זרע or זרהThe Blessing/Limits of Making Things Strange

זרע or זרה The Blessing/Limits of Making Things Strange

(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃

Leviticus 12:2

(2) Speak to the Israelite people thus: When a woman at childbirth bears a male, she shall be impure seven days; she shall be impure as at the time of her condition of menstrual separation.—

רש"י על ויקרא י״ב:ב׳:ב׳

כי תזריע. לְרַבּוֹת שֶׁאֲפִלּוּ יְלָדַתּוּ מָחוּי — שֶׁנִּמְחָה וְנַעֲשָׂה כְּעֵין זֶרַע

Rashi on Leviticus 12:2:2

כי תזריע — These words are superfluous, כי ילדה would suffice — they mean literally, ”if she bringeth forth seed”

Homophones:
זרה or זרע
strange or seed

ויקרא י׳:א׳

(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹ֠ן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃

Leviticus 10:1

(1) Now Aaron’s sons Nadab and Abihu each took his fire pan, put fire in it, and laid incense on it; and they offered before יהוה strange fire, which had not been enjoined upon them.

פסחים קט״ו ב:ט׳

למה עוקרין את השולחן אמרי דבי ר' ינאי כדי שיכירו תינוקות וישאלו אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מדלי תכא מקמיה אמר להו עדיין לא קא אכלינן אתו קא מעקרי תכא מיקמן אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה:

Pesachim 115b:9

The Gemara asks: Why does one remove the table? The school of Rabbi Yannai say: So that the children will notice that something is unusual and they will ask: Why is this night different from all other nights? The Gemara relates: Abaye was sitting before Rabba when he was still a child. He saw that they were removing the table from before him, and he said to those removing it: We have not yet eaten, and you are taking the table away from us? Rabba said to him: You have exempted us from reciting the questions of: Why is this night different [ma nishtana], as you have already asked what is special about the seder night.

תוספות על פסחים קט״ו ב:ט׳:ב׳

כדי שיכיר התינוק וישאל - כלומר ומתוך כך יבא לישאל בשאר דברים אבל במה ששאל למה אנו עוקרין השלחן לא יפטר ממה נשתנה וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו:

Tosafot on Pesachim 115b:9:2

So that the child will ask- it is as if by asking this he will come to ask more questions. However if he only asks the one question about removing the table, he is still not exempt from the Mah Nishtanah(four questions).

הגדה של פסח, מגיד, כנגד ארבעה בנים ג׳

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבוֹדָה הַזּאֹת לָכֶם. לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמוֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלֹא־לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל:

Pesach Haggadah, Magid, The Four Sons 3

What does the evil [son] say? "'What is this worship to you?' (Exodus 12:26)" 'To you' and not 'to him.' And since he excluded himself from the collective, he denied a principle [of the Jewish faith]. And accordingly, you will blunt his teeth and say to him, "'For the sake of this, did the Lord do [this] for me in my going out of Egypt' (Exodus 13:8)." 'For me' and not 'for him.' If he had been there, he would not have been saved.

פסחים קט״ז א:ח׳

גמ׳ ת"ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה:

Pesachim 116a:8

GEMARA: The Sages taught: If his son is wise and knows how to inquire, his son asks him. And if he is not wise, his wife asks him. And if even his wife is not capable of asking or if he has no wife, he asks himself. And even if two Torah scholars who know the halakhot of Passover are sitting together and there is no one else present to pose the questions, they ask each other.

מנחות ל״ז א:ז׳

בעא מיניה פלימו מרבי מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין א"ל או קום גלי או קבל עלך שמתא אדהכי אתא ההוא גברא א"ל איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי כמה בעינן למיתב לכהן אתא ההוא סבא תנא ליה חייב ליתן לו י' סלעים

Menachot 37a:7

§ The Sage Peleimu raised a dilemma before Rabbi Yehuda HaNasi: In the case of one who has two heads, on which of them does he don phylacteries? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Either get up and exile yourself from here or accept upon yourself excommunication for asking such a ridiculous question. In the meantime, a certain man arrived and said to Rabbi Yehuda HaNasi: A firstborn child has been born to me who has two heads. How much money must I give to the priest for the redemption of the firstborn? A certain elder came and taught him: You are obligated to give him ten sela, the requisite five for each head.