(11) He came upon a certain place and stopped there for the night, for the sun had set. Taking one of the stones of that place, he put it under his head and lay down in that place. (12) He had a dream; a stairway was set on the ground and its top reached to the sky, and angels of God were going up and down on it. (13) And the LORD was standing beside him and He said, “I am the LORD, the God of your father Abraham and the God of Isaac: the ground on which you are lying I will assign to you and to your offspring. (14) Your descendants shall be as the dust of the earth; you shall spread out to the west and to the east, to the north and to the south. All the families of the earth shall bless themselves by you and your descendants. (15) Remember, I am with you: I will protect you wherever you go and will bring you back to this land. I will not leave you until I have done what I have promised you.” (16) Jacob awoke from his sleep and said, “Surely the LORD is present in this place, and I did not know it!”
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃
(ב) אֱלֹקִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ
צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י
בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃
(ג) כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑ךָ
לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃
(1) A psalm of David, when he was in the Wilderness of Judah.
(2) God, You are my God; I search for You,
my soul thirsts for You, my body yearns for You,
as a parched and thirsty land that has no water.
(3) I shall behold You in the sanctuary,
and see Your might and glory,
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא פָּתַח: "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַּהּ לְךָ"
אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּכְּמֵהוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מְצַפִּין לְמַיִם.
רַבָּנָן אָמְרֵי כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשִׁי צָמְאָה לְךָ כֵּן רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בִּי צְמֵאִים לְךָ,
הֵיכָן? "בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם".
[על] "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ" עַל כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה חֲזִיתִיךָ.
"לִרְאוֹת עֻזְּךָ" זוֹ פַּמַּלְיָא שֶׁלְּךָ:
"וּכְבוֹדֶךָ" וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.
R' Elazar in the name of R' Yose bar Zimra, opened his discourse: "my soul thirsts for You, my body yearns for You"
R' Eivu said: "like truffles that await water"
The Rabbis said: Just as my soul thirsts for You, so do the 248 limbs that are within me thirst for you.
Where? "in a parched and thirsty land with no water"
Therefore "in the holies I have beheld You, Therefore in holiness I have beheld You"
"To see Your might" - this is your heavenly assembly - "and Your glory"
And behold! Hashem was standing over him.
פי' צמאה לך נפשי ככמהות הללו שהן צמאים למים כי אין צמח שמתאוה כל כך למים ככמהות לפי שאין יונקים מן הארץ אלא מאוירא רבו לפיכך הם צריכים הרבה למים מלמעלה. וכן הצדיקים אין להם יניקה למטה אלא מלמעלה מאת ה' מן השמים:
The explanation for my soul thirsts is its like a mushroom that is thirsty for water because there is nothing that grows that desires water like the mushroom because they don't receive sustenance from the ground, rather from the air and therefore they need lots of water from above, so too righteous people don't nourish from the ground, but rather from above, from Hashem above.
The word al does not appear in the verse only the midrash interprets this to be because of his thirst and love he merited to see His glory and strength.
תָּנוּ רַבָּנַן: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן ... כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״.
אָמַר אַבָּיֵי: מִירְבָּא רָבוּ מֵאַרְעָא, מֵינָקי לָא יָנְקִי מֵאַרְעָא.
The Sages taught: Over a food item whose growth is not from the earth, for example... truffles and mushrooms, one recites: By whose word all things came to be.
Abaye said: With regard to growth, they grow from the earth, but with regard to sustenance, they do not draw sustenance from the earth.
ורבנן הוסיפו לומר שלא לבד שנפשו הי' צמאה לו אלא אף רמ"ח אברים שיש בו הי' צמאים, היינו אפי' בעת שאין השכל בהיר ורואה את עצמו כארץ צי' ועיף בלי הארת השכל ואף שאין בו שום לחלוחית חיות אלקי ואעפי"כ האברים מעצמם נמשכים אחר האלקית וצמאים אליו כמו הנפש, וזה רבותא יותר מאד ומורה על תכלית הזדככות שהגוף מצד עצנוו מתלהב להש"י, וכמ"ש גם חושך לא יחשיך ממך, וזהו ע"כ בקודש חזיתיך בקדושה חזיתיך וזהו תכלית קדושה כי קדושה הוא נבדל וזה הוא נבדל לגמרי עד שגם בשרו הי' נבדל לאלקית, וזה והקדישו את קדוש יעקב, והכל הוא תירוץ למה באה אליו הנבואה בלי הכנה: