עוד ניגון (נפלא) שמתהדר בתואר "ניגון הבעל שם טוב", עם יחסי ציבור יותר מוצלחים, לפחות בארץ. יובילו אותו לאנה וג'וש. מביאה לכם בשתי גרסאות
תורת הבעש"ט על צער וביטולו
ספר בעל שם טוב פרשת ויגש - ליקוטים מתולדות יעקב יוסף ומהשפת אמת
הזכירו לעצמכם מי הם בעל התולדות ובעל השפת אמת, ובאיזה דור חסידות הם. קראו את התורות,
בכל מיני צער
יש שם ניצוץ הקדוש ממנו יתברך שמו,
אלא שהוא בתוך כמה לבושים.
וכאשר יתן לב להבין שגם כאן
הוא יתברך שמו איתו עמו,
אז הוסר ונתגלה הלבוש ונתבטל הצער.
(לוקט מתולדות יעקב יוסף פרשת ויחי, גרסה מלאה יותר של התורה נמצאת בהמשך)
ידוע מה שאמרו אבותינו ז"ל:
בכל צרותם לו צר כתיב, וקרינן לא באלף,
כי איש חכם ומשכיל יתן לב להבין
כי צער שיש לאדם
הוא צער השכינה,
כמו שאמרו בסנהדרין:
"בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת?
קלני מראשי, קלני מזרועי"
ואז יתפלל על צער השכינה
וממילא יעבור הצער מהאדם.
וזהו שאמרו
שאם יבין האדם שבכל צרתם לו צער,
אז אין צער [וזה לא באלף].
עוד שם וזה לשונו,
שמעתי ממורי
כי מי שרוצה לפטור מהצר ומהמיצר
והוא נוסע אחריו,
משל לאשה יולדת שהלכה למקום אחר
לפטור מחבלי הלידה
והצער הולך אחריה,
ועצה היעוצה
שיתפלל להשם יתברך ויפטר מהצער,
וזהו שאמר:
"מן המצר קראתי יה - ענני במרחב יה."
ודפח"ח
(לוקט מתולדות יעקב יוסף פ' בשלח)
וצריך להיות הקריאה
מתוך המיצר עצמו,
לא לברוח מן המיצר.
(לוקט משפת אמת פרשת ניצבים תר"מ)
מקורות רקע לתורת הבעש"ט - גלות וצער השכינה
Your Redeemer, the Holy One of Israel:
For your sake I send to Babylon;
I will bring down all [her] bars,
And the Chaldeans shall raise their voice in lamentation.-c
למענכם שלחתי בבלה, אתה מוצא בכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהם
וא"ר חנינא הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה.
חַֽסְדֵ֨י יְהוָ֤ה ׀ אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃
בְּֽכָל־צָרָתָ֣ם ׀ לא [ל֣וֹ] צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הֽוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃
The praises of the LORD—
For all that the LORD has wrought for us,
The vast bounty to the House of Israel
That He bestowed upon them
According to His mercy and His great kindness. He thought: Surely they are My people,
Children who will not play false.
So He was their Deliverer. In all their troubles He was troubled,
And the angel of His Presence delivered them.-h
In His love and pity
He Himself redeemed them,
Raised them, and exalted them
All the days of old.
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס, לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יג) הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל. וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל, לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר (שם כז) עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי, מְלַמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם א) אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה:
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקָנוֹס שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב כּוּ׳ וְלִיחְזֵי הַאי לֹא אִי בְּלָמֶד אָלֶף כְּתִיב לֹא הוּא אִי בְּלָמֶד וָיו כְּתִיב לוֹ הוּא וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּלָמֶד אָלֶף לֹא הוּא אֶלָּא מֵעַתָּה בְּכׇל צָרָתָם לֹא צָר דִּכְתִיב בְּלָמֶד אָלֶף הָכִי נָמֵי דְּלֹא הוּא וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָכְתִיב וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם אֶלָּא לָאו מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי.
לחצו על הלינק אם אתם זקוקים לתרגום
אמר המאירי בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את הב"ה אלא מאהבה ולא מיראה שנאמר הן יקטלני לו איחל כלומר אפי' יקטלני ועדיין הדבר שקול מצד שהוא כתוב לא בא' וקרינא ליה לו בו' כשהוא אומר עד אגוע לא אסיר תמתי ממני מלמד שלא ליראת עונש עשה אלא מאהבה גמורה כאברהם שנאמר זרע אברהם אוהבי:
תוספת רשות מומלצת - החלק הראשון של התורה בספר בעשט פרשת ויגש והמקורות שלה. אינני בטוחה שנספיק להגיע לתורה הזאת.
לוקט מתולדות יעקב יוסף ויחי
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני."
שמעתי ממורי פירוש הפסוק.
דאיתא בברכות:
"לעולם יסדר אדם שבחו של מקום
ואחר כך יתפלל",
ובמסכת עבודה זרה
איכא דסבירה ליה איפכא,
וביאר דמר אמר חדא ומר אמר חדא
ולא פליגי,
דכתב הרמב"ן כי כח הפועל בנפעל,
ובריאת העולם כולו
כהדין קמצא שלבושו מניה וביה.
ובכל מיני צער
יש שם ניצוץ הקדוש ממנו יתברך שמו,
אלא שהוא בתוך כמה לבושים.
וכאשר יתן לב להבין שגם כאן
הוא יתברך שמו איתו עמו,
אז הוסר ונתגלה הלבוש ונתבטל הצער.
וזהו שאמר יסדר שבחו,
שזהו שבחו – שמלוא כל הארץ כבודו,
ובכל צרתם לו צר אז לא צער,
ויתפלל,
כי ממילא יתבטל הצרה
אחר שידע לסדר שבחו בענין הנ"ל.
אם אתם צריכים תרגום - לחצו על הלינק
ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
Rather, this commandment obligates each person to offer supplication and prayer every day and utter praises of the Holy One, blessed be He; then petition for all his needs with requests and supplications; and finally, give praise and thanks to God for the goodness that He has bestowed upon him; each one according to his own ability.
דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוּס הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיְּךָ פַּפּוּס, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה מְקַיֵּם הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ?...
רַבָּנָן אָמְרֵי כְּגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ה): וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים, כְּהָדֵין קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ.