![Save "XXIII, 8h : פרדס רימונים Portique des Valeurs des Dénominations/שער ערכי הכינוים [lettre ח]
"](/static/icons/bookmark.svg){kind=icon}
Sommaire: 00:00 - חלב 07:31 - חלה 13:49 - חלום 22:02 - חלון 31:10 - חלמיש Retrouvez nos livres en version bilingue avec traduction en français et commentaires sur notre boutique Amazon https://amzn.to/2SdYXS1 -Le site de Beit Ha Zohar https://beithazohar.com -Les cours en ligne de Beit Ha Zohar https://cours.beithazohar.com -La page Face Book de Beit Ha Zohar https://www.facebook.com/beithazohar -Faire un don à Beit Ha Zohar https://donorbox.org/beit-hazohar-1
חלב פי' ר' משה ז"ל ידוע כי הוא לבן והוא כי התחלת כל הדברים דומין לחלב וזה יראה בזרעים כשיצמחו בארץ בעת הצמיחה והגידול. ובכח תולדות הגבורה יתהפך הלבן לדם או ליין אדום. וחסד תחלת הבנין. וא' הכתוב (ישעיה נה א) ובלא מחיר יין וחלב המעורבים באיש הביניים עכ"ל.
וכוונתו שהוא בחסד וטעמו מבואר.
והנה בפסוק רוחצות בחלב פי' הרשב"י ע"ה (בפ' משפטים דף קכ"ב.) שהוא השפע מכ"ע ע"י החכמה אל הבינה ושם בבינה אימא עלאה נעשה חלב וינקא לבנין ופי' בשער מהות והנהגה פ"ו:
חלה היא השכינה. וכן פי' בר"מ (שלח דף קע"ד.) כי נק' חלה כאשר היא עם ג' אבות. והטעם כי היא שיעור העיסה מ"ג בצים וחומש שהוא מג"ן מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל שהם כנגד ג' אבות ובמקום שאלו שם שכינה שם ע"ש.
הנה כי החלה היא השכינה עם ג' אבות וזהו בסוד י' וה' שפי' פעמים רבות. ופי' שם עוד כל ל' חלה הרמז בה בין שיהה ל' תפלה כגון ויחל משה (שמות לב יא) בין שיהיה לשון התחלה כמו אתה החלות וכו' (דברים ד). ובתיקונים (תקונא ט"ז דף כ"ט ע"ב) פירש כי השכינה נקראת חלה כלולה משבעה מינין שנשתבחה בה א"י. ולכן אפשר היות שבעה מינין אלו שבעה ימי הבנין:
חלום הרשב"י ע"ה פי' בר"מ (תצא דף ר"פ ע"ב) כי השכינה נקרא מראה בהקיץ כשהיא מקבלת מה' ספי' עליונות שהם גדולה גבורה ת"ת ו"ה. והטעם כי היא בת עין. וג' גווני דעינא הם ג' אבות ושתי גבות עינים הם נו"ה. וכאשר אלו משפיעים ומאירים בשכינה נקרא מראה בהקיץ בפתיחו דעיינין להשפיע. וכאשר תסתלק השפעתם ממנה אז תקרא היא מראה בחלום. ומשם נשפע הנביא ושם הבטתו כאשר הוא מתנבא בחלום ע"כ:
חלון פי' הרשב"י ע"ה בתקונים (בתקונא ו' דף כ' ע"ב) שהוא התפארת ואמר שהוא חלון לבינה, ועליו נאמר (בראשית ח ו) ויפתח נח את חלון התבה ופי' כי התיבה היא בבינה וחלונה אשר בה מקבלת הוא הת"ת בסוד הדעת שהוא המאיר בבינה בסוד התיחדה ע"י בחכמה והיינו החלון שע"י נכנס אליה האור. או אפשר שהוא תפארת ממש והוא חלון שבו מתגלית הבינה אמנם נקרא חלון מציאותו אשר נקרא ותורה אור כדפי' בערך אור והוא מצד הימין כי משם ע"י החסד עלייתו אל הבינה. ובבחינה זו מתגלית הבינה על ידו והיינו חלון המאיר למטה ענייני הבינה וראשון אצלינו עיקר:
חלמיש יש מי שפי' בחכמה ול"נ במלכות והכתוב מוכיח שהיא חלמיש מצד הגבורה. וזהו (תהלים קיד ח) ההופכי הצור אגם מים. חלמיש, שהיא קשה מצד הגבורה, למעיינו מים מצד החסד: