Kashrut and Eating Disorders Sh'mini 5781

כִּ֣י אֲנִ֣י יְהוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי׃ זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכָל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ (פ)

Leviticus 11:44-47

For I the LORD am your God: you shall sanctify yourselves and be holy, for I am holy. You shall not make yourselves unclean through any swarming thing that moves upon the earth. For I the LORD am He who brought you up from the land of Egypt to be your God: you shall be holy, for I am holy. These are the instructions concerning animals, birds, all living creatures that move in water, and all creatures that swarm on earth, for distinguishing between the unclean and the clean, between the living things that may be eaten and the living things that may not be eaten.

How (some of) the Rabbis thought about Kashrut:

מורה נבוכים, חלק ג' מ״ח

(א) ה'מצוות' אשר כלל אותם הכלל השלושה עשר הם אשר ספרנום ב"הלכות מאכלות אסורות" וב"הלכות שחיטה" וב"הלכות נדרים ונזירות". וכבר בארנו בזה המאמר ובפרוש "אבות" תועלת זה הכלל באור גמור בדברים רחכבים מאד. ועוד נוסיף עליו באור בזכרון פרטי ה'מצוות' המנויות שם:

(ב) ואומר כי כל מה שאסרתו התורה עלינו מן המאכלים - מזונם מגונה. ואין בכל מה שנאסר עלינו מה שיסופק שאין הזק בו רק החזיר והחלב; ואין הענין כן כי החזיר יותר לח ממה שצריך ורב הפסולת והמותרות ורוב מה שמאסתו התורה לרוב לכלוכו ומזונו בדברים הנמאסים. וכבר ידעת הקפדת התורה על ראית הלכלוכים ואפילו בשדות במחנה - כל שכן בתוך המדינה. ואילו היתה מותרת אכילת החזיר היו השווקים עם הבתים יותר מלוכלכים מ'בית הכסא' - כמו שתראה ארצות הצרפתים היום. כבר ידעת אמרם "פי חזיר כצואה עוברת דמי":

(ג) וכן חלב הקרב משביע ומפסיד העיכול ומוליך דם קר מדובק - ושריפתו היתה יותר ראויה מאכילתו.

(ד) וכן הדם והנבלה קשים להתעכל ומזונם רע וידוע שה'טרפה' "תחילת נבלה היא":

(ה) ודע שאילו הסימנים - רצוני לומר העלאת גרה ושסיעת פרסה בבהמות וסנפיר וקשקשת בדגים - אין מציאותם סיבת ההתר ולא העדרם סיבת האיסור ואמנם הם סימן יודע בו המין המשובח מן המין המגונה:

(ו) וטעם 'גיד הנשה' כתוב:

(ז) ואמנם טעם 'אבר מן החי' הוא היותו מקנה ומלמד אכזריות. ועוד שכן היו עושים אז מלכי ה'גוים'; וגם ל'עבודה זרה' היו עושים כן - רצוני לומר שהיו חותכים מן הבהמה אבר ידוע ואוכלים אותו:

(ח) ואמנם איסור 'בשר בחלב' עם היותו מזון עב מאד בלא ספק ומוליד מלוי רב אין רחוק אצלי שיש בו ריח 'עבודה זרה' אולי כך היו אוכלים בעבודה מעבודותיה או בחג מחגיהם. וממה שמחזק זה אצלי - זכור התורה אותו שני פעמים תחילת מה שציותה עליו עם מצות החג "שלש פעמים בשנה וגו'" כאילו אמר בעת חגכם ובואכם לבית 'יי אלוקיך' לא תבשל מה שתבשל שם על דרך פלוני כמו שהיו הם עושים. זהו הטעם החזק אצלי בענין איסורו - ואמנם לא ראיתי זה כתוב במה שראיתי מספרי הצאבה:

(ט) ואמנם מצות שחיטת בהמה היא הכרחית מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מן הזרעים הצומחים בארץ ומבשר בעלי חיים והטוב שבבשר הוא מה שהותר לנו לאכלו - וזה מה שלא יסופק בו רופא. וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות ואסרה שיענה אותם בשחיטה רעה ולא יחתוך מהם אבר - כמו שבארנו:

(י) וכן אסר לשחוט 'אותו ואת בנו' 'ביום אחד' - להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר בעלי חיים כי אהבת האם ורחמיה על הולד אינו נמשך אחר השכל רק אחר פועל הכח המדמה הנמצא ברוב בעלי חיים כמו שנמצא באדם. והיה זה הדין מיוחד ב'שור ושה' מפני שהם - מותר לנו אכילתם מן הביתיות הנהוג לאכלם והם אשר תכיר מהם האם מן הולד:

(יא) וזה הטעם גם כן ב'שילוח הקן' כי הביצים אשר שכבה האם עליהם והאפרוחים הצריכים לאמם על הרוב אינם ראויים לאכילה וכשישלח האם ותלך לה לא תצטער בראות לקיחת הבנים. ועל הרוב יהיה סיבה להניח הכל כי מה שהיה לוקח ברוב הפעמים אינו ראוי לאכילה: ואם אלו הצערים הנפשיים חסר התורה עליהם בבהמות ובעופות כל שכן בבני האדם כולם. ולא תקשה עלי באמרם 'ז"ל' "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וגו'" - כי הוא לפי אחת משני הדעות אשר זכרנום - רצוני לומר דעת מי שחושב שאין טעם לתורה אלא הרצון לבד ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השני:

(יב) וכבר זכרנו באור התורה לטעם 'כיסוי הדם' והיותו מיוחד ב'חיה טהורה' ו'עוף טהור':

(יג) ועם מה שצותהו התורה מאיסור המאכלים האסורים צותהו גם כן ב'נדרי איסר'. והוא - כי כשיאמר אדם "זה הלחם אסור עלי או זה הבשר אסור עלי" נאסר עליו לאכלו. כל זה - להרגיל לקנות מדת ההסתפקות ולחסום תאות המאכל והמשתה - אמרו "נדרים סיג לפרישות". ומפני שהנשים ממהרות לכעוס לקלות הפעלותם וחולשת נפשם - אילו היה ענין שבועותיהם ברשותם היה בזה צער גדול בבית ומחלוקת והפסד סדר בהיות זה המין מן המזון מותר לאיש ואסור לאשה וזה אסור על הבת ומותר לאם; ומפני זה סמך הענין לבעל הבית בכל מה שנתלה בו. הלא תראה שמי שהיא ברשות עצמה ואינה נמשכת אחר בעל הבית להנהיגה - דינה כדין האנשים 'בנדרים' - רצוני לומר מי שאין לה בעל ומי שאין לה אב או מי ש'בגרה':

(יד) וטעם ה'נזירות' מבואר מאד והוא הפרישות מן היין אשר הפסיד הראשונים והאחרונים 'רבים ועצומים כל הרוגיו' "וגם אלה ביין שגו וגו'. ובא מדין ה'נזירות' מה שתראה מאיסור "כל אשר יצא מגפן היין" - להרחקה יתרה עד שיספיק לאדם ממנו הדבר הצריך כי הנשמר ממנו נקרא 'קדוש' והושם במדרגת 'כהן גדול' ב'קדושה' - עד ש'לא יטמא' אפילו 'לאביו ולאימו' כמוהו זאת הגדולה - מפני שפרש מן היין:

Guide for the Perplexed, Part 3 48

... (2) I maintain that the food which is forbidden by the Law is unwholesome. There is nothing among the forbidden kinds of food whose injurious character is doubted, except pork (Lev. 11:7), and fat (ibid. 7:23). But also in these cases the doubt is not justified. For pork contains more moisture than necessary [for human food], and too much of superfluous matter. The principal reason why the Law forbids swine's flesh is to be found in the circumstance that its habits and its food are very dirty and loathsome....(3) The fat of the intestines makes us full, interrupts our digestion, and produces cold and thick blood; it is more fit for fuel [than for human food].

Don Isaac Abarbanel, Commentary on Parshat Shemini

God forbid that I should believe that the reason for forbidden foods is medicinal! For were that so, then the books of God’s Laws would be in the same class as any of the minor and brief medical books…Furthermore, our own eyes see that the people who eat pork and insects and such…are alive and healthy to this very day…moreover the more dangerous animals…which are not even mentioned at all in the list of prohibited ones. And there are many poisonous herbs known to physicians which the Torah does not mention at all. All of which points to the conclusion that the Torah of God did not come to heal bodies and seek their material welfare, but to seek the health of the soul, the cure of its illness.

How do eating disorders play a role in this?

...Within halakhic Judaism, food is highly regulated: blessings are recited before and after meals, hands are washed ritually before bread is eaten, and Kashrut laws define permissible and non-permissible foods–in ways which may not be so psychologically different from the way an anorectic regulates her eating by eliminating food groups such as carbohydrates and fats.
Though compelling, this comparison between the rules of kashrut and the restrictions of an anorectic may be misleading. Kashrut laws have been practiced for over 2,000 years, while the frequency of anorexia is a contemporary phenomenon. Also, Judaism is not the only culture in which food plays an important, and regulated, role.
- Esther Altmann (https://www.myjewishlearning.com/article/eating-disorders-in-the-jewish-community/)

In addition to a culturally-bound relationship with food, some literature has sought to identify a transgenerational trauma link with eating disorders and the Holocaust. We are now hearing more firsthand accounts from children of Holocaust survivors who can identify the factors associated with growing up with a parent who was a Holocaust survivor and the implications this had on their relationship not only with food – but with the development of their own identities, their bodies, and their relationships with others.
(https://www.oliverpyattcenters.com/stories-of-survival-jewish-culture-eating-disorders-and-the-children-of-holocaust-survivors/)

What does this mean for us now as we "reenter" society and people begin to see more of us than just shoulders up on video?

A Prayer for Reentering the World in a Bigger Body by Larisa Klebe, April 6, 2021
God, thank you for the gift of my body.
Thank you for health, for nourishment, for movement.
I pray that you help me appreciate my new, bigger body, this holy vessel that you created in your image.
I pray that as I reenter the world I may focus on hugs rather than on pant-size.
I pray that as I reenter the world I may focus on spending time with loved ones rather than on fearing food.
I pray that as I reenter the world I may focus on the joys of unrestricted social interaction rather than on what others may think of my new body.
I understand that I will likely hold some negative thoughts about my new body along the way, but I hope you will guide me toward self-compassion.
I am grateful for my body, as it is now, and I am ready to reenter the world.
(https://jwa.org/blog/prayer-reentering-world-bigger-body?fbclid=IwAR33ke3XVViq9el2HvBT989vGVdi0x5RY2TzJVkGHhKVnZWkKCclJNGWxO8#.YGybyrg8OhI.facebook)