חכם יוסף חיים, או בכינויו הבן איש חי (1834-1909), היה מן הרבנים המשפיעים ביותר בתקופתו. הוא היה דרשן מופלא שריתק את כל שומעיו, תלמידי חכמים והציבור הרחב כאחד. כבר בגיל 24 שימש כמנהיגה של קהילת עיראק. הבן איש חי היה מגדולי המקובלים, וכתב ספרים רבים בכל תחומי התורה: הלכה, דרוש, מוסר, קבלה, פירושים לתנ"ך ואפילו ספר חידות לחידוד המחשבה.
בדף המקורות הבא נפגוש את תורתו הרוחנית הרואה באדם ישות מתפתחת.
אחד מן הנושאים שהעסיקו את חכם יוסף חיים הוא תיקון האדם ומידותיו. בהגותו, נוגע הרב חיים בשאלת יכולתו של האדם לעבוד על מידותיו ולהשתנות. כך, למשל, בקטע הבא מתוך ספרו 'עוד יוסף חי':
עוד יוסף חי, לך לך, עמ' מא
ועוד נראה לומר בס"ד אומרו "לֶךְ לְךָ" (בראשית יב, א), והיינו כי המלאכים נקראים עומדים דכתיב "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג, ז)... אבל האדם שהוא צדיק נקרא הולך, כי על ידי מלחמתו ביצרו תמיד, וגובר עליו, הוא הולך ועולה ממדרגה למדרגה, וזה שאמר "לֶךְ לְךָ" רוצה לומר תואר לֶךְ יש לְךָ ולא תואר עומד. והכונה, הוא יתברך מיעצו שלא יחשוב עצמו שהגיע לגדר השלימות ונמצא הוא עומד במקומו שאין לפניו עוד מדרגות לעלות בהם ולא דרך ארוכה ללכת בה.
- לפי הרב חיים, מה ההבדל בין מלאכים לבני אדם?
- כיצד הו דורש את הקריאה "לך לך" ולמי היא מכוונת?
חכם יוסף חיים רואה באדם יצור דינאמי, בעל יכולת להיות בתנועה מתמדת, להשתנות. על אף שבמובנים רבים המלאך בדרגה גבוהה יותר מן האדם, אין עובדה זו בהכרח חיובית, מפני שהיא מלמדת על סטטיות וחוסר יכולת לנוע להתקדם. נקודה זו מחדד הרב חיים במשל הבא:
עוד יוסף חי, לך לך, עמ' מג
מעשה באחד שראה בחלום שיש סולם גדול שיש בו אלף מדרגות והמלך היה עולה בסולם ההוא והגיע לחציו, למדרגה של חמש מאות. והלך בבוקר בבוקר אצל המלך ויספר לו החלום וישמח המלך על חלומו ויצו לתת לו אלף זהובים במתנה. והנה אשת השכן שמעה משכינתה מה שהרויח בעלה מן סיפור החלום הזה ותאמר לבעלה: "הנה השכן ראה את המלך הגיע לחצי הסולם ונתן לו אלף זהובים, אתה תלך היום אצל המלך ותספר לו חלום כמו חלום השכן, אך תספר לו שראית שהמלך עלה לראש הסולם למדרגה של האלף, ובודאי יתן לך עשרה אלפים זהובים". והלך בעצת אשתו לבית המלך ויספר להמלך כי ראה שעלה והגיע למדרגת האלף שבראש הסולם, ויצו המלך להשליך את זה החולם מן הגג לחצר.
לצפייה בסרטון על המשל, מתוך אתר "חכימא":
- מדוע החלום השני גרר את תגובתו הזועמת של המלך? הרי בחלום זה היה המלך בדרגה גבוהה יותר בסולם!
- מה רוצה הרב חיים לומר במשל זה? מה דעתך על כך?
- נניח שלמשל היה המשך, ובו מגיע אל המלך אדם שלישי המספר לו שחלם כי המלך עומד על קרקע האדמה, ועדיין לא טיפס על שום מדרגה. כיצד לדעתך המלך יגיב? מדוע?
אם כן, תפיסתו של חכם יוסף חיים בעבודה הרוחנית שמה דגש על עצם היכולת לעשות עבודה. עצם היכולת להיות בתנועה. אולם, לרב חיים חשובה גם היכולת לפרגון עצמי, להסתכל על הדרך שכבר נעשתה וההצלחות שנצברו. החלום משמח את המלך הן מפני שנשארה לו דרך והן מפני שכבר עשה כברת דרך.
הסיפור הבא מלמד אודות היחס של הרב חיים לקצב ההתקדמות והשינוי:
בלי קיצורי דרך | מתוך אתר "חכימא - סיפורים מחכמי המזרח"
בכל מוצאי שבת היה חכם יוסף חיים מסתגר בעליית הגג ולומד תורה. באופן מפתיע, לעיתים נשמעו שני קולות מן החדר, אף שלא היה שם איש מלבדו, ובציבור נפוצו שמועות שחכם יוסף חיים זוכה למפגש עם אליהו הנביא במוצאי שבת. לעיתים היו התלמידים ממתינים לחכם יוסף למרגלות המדרגות, אך איש לא העז לעלות אל חדרו בשעה מיוחדת זו.
פעם אחת דחקו התלמידים באחד מן החבורה שהיה ידוע בצעדיו המהירים, יהושע שהרבני, להתפרץ לחדרו של חכם יוסף חיים כדי לחזות באליהו הנביא. “רק אתה מסוגל לטפס במהירות במעלה המדרגות ולספר לנו איך נראה אליהו הנביא.”
שהרבני סירב בתחילה, אך סקרנותו גברה ולבסוף הסכים לעשות זאת.
כשהגיעה השעה התאספו התלמידים ליד המדרגות וההתרגשות הייתה גדולה. יהושע שהרבני נשם נשימה עמוקה והחל לרוץ במעלה המדרגות במהירות מסחררת. לפתע נפתחה הדלת, וחכם יוסף חיים יצא מן החדר וחסם את הפתח. את תלמידו הוא שאל: “שהרבני! מה אתה עושה?” והבחור השיב “באתי לפגוש את אליהו הנביא.” חכם יוסף חיים השיב לו: "את אליהו הנביא לא פוגשים בריצה מהירה, אלא בהליכה עקבית ועבודה קשה. צעד אחר צעד, מדרגה אחר מדרגה".
לצפייה בסרטון על הסיפור, מתוך אתר "חכימא":
- שהרבני בחור מהיר שיכול לטפס במהרה את כל המדרגות. מה לגבי עבודתו הרוחנית? האם גם למדרגה רוחנית גבוה יוכל להגיע במהרה?
- הבן איש חי דוגל בהתקדמות מדורגת ואיטית, עקב בצד אגודל. נסו להציע: מדוע? מה הערך בעבודה איטית?
להאזנה לפודקאסט על המשל:
ערכה של העבודה האיטית בה מאמין חכם יוסף חיים באה לידי ביטוי גם בקטע הבא:
עוד יוסף חי, פתיחה ראשונה, עמ' כא
וצריך להיות מתון מתון. כי תועלת דבר הטוב תבא בהדרגות ותתגלה לאט לאט. הן אמת ישראל 'דור דיעה' תכף ומיד הקדימו 'נעשה' ל'נשמע'. אמנם אנחנו לא נוכל על זאת. אלא צריך שנשמע תחלה ואחר כך נעשה בעזרת ה' יתברך. וצריך להיות כל זה בהדרגות.
- כאשר קבלו בני ישראל את התורה, הקדימו 'נעשה' ל'נשמע'. האם זו התקדמות מתונה ומדורגת? מדוע לדעתך לא ננהג כמוהם ונקבל התורה באופן מיידי?
את הדרישה לעבודה מתמדת וסבלנית על המידות הפנה חכם יוסף חיים בראש ובראשונה לעצמו. הוא ראה עצמו כמי שמצוי באמצע הדרך. גם הוא, כמו בני קהילתו, זקוק לדברי התעוררות כדי להמשיך ולעלות בסולם, שלב אחר שלב.
הדפים נכתבו ונערכו על ידי שי כהן מטעם ספריא, בשיתוף עם צוות חכימא