אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יהוה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
You are standing (upright) this day, all of you, before your God יהוה —your tribal heads, your elders, and your officials, every householder in Israel,
הַיּוֹם: דָּא (מ''ד א') רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
When it says 'today' (in the opening verse), its speaking about Rosh HaShana!
וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יהוה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃
And behold today the divine beings presented themselves before the LORD, and the Adversary-a came along with them.
וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יהוה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃
Then he took the record of the covenant and read it aloud to the people. And the people said, “All that יהוה has spoken we will faithfully do!”
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
Having journeyed from Rephidim, they entered the wilderness of Sinai and encamped in the wilderness. Israel encamped there in front of the mountain,
ויחן שם ישראל. כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד,
ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one mind
And through unity, we are worthy to be saved from the Satan and harmful happenings. As we can see with Haman the evil one who was not able to bring accusation upon Israel and to rule over them until he saw that there was dissension among them. This is what is taught by the sages based on what Haman says below -
וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃
Haman then said to King Ahasuerus, “There is a certain people, scattered and dispersed among the other peoples in all the provinces of your realm, whose laws are different from those of any other people and who do not obey the king’s laws; and it is not in Your Majesty’s interest to tolerate them.
לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃
“Go, assemble all the Jews who live in Shushan, and fast in my behalf; do not eat or drink for three days, night or day. I and my maidens will observe the same fast. Then I shall go to the king, though it is contrary to the law; and if I am to perish, I shall perish!”
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי:
The rose of Jacob cheered and rejoicedwhen they [all] saw Mordechai dressed in royal blue.
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
He Who performed miracles for our fathers, and redeemed them from slavery to freedom, may He redeem us soon and gather our dispersed from the four corners of the earth; united in friendship is all of Israel! And let us say, Amein.
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
There we were binding sheaves in the field, when suddenly my sheaf stood up and remained upright; then your sheaves gathered around and bowed low to my sheaf.”
וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Therefore, write down this poem and teach it to the people of Israel; put it in their mouths, in order that this poem may be My witness against the people of Israel.
בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃
when you are in distress because all these things have befallen you and, in the end, return to and obey your God יהוה.
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יהוה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ {ס}
As יהוה had commanded Moses, so he recorded them in the wilderness of Sinai.
בספר וספר וספור. הן חכמה ובינה ודעת שבהן נברא העולם כידוע והם ג' אותיות אמ"ש שבהן נעשה חב"ד כמ"ש לקמן וכן הן בעש"נ. ספר וספר הן ח"ב שעדיין הוא בשכל לבד. וסיפור הוא הדעת שמוציא השכל מהכח אל הפועל כמו הסיפור והן בשתי ידים ולשון ב' ידים מלבישין חכמה בינה דאריך אנפין ולשון הוא הדעת שמזווג חיך וגרון שהוא חכמה בינה והוא יסוד דעתיק כידוע שכל [יסוד] שלמעלה הוא דעת שלמטה ובשתי הידים הן כל האותיות (ע' מאמר קדישין להאר"י ז"ל) כי כ"ז אותיות הם ועוד א' בסופן להשלים לאלף כמ"ש נעוץ סופן כו' הרי כ"ח ובהן נברא העולם לפיכך שיתא אלפי שנין הוי עלמא שהוא כמנין אותיות הנ"ל עם ה"א שבה נברא העולם שכל האותיות יוצאים ממנה והיא מלכות של עולם דלעילא. ואם תחשוב אותן למאות שהוא מספר הגדול יהיו ששים רבוא אותיות לתורה וישראל, והכ"ח אותיות הן בב' ידים בי"ד פרקין שלכן נקרא י"ד והן כמו שתי לוחות, וספור הוא לשון שבו נקבעו כל האותיות לפי שכל מכריע הוא כלול משניהם, ובידים הן בכתב כמ"ש וביד כל אדם כו' והן בכתב הלוחות ולכן נקרא ספר. ובלשון הוא בדבור והוא מאמר עשרת הדברות לישראל ולכן נקרא ספור. וכן העולם נברא בשתי ידים כמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' ובלשון כמ"ש בדבר יהוה כו', והכ"ח אותיות הן כ"ח דמילוי המילוי י"ד של י"ה ביד ימין וי"ד של ו"ה ביד שמאל ולכך יהוה אותיות בא"ב הן כפולות כי מלוי דמלוי של ה"א אחרונה הוא כפול בה"א ראשונה ואל"ף שבסופה הוא א' שבאמצע המלוי של וא"ו שהוא אל"ף של אדני שמשם מתחלת מלכות ולכך הוא נעוץ סופן בתחילתן, והג' ספרים הנ"ל הן יו"ד ה"א ו' כי י"ה הן בחו"ב הן ב' ידים הנ"ל וא"ו הוא בדעת תפארת ו' בדעת ו' בת"ת שהוא ו' קצוות א' שבתוך וא"ו הוא היכל הקודש באמצע לכך בג' ספרים הם ל"ב כמנין שם הנ"ל והן ג' אמות דלקמן וא' ו' הנשארים הן שבע כפולות בהצטרף ו' שבדעת שמתפשט בגופו והן י"ב פשוטות הב' ואוי"ן כי האל"ף הוא להיכל הקודש שהוא אל"ף של אדני המתחלת באמצע כנ"ל. ולכן אמרו מכוון באמצע והרי בג' אותיות יו"ד ה"א וא"ו נברא הכל והן הג' ספרים ויתבאר לקמן הכל, והל"ב הוא ג"כ כ"ח דמלוי המלוי בב' ידים כנ"ל ובמכריע הוא הוי"ה פשוטה כי הוא בדעת כידוע, והן באותיות של א"ב כ"ח כנ"ל ועוד ד' אותיות אהו"י שהן כוללים כל האותיות כי הן גי' כ"ב והן תחילת העשר וסופן ואמצען ולכן בא מהם שמות העצם ולכן הם נחים נסתרים. וכל השלשה ספרים נכללים במוחא סתימאה כי תלת חללי דגולגלתא המתפרשים בז"א שהם הג' ראשונות הן נכללים כאן בחללא חדא והכל נקרא חכמה שכולן נכללין בה שהם גולגלתא ומ"ס וקרומא דאוירא שבהן חג"ת דעתיק שהן הג' ראשונות כנ"ל וכן נכללים באוירא דגולגלתא כי הוא המכריע והוא ג"כ נקרא חכמה כידוע שהוא מוחא לגולגלתא ולכך מתחילין כ"ב אותיות לקמן (משנה י') ברוח מרוח, ובאוירא כלול כל הג' מוחין חב"ד כידוע רק בהעלם גדול ובה מתחילין הל"ב נתיבות רק בהעלם גדול כנ"ל והוא הנקרא רוח לקמן וע"ז נאמר וברוח פיו כל צבאם כי הוא ת"ת דעתיק ונכלל בפיו ששם גנוז דעת דעתיק ונברא בה העולם בהתלבשו במוחא סתימאה. והל"ב נתיבות הנ"ל הם מפורשים כל שם ושם בהראב"ד ז"ל וכן מקומות התחלקם בגוף הנ"ל כי הם ג"פ עשר ספירות שהן בג' תיקונים שהם גולגלתא טלא קרומא דאוירא שהם נכללים במוחא סתימאה ועוד ב' צינורות מתיקון א' לב' ומב' לג' שנכללים הכל בה. וכן באוירא סתימאה הכוללם:
וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאֻלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כׇּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
Now this was formerly done in Israel in cases of redemption or exchange: to validate any transaction, one man would take off his sandal and hand it to the other. Such was the practice in Israel.
