הדלקת נר שבת כמספר הנפשות בבית – האם משתנה לאחר הגירושין?
User Profile Picture
By Matan - Sadie Rennert Women's Institute for Torah Studies
Collection Logo
שאלה: שו"ת הלכתי של מת"ן

הדלקת נר שבת כמספר הנפשות בבית – האם משתנה לאחר הגירושין? הופיע במקור בשאלה

תוכן עניינים

  • תשובה
  • מקורות

טבת תשפ"ב

שאלה

טרם נישואי נהגתי מילדות להדליק שני נרות לכבוד שבת (כפי שגם ביתי נוהגת כעת). עם נישואי, הדלקתי ארבעה נרות – שניים נוספים כמס' הילדים של בעלי מנישואים קודמים. כשנולדו שני הילדים המשותפים שלנו, הוספתי שני נרות ובסה"כ הדלקתי שישה.
האם כעת, לאחר הגירושין, אני יכולה להדליק חמישה נרות בלבד כדי להנציח באופן סמלי את היעדרו של הגרוש שלי? לגבי מס' הנרות של הילדים, אני מעוניינת להמשיך ולהדליק עבור ילדיו הראשונים שאינם ילדיי משום שהם נהיו חלק טבעי מהמשפחה.
אני יודעת שמס' הנרות שמדליקים הוא בסה"כ מנהג אך נהגתי בו באופן קבוע מאז תחילת הנישואים.

תשובה מאת הרבנית שורלה רוזן

ראשית נדון בשאלתך לגבי הטעם להדלקת שני נרות כסמל עבור האיש והאישה, כפי שעלה משאלתך האם את רשאית להפחית משני הנרות.

מעיקר הדין, כלשון הגמרא, מספיק להדליק נר אחד: “איתא אמר רבי נחמן בר אבא אמר רב הדלקת נר שבת חובה” (שבת כה עמוד ב), וכן מדברי רבי הונא (שם כג עמוד ב): “הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים”.

כך גם נפסק ברמב”ם (הלכות שבת פרק ה הלכה א)

הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה… אלא חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת…”

ובשו”ע (או”ח רסג סעיף ב) “אחד האנשים ואחד הנשים, חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת; אפילו אין לו ד מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא”

המגן אברהם (שם ס”ק ט) מבאר שהיות והטעם להדלקת הנר הוא שלום בית, מי שמתקשה לקנות נר שבת ובנוסף יין לקידוש ונרות חנוכה, מספיק שיהיה לו נר אחד בשבת (ורק אח”כ ינסה לדאוג לשאר).

כבר בגמרא מובא המנהג להרבות בנרות שבת (שבת כג עמוד ב): “רב הונא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפתחא דרבי אבין נגרא, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא…רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא…”

רב הונא שהיה עובר באופן קבוע על פתח הבית של רבי אבין הנגר ורב חסדא שעבר דרך קבע ליד פתח ביתו של אביו של רב שיזבי, שניהם מעידים כי בבתים אלו נהגו להדר במצוות הדלקת הנר והוסיפו נרות הרבה.

המנהג להדליק שני נרות, ולא אחד לכבוד שבת, קדום מאד ובספרות הפסיקה מתחקים הפוסקים אחר שורשיו של המנהג החל מהמדרש.

במדרש תהילים מזמור צב מובא כי מצוות השבת כפולות הן, וכלשון המדרש – עסקי השבת כפולים: “…כל עיסקא דשבת כפול, לחם משנה שני העומר לאחד, קרבנה כפול שנאמר וביום השבת שני כבשים, עונשה כפול שנאמר מחלליה מות יומת, שכרה כפול שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה’ מכובד, אזהרותיה כפולות זכור ושמור, מזמור כפול מזמור שיר ליום השבת” (מדרש תהילים צב שוחר טוב; בובר).

הכלבו (סימן כד, יז ריש ע”א), המובא בבית יוסף (או”ח סימן רסג) מביא אף הוא את התנחומא: “מצאתי כל מילי דשבת כפול: שנים כבשים, מזמור שיר ליום השבת, לחם משנה, זכור ושמור. ונראה שהמנהג על זה להדליק שני נרות“.

הטור (אורח חיים הלכות שבת סימן רסג) מדגיש את חשיבות המצוה של הדלקת הנר: “ויהא זהיר לעשות נר יפה דאמר רב הונא הרגיל בנר שבת להשתדל בו לעשותו יפה הויין ליה בנים תלמידי חכמים ויש שמכוונים לעשות שתי פתילות א’ כנגד זכור וא’ כנגד שמור“.

וכן נפסק בשו”ע שולחן ערוך (אורח חיים הלכות שבת סימן רסג, סעיף א): “יהא זהיר לעשות נר יפה, ויש מכוונים לעשות ב’ פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור”.

ראשונים ופוסקים נוספים מביאים טעם זה של זכור ושמור, כפי שנמצא בראבי”ה (חלק א מסכת שבת סימן קצט), עטרת צבי (אורח חיים סימן רסג ס”ק ב) והמשנה ברורה

הרעיון כי שני הנרות הם לא רק בעבור זכור ושמור אלא מסמלים את האיש והאישה מובא באליה רבה (סימן רסג): “לכך עושים נרות כרוכים לבית כנסת דזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. ויש אומרים נגד איש ואישה כי נר כמנין איברים שבאיש ואישה, כי באישה יש ד’ איברים יותר מרמ”ח שבאיש”

כמו”כ ממשיך האליה רבה ומוסיף טעם נוסף לשני הנרות: “עוד טעם, רמז ל ב’ נשמות הכרוכים יחד בגוף האדם בשבת”

לסיכום: נמצאנו למדים כי הטעם העיקרי בפוסקים להדליק שני נרות הוא כנגד זכור ושמור ולא כנגד האיש והאישה. אמנם מעיקר הדין די להדליק נר אחד אבל “מנהג הגון הוא מהגדולים הקדמונים” (עטרת צבי או”ח רסג ס”ק ב) לא לפחות משניים, כנגד זכור ושמור, ואין הדבר תלוי במעמד האישי של האישה או האיש המדליקים נרות, כפי שאת מעידה שאף בטרם נישואייך נהגת להדליק שני נרות. לכן אין להפחית משני נרות לכבוד שבת.

הרבנית שורלה רוזן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.

יש לך שאלה הלכתית? https://bit.ly/ask-shayla

מקורות
שבת כ״ה ב:ג׳

דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב זַבְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה

Shabbat 25b:3

As Rav Naḥman bar Rav Zavda said, and others say that it was Rav Naḥman bar Rava who said that Rav said: Kindling the Shabbat lamps is an obligation

שבת כ״ג ב:ד׳

אָמַר רַב הוּנָא: הָרָגִיל בְּנֵר הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

Shabbat 23b:4

Rav Huna said: One who is accustomed to kindle lights on Shabbat and Hanukkah will be rewarded and have children who are Torah scholars, who will disseminate the light of Torah.

משנה תורה, הלכות שבת ה׳:א׳

הַדְלָ [קַ] ת נֵר בְּשַׁבָּת אֵינָהּ רְשׁוּת אִם רָצָה מַדְלִיק וְאִם רָצָה אֵינוֹ מַדְלִיק. וְלֹא מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂנָה כְּגוֹן עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ נְטִילַת יָדַיִם לַאֲכִילָה אֶלָּא זֶה חוֹבָה. וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶן נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל שׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּר שֶׁזֶּה בִּכְלַל עֹנֶג שַׁבָּת. וְחַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם הַדְלָקָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת. כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Mishneh Torah, Sabbath 5:1
The lighting of Sabbath lights is not of free choice, to light or not to light as one chooses, nor is it the kind of religious performance that an individual is not called upon to make a special effort to render, such as preparing an eruv in courtyards or washing the hands before eating. It is rather a duty, binding on men and women alike; they are obligated to have lamps burning in their homes on Sabbath eve. Even if one has nothing to eat, let him go begging at the doors, buy oil, and light a lamp, forming an integral part of Sabbath delight (oneg shabbath). Before lighting, one should recite a blessing: "Blessed art thou, Lord our God, King of the universe, who hast sanctified us with thy commandments, and commanded us to light the Sabbath lights." This is on the same principle that one recites a benediction over all duties introduced by the sages.
מגן אברהם רס״ג:ט׳

משום שלום הבית. ולכן אם יש לו נר א' סגי ויקנה אח"כ לקידוש או לנר חנוכה ומ"מ גם בחנוכה בנר א' סגי, נ"ל דסומ' ג"כ תברך דהא נהנה ג"כ ממאורות וכמ"ש סי' ס"ט וק"ו היא מנר חנוכה כמ"ש ססי' תרע"ה ע"ש ומ"מ אם יש לה בעל פקח יברך הבעל מיהו אם אוכלת בשלחן א' עם אחרים לא תברך עס"ח דהא ליכא שמחה גבה:

Magen Avraham 263:9
...
שבת כ״ג ב:ד׳

רַב הוּנָא הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי אַפִּתְחָא דְרַבִּי אָבִין נַגָּרָא. חֲזָא דַּהֲוָה רְגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא, אֲמַר: תְּרֵי גַּבְרֵי רַבְרְבֵי נָפְקִי מֵהָכָא. נָפְקִי מִינַּיְיהוּ רַב אִידִי בַּר אָבִין וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין. רַב חִסְדָּא הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה חָלֵיף וְתָנֵי אַפִּיתְחָא דְּבֵי נָשָׁא דְּרַב שֵׁיזְבִי. חֲזָא דַּהֲוָה רְגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא, אֲמַר: גַּבְרָא רַבָּא נָפֵק מֵהָכָא. נְפַק מִינַּיְיהוּ רַב שֵׁיזְבִי.

Shabbat 23b:4

The Gemara relates: Rav Huna was accustomed to pass by and teach at the entrance of the house of Rabbi Avin the carpenter. He saw that Rabbi Avin was accustomed to kindle many lights in honor of Shabbat. Rav Huna said: Two great men will emerge from here. Indeed, Rav Idi bar Avin and Rav Ḥiyya bar Avin, his two oldest sons, emerged from their family. On a similar note, the Gemara relates: Rav Ḥisda was accustomed to pass by and teach at the entrance of Rav Sheizvi’s father’s family home. He saw that Rav Sheizvi’s father was accustomed to kindle many lights in honor of Shabbat. Rav Ḥisda said: A great person will emerge from here. Indeed, Rav Sheizvi emerged from them.

מדרש תהילים צ״ב:א׳

מזמור שיר ליום השבת...אמר רבי יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול (שם כב) שני העומר לאחד. קרבנו כפול (במדבר כח ט) וביום השבת שני כבשים. עונשה כפול (שמות לא יד) מחלליה מות יומת. שכרה כפול (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד. אזהרותיה כפולות זכור ושמור. מזמורו כפול מזמור שיר ליום השבת...

Midrash Tehillim 92:1
...
בית יוסף, אורח חיים רס״ג:ב׳:א׳
ומ"ש ויש שמכוונים לעשות ב' פתילות וכו' כ"כ הכלבו בסימן כ"ד בתנחומא מצאתי כל מילי דשבת כפול שנים כבשים מזמור שיר ליום השבת לחם משנה זכור ושמור ונראה שהמנהג על זה להדליק ב' נרות עכ"ל:
Beit Yosef, Orach Chaim 263:2:1
...
טור, אורח חיים רס״ג:א׳

ויהא זהיר לעשות נר יפה דאמר רב הונא הרגיל בנר שבת להשתדל בו לעשותו יפה הויין ליה בנים תלמידי חכמים ויש שמכוונים לעשות שתי פתילות א' כנגד זכור וא' כנגד שמור

Tur, Orach Chaim 263:1
And he should be cautious to make a fine lamp, as R. Huna said: One who is regular [to light] a Shabbat lamp, to strive to perform this, and to make it attractive, will have sons who are scholars. And there are those who make two wicks, one to correspond with "Remember" and one to correspond with "Observe." But if he cannot afford to buy a lamp for Shabbat and a lamp for Hannukah, Shabbat takes priority. Similarly if he cannot afford to buy a candle and wine for Kiddush, the candle takes priority because of domestic tranquility, for there is no domestic tranquility without a lamp. And he should not hurry to light it while the day is still long, for then it won't be known that he lights it for the honor of Shabbat. Nor should he light late. And when he lights he blesses: Blessed are you, Lord our God, King of the universe who has sancitified us with his commandments and commanded us to light the Sabbath lamp. Both men and women are commanded to light this, but women are more commanded than men, as it says in the Midrash: Since she extinguished the lamp of the world, meaning she caused the death of the first human. And the Rambam explains [that women are more obligated] because they are found at home and they take care of household needs. And there are those who says that we should not recite a blessing over it, and they explain that if the lamp was already lit he need not extinguish it in order to go back and light it again, nor need he light another lamp. But this is not a good reason, for with regard to covering the blood [of a bird or wild animal that was slaughtered] we taught: If the wind covered [the blood] he need not go back and cover it again, and nevertheless we bless the covering. Furthermore, Rabbenu Tam said that if it was already lit he must extinguish it and go back and light it again. For an elder said: We have taught: As long as he doesn't do it too early or too late. And so too wrote Rav Amram: One who lights the Shabbat candle blesses. And so too wrote the Halakhot Gedolot that the acceptance of Shabbat is dependent upon the lighting of the candle, for once he has lit the Shabbat candle Shabbat has begun for him. And for this reason he wrote that one must first light the Hannukah lamp before the Shabbat candle for if he does Shabbat first, he cannot afterwards light the Hannukah candle. But the Tosafot wrote that [the beginning of Shabbat] is not dependent on the lighting of the lamp for even after he lights, Shabbat has not begun for him. Rather it is dependent on the maariv prayer, for Shabbat begins once he has prayed maariv.
אורח חיים רס״ג:א׳

מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן. ובו יז סעיפים:
יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור: הגה ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות: (אשירי' ומרדכי מס' ר"ה ריש פ' י"ט):

Shulchan Arukh, Orach Chayim 263:1
1. Who Should Kindle [Shabbos Lights]; [Reciting the Shabbos Prayers Early as a Result of] an Error [in Judgment on] a Cloudy Day, 17 Seifim: One should take care to make a beautiful candle/lamp and there are those who place two wicks in this lamp, with the intent that one light recall [the command] “Remember”and the other, [the command] “Observe". RAMA: One may add and light three or four candles, and such is our custom. The woman who one time forgets to light should light three candles for the rest of her days (Mahar"il) because one may add to an intentional task rather than something else, so long as one does not kindle less than two (Ashiri; Mordechai)

ראבי"ה חלק א - מסכת שבת סימן קצט
ותו יש לומר חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, כדאמרינן <בפרק במה מדליקין> חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני דאסא וכו' ות[יסגי] לך בחד חד כנגד זכור וחד כנגד שמור.

עטרת צבי אורח חיים סימן רסג ס"ק ב
כנגד זכור ושמור. וכתב מ"ו ז"ל [ב"ח ס"ב] ונוהגין להביא לבית הכנסת שתי נרות של שעוה כרוכים ביחד זכר לזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, ומנהג הגון הוא מהגדולים הקדמונים:

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים רס״ג:ב׳
[ב] זכור וכו'. לכך עושים נרות כרוכים דזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו ויש אומרים נגד איש ואשה כי נר כמנין איברים שבאיש ואשה כי באשה יש ארבע איברים יותר מרמ"ח מבאיש שתי צירים ושתי דלתות, עוד טעם רמז לשתי נשמות הכרוכים יחד בגוף האדם (מטה משה) ועיין לקמן סימן תרע"א:
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 263:2
...
תוספות על שבת כ״ה ב:ג׳:ג׳

...אבל הדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת...

Tosafot on Shabbat 25b:3:3
...

שו"ת מהרי"ל סימן נג
...עיקר נר של שבת ניתקן בבית משום שלום בית...

מרדכי מסכת שבת פרק במה מדליקין רמז רצד
דבחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכין להדליק נר של שבת בחדרם ולברך עליו משום דהדלקת נר בשבת חובה משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן אבל מי שהוא אצל אשתו א"צ להדליק בחדרו ולברך עליו לפי שאשתו מברכת עליו בשבילו גם אומר שמותר להדליק בבית בע"ש בקיץ ואוכל בחצר ויהיה לו אורה מן היום משום דנר שבת אינו אלא משום שלא יכשל בעץ או באבן והרי יש לו אורה גדולה ואמר בשם אביו רבינו ברוך כי גדול אחד הנהיג כן בגרמייז"א:

לבוש אורח חיים סימן רסג סעיף א
ויהא זהיר לעשות נר יפה לשבת, שזהו גם כן מעונג שבת כשהבית מלא אורה, וזהו נקרא שלום בית, וכל הזהיר בו ביותר הויין לו בנים תלמידי חכמים, וסימנך נר מצוה ותורה אור [משלי ו, כג]: * הג"ה וע"ל סימן תרע"א סעיף א': ויש שמכונין לעשות ב' פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, והיינו לפחות, אבל אם ירצה להוסיף ג' או ד' לכבוד שבת הרי זה משובח.

שו"ת מהרי"ל סימן נג

...ובעניות דעתי נ"ל ליישב דכל מה דמיתוסף אורה יש ביה שלום בית טפי ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זויות וזויות, דבכה"ג מדליקין נרות בבית הכנסת בי"ט, אף על גב דשרגא בטיהרא מאי אהניא, וכתב מהר"ם הטעם בתשובה דלא הוה נר של בטלה, דכל מה דמיתוסף נרות נהנה וחשיבה צורך היום ומצותו, ה"נ כל מה דמוסיף אורה חשיב הנאה טפי, וכן בב"ה אי הוה מוסיפין הוה אור טפי ועשוי להאיר...

מגן אברהם רס״ג:א׳
יהא זהיר. וידליק בכל החדרים שהולך שם (מט"מ שר"ל) עס"ו ויעשה נרות כרוכים דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו (שם) וכן נוהגי' בב"הכ ב"ח ובע"ש כתוב דאסור דהוי כמדור' ולא ראה בד"מ בסי' תרע"א עמ"ש שם וע"ל ס"ח דאדרבה מצוה להרבו' לאור:
Magen Avraham 263:1
...

ראבי"ה חלק א - מסכת שבת סימן קצט
וקרוב הדבר בעיני דאכסנאי משתתף בפריטי לנר של שבת כמו לנר של חנוכה אם לא מדליק[ין] עליו בגו ביתיה, אם מו[ס]ר לו בעל [הבית] ביתו בחנם.

שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן לה
ונראה דמה"ט נהוג עלמא דיולדת מוספת להדליק נר אחד והקשו האחרונים כיון דיולדת אנוסה היא שלא הדליקה ואונס הרי פטורה להוסיף ולמה נהוג עלמא להוסיף, ולגירסת המהרי"ל אתי שפיר דיולדת היא בכלל חלתה והרי כתב להדיא דהיא צריכה להוסיף וא"כ נראה דנהוג עלמא עפ"י גירסת המהרי"ל הישן. ובמקום אחר כתבתי טעם אחר למה מוסיפין ביולדת נר לכל אחד לפי שיטת הרמב"ם בנר חנוכה שבעה"ב מדליק נר לכל אחד והכ"נ בשבת האשה מדלקת לכל בני הבית נר לכל אחד והבן.