יסודות החסידות בספר דגל מחנה אפרים - י"ט כסלו - פרשת וישב - שיחת חולין

יסודות החסידות - לימוד בספר דגל מחנה אפרים

(יג) עוד י"ל שרימז התרגום ע"ד ששמעתי וראיתי מן אא"ז נ"ע זללה"ה שהיה מספר מעשיות ודברים חיצונים ובהם היה עובד ה' בחכמתו הזכה והטהורה שהיה לו וזה י"ל שרימז ארי בר חכים הוא בר לשון חוץ כמו תוכו כברו והיינו זהו המעלה והמדריגה נפלאה שהיה לו שאפי' בר היינו בדברים חיצונים וסיפורי דברים חכים הוא היינו שהיה מלביש בהם חכמתו הזכה והיה עובד ה' בהם וכיון שראה יעקב אבינו שזכה לחכמה נשגבה כזו ויקשר אהבתו בו וק"ל:

Degel Machaneh Ephraim, Vayeshev

...

מאור עינים, וישב

(ד) אך הנה היה לו להתחיל התורה ממצותיה ולמה נתלבשה בסיפורי מעשיות אך הענין דמצוה עלינו לספר ביציאת מצרים כמו שאמר בעל הגדה וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח והנה להבין הענין המרבה דקאמר אך הנה אמרו רז״ל שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימוד כי בודאי אי אפשר ללמוד תורה תמיד וצריך לדבר דברים גשמיים וצדיקים ילכו בם כשמדברים אפילו דברים גשמיים הם דבקים בהם יתברך וממש שיחתן תורה היא כי מעלים בזה נשמות כמו בעסק התורה ויש נשמות שיכולים להתעלות בדבורים יותר מבעסק התורה שאין להם כח להתכלל בתורה שאין להם כח להתכלל בתורה ולהתעלות עם התורה רק עם הדבור הגשמי.

Me'or Einayim, Vayeshev

...

דגל מחנה אפרים, מצורע

כי כן שמעתי מאא"ז זללה"ה כי כל עליות של האד' א"א להיות כ"א ע"י ראשי וצדיקי הדור הן המדות של האדם הן דיבורים שלו הכל הצדיק יכול להעלות ויש שני בחי' בזה יש אנשים שהצדיק מעלה אותן בתורתו ותפלתו ויש אנשים שאינו יכול להעלותן כ"א בשיחה שלו ע"ד ועלהו לא יבול אפילו שיחת חולין שלו יש בו צורך אף שנראה שהם דברים בטלים ובאמת הצדיק מעלה אותו ע"י דיבורים שלו שמדבר עמו וכן שמעתי מאא"ז זללה"ה ולאו כל אדם זוכה לזה [...] היינו לעלות אנשים ריקים הנקראים איש שדה שאינו יכול להעלותם בתורתו כ"א בסיפורי דבריו כנ"ל:

Degel Machaneh Ephraim, Metzora

...

סוכה כ״א ב

כִּי הָא דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ שִׂיחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, צְרִיכָה לִימּוּד — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל״.

Sukkah 21b

with impurity imparted by a grave in the depths. The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava, as Rabbi Yehuda says: They would not bring doors at all, because a child has an exaggerated sense of self-confidence and perhaps he will extend his head or one of his limbs beyond the edge of the door and will become impure with impurity imparted by a grave in the depths. Rather, they would bring Egyptian oxen whose bellies are broad, and the children would sit upon them and they would hold cups of stone in their hands. When they reached the Siloam pool they descended and filled them, and ascended and sat themselves on the backs of the oxen. The Gemara asks: But with regard to a bed, which measures several fistbreadths, didn’t we learn in the mishna that Rabbi Yehuda says: It was our custom that we would sleep beneath the bed before the Elders? Apparently, despite the fact that a bed measures several handbreadths, its legal status is not that of a tent. The Gemara answers: A bed is different, since it is designed specifically for use upon it; therefore, the status of the space beneath it is not that of a tent. The Gemara asks: Aren’t oxen like those used to transport the children to bring water for the red heifer also designated specifically for use upon them and nevertheless, Rabbi Yehuda deems their spinal column and bellies a tent. When Ravin came to Babylonia from Eretz Yisrael he said that Rabbi Elazar said: Oxen are different since they protect the shepherds in the sun from the sun, and in the rain from the rain. Shepherds would lie beneath the bellies of the oxen as protection from the elements. The Gemara asks: If so, i.e., if an ox is rendered a tent because it provides protection, even if its primary designation is for use upon it, then the status of a bed too should be that of a tent, since it protects shoes and sandals that are placed beneath it. Rather, Rava rejected that explanation and said: Oxen are different and their status is that of a tent since their bellies and backs are made to protect their innards, as it is stated: “With skin and flesh You have clothed me, and with bones and sinews You have knitted me together” (Job 10:11). Since flesh and skin are mentioned in the verse as providing shelter, the status of the oxen is that of a tent. And if you wish, say instead: In this case Rabbi Yehuda conforms to his reasoning, as he stated elsewhere: We require a sukka that is a permanent residence. The bed in a sukka is a temporary residence, and the sukka is a permanent tent; and a temporary tent does not come and negate a permanent tent. The permanent sukka is significant and that significance supersedes any temporary structure within it. Therefore, in Rabbi Yehuda’s opinion, the status of the bed is not that of a tent. The Gemara asks: But according to Rabbi Shimon, who also stated that we require a sukka that is a permanent residence, nevertheless, a temporary tent comes and negates a permanent tent. The Gemara answers: Yes, and that is the point over which they disagree. One Sage, Rabbi Shimon, holds: A temporary tent comes and negates a permanent tent, and one Sage, Rabbi Yehuda, holds: A temporary tent does not come and negate a permanent tent. The mishna relates that Rabbi Shimon said, contrary to the opinion of Rabbi Yehuda: There was an incident involving Tavi, the Canaanite slave of Rabban Gamliel who was sleeping beneath the bed, and Rabban Gamliel claimed that Tavi did so because he was a Torah scholar and knew that slaves are exempt from the mitzva of sukka. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said: From the conversation of Rabban Gamliel we learned two matters. We learned that Canaanite slaves are exempt from the mitzva of sukka, and we learned that one who sleeps beneath the bed did not fulfill his obligation. The Gemara questions the formulation of the baraita. And let Rabbi Shimon say: From the statement of Rabban Gamliel. Why did he use the atypical expression: From the conversation of Rabban Gamliel? The Gemara answers: Through this expression he teaches us another matter in passing, like that which Rabbi Aḥa bar Adda said, and some say that Rabbi Aḥa bar Adda said that Rabbi Hamnuna said that Rav said: From where is it derived that even the conversation of Torah scholars require analysis, even when the intention of the speaker was apparently not to issue a halakhic ruling? It is as it is stated with regard to the righteous: “Which brings forth its fruit in its season and whose leaf does not wither” (Psalms 1:3). This teaches that with regard to a Torah scholar, not only is his primary product, his fruit, significant but even ancillary matters that stem from his conversation, his leaves, are significant. MISHNA: One who supports his sukka on the legs of the bed, i.e., he leans the sukka roofing on a bed, the sukka is fit. Rabbi Yehuda says: If the sukka cannot stand in and of itself without support of the bed, it is unfit. GEMARA: The Gemara asks: What is the rationale for the statement of Rabbi Yehuda deeming this sukka unfit? Rabbi Zeira and Rabbi Abba bar Memel disagree with regard to the rationale. One said: It is unfit because it lacks permanence. The sukka is not stable enough, as if the bed is moved the sukka will collapse. And one said: It is unfit because he is supporting the roofing with an object that is susceptible to ritual impurity, as the bedframe is a vessel. Not only the roofing, but that which supports the roofing as well may not be susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara explains: The difference is in a case where one wedged iron skewers into the ground and roofed the sukka upon them. According to the one who said that the reason the sukka is unfit is because it lacks permanence, this sukka has permanence, and it is fit. However, the one who said the reason the sukka is unfit is because he is supporting the roofing with an object that is susceptible to ritual impurity, he is supporting it with an object that is susceptible to ritual impurity, so it is unfit. Abaye said: The Sages taught this dispute only in a case where one leaned the roofing on the bed. However, if one placed the roofing atop the bed, i.e., he affixed poles to the bed and the roofing is supported by those poles, everyone agrees that the sukka is fit. What is the reason that it is fit? According to the one who said that the sukka is unfit because it lacks permanence, this sukka has permanence as even if the bed is moved, the roofing will move with it and will not collapse. And according to the one who said the sukka is unfit because he supports it with an object that is susceptible to ritual impurity, in this case he is not supporting it with an object that is susceptible to ritual impurity, as the roofing is not supported by the bed.

בן פורת יוסף, אגרת מהבעש"ט

(א) אגרת מהבעש"ט זלה"ה

(ב) זאת האגרת שנתן הרב רבי ישראל בעש"ט לרבינו המחבר מוה' יעקב יוסף הכהן שיותן לגיסו רבי גרשון קוטווער שהיה באה"ק, ועל ידי עיכוב שהיה מהשם ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל, ונשאר בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל.

(ג) לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי, ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה, כבוד מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכאל"ש.

(ד) ולאשתו הצנועה מרת בלומא עם כל י"ח, כולם יעמדו על הברכה של חיים א"ס.

(ה) גי"ק קבלתי ביריד לוקא שנת תק"י לפ"ק, אשר שלחת על ידי המשולח שהלך מירושלים, ושם נכתב בתכלית הקיצור, ושם נאמר כי כבר כתבת באריכות לכל א' וא' על ידי איש א' שנסע למצרים, אמנם אותן הכתבים הנכתבים באריכות לא הגיעו לידי, וצער גדול היה לי ע"ז אשר לא ראיתי תמונת ידך קודש אשר כתבת בפרטות, ובוודאי זה מחמת קלקול המדינות בעו"ה שנתפשט הדבר בכל המדינות, כי גם קרוב לסביבותינו הגיע הדבר בק"ק מאהלוב ובמדינות וואליחאי' ובמדינות קדר.

(ו) וגם שם נאמר כי אותן החדושים וסודות אשר כתבתי לך על ידי הסופר הרב המוכיח דק"ק פאלנאי' לא הגיעו לידך, וצער גדול היה לי ג"כ ע"ז, כי בוודאי נחת גדול היה לך אם הגיעו לידך. אמנם לעת עתה שכחתי כמה דברים מהם, אך פרטים מהם מה שאני זוכר אכתוב לך בקיצור גדול.

(ז) כי בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי, ואשר ראיתי ולמדתי בהעלות לשם בלתי אפשרי לספר ולדבר אפילו פה אל פה. אך בחזירתי לגן עדן התחתון וראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי, בלי שיעור ומספר, ברצוא ושוב לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן, בשמחה רבה וגדולה אשר ילאה הפה לספר וכבד אוזן הגשמי לשמוע, וגם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם עוונותיהם באשר שהיה עת רצון גדול שגם בעיני יפלא מאוד שכמה וכמה נתקבלו בתשובה שגם אתה ידעת אותם, והי' ביניהם גם כן שמחה רבה עד מאוד ועלו גם כן בעליות הנ"ל, וכולם כאחד בקשו ממני והרצו בי עד בוש באמרם לרום מעלת כבוד תורתך חננך ה' בבינה יתירה להשיג ולדעת מענינים האלה עמנו תעלה להיות לנו לעזר ולסעד, ומחמת השמחה הגדולה שראיתי ביניהם אמרתי לעלות עמהם.

(ח) וראיתי במראה כי הס"ם עלה לקטרג בשמחה גדולה אשר לא הי' כמוהו, ופעל פעולותיו גזירות שמד על כמה נפשות שיהרגו במיתות משונות. ואחזתני פלצות, ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליית גדולות כמוהו, ועליתי מדרגה אחר מדרגה, עד שנכנסתי להיכל משיח, ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו ח"ו על פטירתי מהעולם הזה, והודיעו לי אח"כ שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחוד' למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.

(ט) ותמהתי ע"ז והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיגו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת. ובקשתי עבורך ללמוד אותך, ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה. אך זאת אני מודיעך, והשם יהיה בעזרך, לנכח ד' דרכך ואל יעליזו, ובפרט בארץ הקדושה, בעת תפלתך ולמודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד שם, כי בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלקות, ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה, ואחר כך מתקשרים ומתיחדים האותיות ונעשים תיבה ומתייחדים יחוד אמתי באלהות, ותכלול נשמתך עמהם בכל בחינה ובחינה מהנ"ל, ומתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשים שמחה ותענוג גדול לאין שיעור, בהבינך בשמחת חתן וכלה בקטנות וגשמיות וכל שכן במעלה העליונה כזאת, ובוודאי ד' יהיה בעזרך ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל, תן לחכם ויחכם עוד.

^{(י) וכן תתפלל עבורי בכונה הזאת שאזכה להסתפח בנחלת ד' בחיים, ובעד שארי' הנמצא בח"ל.}

^{(יא) וגם התפללתי שם על מה עשה ה' ככה, ומה חרי הגדול הזה על אשר נמסר להס"ם כמה נפשות מישראל להריגה, ומהם כמה נפשות שנשתמדו ואחר כך נהרגו. ונתנו לי רשות לשאול את פי הס"ם בעצמו. ושאלתי את פי הס"ם מה ראה על ככה ומה דעתו בזה שימירו דתם ואחר כך נהרגין. והשיב לי שכוונתי לשם שמים. וכך היה בעו"ה אח"ז, שבק"ק זאסלב היה עלילה על כמה נפשות, ושנים מהם המירו דתם ואחר כך הרגו אותם, והשאר קידשו שם שמים בקדושה גדולה ומתו במיתות משונות. ואח"ז היה עלילות בק"ק סיבטובקע ובק"ק דונאוויץ, ואז לא המירו דתם אחר ראותן מעשה הנ"ל דק"ק זאסלב, רק כולם מסרו נפשם על ק"ה וקדשו שם שמים ועמדו בנסיון. ובזכות זה יבא משיחנו וינקום נקמתינו וכפר אדמתו עמו.}

^{(יב) ובראש השנה שנת תק"י עשיתי עליית הנשמה כידוע, וראיתי קטרוג גדול עד שכמעט ניתן להס"ם רשות לחרוב כללות מדינות וקהילות, ומסרתי את נפשי והתפללתי נפלה נא ביד ה' ואל נפלה בידי אדם, ונתנו לי רשות שיהי' תמורת זה חולשות גדולות ודבר אשר לא היה כמוהו בכל מדינות פולין ושאר מדינות הקרובים לנו, וכך היה שנתפשט החולשה עד למאוד אשר אין יוכל להספר, וגם הדבר בשאר מדינות.}

^{(יג) ונשאתי ונתתי עם החבורה שלי לומר קטורת בהשכמה לבטל הדינין הנ"ל. וגילו לי בחזיון לילה, הלא אתה ביררת לך בעצמך נפלה נא ביד ה' וכנ"ל, ולמה אתה רוצה לבטל, הלא אין קטיגור וכו'. ומאז לא אמרתי קטורת ולא התפללתי ע"ז, רק בהושענא רבה הלכתי לבית הכנסת עם כל העולם על ידי כמה השבעות מחמת פחד גדול, ואמרתי פעם א' קטורת כדי שלא נתפשט הדבר לסביבותינו, וכך עלתה בידינו בע"ה.}

^{(יד) ורציתי להרחיב הדיבור ולטייל באריכות, אך מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרידתך ממני, לא יכלתי לדבר, אך בקשתי ממך לחזור על דברי מוסר שלי שאמרתי לך כמה פעמים, ולהיות תמיד על רעיונך, ולהגות בהם ולדקדק בהם, בודאי תמצא בכל דבור ודבור כמה מיני מתיקות, כי לא דבר רק הוא מה שאמרתי לך, כי השם יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם יהי' רצון השם ולהיות עמך ביחד, אך אין הזמן מסכים לזה.}

^{(טו) וגם אל ירע בעיניך על אשר לא שלחתי לך מעות, כי מחמת בגידת הזמן אשר היה עמדי מחמת דבר ורעב וכמה טפלי דתלי בי ממשפחתנו לפרנס ולכלכל אותם, חוץ משאר עניי ישראל, ותתום הכסף ולא נשאר בלתי אם גויתינו, ואי"ה כי ירחיב ה' וכו' אזי בודאי וכו'.}

(טז) וגם נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד, בודאי אם יהיה שעת הכושר מה ראוי הי' לבא בעצמך לכאן ולראות וליראות עמי פא"פ ולשמוח בשמחתינו כאשר הבטיח אותי.

^{(יז) גם בקשתי מאוד ומאוד אודות מחו' הרב המפורסם החסיד מ' יוסף כ"ץ עובד ה', לקרבו אותו בשתי ידים ובכל מיני הנייתא, כי מעשיו רצוים לפני השם יתברך, וכל מעשיו לשם שמים, וגם לכתוב בעדו להגבירים לעשות לו הספקה טובה, ולתמכו אותו ישיבה שיש בה סמיכה, כי בודאי יהיה לך לנחת אם יהיה אתך עמך במחיצתך.}

(יח) כ"ד אה' גיסך המצפה לראותך פא"פ, ומתפלל בעד אריכות ימיך ואשתך וי"ח, ודורש שלומך כל הימים לרבות הלילות לאי"ט אמן סלה,

(יט) ישראל בעש"ט מק"ק מעזיבוש

Ben Porat Yosef, Baal Shem Tov's Letter

...

אהלי יעקב, רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, י"ט כסלו - מוצש"ק - אחר הבדלה

ממרכז מזריטש הסתעפו כל מרכזי החסידות. מה חדשה חסידות בעש"ט ותלמידו ממלא מקומו המגיד הגדול ז"ל? עי' רש"י (ויצא ל, כה) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק. החסידות מלפנים היתה בבחינת אש. האור וההתלהבות נשארו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לאלה שבשוק, לא חדרו. החסידות של הבעש"ט והמגיד ז"ל שלטה למרחוק - בחינת להבה.