(כב) וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃ (כג) וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
ואם אסון יהיה. בָּאִשָּׁה:
לא יהיה אסון – באשה. ענוש יענש – בולדות. אתה אומר כן, או אינו אלא אסון בולדות וענוש באשה. תלמוד לומר ואם אסון יהיה, הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון, באשה. ענוש יענש, בולדות. או לא יהיה אסון לא באשה ולא בולדות. אלא אם אמרת כן, אף צריך ליתן שכר דמי חיה. הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון – באשה, ענוש יענש – בולדות.
From "pregnant" — in any event. "and there be no death": in the woman. "then he shall be punished": for the fetuses (i.e., payment for the fetuses shall be exacted of him.) You say this, but perhaps (the meaning is that there be no) death in the fetuses, then he shall be punished for the woman? It is, therefore, written (Ibid. 23) "And if there be death, then you shall give a life for a life" (which, perforce, refers to the life of the woman) __ But perhaps (the meaning is) if there be no death either in the woman or in the fetuses, (then he must pay; but if there is death in either, he is put to death and there is no payment.) __ But if you say this, he (the father) must pay the midwife (for delivery of the fetuses). (How, then, is "he shall be punished" to be understood?) How, then, must the verse be understood? "and there be no death" — in the woman; "then he shall be punished" — for the fetuses.
(ג) ...תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא... וְהַהוֹרְגוֹ, חַיָּב.
(3) ...A baby boy, even one who is one day old, becomes impure ... and one who kills him is liable for his murder, as it is written: “And he that smites any man mortally shall be put to death” (Leviticus 24:17), i.e., any man, including a child who is one day old; ...
(ו) הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו. יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ:
(6) If a woman is having trouble giving birth, they cut up the child in her womb and brings it forth limb by limb, because her life comes before the life of [the child]. But if the greater part has come out, one may not touch it, for one may not set aside one person's life for that of another.
its head came out: With a women that is experiencing difficulty giving birth and is in [mortal] danger. And it is taught in the first section [of this teaching], "the midwife extends her hand and cuts it up and extracts [the pieces];" as the entire time that that it has not gone out into the air of the world, it is not [considered] a soul, and [so] it is possible to kill it and to save its mother. But when its head came out, we cannot touch it to kill it, as it is like a born [baby]; and we do not push off one soul for the sake of another. And if you will ask [from] the story of Sheva ben Bichri - [wherein it is written] (II Samuel 20:21), "behold, his head is sent to you" - they pushed off one life for the sake of another; there, it was because even if they had not delivered him, he would have been killed in the city when Yoav would have seized it, and they would have been killed with him. But if he would have [otherwise] been saved - even though they would have been killed - they would not have been allowed to deliver him [to Yoav] in order to save themselves. And also (another answer) is that it is because he was a rebel to the kingdom, and so is it explained in the Tosefta (of Terumah).
...ונראה לי ליישבו, כשנדקדק עוד במה שכתב הרמב"ם לשון 'מותר לחתכו', והיה לו לומר 'חותכין העובר' ... דקמ"ל דבלא אמתלא נכונה של הצלת אמו – וודאי אסור הוא להמית עובר
ולכן איצטריך קרא ד'מכה איש' למעט ההורגו ממיתה. ונהי דאיש לא מיקרי, מכל מקום 'אדם' מיקרי, ודווקא משום הצלת האם אמרינן, נהי דמן שמיא קא רדפין לה, וגם יש חטא בהמתת העובר, מכל מקום, מפני תכלית הטוב של הצלת האם, אמרינן, נהי דמן שמיא קא רדפין לה, וגם יש חטא בהמתת העובר, מכל מקום מפני תכלית הטוב של הצלת האם דנינן לעובר זה כל כמה שלא הוציא ראשו לרודף. מה שאין כן בהוציא ראשו לא דנינן ליה כך, כאשר באמת טבעו של עולם הוא, ואין זה רודף שניתן להציל הנרדף ממנו בנפשו של רודף...
ומה שתמה על הרמב"ם פ"א מרוצח הלכה ט' שכתב במקשה לילד שחותכין העובר הטעם מפני שהוא כרודף ותיפוק ליה שאפילו אינו רודף הורגין אותו שאין חייבים על הריגתו להציל את אמו שחייבין על הריגתה. אני תמה על תמיהתו ואטו מי הותר להרוג את הטריפה להציל את השלם זה לא שמענו מעולם...מכל מקום כיון שעכ"פ אסור להורגו א"כ אי לאו דמיחשב קצת רודף יותר עדיף להיות בשב ואל תעשה לכן הוצרך הרמב"ם לומר שהוא כרודף ובפרט ביושבת על המשבר שאז אפילו מחללים שבת עליו כמבואר במג"א סי' שכ"ט ס"ק ט"ו, ואף שהמג"א כתב שם דמיירי בכלו לו חדשיו זה כתב לדעת הרמב"ן אבל עכ"פ מבואר דלדעת שאר פוסקים אפילו בספיקא מחללין שבת עליו ודברי המג"א שם בדעת הרמב"ן מגומגם קצת ואין כאן מקומו ועכ"פ לא היה מותר להורגו בשביל הצלת אמו אם לא מיחשב קצת כרודף:
(ג) תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא... וְהַהוֹרְגוֹ, חַיָּב.
(3) A baby boy, even one who is one day old, becomes impure... and one who kills him is liable for his murder, as it is written: “And he that smites any man mortally shall be put to death” (Leviticus 24:17), i.e., any man, including a child who is one day old;
מתני׳ האשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד האשה שישבה על המשבר ממתינין לה עד שתלד
MISHNA: In the case of a pregnant woman who is taken by the court to be executed, the court does not wait to execute her until she gives birth. Rather, she is killed immediately. But with regard to a woman taken to be executed who sat on the travailing chair [hamashber] in the throes of labor, the court waits to execute her until she gives birth.
גמ׳ פשיטא גופה היא איצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב (שמות כא, כב) כאשר ישית עליו בעל האשה ממונא דבעל הוא ולא ליפסדיה מיניה קמ"ל ואימא ה"נ אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן אמר קרא (דברים כב, כב) ומתו גם שניהם לרבות את הוולד
אמר רב יהודה אמר שמואל האשה היוצאה ליהרג מכין אותה כנגד בית הריון כדי שימות הוולד תחילה כדי שלא תבא לידי ניוול
Rav Yehuda says that Shmuel says: In the case of a pregnant woman who is taken by the court to be executed, one strikes her opposite the womb, i.e., on the abdomen, so that the fetus dies first and so that she not suffer disgrace as a result of publicly bleeding from labor.
ליכא מידעם דלישראל שרי בדבר - ...ועל העוברים דעובד כוכבים חייב וישראל פטור אע"ג דפטור מ"מ לא שרי...
...מיהו קשה דאמרינן...יצא ראשו אין נוגעין בו דאין דוחין נפש מפני נפש אבל קודם שיצא ראשו החי' פושטת ידה וחתכתו לאברים ומוציאה כדי להציל את אמו וכה"ג בעובד כוכבים אסור כיון שהוזהרו על העוברים וי"ל דהא נמי בישראל מצוה כדי להציל ואפשר דאפילו בעובד כוכבים שרי:
איהו מיית ברישא. ...נפאפשר דדוקא היכא דאמו חיה לא מיחייב ההורגו עד שיצא ראשו שתלוי קצת בחיות אמו אבל היכא דמתה חייב משום דכמונח בקופסא דמי וא"ת אם תמצי לומר דמותר להורגו בבטן אפי' מתה אמו ולא הוי כמונח בקופסא אמאי מחללין עליו את השבת שמביאין סכין דרך ר"ה לקרוע האם כדמוכח בפ' קמא דערכין (דף ז:) וי"ל דמכל מקום משום פקוח נפש מחללין עליו את השבת אף ע"ג דמותר להרגו דהא גוסס בידי אדם ההורגו פטור כדאמר פרק הנשרפין (סנהדרין עח.) דרוב גוססים למיתה ומחללין את השבת עליו
...דודאי אסור לכתחילה דלא עדיף מנחמים באלים שוחטי הילדים והפליגו באיסור הוצאת ש"ז לבטלה והטעם משום שראוי להיות נוצר מכל טיפה זרע קודש...
"אבל מצד אחר יש לאסור הפלת העובר ... ממה שאמרו בגמרא, כל יהודי שאיננו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים ... בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט את הדמות ... על אחת כמה וכמה במי שעושה פעולה, שממעטת אפשרות קיום וגידול נפש אחת מישראל...
In the case of the daughter of a priest who married an Israelite and her husband died on that same day, she immerses to purify herself, as she is ritually impure due to their intercourse, and she may partake of teruma that same evening? Evidently, the Sages were not concerned that she became pregnant from the initial act of intercourse, even that of marriage. Rav Ḥisda said: She immerses and partakes of teruma only until forty days after her husband’s death, when there is still no reason for concern, as if she is not pregnant then she is not pregnant. And if she is pregnant, until forty days from conception the fetus is merely water. It is not yet considered a living being, and therefore it does not disqualify its mother from partaking of teruma.
כָּל יוֹלֶדֶת טְמֵאָה כְּנִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם. וְאֶחָד הַיּוֹלֶדֶת חַי אוֹ מֵת אוֹ אֲפִלּוּ נֵפֶל. אִם זָכָר יוֹשֶׁבֶת לְזָכָר וְאִם נְקֵבָה יוֹשֶׁבֶת לִנְקֵבָה וְהוּא שֶׁתִּגָּמֵר צוּרָתוֹ. וְאֵין צוּרַת הַוָּלָד נִגְמֶרֶת לְפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה:
וכמה הכרת העובר סומכוס אומר משום רבי מאיר שלשה חדשים
The Gemara asks: And how much time must pass for the fetus to be known? Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: Three months.
ועל דבר שאלתך: אשת איש שהרה לזנונים, ואחר המעשה נתחרטה ונתנה קולה בבכי ... הקשית לשאול שאלה כזו ... שהרי לא נפלאת היא ממך דדין ממזר לכל דבר כדין ישראל כשר, וראוי להיות דיין הגדול בח"ל, רק שאסור לבא בקהל ולישב בסנהדרין, וכבר שנינו דלעניין לפדותו, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ...