סדרת פרקי לימוד על ספר הזוהר שניתנו במסגרת תכנית הלימוד "סדר בוקר" של בית אביחי ב-2021
הטבע המדרשי של ספר הזוהר:
ממשיך את מסורת המדרש הקלאסי באופן יחסית שמרני. תשומת לב רגישה לפרטי הכתוב בטקסט המקראי.
דרשנות אליגורית. קריאת התורה כולה כסוג של משל לעניינים אחרים.
ספר הזוהר לא מעוניין שנתעלם מהקריאה הפשוטה, אלא שנקרא בכפילות פרשנית: קריאה פשוטה בצד רובד נוסף ואליגורי.
נשוב להתמקד בזוהר לפרשת משפטים ולדרשה האליגורית על בת הכהן. בת הכהן שהולכת לאיש זר, היא הנשמה הקדושה שנכנסת לגוף אנושי שאינו מתפקד בצורה חיובית וזה גורם לנשמה לטרגדיה וסופה שהיא לא תאכל לאכול בתרומת הקדשים, כלומר לזכות בשכר או עדנה של נשמה שהגיעה לגוף שאינו "זר".
לפי ספר הזוהר יש הפרדה בין גוף לנשמה עד כדי כך שיש לנשמה חיים משלה.
בהמשך הדרשה על פרשת משפטים מתייחס הזוהר לפסוקים העוסקים במכירת ילדים לעבדות. גם כאן נראה קריאה אליגורית. הציווי בתורה על צאת העבדים מוסב בזוהר על הנשמה. בני האדם מצווים לשמור על הנשמה שלא תיטנף במעשים רעים אלא תישאר נקיה ללא רבב. זהו מפתח אליגורי שחוזר לרוחב פרשנותו של הזוהר לפיו עבדים ושפחות מסמלים את הנשמות שנמצאות בגוף האנושי.
וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃
When a parent sells a daughter as a slave, she shall not go free as other slaves do.
וכי ימכר איש: דא קב"ה. את בתו: דא נשמתא קדישא. לאמה: למהוי אמה משתעבדא בינייכו בהאי עלמא. במטו מנייכו, בשעתא דמטי זמנא לנפקא מהאי עלמא, לא תצא כצאת העבדים, לא תפוק מתטנפא בחובין, תפוק בת חורין, ברירה נקיה, בגין דיחדי בה מארה וישתבח בה ויהיב לה אגר טב, בצחצוחי דגנתא דעדן. כד"א והשביע בצחצחות נפשך, ודאי כד תפוק ברירה נקיה כדקא יאות.
וכי ימכר איש: זה הקב"ה. את בתו, זו היא נשמה הקדושה. לאמה, להיות אמה משועבדת ביניכם בעולם הזה. בבקשה מכם, שבשעה שיגיע זמנה לצאת מעולם הזה, לא תצא כצאת העבדים, לא תצא מטונפת בעונות, תצא בת חורין ברורה ונקיה, כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, ויתן לה שכר טוב בצחצחות שבגן עדן. כש"א והשביע בצחצחות נפשך. זה ודאי כשתצא הנשמה ברורה ונקיה כראוי.