט את ידו ואחז בטליתו של אברהם אבינו ונאחז בשתי קרנותיו בין האילנות, שנ' וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר, והביט אברהם וראה האיל והלך והתירו והקריבו תחת יצחק בנו, שנ' וילך אברהם ויקח את האיל וכו'.

Pirkei DeRabbi Eliezer 31:11

(11) Rabbi Zechariah said: That ram, which was created at the twilight, ran and came to be offered up instead of Isaac, but Sammael was standing by, and distracting it, in order to annul the offering of our father Abraham. And it was caught by its two horns in the trees, as it is said, "And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold, behind him a ram caught in the thicket by its horns" (Gen. 22:13). What did that ram do? It put forth its leg and took hold of the coat of our father Abraham, and Abraham looked, saw the ram, and he went and set it free. He offered it up instead of Isaac his son, as it is said, "And Abraham went and took the ram, and offered it up for a burnt offering in the stead of his son" (ibid.).

פרקי דרבי אליעזר ל״א:י״ג

(יג) ר' חנניא בן דוסא אומר, אותו האיל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה. אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי, גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם, עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל, שנ' איש בעל שער וכו', קרניו של איל, של שמאל שתקע בו בהר סיני שנ' ויהי במשוך בקרן היובל, ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא, שנ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיה ה' למלך על כל הארץ.

Pirkei DeRabbi Eliezer 31:13

(13) Rabbi Chanina ben Dosa said: From that ram, which was created at the twilight, nothing came forth which was useless. The ashes of the ram were || the base which was upon the top of the inner altar. The sinews of the ram were the strings of the harp whereon David played. The ram's skin was the girdle (around) the loins of Elijah, may he be remembered for good, as it is said, "And they answered him, He was an hairy man, and girt with a girdle of leather about his loins" (2 Kings 1:8). The horn of the ram of the left side (was the one) wherein He blew upon Mount Sinai, as it is said, "And it shall come to pass, that when the ram's horn soundeth long" (Josh. 6:5). (The horn) of the right side, which is larger than that of the left, is destined in the future to be sounded in the world that is to come, as it is said, "And it shall come to pass in that day, that a great trumpet shall be blown" (Isa. 27:13); and it is said, "And the Lord shall be king over all the earth" (Zech. 14:9).

בראשית רבה נ״ו:ט׳

(ט) וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר (בראשית כב, יג), מַהוּ אַחַר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יד): וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת, יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִתּוֹשׁ מִן הַחֹרֶשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. (בראשית כב, יג): וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, רַבִּי בַּנְאִי אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה דָּמָיו שֶׁל אַיִל זֶה כְּאִלּוּ דָּמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנִי, אֵמוּרָיו, כְּאִלּוּ אֵמוּרָיו דְּיִצְחָק בְּרִי, כַּהֲדָא דִתְנַן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי רוֹאֶה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אֶת יִצְחָק בְּנִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרַבְתִּי אֶת הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב טו, ז): וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, כַּהֲדָא דִתְנַן כְּאִמְּרָא כְּדִירִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאִמְּרָא תְמִידָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. תַּמָּן אָמְרֵי כִּוְלַד הַחַטָּאת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כְּאִמּוּר דְּלָא יְנַק מִן יוֹמוֹי.

Bereshit Rabbah 56:9

(9) "And Avraham lifted up his eyes, and looked, and behold another (achar) ram (Gen. 22:13)". What does ahar mean? Said Rabbi Yudan: After (achar) all that happened, Israel still fall into the clutches of sin and be the victims of persecution; yet they will be ultimately redeemed by the ram’s horn, as it says, “[And Ad-nai will manifest Himself to them, and His arrows shall flash like lightning,] Ad-nai E-lohim shall sound the ram’s horn [and advance in a stormy tempest]” (Zech. 9:14). Rabbi Yehudah bar Rabbi Simon: After [achar] all generations Israel will fall into the clutches of sin and be the victims of persecution; but their end is to be redeemed by the ram’s horn, as it says, ‘And Ad-nai E-lohim will blow the horn,’ etc. Rabbi Hanina b. R. Isaac said: All days of the year Israel are in sin’s clutches and are victims of prosecutions, but on New Year they take the shofar and blow on it, and are remembered by the Holy One of Blessing and He forgives them, and their end is to be redeemed by the ram’s horn, and it says, "And Ad-nai E-lohim will blow the horn." Rabbi Levi said: Because Avraham our Father saw the ram extricate himself from one thicket and go and become entangled in another, the Holy Oneof Blessing said to him: ‘So is the future of your children to be entangled in reigns, from Babylon to Media, from Media to Greece, and from Greece to Edom; and their end will be to be redeemed by the ram’s horn,’ as it is written, “And Ad-nai E-lohim will blow the horn.” “And Abraham went and took the ram, and offered him up for a burnt-offering in the stead of his son (Gen.22:13). Rabbi Banai said: he said in front of Him: ‘Sovereign of the Universe! Look upon the blood of this ram as though it were the blood of my son Itzchak; its lambs as though they were my son’s lambs(descendants),’ even as we learned: When a man declares: This animal be instead of this one, in exchange for that, or a substitute for this, it is a valid exchange. Rabbi Pinchas said: he said in front of Him: ‘Sovereign of the Universe! Regard it as tough I had sacrificed my son Itzchak first and achar (after) this ram in the stead of him, as in the verse, “And Iotam his son reigned in his stead” (II Kings 15:7). It is even as we learned; "[When one declares 'I vow a sacrifice] like the lamb or like the animals of the Temple stalls” (Nedarim 10b, Mishnah Nedarim 1:3) - R. Yochanan said: he meant, like the lamb of the daily burnt-offering; Resh Lakish said: he meant, like Itzchak’s ram. There [in Babylon] they say: Like the off-spring of a sin-offering. Bar Kappara taught: He meant like the lamb which has never given suck.

The Lion of Bei Ila'ei

חולין נ״ט ב:ט׳-י׳

אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה אלהיכם כאריה מתיל דכתיב (עמוס ג, ח) אריה שאג מי לא יירא מאי רבותיה פרשא קטיל אריא אמר ליה לאו כהאי אריא מתיל כאריא דבי עילאי מתיל אמר ליה בעינא דמיחזית ליה ניהלי אמר ליה לא מצית חזית ליה אמר ליה איברא חזינא ליה בעא רחמי אתעקר מדוכתיה כי הוה מרחיק ארבע מאה פרסי ניהם חד קלא אפילו כל מעברתא ושורא דרומי נפל אדמרחק תלת מאה פרסי ניהם קלא אחרינא נתור ככי ושיני דגברי ואף הוא נפל מכורסייא לארעא א"ל במטותא מינך בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה בעא רחמי עליה ואהדר ליה לאתריה

Chullin 59b:9-10

The Gemara recounts: The Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: Your God is compared to a lion, as it is written: “The lion has roared, who will not fear” (Amos 3:8). But if so, what is His greatness? A cavalryman can kill a lion. Rabbi Yehoshua said to him: God is not compared to that lion which a cavalryman can kill. Rather, God is compared to the lion of Bei Ila’ei. The emperor said to him: I ask that you show it to me. Rabbi Yehoshua said to him: You cannot see it. The emperor said to him: Truly, I wish to see it. Rabbi Yehoshua prayed for mercy, and the lion of Bei Ila’ei set off from its place of origin toward Rome. When it was four hundred parasangs away from Rome, it roared once, and all the pregnant women miscarried, and the wall of Rome fell. When it was three hundred parasangs away, it roared another time, and all the men’s front and back teeth fell out from fear. And even he, the emperor, fell from his throne to the ground. The emperor said to Rabbi Yehoshua: I beg you, pray for mercy with regard to it, that it should go back to the place from which it came. Rabbi Yehoshua prayed for mercy with regard to it, and it returned to the place from which it came.