Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org.
COMMEMORATING THE MANNA
(כב) וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ (כג) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר ה' שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽה' מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כׇּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר׃ (כד) וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַה' הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ (כו) שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ׃ (כז) וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ {ס} (כח) וַיֹּ֥אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃ (כט) רְא֗וּ כִּֽי־ה' נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ (ל) וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
(22) On the sixth day they gathered double the amount of food, two omers for each; and when all the chieftains of the community came and told Moses, (23) he said to them, “This is what ה' meant: Tomorrow is a day of rest, a holy sabbath of ה'. Bake what you would bake and boil what you would boil; and all that is left put aside to be kept until morning.” (24) So they put it aside until morning, as Moses had ordered; and it did not turn foul, and there were no maggots in it. (25) Then Moses said, “Eat it today, for today is a sabbath of ה'; you will not find it today on the plain. (26) Six days you shall gather it; on the seventh day, the sabbath, there will be none.” (27) Yet some of the people went out on the seventh day to gather, but they found nothing. (28) And ה' said to Moses, “How long will you all refuse to obey My commandments and My teachings? (29) Mark that it is ה' who, having given you the sabbath, therefore gives you two days’ food on the sixth day. Let everyone remain in place: let no one leave the vicinity on the seventh day.” (30) So the people remained inactive on the seventh day.
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי כ
“על [כן ברך ה’ את יום השבת ויקדש]הו” במה ברכו ברכו במן וקידשו במן [בכל יום הוא או’ ע]מר לגלגלת (שמ’ טז טז) ובשבת הוא או’ שני העמר (שם כב) [בכל יום הוא או’ וי]באש (שם כ) וביום השבת הוא או’ ולא הבאיש…
Mechilta of Rabbi Shimon Bar Yochai 20
“Therefore God blessed the Shabbat day and sanctified it.” With what did He bless it? He blessed it with manna and He sanctified it with manna. Every day it says “an omer per head,” but on Shabbat it says two omer. Every day it says “and it spoiled” but on Shabbat it says “and it didn’t spoil.”
אמר ר’ אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות דכתיב לחם משנה…ת”ר [=תנו רבנן] כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש. רבי חידקא אומר ארבע. א”ר [=אמר רבי] יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו (שמות טז:כא) “ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה’ היום לא תמצאהו בשדה” רבי חידקא סבר הני תלתא “היום” לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא תנן.
Rabbi Abba said: On Shabbat a person is obligated to break bread over two loaves, for it is written “lechem mishneh”…Our rabbis taught, how many meals is a person obligated to eat on Shabbat? Three. Rabbi Chidka says four. Rabbi Yochanan said: And both of them expounded the same verse (Shemot 16:21) ” And Moshe said, “Eat it today (ha-yom), for today (ha-yom) is a Shabbat for God, today (ha-yom) you will not find it in the field.” Rabbi Chidka thought that these three “ha-yom“s are aside from the evening, and the rabbis thought that it taught about the one for evening.
אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש והטעם מפורש בשאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ביקרא דשבתא ויש מפרש זכר למן שלא היה יורד בשבתות וי"ט והיה טל מלמעלה ומלמטה והמן בינתים:
We are accustomed to spread a cloth [over the challot] and to recite kiddush, and the reason is explicit in the She’iltot, in order that his Shabbat meal be blessed with honor. And there is he who explains it as a commemoration of the manna that did not descend on Shabbat and Yom Tov, and there was dew above and below and the manna in between.
YOM TOV MEALS AND SEUDAT SHELISHIT
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויסע ד
ששת ימים תלקטוהו, ר’ יהושע אומר למדנו שאין יורד בשבת ביום טוב מנין ת”ל [=תלמוד לומר] שבת לא יהיה בו.
Mechilta of Rabbi Yishmael Beshalach, Masechta Va-yisa 4
“Six days shall you gather it,” Rabbi Yehoshua says we learned that it [manna] did not descend on Shabbat. On Yom Tov whence do we know [that it did not descend]? The verse teaches “Shabbat, it won’t be in it.”
תשובות רב נטרונאי גאון – (ברודי) או”ח קנט
ושאילו מקמי רב נטרונאי: ביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות, או לא. והתיב הכי: היו יודעים שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביום טוב כדרך שצריכין אנו לבצוע בשבת….
Teshuvot Rav Natronai Ga’on - Brody OC 159
And they asked before Rav Natronai: On Yom Tov do we need to break bread over two loaves or not? And he responded thus: You should know that we need to break bread over two loaves on Yom Tov as we need to break bread on Shabbat…
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה…וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות, וכן בימים טובים.
A person is obligated to eat three meals on Shabbat, one at night and one in the morning and one in the afternoon…And he must establish each meal of the three over wine and break bread over two loaves, and so on Yom Tov.
מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה…וחייב לבצוע על שתי ככרות ולקבוע כל סעודה על היין…ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית.
The mitzva of Yom Tov is to split it—half for the study hall, and half for eating and drinking…and one is obligated to break bread over two loaves and to establish every meal over wine…and they did not have the practice of making seuda shelishit on it.
מושב זקנים, שמות טז:כו
…לעניין ג’ סעודות…ולא כתיבי בקרא ג”פ היום כ”א בשבת בלבד…ור”ת תי[רץ] דקיימא לן כר’ יהושע דאמר חציו לכם וחציו לה'. והשתא עד היה טורח בשלישית היה כולו לכם.
Moshav Zekeinim, Shemot 16:26
Regarding the matter of three meals…”ha-yom” was written three times in the verse only about Shabbat…And Rabbeinu Tam suggested that we maintain halacha like Rabbi Yehoshua who said “half for you and half for God.” Now if he was burdening himself with the third [meal] it would all be “for you.”
Less than one loaf – For on the sixth day the manna descended, two amarim for each person, and from each omer they made two loaves. Behold, four [loaves] from two amarim. He ate one on Erev Shabbat [Friday] and one on the night of Shabbat and one in the morning; behold, only one full [loaf] remained for him for seuda shelishit.
...ואם מועיל מיני תרגימא להשלים ג' סעודות שבת?... היינו דוקא בסעודה שלישית אבל לא בסעודת ערבית ושחרית שהם עיקר כבוד שבת:
…If a variety of delicacies can be effective to complete the three meals of Shabbat? … This is specifically at seuda shelishit, but not at the meal of the night or the day, for they are the essence of honoring Shabbat.
צריך לעשותה בפת; וי”א [=ויש אומרים] שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן; וי”א [=ויש אומרים] שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות; וי”א [=ויש אומרים] דאפילו בפירות יכול לעשותה. וסברא ראשונה עיקר, שצריך לעשותה בפת אא”כ [=אלא אם כן] הוא שבע ביותר.
One must make it [seuda shelishit] with bread. And there are those who say that one can make it with any food made of one of the five species of grain. And there are those who say that one can make it with things that accompany bread, such as meat and fish, but not with fruits. And there are those who say that one can make it even with fruits. And the first line of thinking is the fundamental [halacha], that one must make it with bread unless he is excessively sated.
SIMCHA, ONEG, AND KAVOD
רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא: רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו—חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר “עצרת לה’ אלקיך”, וכתוב אחד אומר “עצרת תהיה לכם”. רבי אליעזר סבר: או כולו לה’ או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו—חציו לה’ וחציו לכם…
… שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל הכי נמי דאי טעי הדר? אמר ליה אין.
… Shabbat and Yom Tov, as it isn’t possible not to eat, so, too, if one erred [with omissions in birkat ha-mazon] he repeats it? He said to him: yes.
From pursuing your affairs on My holy day;
If you call the sabbath “delight,”
The LORD’s holy day “honored”;
And if you honor it and go not your ways
Nor look to your affairs, nor strike bargains—
…וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת, ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן. אף על פי שיהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו, חכמים הראשונים מהם…מי שהיה מבשל או מולח בשר …וכל המרבה בדבר זה הרי זה משובח. איזה הוא עונג זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם…
…One must set up his home while it is still daytime because of the honor of Shabbat, and there should be a lit candle and a set table and a made bed, for all of these are in honor of Shabbat. Even if a person is very important and he does not normally purchase items from the marketplace or occupy himself with domestic labor, he is obligated to do things necessary for Shabbat himself, for this is its honor. Among the early sages were those…who would cook or salt the meat…and whoever does more of this is praised. What is oneg? This is what the sages said that one must prepare the fattest cooked dish and intoxicating drink for Shabbat, everything according to a person’s finances…
ר’ אחא ר’ אבהו בשם ר’ יוסי בר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת
Rabbi Acha [and] Rabbi Abbahu in the name of Rabbi Yosei son of Chanina: It is prohibited to fast through six halachic hours on Shabbat.
אסור להתענות בשבת עד ו’ שעות...י"א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל:
It is prohibited to fast on Shabbat through the sixth hour…There are those who say that a person for whom eating is harmful, so that his pleasure [oneg] is not to eat, should not eat.
רמ”א שולחן ערוך או”ח תקכט:ב
דין תענית ביו”ט [=ביום טוב], כמו בשבת וע”ל סי [=ועיין לעיל סימן] רפח.
Rema OC 529:2
The law of fasting on Yom Tov is like on Shabbat, and see above Siman 288.
(ג) לא יאכל - וכמעט קרוב לאיסור האכילה כיון שמשער שיזיק לו [פמ"ג ותו"ש] והיינו אם גם כזית קשה לו לאכול.
“One should not eat” – and eating almost approaches a prohibition since he assesses that it will harm him…and this is if even a ke-zayit is difficult for him to eat.
הרב יהודה גולדפישר, הנחיות לחולי צליאק בשבת וחג, מכון שלזינגר
כיון שאכילת גלוטן מזיקה ואף מסוכנת לחולה צליאק, ממילא ‘עונג’ לו לא לאכול לחם שיש בו גלוטן, ויקיים ‘עונג שבת’ בכך שיאכל מאכלים המתאימים לו.
Rav Yehuda Goldfischer, Guidelines for those with Celiac on Shabbat and Festivals, Schlesinger Institute
Since eating gluten harms and even is dangerous for someone with celiac, it is naturally “oneg” for him not to eat bread that has gluten in it, and he should fulfill “oneg Shabbat” through eating foods suited for him.
שו”ת אור לציון כא, דיני סעודות שבת ג
אין להמנע מאכילת מאכלים בשבת מטעמי שמירת משקל וכדומה, ויש בזה משום ביטול עונג שבת. ומכל מקום מי שהאכילה מזיקה לו, רשאי להמנע מריבוי מאכלים בשבת. וכן מי שרגיל לאכול תמיד רק מאכלים טבעיים או צמחוניים, רשאי לנהוג כן גם בשבת, ואינו חייב לאכול דוקא בשר ודגים.
Responsa Or Le-Tziyyon, Laws of Shabbat Meals, 3
One should not avoid eating foods on Shabbat for reasons of weight watching and the like, and this entails some nullification of oneg Shabbat. But, in any case, one for whom eating is harmful, is permitted to avoid increasing food on Shabbat. And thus, one who is always accustomed to eating only natural or vegetarian foods is permitted to act thus also on Shabbat, and is not obligated to eat specifically meat and fish.
ילקוט יוסף שבת ד הערות דיני לקיחת תרופות בשבת אות פח
לצמצם במאכלים יש להקל, כל שעושה זאת לצורך שמירה על בריאותו, גם אם מבטל מעט מעונג שבת, שהרי מבואר בשלחן ערוך (סימן רפח סעיף ב’) דאדם שמזיקה לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול, לא יאכל.
Yalkut Yosef Shabbat 4, Notes on the Laws of taking Medications on Shabbat 88
There is room for leniency to restrict eating [on Shabbat], as long as one does this in order to preserve his health, even if he nullifies oneg Shabbat a bit. For it is explained in Shulchan Aruch (288:2) “that a person for whom eating is harmful, so that his pleasure [oneg] is not to eat, should not eat.”
יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה
One should be very careful to fulfill seuda shelishit, and even if one is sated he can fulfill it with a ke-beitza [egg-volume of food].
וי”א [=ויש אומרים] שאפילו בכזית יוצא ידי הסעודה ונכון להחמיר לכתחלה אם אפשר לו:
There are those who say that even with a ke-zayit one discharges the obligation of the meal and it is correct to be stringent from the outset if it is possible for him.
תיקן עזרא…ושתהא אשה משכמת ואופה…
Ezra enacted…that a woman arise early and bake…
עזרא התקין לישראל…שיהו אופין פת בערבי שבתות שתהא פרוסה מצויה לעני
Ezra enacted for Israel…that they would bake bread on Fridays, that there be a piece of bread available for the poor.
רמ”א שולחן ערוך או”ח רמב:א
הגה: נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו”ט [=ויום טוב]… והוא מכבוד שבת ויו”ט [=ויום טוב], ואין לשנות.
Rema, Shulchan Aruch OC 242:1
Gloss: We have the custom to knead a sufficient quantity for [separating] challa at home, to make from it loaves to break on Shabbat and Yom Tov…and it is from kevod Shabbat and Yom Tov, and one should not change [from this practice].
והוא מכבוד שבת וכו' - ויש לזה רמז בכתוב “והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו” את “אשר תאפו אפו וגו’ משמע דיש לאפות בע”ש [=בערב שבת] להכין לשבת. גם בזמן הגמרא היה מנהג קבוע לזה כמו שהביא המ”א [=המגן אברהם] ובעו”ה [=ובעוונותינו הרבים] היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא ולוקחין מן האופה ולאו שפיר עבדי דמקטינים בזה כבוד שבת:
There is a hint to this in the Scripture, “and it will be on the sixth day, prepare that which you will bring,” “that which you will bake, bake” etc. It implies that one should bake on Erev Shabbat to prepare for Shabbat. Also in the time of the Gemara there was a fixed custom for this, as Magen Avraham cites, but in our great iniquities today some women have begun to refrain from this custom and purchase from the baker and they do not do well, for they reduce the honor of Shabbat with this.
ילקוט יוסף שבת א הוספות – הערות רמב:א
ושמא יש לומר שעיקר הטעם הוא משום כבוד שבת, שזה מתקנת עזרא הסופר, והטעם דהפרשת חלה בא לחיזוק המנהג, וכיון שכל הדבר הוא מצד מנהג, וכדמשמע מהמגן אברהם כאן, ומאחר והיום יש בחנויות חלות לכבוד שבת. ממילא אין צורך כל כך במנהג זה.
Yalkut Yosef Shabbat I Additions Notes to 242:1
Perhaps one can say that the fundamental rationale is because of kevod Shabbat, for this is among the enactments of Ezra the Scribe, and the rationale of separating challa comes to strengthen the custom, and since the whole thing is a matter of custom, and as is inferred from Magen Avraham here, and since today in the stores there are challot in honor of Shabbat, naturally there is not such a need for this custom.
Carol Ungar, “Grandma’s Lost Challah, Found.” Tablet Magazine, 16.5.12
My mother had always insisted that her mother was an amazing baker, and her challah was second to none. So, when I first started baking challah, I wanted my grandmother’s recipe. But my grandmother wasn’t available for asking. She was dead, murdered by the Nazis. Back in the late 1980s, when I was a new bride, I phoned my mother long distance, from my home in Jerusalem to her home in New York. “I don’t have a recipe,” she told me. “Why potchke? Buy! The bakery makes such good challahs.” But I wanted to bake. I wanted to stretch my muscles, dirty my fingers, and knead my prayers into my dough as I imagined my grandmother had done.
WOMEN'S OBLIGATION
שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא א
לא תהא מצוה זו עדיפא מכל מ”ע שהז”ג [= מצות עשה שהזמן גרמא] שנשים פטורות, ומה דאשה מחוייבת במצוה די”ט [=דיום טוב] הוא רק בלא תעשה דלא תעשה כל מלאכה, אבל לא במצות עשה דיו”ט [=דיום טוב]… וממילא מחוייבת ג”כ [=גם כן] במצות עונג דשבת ואסורה להתענות…דהיא מחוייבה בשמחה, מ”מ [=מכל מקום] היינו דאסורה בהספד ותענית, ולהיות לה שמחה בשתיית יין ובשר אבל מ”מ [=מכל מקום] נראה דאינה מחוייבת באכילת פת דנראה דאכילת פת אינו מצד חיוב שמחה דהא בשבת ליכא חיוב שמחה אלא דנראה דמן כבוד שבת לקבוע סעודה על הלחם.
Responsa Rabbi Akiva Eiger Mahadura Kama 1
This mitzva should not have an advantage over any positive time-bound mitzva from which women are exempt. And a woman’s obligation in the mitzva of Yom Tov is only for the negative [mitzva] of not performing any labor, but not the positive mitzvot of Yom Tov…and naturally she is obligated also in the mitzva of oneg Shabbat and is prohibited to fast…That she is obligated in simcha, in any case, that means that she is forbidden in eulogizing and fasting, and should have simcha with drinking wine and with meat. But in any case, it seems that she is not obligated in eating bread, since it seems that eating bread is not based on the obligation of simcha, for on Shabbat there is no obligation of simcha, but it seems that establishing a meal over bread is due to kevod Shabbat.
רא”ש ברכות פרק ז:כג
הלכך נראה לרבינו יהודה דחייב אדם לאכול פת ביום טוב משום שמחה
Rosh Berachot 7:23
Therefore, it seems to Rabbeinu Yehuda that a person is obligated to eat bread on Yom Tov because of simcha.
מתני’. המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין. גמ’…אי הכי, שיתסרי הויין! כמאן? כרבי חידקא, דאמר: ארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת. אפילו תימא רבנן, דל חדא לארחי ופרחי…..
Mishna: One who provides food for his wife via a third party should give her no less than two kabin of wheat or four kabin of barley. Gemara:…If so, these are sixteen [meals per week]. Like whom [is this view]? Like Rabbi Chidka, for he said: A person must eat four meals on Shabbat. You can even say it is our sages’ [view], deduct one [meal] for guests and travelers.
שבולי הלקט ענין שבת צג
בכתובות בפרק אף על פי שאמרו בגמרא דהמשרה את אשתו מוכיח שהנשים חייבות בשלש סעודות. ותימה שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמה “וכל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות”. ונראה בעיני שעל כולם הוא אומר ”אכלוהו היום” וגו’ ובין אנשים ובין נשים נתרבו באכילה זו:
Shibbolei Ha-leket, Matter of Shabbat 93
In the fifth chapter of Ketubot, where they speak in the Talmud of “one who provides food for his wife,” it proves that women are obligated in three meals [on Shabbat]. And it is surprising, for it is a positive time-bound mitzva, and “all positive time-bound mitzvot—women are exempt.” And it seems to me that it says “Eat it today” etc., about everyone, and both men and women were included in this eating [of manna].
ספר הישר לרבנו תם, חלק התשובות ע:ד
ודבר פשוט הוא בכוליה תלמודא סתם שלש סעודות בפת אבל הבא להשלים במיני תרגימא יצא ונשים אם חייבות, נראה דאף הם היו באותו הנס דמן לחם משנה היה לכלם. וכן חייבות לבצוע על שתי ככרות
Sefer Ha-yashar of Rabbeinu Tam, Responsa 70:4
It is a simple matter in all of the Talmud that the three meals are presumed to be with bread, but if one comes to fill them out with various delicacies, he has discharged his obligation. And women, [regarding] if they are obligated, it seems that they, too, [af hen] were included in that miracle, for a double portion of manna was for everyone. And similarly they [women] are obligated to break bread over two loaves.
למה לא נהגו הנשים בלחם משנה….כיון דהם [=זכרי בני ישראל] לא המתינו והתלוננו עליו ית’ לכך עשה להם נס….אבל הנשים הם לא התרעמו….לכך אין להם ליתן הודאה על זה ולכך אין נוהגין בזה….
Why did women not practice lechem mishneh? ….Since they [the men of Israel] did not wait and complained about God, therefore He made them a miracle…but the women did not grumble…therefore they [the women] have no cause to give thanks for this and therefore they don’t practice it.
ואומר ר”ת [=רבינו תם] ז”ל דנשים חייבות בג’ סעודות שאף הן היו בנס המן וחייבות לבצוע על שתי ככרות מטעם זה, ואין צורך שבכל מעשה שבת איש ואשה שוין.
Women are obligated in seuda shelishit.
Women are obligated etc.- and also are obligated in the mitzva of lechem mishneh.
…וגם ביום טוב צריך לבצוע על שתי ככרות. וגם הנשים מחויבות בלחם משנה שהיו ג”כ [=גם כן] בנס המן.
…On Yom Tov as well, one must break bread over two loaves. And women are also obligated in lechem mishneh, for they also were included in the miracle of the manna.
HA-MOTZI
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע… רבה בר בר חנה…וקמתני ליה לבריה: אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונים
ר’ שמעון בן יוחי: בעל הבית בוצע ואורח מברך [=ברכת המזון] בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה ואורח מברך כדי שיברך בעל הבית
Rabbi Shimon bar Yochai: The head of the household breaks the bread and a guest recites birkat ha-mazon. The head of the household breaks the bread in order that he break it up generously. And a guest recites birkat ha-mazon in order that he bless the head of the household [within it].
בוצע על שתי ככרות (שלימות), שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה. הגה: ודוקא בלילי שבת (ד”ע), אבל ביום השבת או בלילי יום טוב בוצע על העליונה (כל בו והגהות מיימוני פ”ח מהלכות חמץ ומצה), והטעם הוא על דרך הקבלה….[שלחן ערוך] אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע, ואם יש לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אף על פי שעדיין לא טעם הוא.
One breaks bread over two [full] loaves, that he holds both of them in his hand and breaks up the bottom one. Rema: and specifically on Shabbat night, but on Shabbat day or on the nights of Yom Tov he breaks up the top one (Kol Bo and Hagahot Maimoniyot). And the reason is kabbalistic…[Shulchan Aruch] Those eating are not permitted to taste until the one botzei’a has tasted. But if there is lechem mishneh before each of them, they can taste it even though he [the botzei’a] hasn’t tasted it…
מרדכי מסכת פסחים תוספת מערבי פסחים רמז תריא
ועתה נהגו לעשות קידוש לאותן אלמנות…ולעשות להם ברכת המוציא פשיטא דאסור דהיינו ברכת הלחם דאמר [ר”ה כט ב] לא יפרוס לאורחין אא”כ [=אלא אם כן] אוכל לחם עמהם .
Mordechai Pesachim 10:611
Now they have the custom to make kiddush for widows…but to make birkat ha-motzi for them [widows], it is clear that it is prohibited, for that is a beracha over bread, for he said one should not break up [and recite the beracha over] the bread for guests unless he eats bread with them.
רב ברוך גיגי, תשובה לאתר דרכיה
נהגו כל בית ישראל שבעל הבית בוצע על הפת בסעודות שבת ויום טוב, ומחלק לכל המסובים. אמנם, אין זה לעיכובא, ויכולים גם אחרים לבצוע, ברשות בעל הבית. אם אישה היא בעלת הבית, היא רשאית לבצוע בעצמה, אף כשהיא מארחת משפחות אחרות. יש נשים שאינן מרגישות בנוח לבצוע, (ויש גם גברים כאלה, כשיש דמות מכובדת בקרב האורחים), והן יכולות להרשות לאחרים לבצוע. הלכתית, פשיטא שאישה נשואה רשאית לבצוע בעצמה גם כשבעלה נמצא איתה. מעשית, זה תלוי בהסכמות שביניהם, והשלום עיקר.
Rav Baruch Gigi, Response to Deracheha
All Israel have the custom that the head of the household recites the beracha and breaks the bread at Shabbat and Yom Tov meals, and distributes it to all at the meal. However, this is not obligatory, and others can also recite the beracha and break the bread, with the permission of the head of the household. If a woman is the head of a household, she is permitted to recite the beracha and break the bread herself, even when she hosts other families. There are women who do not feel comfortable reciting the beracha and breaking the bread (and there are also men like this, when an honored figure is among the guests), and they can authorize others to recite the beracha and break the bread. Halachically, it is clear that a married woman is permitted to recite the beracha and break the bread herself even when her husband is with her. In practice, this depends on mutual agreement, and shalom is the fundamental value.
MELAVEH MALKA
אמר ר’ אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בע”ש [=בערב שבת] אע”פ [=אף על פי] שאינו צריך אלא לכזית ואמר ר’ חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע”פ [=אף על פי] שאינו צריך אלא לכזית חמין במוצאי שבת מלוגמא פת חמה במוצאי שבת מלוגמא ר’ אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא הוה אכיל מיניה כולייתא כי גדל אבימי בריה א”ל [=אמר ליה] למה לך לאפסודי כולי האי נשבוק כולייתא ממעלי שבתא שבקוהו ואתא אריא אכליה…
מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו.
A person should set his table on Erev Shabbat, even though he only needs a ke-zayit, and similarly he should set his table on Motza’ei Shabbat, even though he only needs a ke-zayit, in order to honor it [Shabbat] as it enters and as it departs.
ספר שבלי הלקט ענין שבת סימן קל
משל שמלוין את המלך ביציאתו כשם שמלוין אותו בכניסתו ובסידורים מפרש אבר אחד יש בו באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת.
Sefer Shibbolei Ha-leket, Matter of Shabbat, 130
A parable: That we escort the king when he departs as we escort him when he enters. And it is explained in the siddurim, there is one limb that a person has, and its name is naskoy, and it benefits from eating only on Motza’ei Shabbat.
…מכל מקום יש לו לעשות הכנה בסידור השלחן כגון פריסת מפה וכיוצא בזה כמו לסעודה גמורה כדי ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו כמו שנתבאר בסי’ ר[ס]”ב: ולכן יש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת יותר משאר לילות החול ונוהגים ג”כ [=גם כן] לומר פיוטים וזמירות אחר הבדלה ללות את השבת אחר שיצא כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר:
…In any case one should perform preparation in setting the table, such as spreading a cloth and the like as for a full meal, in order to escort the Shabbat when it departs in an honorable way as when it enters as is explained in 262. And therefore, there are those who have the practice to have many candles on Motza’ei Shabbat more than on other weekday nights, and also have the practice to recite liturgical poems and songs after havdala to escort Shabbat after it has departed, as one escorts the king after he has departed from the city.
באור הגר”א או”ח ש:א
לכזית. כל[שון] הגמ[רא] ובפת דוקא כמו בע”ש [=בערב שבת] דמימרא דר”א ור”ח [=דרבי אלעזר ורבי חנינא] כהדדי איתמר שם קיט ב’ ע”ש [=עיין שם]:
Bei’ur Ha-Gera OC 300:1
For a ke-zayit. As it says in the Gemara. And specifically with bread as on Erev Shabbat as the statements of Rabbi Elazar and Rabbi Chanina were said together there on 119b, see there.
בגמרא משמע דנכון לבשל בשר במ"ש או דבר אחר ועיין סי' רצ"א ובזמנינו שמאחרין כל כך סעודה שלישית שאין יכולין לאכול במוצאי שבת יכולין לקיימה בפירות:
The Gemara implies that it is proper to cook meat on Motza’ei Shabbat or something else. And see 291. And in our time, when we make seuda shelishit so late that we cannot eat on Motza’ei Shabbat, we can fulfill it [melaveh malka] with fruits.
ודע דמ”מ [=דמכל מקום] סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג’ סעודות של שבת דשם אסמכוהו אקרא וזה רק מצוה בעלמא…
…ואני שמעתי שאם נמשך סעודה שלישית עד אחר חשיכה א”צ [=אינו צריך] לאכול עוד סעודה רביעית במוצאי שבת.
I learned that if seuda shelishit is drawn out until after dark, there is no need to eat another fourth meal on Motza’ei Shabbat.
אורחות חיים א הלכות הבדלה
כתב הר”ש ז”ל נשים אין מבדילות לעצמן דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת…
Orchot Hayyim I Laws of Havdala
Rash [Rav Shimon of Sens] wrote: “Women do not make havdala for themselves because havdala is not dependent on keeping Shabbat…
פרי מגדים או”ח אשל אברהם ש :א
…אפשר נשים אין חייבות בסעודה זו, ועיין סימן רצ”ו סעיף ח’, וכאן לא שייך לשבת. ומיהו לפי מה שכתב הט”ז (אגר) [אבר] אחד כו’, ראוי גם לנשים…
Peri Meggadim OC Eshel Avraham 300:1
…It is possible that women are not obligated in this meal, and see siman 296:8, and here [melaveh malka] does not belong to Shabbat. And nevertheless, according to what Taz [cited], “There is one limb” etc., it is fitting also for women.
“ועיין סוף סימן רצ”א”. דכתב שם מ”א [=מגן אברהם] דלכל מילי דשבת נשים חייבות כמו אנשים, וא”כ [=ואם כן] הוא הדין בסעודה זו….
‘See the end of 291.” For Magen Avraham wrote there that for all matters of Shabbat, women are obligated like men, and if so, this is the law for this meal [melaveh malka]…
תוספת מעשה רב, הלכות שבת קמט הערה לט
[הגר”א] היה רגיל לאכול צנון במלוה מלכה גם היה מהדר אחר פת חמה…אשתו קבלה על עצמה להתענות הפסקה והפסיקה בסעודה שלישית ותיכף אחר הבדלה שכבה לישן. ויוודע לו הדבר ושלח לה שבכל הפסקות עדיין לא יתוקן הפסד מלוה מלכה אחת אז תיכף קמה ואכלה.
Tosefet Ma’aseh Rav, Laws of Shabbat 149, note 39
[Gera] was accustomed to eat radish at melaveh malka. He also would seek after hot bread…His wife accepted upon herself to fast a continuous fast and stopped eating with seuda shelishit and right after havdala lay down to rest. And he found out about it, and he sent her that all of the continuous fasts still could not make amends for losing a single melaveh malka. Then she immediately arose and ate.
שו”ת יחוה דעת ד:כה
גם הנשים חייבות בשלש סעודות בשבת, וכן חייבות בסעודה רביעית במוצאי שבת. ומצוה לכתחלה לעשות סעודה רביעית בפת, ואם אי אפשר בפת, יעשוה במיני מזונות. ואם אי אפשר לעשותה במיני מזונות, יעשוה בפירות.
Responsa Yechaveh Da’at 4:25
Women are also obligated in three meals on Shabbat, and so they are obligated in the fourth meal on Motza’ei Shabbat. And it is a mitzva from the outset to make a fourth meal over bread, and if it is impossible with bread, they should do it with mezonot. And if it is impossible with mezonot, they should do it with fruits.
אורחות חיים א הלכות הבדלה לב
טעם למה נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תכף שישמעו ברכו לפי שמצאנו בהגדה שבארה של מרים נגנז בימה של טבריא וכל מ”ש [=מוצאי שבת] מחזירין על כל מעינות ובארות וכל מי שהוא חולה ומזדמן לו מאותו מים וישתה אפי[לו] כל גופו מוכה שחין מיד נרפה ומעשה אדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במ”ש [=במוצאי שבת] לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמנה לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאת אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו הפיל כדה מעל שכמה ונשבר הכד ונפלו מטיפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו שם המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת:
Orchot Chayyim I Laws of Havdala 32
The reason why women had the custom to draw water on Motza’ei Shabbat immediately upon hearing barechu is because we found in the Midrash Aggada that Miryam’s well is hidden in the Sea of Teverya, and every Motza’ei Shabbat [its waters] make the rounds of all the springs and wells, and whoever is sick and comes across this water and drinks, even if his whole body is afflicted with boils, he is immediately healed. A story of one man who was afflicted with boils and his wife went on Motza’ei Shabbat to draw water and was delayed too much, and the well of Miryam came to her and she filled her pitcher from those waters. When she came to her husband he was angry with her, and in his great anger he knocked her pitcher from her shoulder, and the pitcher broke and some drops of the water fell on his flesh and in every place where water splashed the boils were healed. Regarding this, the sages said that one who tends to anger accomplishes nothing other than his anger. And therefore they [women] had the custom to draw water on every Motza’ei Shabbat.
רמ”א שולחן ערוך או”ח רצט: י
וי”א [=ויש אומרים] לדלות מים בכל מו”ש [=מוצאי שבת], כי בארה של מרים סובב כל מו”ש [=מוצאי שבת] כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה.
Rema Shulchan Aruch OC 299:10
There are those who say to draw water every Motza’ei Shabbat. for the well of Miryam makes the rounds every Motza’ei Shabbat to all the wells and whoever encounters it and drinks from it will be healed from all his illnesses (Kolbo). But I have not seen this custom.
כף החיים לב:נג
אחר ההבדלה כשסיים כל הפסוקים ישתה מים שאובים מקודם ההבדלה או אחר ההבדלה…ומכאן תוכחת חיים לבל יהיה כועס בכל מקום ובכל זמן אפילו בדבר שראוי לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח, ובפרט במוצאי שבת, … ונראה דמלבד סגולת רפואת הנפש למי ששותה מים מבארה של מרים, עוד רבותא יתירה אשתכחת, כי הם מסוגלים לפתוח לבו בחכמת התורה…ואם כן בעת שתית המים אחר ההבדלה, בעודנו שותה המים יכוין בדעתו לפסוקי פרשת חוקת, אז ישיר ישראל עד ונשקפה על פני הישימון, והוא מסוגל להתחכם בתורה בעזר מש-די…
Kaf Ha-chayyim 32:53
After havdala when one has finished all the verses, one should drink water drawn [just] before or after havdala…and from here is a living reproof not to be angry in any place or at any time even with a matter that merits anger, for anger rests in the lap of fools, and especially on Motza’ei Shabbat…and it seems that aside from the positive property of healing the soul for one who drinks water from Miryam’s well, another extra one is found, that they have the property of opening one’s heart to the wisdom of Torah…and if so at the time of drinking the water after havdala, when one is still drinking the water, one should intend in his mind to the verses of parashat Chukat, “then Israel sang” until “over the Yeshimon” and he is prepared to become wise in Torah with help from God.