בית הקברות בכנרת היא בית קברות היסטורי בו נקברו רבים מראשי העליה השניה, עליהם כתב אלתרמן:
הם היו עלמים צעירים, הן היו עלמות צעירות.
כעולים חדשים עם צרורות זעירים, התהלכו ביהודה ובבקעת כנרות
הם ארצה באו להיות חלוצים ראשונים.
וכל רואיהם אמרו עליהם: איזה מן בני אדם משונים!
עולים ארצה, אל ארץ ביצות ושממות.
באמת, בני אדם משונים מאד...
בית קברות זה הפך עם השנם למעין "פנטאון" של גדולי האומה (לצד חלקת גדולי האומה בהר הרצל, בית הקברות העתיק בהר הזיתים, ובית עלמין טרומפלדור בת"א).
כך קבורים בבית העלמין כנרת:
ברל כצנלסון (1887-1944) הוגה הדעות המרכזי של הציונות הסוצאליסטית
בן ציון ישראלי (1887-1954)- ממקימי קבוצת כנרת ואבי ענף התמרים בארץ ישראל
נח נפתולסקי (1883-1974) מחלוצי עליה שניה וממקימי כנרת ומחלוצי החקלאות בארץ ישראל
כמו כן הועלו לבית העלמין כנרת עצמותיו של דב בר בורוכוב (1881-1917) מאבות הסוציאליזם האוטופי ומהוגי רעיון הגדודים העברים
וכן הולו לבית העלמין כנרת עצמותיו של משה הס (1812-1875) ממקימי האנטרציאנל הסוציאליסטי יחד עם מרקס ואנגלס שבשונה מחבריו לתנועה הקומנסטית עבר מהפך והיה אחד ממבשרי הציוות
בנוסף בבית העלמין כנרת שוכנים גם 50 אלמונים, "גולי יהודה", שגורשו מתל אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומצאו במושבה כנרת את מותם. כאן נקברו גם "תימני כנרת", קבוצת חלוצים תימנים, שהתיישבו בתחילת המאה ה-20 קרוב לקבוצה הידועה בחוות כנרת, ואחרי מאבקים עדתיים, נקברו גם הם כאן
ועוד רבים מראשי עליה שניה שקצרה היריעה מלציין את כולם.
דף הלימוד שלנו עוסק בעיקר בקברה של רחל המשוררת, בהרחבה קצרה זו ניגע בעוד שני קברים משמעותים: קברה של נעמי שמר וקברו של נתן איכר (מצבת השטן)
בתמונה: תימני כנרת.
שם לקבוצת עולים מתימן שהתישבה בשנת 1912 ליד קבוצת כנרת. לאחר עשרים שנות התישבות הם נאלצו לעזוב את המושבה ועברו לגור בשכונת מרמורק ברחובות. פרשה זו היא עדיין פצע פתוח אצל צאצאי המגורשים
קבר נעמי שמר (1930-2004) :
נעמי שמר הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי. שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, כמו "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "לו יהי", "על כל אלה" ו"שירת העשבים". היתה פעילה בתנועה לארץ ישראל השלמה
הלווייתה של נעמי שמר משכה אליה אנשים רבים מכל הארץ. ראש הממשלה הגיע ועוד מכובדים רבים. רבים משיריה של רחל הולחנו על-ידי נעמי שמר, גם היא חיה בכנרת וגם היא אהבה את הארץ בכל מאודה. בהלווייתה הייתה אווירה ממלכתית ופשוטה כאחד. מצד אחד ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הגיע ללוות בדרכה האחרונה ומצד שני, במהלך הטקס שרו משיריה היפים והפשוטים ולא היו נאומים בזה אחר זה שדיברו בשבחה של האישה המוכשרת הזו. צעירים ומבוגרים,מכל רחבי הארץ , כולם באו להיפרד. קיים קשר פנימי עמוק בין שירת רחל לבין שירת נעמי שמר, ואולי הסביה לכך נעוצה בכך ששתיהן שןאבות את ההשראה מהכנרת, בה על פי המדרש נמצאת הבאר הקדומה של מריה הנביאה- ראשונת המשוררות שמוזכרת בתנך (שירת הים) נראה שהשיר המוכר ביותר המקשר בין שתי הדמויות הנפלאות הללו מקשר גם את שתיהן לכנרת:
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם! /בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא/וצינה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת/סתור שיער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כינרת/ובמי כינרת משכשך רגליו.
מה ירבו פרחים בחורף על הכרך,/דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,/פי שבעים תכולה התכלת במרום.
גם כי אִִוורש ואהלך שחוח,/והיה הלב למשואות זרים -
איך אוכל לבגוד בך, איך אוכל לשכוח/איך אוכל לשכוח חסד נעורים?
בנה של נעמי שמר , אריאל הורוביץ , מצא במגירות הישנות של אימו מכתב של סבת א שלו רבקה ספיר לבתה נעמי שמר. מכתב זה מספק לנו הצצה ביוגרפית לחייה של נעמי שמר בכנרת. אריאל הלחין את השיר תחת השם "המכתב של רבקה לנעמי" כאשר בקלפי הוא הוא צירף תמונות ישנות של אימו שהוא מצא במגירות.
נעמי שמר הייתה בסערת רגשות, היא בחרה לצאת לחו"ל וללמוד מוזיקה, בניגוד להחלטת האספה. ברקע נמצאת הקמת המדינה ונעמי שמר מתלבטת בין מה הדבר הנכון לעשות. רבקה עונה לביתה במכתב שכולו שואב השראה ממראות הכנרת. השורה שהכי נגעה בי היא הדרך שבה רבקה פותרת לביתה את הדילמה. "כאן פועלים עייפים כבר צמאים לשיר שלך" שבה האם מסבירה לנעמי איך השליחות הפרטית שלה מתיישבת עם זו הציבורית. כדי שמעט שלוה תבוא על נפשה הסוערת. "זו ילדתי התשובה גם לסערת נפשך" כותבת סבתא רבקה לנעמי שמר הצעירהאתם מוזמנים להאזין לשיר בקישור הבא
מצבתו של נתן איכר (מצבת השטן)
סמוך לקברה של רחל המשוררת ושל נעמי שמר נמצאת "מצבת השטן", מצבה קצת מפחידה שנראית כך:
על המצבה מצויירים תרנגול (אולי תרנגול כפרות?), ויתוש גדול, שנהוג לייחס אותו ל"יתוש הייאוש" שעוקץ את החלוצים לצד הייתושים האמיתיים שעוקצים אותם ומפיצים את נגיפי הקדחת, ברקים מפוצצים, וברקע דמות ראש שטן, אולי השטן המפתה להכנע ולחזור הביתה.
בתחתית המצבה כתוב:
נתן איכר, בן 19 שנה איבד את עצמו לדעת, ביום ה' כסליו תרפ"א, חבריו.
בשונה ממצבות של מתאבדים בני זמנינו שעל המצבה מנסים להצניע את אתאבדותם, על מצבה זו הציור והכיתוב מספרים את הסיפור כולו, סיפורם של הצעירים , שבמתח הגדול של עליה שניה ושלישית בחרו להתאבד.
על מצבה זו כתב אריאל הורביץ, בנה של נעמי שמר, שיר בדיסק הנפלא "הגיבורים שלי". אתם מוזמנים לעמוד ליד המצבה ולשמוע את השיר:
מצבת השטן
מילים ולחן: אריאל הורוביץ
"מה הסיפור של מצבת השטן בבית הקברות שעל שפת האגם?
מה היא עושה שם בין גורדון לברל ובין שמר לרחל?
מה הסיפור של מצבת השטן?
על ראש האבן מצויר יתוש ענק למרות שהבחור לא מת בקדחת.
הוא כנראה מת מפחד מבט העיניים השחורות
המצוירות מתחת.
אומרים שהעיניים הן עיני מאיר יערי
שרצה לברוא את האדם מבראשית
ביום עובדים בפרך, בלילה- טקס ביזרי של שיחות עד כלות הנפש
ושל אהבה חופשית בבתניה
אתה נמס בשמש בלי כסות לנשמתך עם ארבע בחורות ועשרים בחורים
שכל הזמן כאילו מודדים אותך
ולא היה קב"ן בצבא האיכרים של ביתניה.
ארנסט פולק שינה את שמו לנתן איכר.
נתן חולם להיות איכר, אבל ארנסט לא יכול
נתן רוצה להיות איכר, אבל ארנסט נשבר.
יריה אחת בחושך- והכל נגמר.
איש לא שם לב שחמקת לשיחים, בגיל 19 שמת כדור בראש.
גם יערי המנהיג שאותך כל כך הפחיד היה אז סך הכל בן 23.
איש לא בכה, הייתה קבורה נמהרת והיה שם אחד עם נפש הומה
והוא ירד בלילה לשפת הכנרת
וצייר לכבודך את מצבת השטן של בתניה"