[ט] א"ר אלכסנדרי למלך שבאת לו שמחה, כל שבעת ימי המשתה היה בנו של מלך טרוח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה א' המלך לבנו, בני יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טרוח עם האורחים, ועכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה אלא תרנגול אחד וליטרא אחת של בשר, כך כל שבעת ימי המשתה ישר' עסוקים בקורבנותיה' של אומות העולם, דא"ר פנחס כל אותן שבעים פרים שהיו ישר' מקריבין בחג כנגד שבעים אומות העולם שלא יצדא העולם מהם, מה טעמ', תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה (תהלים קט:ד), בטוחים אנו בתפילה, וכיון שיצאו שבעת ימי החג א' הקב"ה לישר' בניי יודע אני שכל שבעת ימי החג הייתם עסוקי' בקרבנותיהם של אומות העולם ועכשיו אני ואתם נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד איל אחד, וכיון ששמעו ישר' כך התחילו מקלסין להקב"ה ואו' זה היום עשה י"י נגילה ונשמחה בו (תהלים קיח:כד). א"ר אבון אין אנו יודעין במה לשמוח, אם ביום אם בהקב"ה, ובא שלמה ופירש, נגילה ושמחה בך (שה"ש א:ד), בך בתורתך, בך בישועתך. א"ר יצחק בעשרים ושתים אותיות שהכתבתה לנו בתורתך, ב' תרי, כ' עשרים.
Rabbi Alexander said [Shmini Atzeret can be compared] to a king who experienced good fortune [and hosted a feast to celebrate]. All seven days of the feast the king’s son was busy with the guests. Once the seven days of feasting were over, the king said to his son, “My son, I know that all seven days of the feast you’ve been busy with the guests. Now you and I will enjoy one day together. I won’t impose much on you, just [prepare] one chicken and and one litra of meat [about 12 oz./350g].” In such a manner, Israel was busy with the korbanot of the nations of the world throughout the seven days of feasting. About this Rabbi Pinchas said: All these seventy bulls that Israel would offer as korbanot were on behalf of the seventy nations of the world so that the world wouldn’t be harmed because of them. What is the reason? “They respond to my love by accusing me, and I am all prayer” (Tehillim 109:4)—that’s how secure we are in [the power of] our tefillah! Since the seven days of the holiday have elapsed, the Holy One says to Israel, “My sons, I know that all seven days of the holiday you were busy with the korbanot of the nations of the world, so now I and you will celebrate together. I won’t impose much, just one bull and one ram. When Israel heard this, they began to praise the Holy One, saying, “This is the day that Hashem has made—let us delight and rejoice in it.” (Tehillim 118:24). Rabbi Abun said that we do not know the reason for our rejoicing, whether it is on account of the date or time with the Holy One, and Shlomo came and explained, “We delight and rejoice in it” (Shir ha-Shirim 1:4). “In it” [refers to] Your Torah, [also] “in it” refers to Your redemption.