דתניא מתו אחת בחייו ואחת במותו
בן ננס אומר יכולין בני הראשונה לומר לבני השניה בני בעלת חוב אתם טלו כתובת אמכם וצאו
ר' עקיבא אומר כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה
והני תנאי כי הני תנאי דתניא נשא את הראשונה ומתה נשא את השניה ומת הוא
(ת"ק) באין בניה של זו לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן
ר"ש אומר אם יש מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה
מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא ויתומים מבקשין כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה
היה שם מותר דינר אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת אמן
(אם אמרו יתומים אנחנו מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין)
היו שם נכסים בראוי אינן כבמוחזק
ר"ש אומר אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר:
וכי תימא איפוך - פ"ה "ובניה של זו" דקאמר ת"ק אבני ראשונה קאי.
משמע מתוך פירושו דל"ג לעיל "באים בניה של זו לאחר מיתת אמן" (Tosafot's text) דמשמע בהדיא דאבני שניה קאי. אלא גרס בניה של זו לאחר מיתה וקשה דבכל הספרים גרסינן ליה?!?
2. ועוד אי אבני ראשונה קאי מה לו להזכיר "לאחר מיתה" פשיטא ד"באין" דקאמר לאחר מיתה דהא מתה קתני?
3. ועוד קשה לי דהואיל ובעי למימר "איפוך" הוה ליה לאסוקי פלוגתייהו ב"כתובה נעשית מותר לחברתה"?
4. ועוד גרסינן בפירוש ר"ח בהדיא "באין בניה של שניה לאחר מיתה"
על כן פי' ר"ת אבני שניה קאי לעולם ואיפוך סברתייהו
דת"ק דאמר "באין בני שניה ולוקחין כתובת אמן" והראשונים אין להם כשאין להם מותר כלל אבל אם היה שם מותר, אפילו בפחות מדינר, יש להן כתובת בנין דכרין
ואתא ר"ש למימר דוקא אם יש שם מותר דינר!
ומדרבי שמעון נשמע לת"ק דמדקאמ' אם יש שם משמע לדקדק דברי ת"ק כשאין שם מותר כלל קאמר דוקא: