בשני הפרקים הקודמים התייחסנו לגישות שהיו בעבר, בהיסטוריה, דיברנו על הלכות כמו נטילת ידיים או טבילת נידה במקווה, וגם דיברנו על חשיבות המים כמטהרים בנצרות ומה מקור הטבילה הנוצרית.
בפרק זה נדבר על חשיבות ההיגיינה בימי הביניים ובעת החדשה, ועל היתרונות בשמירה על ההיגיינה.
בפרק זה נדבר על חשיבות ההיגיינה בימי הביניים ובעת החדשה, ועל היתרונות בשמירה על ההיגיינה.
מכיוון שלא הייתה מודעות בעת העתיקה על חשיבות ההיגיינה, הייתה גם חוסר הבנה לגבי גורמי התפרצות של המחלות ואיך ניתן לפתור את הבעיה (לדוגמה לשמור על ריחוק חברתי או לנקות את החיידקים מגופנו).
התפיסה הזאת של מחלות כביטוי לחרון האל נמשכה עמוק אל תוך ימי הביניים. בתקופה המוקדמת של ימי הביניים היו מעט מאוד רופאים, וגם אלה שפעלו רכשו את הידע שלהם בעיקר באמצעות פרקטיקה בשטח שכן בתי ספר לרפואה עדיין לא היו בנמצא. אבל גם לקראת אמצע ימי הביניים, כשכבר נפתחו בתי ספר לרפואה, הידע על הגורמים למחלות היה מוגבל מאוד. מנהיגי הכנסיות חשדו בכל רעיון מדעי מפחד שהוא עלול לאתגר את סמכות הכנסייה. כך לדוגמה, כאשר הפילוסוף והנזיר האנגלי בן המאה ה־13 רוג'ר בייקון, שהיה תומך נלהב של השיטה הניסויית לרכישת מידע על העולם, כתב ספר המציע כי הרופאים צריכים לערוך מחקרים משלהם במקום לצעוד באופן עיוור אחרי הסמכויות העתיקות, הוא נאסר על ידי מנהיגי הכנסיות באשמת כפירה.
דוגמה לכך שלא הייתה הבנה לחשיבות ההיגיינה היא שבשנת 1365, כתב הרופא ג'ון מבורגונדי את De Epidemia – אחד מספרי הרפואה היסודיים ביותר בנושא מניעה וטיפול במגפות. בורגונדי פיתח תיאוריה שעל פיה המגפה היא בעיקר תוצאה של אוויר מזוהם, המשולב עם ליחות רעילות שנגרמות על ידי גרמי השמים. לכן הציע מניעה וטיפול בשילוב עם האמונה באל. למניעת הפצת המגפה הוא המליץ לסגור את החלונות ולטהר את האוויר על ידי שריפת ענפי ג'וניפר כך שהחום והעשן יאפפו את החדר. לחלופין הוא הציע לשרוף את הצמח, להכין ממנו אבקה ולפזרה על הגוף.
המלצה נוספת הייתה להימנע מרחצה, כנראה מתוך מחשבה שהרחצה תפתח את נקבוביות העור ותאפשר חדירה של האילוח הרעיל לתוכו.
המלצה נוספת הייתה להימנע מרחצה, כנראה מתוך מחשבה שהרחצה תפתח את נקבוביות העור ותאפשר חדירה של האילוח הרעיל לתוכו.
המודעות לחשיבות של ההיגיינה עלתה רק בסוף המאה ה-19. השמירה על היגיינה מונעת מחלות רבות וזיהומים ואפילו מוות! רק באותו הזמן גילו לואי פסטר, ג'וזף ליסטר ועוד רופאים את הקשר בין מיקוראורגניזמים ומחלות.
דוגמה לחשיבות ההיגיינה העת החדשה, במאה ה-19 הרופא איגנץ זמלוויס מהונגריה גילה קשר בין מוות של חברו בעקבות זיהום, למותן של נשים רבות ממחלה בשם "קדחת הלידה". בעקבות גילוי זה, דרש מעובדיו במחלקת היולדות ליטול ידיים ולחטא את כליהם לפני כל לידה.
בשנת 2020 פרצה מגפה נוספת, מגפת הקורונה. כיוון שכיום קיימת מודעות רבה לחשיבות הניקיון, יצאו הנחיות שמסבירות כיצד לנהוג בתקופת מגפה. אוסיף למטה את הנחיות ולאחר מכן נשווה את ההתנהלות אז והיום.
ההנחיות הקורונה:
-ריחוק חברתי (שמירה על שני מטר)
-עטית מסכות במקומות ציבוריים
-שטיפת ידיים לעיתים קרובות
-חיטוי משטחים ואזורים
-ריחוק חברתי (שמירה על שני מטר)
-עטית מסכות במקומות ציבוריים
-שטיפת ידיים לעיתים קרובות
-חיטוי משטחים ואזורים
אם נחזור ונקרא שוב את ההמלצות של הרופאים במאה ה-14 נוכל לשים לב שהמלצותיהם אינן מבוססות. במאה ה-14 המליצו הרופאים לא להתקלח, לעומת הנחיות הקורונה שאומרות לשטוף ידיים לעיתים קרובות ולדאוג לניקיון הגוף. בנוסף, אחת ההנחיות של הרופאים דאז הייתה לטהר את האוויר בעזרת שריפה של צמח מסוים, גם בזמן הקורונה הייתה התייחסות לחיידקים שבאוויר אך כיום יודעים שעשן לא הורג חיידקים, ולא מונע הדבקה.
למרות ההנחיות שאומרות שהיגיינה מונעת מחלות, אני מעוניינת לבדוק האם יש דבר כזה יותר מדי היגיינה? האם ניתן להגיע למצב של עודף היגיינה, כלומר, להפריז בניקיון הגוף?
לפי אחד המאמרים שקראתי גיליתי ששטיפת ידיים מופרזת עלולה לגרום לתוצאה הפוכה ובמקרים מסויימים אף להגדיל את הסיכון לבריאות.
העור שלנו בנוי משכבות: האפידרמיס, השכבה החיצונית, עשוי מתאי קשקש והוא זה שבא במגע ישיר עם הסביבה החיצונית. בעזרתו העור מונע מגורמים סביבתיים לחדור אל תוך גופנו. במצב האידיאלי, השכבה הזאת מספקת סגירה הרמטית, ואחד המרכיבים החשובים לכך הוא השומן העורי, שמיוצר בבלוטות החלב ומגיע דרך תעלות מיוחדות אל פני השטח של העור.
העור שלנו בנוי משכבות: האפידרמיס, השכבה החיצונית, עשוי מתאי קשקש והוא זה שבא במגע ישיר עם הסביבה החיצונית. בעזרתו העור מונע מגורמים סביבתיים לחדור אל תוך גופנו. במצב האידיאלי, השכבה הזאת מספקת סגירה הרמטית, ואחד המרכיבים החשובים לכך הוא השומן העורי, שמיוצר בבלוטות החלב ומגיע דרך תעלות מיוחדות אל פני השטח של העור.
עוד היבט שעניין אותי היה האם יש דבר כזה לחפוף יותר מדי? אז מסתבר שכן. אין צורך לחפוף את השיער מדי יום, מכיוון שחפיפת שיער מוגזמת יכולה לגרום ליותר נזקים מאשר תועלת. אנשים שחופפים את שיער באופן תדיר כדי להיפטר מהשומנים דווקא גורמים לפעולה הפוכה המייבשת את הקרקפת והשיער וגורמת לייצור מוגבר של שומן.
שאלה מעניינת שעלתה במהלך כתיבת העבודה הייתה היגיינה אצל ילדים קטנים. הרבה הורים שומרים על הילדים שלהם מחיידקים, שלא יהיו חולים וירגישו לא טוב, עניין אותי לדעת, האם זו הגישה נכונה? אז גיליתי שלהתלכלך זה בריא!
לכלוך מעולה למערכת החיסונית (בצורה הדרגתית כמובן) במיוחד אצל ילדים. מחקרים שונים הראו כי חשיפה מוקדמת לחיידקים טבעיים באדמה, יעזרו לבנות מערכת חיסונית עמידה יותר אצל ילדים. כיום, ניתן להגיד כי ילדים לא נחשפים מספיק לחיידקים, כך שמערכת החיסון לא לומדת את תאיה שלה, כך שזאת יכולה להיות הסיבה לתחלואה גוברת של אסטמה, אקזמה ומחלות אחרות.
לקריאת המאמר
לכלוך מעולה למערכת החיסונית (בצורה הדרגתית כמובן) במיוחד אצל ילדים. מחקרים שונים הראו כי חשיפה מוקדמת לחיידקים טבעיים באדמה, יעזרו לבנות מערכת חיסונית עמידה יותר אצל ילדים. כיום, ניתן להגיד כי ילדים לא נחשפים מספיק לחיידקים, כך שמערכת החיסון לא לומדת את תאיה שלה, כך שזאת יכולה להיות הסיבה לתחלואה גוברת של אסטמה, אקזמה ומחלות אחרות.
לקריאת המאמר