הערכים של ספריא נטועים היטב בעולם לימוד בית המדרש ומושתתים על האמונה כי לכל יהודי יש את האות המיוחדת שלו.
לכבוד חג השבועות בחרנו כמה מאותם מקורות שמבטאים את הרוח של ספריא. ביקשנו מאנשי רוח, אמנות ודעת להאיר ולחדש את הזוית שלהם לגבי אותם המקורות.
בדף שלפניכם משתפת רביטל ויטלזון יעקבס, סטנדאפיסטית, סופרת ועיתונאית כמה מחשבות על הורות במאה ה21.
קרדיט צילום- אפרת אשל
חש בראשו יעסוק בתורה
חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ — יַעֲסוֹק בְּתוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ״.
חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ״.
חָשׁ בְּמֵעָיו — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ״.
חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ״.
חָשׁ בְּכׇל גּוּפוֹ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״.
מקור לכל כאב
כילדים אנחנו נשבעים, שכהורים לעולם לא נהיה כמו הורינו. כל ילד והרגישות שלו. כל ילד ותגובת הורה במקום הלא נכון לו. יש הורים שהיו מגיבים על תלונות והתבכיינויות ב"נו תתלי שלט על עצמך מסכנה", על ריבוי שיעורים "אני את בית הספר שלי כבר סיימתי" וכמובן את התגובה הגנרית על מיחוש כל שהוא "כואב לך הראש? סימן שיש לך ראש".
הטקסט שלפנינו מעט מזכיר לי את זה, איך לכל תלונה יש פיתרון – יעסוק בתורה. החש בראשו יעסוק בתורה, החש במעיו וכו'.
היום כאמא, אני רק מסתכלת אחורה להוריי ומחפשת את עצתם בחינוך ילדיי, אני מסתכלת גם קדימה אל מורי ומדריכי התקופה הזו.
בבואי לקרוא מחדש את הטקסט שלפנינו אני רואה מסר אחר. והוא – יש מקור לכל כאב. ההפך המוחלט מ'סימן שיש לך ראש'. בבואי אני רואה את הקשר הישיר של גוף ונפש. הבא לידי ביטוי באופן ברור כל כך במבוגרים, ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים. ילדים מטבעם אינם נוטים להתלונן על כאבים פיזיים ופעמים רבות על ידי דיווח כזה, הם מנסים להתלונן על מקור כאב אחר, פנימי יותר נפשי יותר. אני קוראת כאן דרישה להעמקה, למידה ומחקר. ורק מתפללת שאבורך בסבלנות לשמוע ולראות.
רוצים לקבל עוד מידע על הנעשה בספריא, מקורות מעניינים ועוד? להרשמה לניוזלטר שלנו לחצו כאן