מבוא
מטרת עבודה זו לחקור את היחס לפעילות גופנית בדגש על הפעילות הספורטיבית מימי המקרא ועד ימינו. כבר בתחילת עבודתנו ניכר שיש קשר ישיר בין פעילות ספורטיבית משחק ואימון לקראת מלחמה
לצורך חקירת הנושא היעזר בעיקר בספריה הדיגיטלית של ספריא ובמאמרים ובספרים שאמצא בנושא המחקר שלי.
ראשית מחקרי יעסוק בתקופה המקראית. חשוב לאמר כי בתקופה המקראית המקראית הפעילות הגופנית הייתה חלק משגרת חייו של האדם. כל פעולה דרשה מאמץ פיזי. שאיבת מים מן הבאר, עבודות יומיום לצרכי קיום או פרנסה דרשו מאמץ רב. לכן סביר שספורט מיועד למטרות פיתוח הכושר הגופני, אורח חיים בריא או למטרות הנאה. יחד עם זאת, כן יש לנו עדויות על פעילות גופנית למטרות אימון למלחמה, יציאה לטבע למטרת טיול (לשוח בשדה).
על פי יחיעם שורק, במזרח הקדום בו חיו בני-ישראל לא הייתה לתרבות הגופנית חשיבות ערכית כי אם פונקציונאלית. יכולת גופנית גבוהה הייתה חלק מחיייו של האדם לשרוד להילחם ולקיים פולחן דתי. הפעילות הגופנית-הספורטיבית לא היתה אלא סובלימציה (עידון) להישרדות ולשימוש בכלי נשק, ובהפוך-על-הפוך: הספורט משחרר מחד אגרסיות, אך מאידך הוא טעון אגרסיות ואף מהווה מין מקפיץ אגרסיות אובססיבי.
בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד אסתטי. גוף חזק היה אמצעי, ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה. יעקב קיבל את השם ישראל לאחר שהוכיח את כוחו במאבק עם האלוהים ועם אנשים, כפי המסופר בספר בראשית פרק ל''ב.
פרק א - פעילות גופנית בימי המקרא
פרק ב - פעילות גופנית בתקופת המשנה והתלמוד
פרק ג - פעילות גופנית מתקופת הציונות לימינו
סיכום פעילות גופנית
מטרת עבודה זו לחקור את היחס לפעילות גופנית בדגש על הפעילות הספורטיבית מימי המקרא ועד ימינו. כבר בתחילת עבודתנו ניכר שיש קשר ישיר בין פעילות ספורטיבית משחק ואימון לקראת מלחמה
לצורך חקירת הנושא היעזר בעיקר בספריה הדיגיטלית של ספריא ובמאמרים ובספרים שאמצא בנושא המחקר שלי.
ראשית מחקרי יעסוק בתקופה המקראית. חשוב לאמר כי בתקופה המקראית המקראית הפעילות הגופנית הייתה חלק משגרת חייו של האדם. כל פעולה דרשה מאמץ פיזי. שאיבת מים מן הבאר, עבודות יומיום לצרכי קיום או פרנסה דרשו מאמץ רב. לכן סביר שספורט מיועד למטרות פיתוח הכושר הגופני, אורח חיים בריא או למטרות הנאה. יחד עם זאת, כן יש לנו עדויות על פעילות גופנית למטרות אימון למלחמה, יציאה לטבע למטרת טיול (לשוח בשדה).
על פי יחיעם שורק, במזרח הקדום בו חיו בני-ישראל לא הייתה לתרבות הגופנית חשיבות ערכית כי אם פונקציונאלית. יכולת גופנית גבוהה הייתה חלק מחיייו של האדם לשרוד להילחם ולקיים פולחן דתי. הפעילות הגופנית-הספורטיבית לא היתה אלא סובלימציה (עידון) להישרדות ולשימוש בכלי נשק, ובהפוך-על-הפוך: הספורט משחרר מחד אגרסיות, אך מאידך הוא טעון אגרסיות ואף מהווה מין מקפיץ אגרסיות אובססיבי.
בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד אסתטי. גוף חזק היה אמצעי, ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה. יעקב קיבל את השם ישראל לאחר שהוכיח את כוחו במאבק עם האלוהים ועם אנשים, כפי המסופר בספר בראשית פרק ל''ב.
פרק א - פעילות גופנית בימי המקרא
פרק ב - פעילות גופנית בתקופת המשנה והתלמוד
פרק ג - פעילות גופנית מתקופת הציונות לימינו
סיכום פעילות גופנית