סיפורו של עמק דותן מתחיל עם מכירת יוסף
וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃.
וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם.
וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ: הִנֵּֽנִי.
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ: לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר
וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה.
וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה
וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר: מַה־תְּבַקֵּֽשׁ?
וַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ
הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים?
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙: נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה
וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃
וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ ...
וַֽיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתׇּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו. וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה
וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם.
וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒.
At seventeen years of age, Joseph tended the flocks with his brothers, as a helper to the sons of his father’s wives Bilhah and Zilpah. And Joseph brought bad reports of them to their father. (3) Now Israel loved Joseph best of all his sons, for he was the child of his old age; and he had made him an ornamented tunic. (4) And when his brothers saw that their father loved him more than any of his brothers, they hated him so that they could not speak a friendly word to him. (5) Once Joseph had a dream which he told to his brothers; and they hated him even more. (6) He said to them, “Hear this dream which I have dreamed: (7) There we were binding sheaves in the field, when suddenly my sheaf stood up and remained upright; then your sheaves gathered around and bowed low to my sheaf.” (8) His brothers answered, “Do you mean to reign over us? Do you mean to rule over us?” And they hated him even more for his talk about his dreams. (9) He dreamed another dream and told it to his brothers, saying, “Look, I have had another dream: And this time, the sun, the moon, and eleven stars were bowing down to me.” (10) And when he told it to his father and brothers, his father berated him. “What,” he said to him, “is this dream you have dreamed? Are we to come, I and your mother and your brothers, and bow low to you to the ground?” (11) So his brothers were wrought up at him, and his father kept the matter in mind. (12) One time, when his brothers had gone to pasture their father’s flock at Shechem, (13) Israel said to Joseph, “Your brothers are pasturing at Shechem. Come, I will send you to them.” He answered, “I am ready.” (14) And he said to him, “Go and see how your brothers are and how the flocks are faring, and bring me back word.” So he sent him from the valley of Hebron.
When he reached Shechem, (15) a man came upon him wandering in the fields. The man asked him, “What are you looking for?” (16) He answered, “I am looking for my brothers. Could you tell me where they are pasturing?” (17) The man said, “They have gone from here, for I heard them say: Let us go to Dothan.” So Joseph followed his brothers and found them at Dothan. (18) They saw him from afar, and before he came close to them they conspired to kill him. (19) They said to one another, “Here comes that dreamer! (20) Come now, let us kill him and throw him into one of the pits; and we can say, ‘A savage beast devoured him.’ We shall see what comes of his dreams!” (21) But when Reuben heard it, he tried to save him from them. He said, “Let us not take his life.” (22) And Reuben went on, “Shed no blood! Cast him into that pit out in the wilderness, but do not touch him yourselves”—intending to save him from them and restore him to his father. (23) When Joseph came up to his brothers, they stripped Joseph of his tunic, the ornamented tunic that he was wearing, (24) and took him and cast him into the pit. The pit was empty; there was no water in it. (25) Then they sat down to a meal. Looking up, they saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead, their camels bearing gum, balm, and ladanum to be taken to Egypt. (26) Then Judah said to his brothers, “What do we gain by killing our brother and covering up his blood? (27) Come, let us sell him to the Ishmaelites, but let us not do away with him ourselves. After all, he is our brother, our own flesh.” His brothers agreed. (28) When Midianite traders passed by, they pulled Joseph up out of the pit. They sold Joseph for twenty pieces of silver to the Ishmaelites, who brought Joseph to Egypt. (29) When Reuben returned to the pit and saw that Joseph was not in the pit, he rent his clothes. (30) Returning to his brothers, he said, “The boy is gone! Now, what am I to do?” (31) Then they took Joseph’s tunic, slaughtered a kid, and dipped the tunic in the blood. (32) They had the ornamented tunic taken to their father, and they said, “We found this. Please examine it; is it your son’s tunic or not?” (33) He recognized it, and said, “My son’s tunic! A savage beast devoured him! Joseph was torn by a beast!” (34) Jacob rent his clothes, put sackcloth on his loins, and observed mourning for his son many days. (35) All his sons and daughters sought to comfort him; but he refused to be comforted, saying, “No, I will go down mourning to my son in Sheol.” Thus his father bewailed him. (36) The Midianites, meanwhile, sold him in Egypt to Potiphar, a courtier of Pharaoh and his chief steward.
שאלות מנחות:
במהלך ההליכה לשכם יוסף טעה בדרך ופגש איש מסתורי.
מה לדעתכם התפקיד של הדו-שיח בין יוסף לבין האיש בשדה?
על המילים של האיש "נסעו מזה" כותב רש"י: " הסיעו עצמם מן האחווה". מה דעתכם על דבריו של רש"י?
מה לדעתכם פירוש הבקשה של יוסף "את אחי אנכי מבקש?"
למה לדעתכם המקרא מספר שאחרי זריקת יוסף לבור הם ישבו לאכול לחם? מה דעתם על הסעודה הזו?
מיכאל סגן כהן, כתנת פסים (1981), אקריליק עד בד רפוי ועל פח.
עמק דותן היה לשם נרדף למקום של מלחמת אחים. שם מכרו האחים את יוסף, ושם, בשכם, התפצלה הממלכה בימי הבית הראשון בין ירבעם לרחבעם , על פי הגמרא, מגלגלים זכות לידי זכאי וחובה לידי חובה. ושכם ועמק דותן הם מקום של פורענות: כמו שכותב רש"י בשם המדרש:
"ויבא שכמה - מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד" כל הארועים האלו קשורים למלחמת אחים . (בהערת אגב: המילה "שכם" עצמה משמועתה הוא "חלק" בשונה "מירושלים" שמה נגזר מהמילה "שלם" כך ששכם מסמלת את החלוקה והפירוד), לארועים אלו ניתן גם להוסיף את סיפור אבימלך שהורג את אחיו (משל יותם) וקרבות נוספים בין יהודה לישראל. על הפורענות שהייתה בעבר בעמק דותן, ניתן להוסיף גם פורענות מהזמן המודרני. בעמק דותן תכננו הנאצים וחאג' אמין אל חוסייני להקים מחנות השמדה, בסמוך לרכבת העוברת שם.באותו מקום בו זרקו האחים את יוסף לבור תכננו הגרמנים לזרוק אותנו לבורות ההריגה.
חאג' אמין אל חוסיני (המןפתי של ירושלים) והיטלר בתמונה משותפת. תכננו להקים תאי גזים בעמק דותן
התיקון:
אבל עמק דותן עבר תיקון והפך להיות ממקום של פירוד למקום של אחווה. שם נלחם אלישע בארמים בימי הבית הראשון ושם הרגה יהודית את הליפרנוס בימי החשמונאים, ושם- בימי מלחמת ששת הימים היה את קרב השריון הגדול ביותר במלחמה כולה, קרב שבו נהרגו 51 לוחמי צה"ל, והקרב שהכריע את כל כיבוש יהודה ושומרון (כמעט כל הטנקים הירדנים הוסטו לדותן ולכן לא הייתה כמעט לחימה בגזרות אחרות). המאפיין הבולט ביותר של הקרב הוא מסירות הנפש של הלוחמים למען אחיהם ובמיוחד סיפור גבורת של גדי וצבי, גדי רפן וצבי סדן שחילצו פצועים מהטנקים הבוערים על אף שנכוו קשות. על הגבורה בקרב קיבל טוראי צבי סדן את עיטור העוז, וסגן גדי רפן קיבל את העיטור הגבוהה ביותר - עיטור הגבורה. על הקרב בעמק דותן חיברה דליה רביקוביץ את השיר "עמק דותן" בשנת 2012 חודש השיר על ידי להקת פיקוד צפון
עמק דותן
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: שמעון ישראלי
שם מכרו האחים את יוסף לעבדות
שם עלו במישור תמרות אש ועשן
ובתוך הקמה, התפרש לו הגדוד- בעמק דותן
עמק תבואות וכרם זיתים
עמק חיטה לבנה כפשתן
וגדי וצבי בהדר גבורתם
הלא שוב ניפגש, בלי קרב ובלי אש
עוד נשובה אל עמק דותן
וכל פרח שדה, אז היה מלבלב
שם חלפו העבים הצחורות לאיטן
ובכרם ממול התחפר האויב- בעמק דותן
אז נפגע המשוריין ותאחז בו האש
ותשעת הפצועים נלכדו בביתן
שם נפלו גיבורים משריון וחרמש-בעמק דותן
והדרך עולה שוב להר הברכה
ואדום הוא הפרי המבשיל בבוסתן
מה שלוות הדרכים, מה יפה המנוחה- לעמק דותן
לסיכום , אנחנו ממליצים לצפות בסרטון של מרכז קטיף , סרטון קצר והומריסטי שמסכם את מלחמת האחים מיוסף אחינו ועד אלטלנה ורצח רבין- סרטון שמסתים במילים: " אני לא מבין איך אתם יכולים להמשיך לאכול"