בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
When God began to create heaven and earth—
What does it mean for something to "call out for explanation"?
בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח'), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב');
בראשית ברא IN THE BEGINNING GOD CREATED — This verse calls aloud for explanation in the manner that our Rabbis explained it: God created the world for the sake of the Torah which is called (Proverbs 8:22) “The beginning (ראשית) of His (God’s) way”, and for the sake of Israel who are called (Jeremiah 2:3) “The beginning (ראשית) of His (God’s) increase’’.
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יהוה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃
Thus said the LORD To the House of Israel: Seek Me, and you will live.
An Example of "dirshuni" - from Dirshuni
Talmud Bavli, Masechet Niddah, page 30b:
דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת
§ Rabbi Samlai taught: To what is a fetus in its mother’s womb comparable? To a folded notebook [lefinkas]. And it rests with its hands on its two sides of its head, at the temples, its two arms [atzilav] on its two knees, and its two heels on its two buttocks, and its head rests between its knees, and its mouth is closed, and its umbilicus is open. And it eats from what its mother eats, and it drinks from what its mother drinks, and it does not emit excrement lest it kill its mother. But once it emerges into the airspace of the world, the closed limb, i.e., its mouth, opens, and the open limb, its umbilicus, closes, as otherwise it cannot live for even one hour.
דרשו בבית המדרש: למה היו דומים אדם וחווה בגן עדן? לוולד במעי אמו. מה הוולד אוכל ושותה מאמו, אף הם היו אוכלים ושותים מיוצרם, שנאמר, 'הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ' וגו' (בראשית ד, כט) ונר דלוק להם מעל ראשם שנאמר, 'נר יהוה נשמת אדם' (משלי כ, כז). ואין לך אדם אלא אדם הראשון שבראו זכר ונקבה, שנאמר: 'זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם' (בראשית ה, ב) וצופים ומביטים מסוף העולם ועד סופו, והקדוש ברוך הוא מלמדם כל התורה כולה שנאמר, 'וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה' (בראשית ב, טו) ולא נאמר 'לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ' אלא לעסוק בדברי תורה ולשמור את מצוותיה. ואין לך ימים שאדם וחווה שרויים היו בטובה יותר מאותן הימים.
It was taught in the house of learning: To what were Adam and Eve comparable while they were in the Garden of Eden? To a fetus in its mother's womb. Just as the fetus eats and drinks from its mother, so would they eat from their Creator, as it is written in Genesis 4:29, "For I have given you all seed-bearing plants on the face of the earth and all the trees..."
כיוון שחטאו, נפתח הסתום ונסתם הפתוח. נפתח הסתום – שנפתחה דעתם שהייתה סתומה, שנאמר: 'ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם' (בראשית ג, ז). נסתם הפתוח – שנסתם זיכרונם, שבא מלאך וסטרם על פיותיהם והשכיחם כל התורה כולה וגירשם הקדוש ברוך הוא מגן העדן וישכן את המלאך בפתח הגן לשמור עליו לבל ישובו לשם, שנאמר, 'ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת' (בראשית ג, כד).