Check out The Thinking Jew Podcast episode 77 for the accompanying audio to this source sheet.
You can listen at thethinkingjew.com or find a link to your podcasting app at linktr.ee/thethinkingjew
(8) throughout their term as nazirite they are consecrated to ה'.
(14) As an offering to ה' that person shall present: one male lamb in its first year, without blemish, for a burnt offering; one ewe lamb in its first year, without blemish, for a sin offering; one ram without blemish for an offering of well-being;
הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ אוֹ אִם לֹא אֶעֱשֶׂה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זֶה רָשָׁע וּנְזִירוּת כָּזוֹ מִנְּזִירוּת רְשָׁעִים הוּא. אֲבָל הַנּוֹדֵר לַה' דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְעַל זֶה נֶאֱמַר (במדבר ו ז) "נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל רֹאשׁוֹ" (במדבר ו ח) "קָדשׁ הוּא לַה'". וּשְׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא (שֶׁנֶּאֱמַר) (עמוס ב יא) "וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים": סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת נְזִירוּת בְּסִיַעְתָּא דִּשְׁמַיָּא
If a man said: "I will be a nazirite if I will perform this or that," or "if I will not perform," or something of the sort, he is a sinful person; such naziriteship is of the sinful. If, however, one vows to God in a way of holiness, he does a good thing and deserves praise. Concerning such a man it is written: "His consecration to God is upon his head … he is consecrated to the Lord" (Numbers 6:7-8). Scripture considers him the equal of a prophet, as it is written: "I raised up some of your sons as prophets, and some of your young men as nazirites" (Amos 2:11).
שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם הוֹאִיל וְהַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם דֶּרֶךְ רָעָה הֵן וּמוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. אֶפְרשׁ מֵהֶן בְּיוֹתֵר וְאֶתְרַחֵק לַצַּד הָאַחֲרוֹן. עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה וְלֹא יֵשֵׁב בְּדִירָה נָאָה וְלֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ נָאֶה אֶלָּא הַשַּׂק וְהַצֶּמֶר הַקָּשֶׁה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּגוֹן כֹּהֲנֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. גַּם זֶה דֶּרֶךְ רָעָה הִיא וְאָסוּר לֵילֵךְ בָּהּ. הַמְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ נִקְרָא חוֹטֵא. שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּנָזִיר (במדבר ו יא) "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ". אָמְרוּ חֲכָמִים וּמָה אִם נָזִיר שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ אֶלָּא מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר וְדָבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא מִדְּבָרִים שֶׁמְּנַעְתּוֹ הַתּוֹרָה בִּלְבַד. וְלֹא יְהֵא אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא דַּיֶּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וּבַכְּלָל הַזֶּה אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַנִּין תָּמִיד אֵינָן בְּדֶרֶךְ טוֹבָה. וְאָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אָדָם מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן צִוָּה שְׁלֹמֹה וְאָמַר (קהלת ז טז) "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם":
Peradventure man will say: Seeing that envy, desire and vainglory and like tendencies are evil tendencies and remove man from life, I will separate myself from them exceedingly and reach their remotest extreme. Until he will eat no meat, drink no wine, marry no woman, dwell in no comfortable quarters, dress in no proper clothes but in a sack and coarse wool, and the like, as for instance the idolatrous priests do. Even such is an evil way, and it is forbidden to follow it. He who follows this way is called a sinner, for it is said of a Nazarite: "And make an atonement for him, because he hath sinned against the soul" (Num. 6.11), whereupon the sages said: "If the Nazarite, who did not separate himself from aught but wine must have atonement, he who deprives himself from each and every thing how manifold must his atonement be" (Baba Kama. 91b)! Therefore did the sages command, saying: A man shall not deprive himself of ought save the things which the Torah itself deprived him of; nor shall he bind himself by vows and oaths to abstain from things which are permitted. They have even said: "Is it not enough for thee what the Torah has forbidden, that thou doest forbid thyself even other things" (Yeru. Nedarim. 7.37)? And in this rule are included such who are continuously fasting, for they are not in the good way, and the sages prohibited one from punishing himself with fast days. Concerning such and like matters Solomon admonished saying: "Be not righteous overmuch; neither show thyself wise; why wouldst thou destroy thyself" (Ecc. 7.16).
וטעם ה'נזירות' מבואר מאד... להרחקה יתרה עד שיספיק לאדם ממנו הדבר הצריך כי הנשמר ממנו נקרא 'קדוש' והושם במדרגת 'כהן גדול' ב'קדושה' - עד ש'לא יטמא' אפילו 'לאביו ולאימו' כמוהו זאת הגדולה - מפני שפרש מן היין:
The object of Nazaritism... as an additional precaution, implying the lesson that man must take of wine only as much as is absolutely necessary. For he who abstains from drinking it is called "holy"; his sanctity is made equal to that of the high-priest, in not being allowed to defile himself even to his father, to his mother, and the like. This honour is given him because he abstains from wine.
...והטעם בכל מ"ש הרמב"ם בשמונה פרקיו, כי רפואת הנפש הוא כרפואת הגוף וכמו שרופא הגוף צריך להכיר בענין החולי ולרפאתו בדבר הפכי לחוליו, עד שיעמוד על שיווי מזגות גופו לבריאותו כן הוא הענין בעצמו בענין חולי הנפשות, שצריך החכם להדריכו או האדם עצמו, להדריך את עצמו בהפך מדותיו הרעות, עד שיעמידנו על המצוע במדות שהוא הטוב בכל דבר...וזהו ענין הנזיר, כי אם יפליא לנדור מטעם שראה שנטה אל תאוות העולם באחד מהארבע חלקים הנזכרים למעלה, צריך להפריש עצמו אל קצה האחרון השני בהרחקה גדולה...עד שהיה מרגיל עצמו לעמוד אחר כך בדרך המצוע, ולפי שסתם בני אדם מרגילין עצמן בשלשים יום...כי הוא הזמן המרגיל האדם במדה מן המדות, או ענין מן הענינים.
(ה) על כן אמרו ז"ל סתם נזירות שלשים יום והוציאוהו ממלת קדש יהיה שהוא שלשים במניין, וראה נפלאות תורתינו כי למדו המניין ממלת יהיה שהוא לשון עתיד כי עיקר קדושתו של נזיר יהיה לעתיד אחר השלמת ימי נזרו, שיעמוד אז בענין מצוע לא בשעת נזרו שאז חטא במקרה לילך בקצה היתרון, ולזה (שם) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, ודרשו ז"ל מאיזה נפש חטא אלא שציער עצמו מן היין...
Throughout the term of their vow as nazirite, no razor shall touch their head; it shall remain consecrated until the completion of their term as nazirite of ה', the hair of their head being left to grow untrimmed.