הצרעת, מחלה בת יותר מ-3000 שנה, מוזכרת מימי המקרא והלאה. המחלה הורגת ברובה, מדבקת ומצלקת לכל החיים למי ששורד אותה. המחלה זיהומית, נגרמת על ידי חיידק ממין מיקובקטריום לפראי. היא גורמת לעיוותים בעור, עיוורון, פגיעה קשה בעצבים, ועוד מפגעים. הצרעת מועברת על ידי קרבה ממושכת בין אנשים. המחלה יכולה לעבור דרך שיעול, נוזלים מהפה ונוזלים מהאף של אדם חולה, אך דרושה קרבה לזמן ממושך כדי שתהיה הדבקה. משמעות המילה צרעת הייתה לאורך השנים מחלה. מושג רווח למחלות כלשהן. עם השנים, נוספו יותר ויותר שמות למחלות השונות עד שהצרעת נשארה איך שהיא היום, מקושרת למחלה העתיקה שפוקדת אותנו שנים. אנו גילינו במהלך עבודה זו על המקורות הראשונים שמזכירים את הצרעת ואיך פירשו אותה במהלך הדורות. אנו הבנו את תפקידו המגוון של הצרעת בחברה ונראה כיצד היא משתנה. כל זה ועוד נעשה כאשר אנו גם בוחנו מקרוב יותר את המעבר של הדעות מדור לדור.
אנו למדנו שהצרעת מוזכרת מראשית הכתבים היהודיים. ראינו כי היא הייתה מספיק נפוצה בכדי לקבל קובץ שלם של חוקים שנכתבו עליה. בחנו את סוגייה השונים ובמה כל סוג שונה. הכרנו את החוקים וההלכות הרבות הקשורות למחלה. חווינו מקרוב את התייחסות החברה אל המצורעים דרך נקודת המבט של חז״ל. פעמים רבות ראינו התייחסות קשה וכואבת אבל לפעמים צפינו ברגעים מיוחדים שהעידו לנו על מחשבה אחרת בקשר לחולי הצרעת. לבסוף הסתכלנו על איך שהמחלה העתיקה הזו עברה את כל שינוייה. כיצד היא השתנתה אל מול מה שהיא הייתה פעם וכיצד היא דומה למה שאבותינו הכירו.
הבחנו מקרוב יותר את התהליך שעבר המחלה, מעונש חטא יוהרה, שמטרתו להוריד את האדם המעלה את עצמו. לאחר מכן התחלנו להבחין בהבנה של הספרות בבעיה החברתית העמוקה שקשורה עם הצרעת. אם זאת, ראינו כי הצרעת התחילה לקבל גם משמעות אחרת של חלשי החברה, מנודי החברה וחסרי כל. עם משמעות חדשה זו, הספרות מפנה את האנשים לנהוג בדרכי חמלה וטיפול. היא מקשרת את המחלה לנבואות המשיח. המשיח בעצמו מצורע שעוזר בטיפול של מצורעים אחרים. כך הופכת הנצרות את ישו למשיח לגיטימי.
צומת הדרכים שבו הצרעת מתחילה לעבור שינוי מאלוהית למדעית היא בתקופת חז"ל. הם רואים איך המחלה מתנהגת בדרכי תפוס זהים ותוקפת אנשים לכאורה טובים. חז"ל מבינים זאת ודרך תקנותיהם הם גם מנסים להגן על האוכלוסייה שאותם היא מנהיגה.
עם התקדמות המדע נשארה הצרעת איך שהיא הייתה מבחינה חברתית. משהו שנראה לא הגיוני תחילה עד שאנו מבינים את המשמעות שהמחלה מביאה איתה.
בעבודה זו רק התחלנו להבין שהצרעת איננה רק מחלה פשוטה, אלא תופעה שרווחת בקירבתינו דורות רבים. תופעה של נידוי, כאב, צער, החרמה, צדקה, רחמים, חמלה וצדק חברתי.
זוהי הצרעת כפי שהיא.
במהלך עבודה זו השתמשתי בספר "הרפואה במקרא ובתלמוד" של ד"ר יצחק פרויס אשר תורגם על ידי אורי וירצבורגר. הספר נכתב בשנת 1911 ומסכם את כל דעות המקורות בנוגע לרפואה.
אנו למדנו שהצרעת מוזכרת מראשית הכתבים היהודיים. ראינו כי היא הייתה מספיק נפוצה בכדי לקבל קובץ שלם של חוקים שנכתבו עליה. בחנו את סוגייה השונים ובמה כל סוג שונה. הכרנו את החוקים וההלכות הרבות הקשורות למחלה. חווינו מקרוב את התייחסות החברה אל המצורעים דרך נקודת המבט של חז״ל. פעמים רבות ראינו התייחסות קשה וכואבת אבל לפעמים צפינו ברגעים מיוחדים שהעידו לנו על מחשבה אחרת בקשר לחולי הצרעת. לבסוף הסתכלנו על איך שהמחלה העתיקה הזו עברה את כל שינוייה. כיצד היא השתנתה אל מול מה שהיא הייתה פעם וכיצד היא דומה למה שאבותינו הכירו.
הבחנו מקרוב יותר את התהליך שעבר המחלה, מעונש חטא יוהרה, שמטרתו להוריד את האדם המעלה את עצמו. לאחר מכן התחלנו להבחין בהבנה של הספרות בבעיה החברתית העמוקה שקשורה עם הצרעת. אם זאת, ראינו כי הצרעת התחילה לקבל גם משמעות אחרת של חלשי החברה, מנודי החברה וחסרי כל. עם משמעות חדשה זו, הספרות מפנה את האנשים לנהוג בדרכי חמלה וטיפול. היא מקשרת את המחלה לנבואות המשיח. המשיח בעצמו מצורע שעוזר בטיפול של מצורעים אחרים. כך הופכת הנצרות את ישו למשיח לגיטימי.
צומת הדרכים שבו הצרעת מתחילה לעבור שינוי מאלוהית למדעית היא בתקופת חז"ל. הם רואים איך המחלה מתנהגת בדרכי תפוס זהים ותוקפת אנשים לכאורה טובים. חז"ל מבינים זאת ודרך תקנותיהם הם גם מנסים להגן על האוכלוסייה שאותם היא מנהיגה.
עם התקדמות המדע נשארה הצרעת איך שהיא הייתה מבחינה חברתית. משהו שנראה לא הגיוני תחילה עד שאנו מבינים את המשמעות שהמחלה מביאה איתה.
בעבודה זו רק התחלנו להבין שהצרעת איננה רק מחלה פשוטה, אלא תופעה שרווחת בקירבתינו דורות רבים. תופעה של נידוי, כאב, צער, החרמה, צדקה, רחמים, חמלה וצדק חברתי.
זוהי הצרעת כפי שהיא.
במהלך עבודה זו השתמשתי בספר "הרפואה במקרא ובתלמוד" של ד"ר יצחק פרויס אשר תורגם על ידי אורי וירצבורגר. הספר נכתב בשנת 1911 ומסכם את כל דעות המקורות בנוגע לרפואה.