תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא כיון שהחייה אותן באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טיבן של אלו אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא
פתח ואמר (דניאל ג, לג) אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר וגו'
א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים
(מז) עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר
מִן־קְשֹׁט֙
דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין
וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין
וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין
דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה׃
(כח) עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר
בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ
דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙
וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי
וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו
וִיהַ֣בוּ (גשמיהון) [גֶשְׁמְה֗וֹן]
דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙
לְכׇל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃
(לב) אָֽתַיָּא֙ וְתִמְהַיָּ֔א
דִּ֚י עֲבַ֣ד עִמִּ֔י אֱלָהָ֖א (עליא) [עִלָּאָ֑ה]
שְׁפַ֥ר קׇֽדָמַ֖י לְהַחֲוָיָֽה׃
(לג)
אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין
וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין
מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם
וְשׇׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃
(לא) וְלִקְצָ֣ת יֽוֹמַיָּא֩ אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר
עַיְנַ֣י ׀ לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת
וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב
(ולעליא) [וּלְעִלָּאָה֙] בָּרְכֵ֔ת
וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת
דִּ֤י שׇׁלְטָנֵהּ֙ שׇׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם
וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃
(לב) וְכׇל־[דָּיְרֵ֤י] (דארי) אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין
וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א (ודארי) [וְדָיְרֵ֖י] אַרְעָ֑א
וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ
וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃
(לג) בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י ׀ יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י וְזִיוִי֙ יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃
(לד) כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר
מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙
לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א
דִּ֤י כׇל־מַעֲבָד֙וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט
וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין
וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃ {פ}
Whose dominion is an everlasting dominion
And whose kingdom endures throughout the generations. (32) All the inhabitants of the earth are of no account.
He does as He wishes with the host of heaven,
And with the inhabitants of the earth.
There is none to stay His hand
Or say to Him, ‘What have You done?’ (33) There and then my reason was restored to me, and my majesty and splendor were restored to me for the glory of my kingdom. My companions and nobles sought me out, and I was reestablished over my kingdom, and added greatness was given me. (34) So now I, Nebuchadnezzar, praise, exalt, and glorify the King of Heaven, all of whose works are just and whose ways are right, and who is able to humble those who behave arrogantly.”
שירו הנודע של ר' ישראל נ'גארה, ספר זמירות ישראל וניציה ש"ס חלק עולת תמיד שיר ד', עמ' ז.