הטעם למנהג
בִּימֵי הַסַּכָּנָה מַנִּיחַ אָדָם נֵר חֲנֻכָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִבִּפְנִים וַאֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ דַּיּוֹ. ...
[Therefore,] another lamp must be burning in the house to provide light for one's [mundane] activities. If a fire is burning in the house, an additional candle is not necessary. For a prestigious person who does not normally use the light of a fire, an additional candle is required.
תשובות ריב"ש/קיא
המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא כיון שאין אנחנו יכולין לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ ...וכיון שעתה שיד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולין לקים המצוה כתקנה ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד לזה הנהיגו להדליק בבית הכנסת לקיים פרסומי ניסא.
ואף על פי שאין מברכין על המנהג זהו במנהג קל כמו מנהג של ערבה שאינו אלא חבטא בעלמא אבל בזה שהוא לפרסם הנס בבית הכנסת ברבים מברכין עליו ...ואין בזה משום ברכה לבטלה כלל ... ומכל מקום באותה הדלקה של בית הכנסת אין אדם יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כל אחד בביתו דמצות חנוכה נר איש וביתו.
ונהגו כל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנס׳ להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת גם כי הוא הדור המצות ופרסום הנס וזכר למקדש. ויש מקומות שאין חוששין סמוך לפתח אלא לפני ההיכל. והמנהג להדליק נר חנוכה בבית הכנסת בין תפלת המנחה לתפלת ערבית. ... והראב״ד ז״ל חולק על זה המנהג כמו שכתבנו.
ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבה"כ נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבכה"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכ"כ הכלבו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם לפי שיש בזה פירסום גדול לש"י וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות וז"ל הריב"ש בתשובה המנהג הזה להדליק בב"ה מנהג ותיקין היא משום פירסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה להדליק כל א' בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד העו"ג תקיפה ומברכין ע"ז כמו שמברכין על הלל דר"ח אע"פ שאינו אלא מנהג ומ"מ באותה הדלקה של ב"ה אין יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כ"א בביתו עכ"ל :
מקום ההדלקה וחובת הדלקה בבית לאחר הדלקה בבית הכנסת
ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום [כנרות המנורה ומסדרן ממזרח למערב] [ת"ה סימן ק"ד ב"י] ומדליקין ומברכין [בבית הכנסת] משום פרסומי ניסא:
הגה ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו [ריב"ש סי' קי"א] נוהגין להדליק בביהכ"נ בין מנחה למעריב ויש נוהגין להדליק בע"ש קודם מנחה [כל בו ואבודרהם]....
ומסדרן ממזרח למערב. דומיא דמנורה דקי"ל כר' דהנרות היו מסודרין במקדש בין מזרח למערב כן יסדר גם נרות חנוכה:
(מה) וצריך לחזור ולהדליק - ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ"מ לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב"ב:
פניני הלכה, זמנים י״ב:י״ד:ב׳
נהגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ומברכים על הדלקתם את כל הברכות שמברכים בבית. ואף שלפי תקנת חכמים צריך להדליק נרות בבית בלבד, נהגו להדליק גם בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס יותר. ונוהגים להניח את הנרות בכותל הדרומי של בית הכנסת, בדומה למקומה של המנורה במקדש. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בבית הכנסת. ואפילו מי שהדליק את הנרות בבית הכנסת בברכה לא יצא ידי חובתו, ועליו לחזור לאחר מכן לביתו, ולהדליק את נרות החנוכה בברכה (שו"ע או"ח תרעא, ז) (הערה 16).
הערה 16
...ובאורחות חיים באר שהמנהג נועד גם כדי להוציא את מי שאינו בקיא או שאינו זריז במצווה. וי"א שהוא להוציא האורחים שאין להם בית. ולטעמים אלו משמע שאפשר בשעת הדחק לצאת בהדלקה שבביהכ"נ...
ומ"מ להלכה המדליק בביהכ"נ לא יצא ידי חובתו...ואם הוא מתגורר לבדו, ביום הראשון יברך בביתו רק שתי ברכות, מפני שי"א שברכת 'שהחיינו' היא על עיצומו של יום (עי' ב"י תרעו, ג, שעה"צ ג), וכבר יצא בה בברכה שבירך בביה"כ. וכ"כ במ"ב תרעא, מה, כה"ח עד. (וביחו"ד ב, עז, כתב שגם 'שעשה ניסים' לא יחזור לברך, ובאג"מ או"ח א, קצ, כתב שגם 'שהחיינו' יחזור לברך).
ולכן עדיף לכתחילה שידליק בביהכ"נ מי שאינו נכנס לספקות הללו, כגון מי שנוהג לצאת בביתו בהדלקת אביו או שהוא מדליק בביתו גם עבור אשתו.
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן נז
.... המורם מכל האמור שמצוה להמציא עצמו להדלקת נרות החנוכה בבית הכנסת ולברך עליהם בצבור. ונראה שאף מי שהדליק בברכות בבית הכנסת, וחזר והדליק בביתו בברכות להוציא את בני ביתו ידי חובתם, אם נזדמן לו להיות בבית כנסת אחר לתפילת ערבית, או לשיעור - תורה, רשאי לחזור ולברך ולהדליק נ"ח לכבוד הצבור שבבית הכנסת, כי פנים חדשות באו לכאן...