בתקון הגאונים יש נוהגין לומר "ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל" עד "ומהללים לשם תפארתך" כאשר הוא בספר דברי הימים, "ויברכו שם כבודך" עד שירת הים כאשר הוא בספר עזרא ושירת הים, והטעם לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורים בברכת ישתבח דורש במכילתין מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דויד:
רבי אומר "ה' ילחם לכם" המקום יעשה לכם נסים וגבורות, ואתם תהיו עומדין ושותקין? אמרו ישראל למשה רבינו: משה מה עלינו לעשות? אמר להם אתם תהיו מפארים ומרוממים ונותנין שיר ושבח וגדולה ותפארת למי שהמלחמות שלו
"the L rd will war for you": Not only now, but He will always war for you against your enemies. R. Meir says: The L rd will war for you when you stand still. How much more so when you accord praise to Him! R. Meir says: "the L rd will war for you": He will perform for you miracles and (acts of) strength, and you will stand still. Israel asked Moses our teacher: "What can we do?" He answered: You exalt Him and accord song, praise, grandeur and glory to the Master of wars, viz. (Psalms 149:6) "The praises of G d in their throats", and (Ibid. 57:6) "Be exalted over the heavens, O G d; over all the earth, Your glory", and (Isaiah 25:1) "O L rd, You are my G d. I will exalt You. I will praise Your name for You wrought wondrously. Counsels from afar, enduring in faith." At that time Israel opened their mouths in song, viz. (Exodus 15:1) "I shall sing to the L rd for He is exalted (over all the) exalted."
אשירה לה', נאה גדולה לה' נאה גבורה לה' [נאה התפארת והנצח וההוד לה'] וכן דוד אמר "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" (דה"א כט):
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה ה' אֱלֹקֵֽינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה. עֹז וּמֶמְשָׁלָה. נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה. תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת. קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה. מֶֽלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.
(יג) יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶן לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׁתַּבַּח (שמות טו א יט) ״שִׁירַת הַיָּם״ וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל שְׁמַע. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין (דברים לב א מג) ״שִׁירַת הַאֲזִינוּ״. וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת הַכּל לְפִי הַמִּנְהָג:
(13) There are places where they are accustomed to recite the Song of the Sea (Exodus 14:30-15:26) each day after they recite Yishtabach. Afterwards, they recite the blessings for theShema.
There are places where they recite the song, Ha'azinu (Deuteronomy 32:1-43), and there are individuals who recite both of them. Everything is dependent on custom.
(ז) אַתָּה־הוּא֙ ה' הָאֱלֹקִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם׃ (ח) וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֮ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶ֒יךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶ֩רֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה׃
(7) You are the LORD God, who chose Abram, who brought him out of Ur of the Chaldeans and changed his name to Abraham. (8) Finding his heart true to You, You made a covenant with him to give the land of the Canaanite, the Hittite, the Amorite, the Perizzite, the Jebusite, and the Girgashite—to give it to his descendants. And You kept Your word, for You are righteous.
אָמַר [אַבְרָהָם] לְפָנָיו וּמִי יִמּוֹל אוֹתִי, אָמַר אַתָּה בְּעַצְמְךָ, מִיָּד נָטַל אַבְרָהָם סַכִּין וְהָיָה אוֹחֵז בְּעָרְלָתוֹ וּבָא לַחְתֹּךְ וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיָה זָקֵן, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז עִמּוֹ, וְהָיָה אַבְרָהָם חוֹתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז ח): אַתָּה־הוּא ה' הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וגו', וְכָרוֹת לוֹ הַבְּרִית אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹחֵז בּוֹ.
...Rabbi Berechya, Rabbi Chiya, and the Rabbis "from there" [Babylonia] stated in the name of Rabbi Yehudah: Not a day passes that the Holy and Blessed One does not innovate some halacha in the heavenly court. What is the reason [prooftext]? As it is written: "Listen, listen to the roar of His voice, to the sound (hegeh) that issues from His mouth" (Job 37:2). And hegeh is none other than Torah, as it is written "meditate (v'hegita) on it day and night" (Joshua 1:8). And even these halachot was known by our father Abraham.
אז, א' אחד, ז' שבעה הרי שמונה, אמר משה בזכות המילה שניתנ לשמונה נקרע הים, ונקלס באז. אמר ר' לוי לגוזרי ים סוף לגזרים (תהלים קלו יג), שכן בלשון ארמי קורין למהולין גזורים, בזכות המילה נקרע הים.
Another interpretation of az (spelled with the two Hebrew letters alef and zayin). Alef is one and zayin is seven for a total of eight. Moses said: By the merit of circumcision, which was ordained for <day> eight (Lev. 12:3), the sea was rent asunder. So let us praise him with an az. R. Levi cited (Ps. 136:13): TO HIM WHO RENT THE REED SEA IN PIECES (gezarim), because in the Aramaic language they call those who are circumcised clipped (gezurim). By the merit of circumcision (milah) the sea was rent asunder.
"ובספרד נוהגים לכפול סוף פסוק של כל מזמור ומזמור" זה היה בזמנו, אבל עכשיו לא נהגו לכפול אלא פסוק אחרון שבסוף כל המזמורים שהוא "כל הנשמה תהלל יה" כדי להודיע שנגמרו המזמורים של סוף תילים וכ"כ הרב דוד אבודרהם שאין לכפול אלא פסוק זה וכתב עוד וכן בשירת הים כופלין פסוק "ה' ימלוך לעולם ועד" מפני שהוא סוף השירה, ואם לא היו כופלין אותו לא היה נראה שהוא סוף השירה... ויש נוהגים לאמרו פעם אחד בלשון הקודש ופעם אחד בלשון תרגום, וזה נכון יותר
...ק֗וּמוּ בָּרְכוּ֙ אֶת־ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם מִן־הָעוֹלָ֖ם עַד־הָעוֹלָ֑ם וִיבָֽרְכוּ֙ שֵׁ֣ם כְּבֹדֶ֔ךָ...
יש נוהגין לעמוד ב"ויברך דוד" ובשירת הים וב"ישתבח". ויש מי שכתב דווקא בישיבה על פי הקבלה (ב"ח בסימן נ"ג, עיין שם). ומצד הדין אין שום קפידא, לבד בשמונה עשרה מחויבים לעמוד, וקדושה, וקדיש, ו"ברכו". ועל פי הזוהר מן "יוצר אור" עד "תהלות לאל עליון" דווקא בישיבה, ונקרא בזוהר "תפילה דמיושב" כמבואר שם פרשת "תרומה" דף קל"ב בראש העמוד ובסופו, עיין שם.