מתן על הפרק - יהושע י"א-י"ב

עם ישראל ממשיך צפונה במסע כיבוש הארץ. תיאורי הקרבות ורשימת הנצחונות מלמדים אותנו על עוצמת האתגר העומד בפני עם ישראל בנסיונו להתישב בארץ.

וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים - בקיאות

יהושע י״א

Joshua 11

(1) When the news reached King Jabin of Hazor, he sent messages to King Jobab of Madon, to the king of Shimron, to the king of Achshaph, (2) and to the other kings in the north—in the hill country, in the Arabah south of Chinnereth, in the lowlands, and in the district of Dor on the west; (3) to the Canaanites in the east and in the west; to the Amorites, Hittites, Perizzites, and Jebusites in the hill country; and to the Hivites at the foot of Hermon, in the land of Mizpah. (4) They took the field with all their armies—an enormous host, as numerous as the sands on the seashore—and a vast multitude of horses and chariots. (5) All these kings joined forces; they came and encamped together at the Waters of Merom to give battle to Israel. (6) But the LORD said to Joshua, “Do not be afraid of them; tomorrow at this time I will have them all lying slain before Israel. You shall hamstring their horses and burn their chariots.” (7) So Joshua, with all his fighting men, came upon them suddenly at the Waters of Merom, and pounced upon them. (8) The LORD delivered them into the hands of Israel, and they defeated them and pursued them all the way to Great Sidon and Misrephothmaim,^-b and all the way to the Valley of Mizpeh on the east; they crushed them, letting none escape. (9) And Joshua dealt with them as the LORD had ordered him; he hamstrung their horses and burned their chariots. (10) Joshua then turned back and captured Hazor and put her king to the sword.—Hazor was formerly the head of all those kingdoms.— (11) They proscribed and put to the sword every person in it. Not a soul survived, and Hazor itself was burned down. (12) Joshua captured all those royal cities and their kings. He put them to the sword; he proscribed them in accordance with the charge of Moses, the servant of the LORD. (13) However, all those towns that are still standing on their mounds were not burned down by Israel; it was Hazor alone that Joshua burned down. (14) The Israelites kept all the spoil and cattle of the rest of those cities as booty. But they cut down their populations with the sword until they exterminated them; they did not spare a soul. (15) Just as the LORD had commanded His servant Moses, so Moses had charged Joshua, and so Joshua did; he left nothing undone of all that the LORD had commanded Moses. (16) Joshua conquered the whole of this region: the hill country [of Judah], the Negeb, the whole land of Goshen, the Shephelah, the Arabah, and the hill country and coastal plain of Israel— (17) [everything] from Mount Halak, which ascends to Seir, all the way to Baal-gad in the Valley of the Lebanon^-d at the foot of Mount Hermon; and he captured all the kings there and executed them. (18) Joshua waged war with all those kings over a long period. (19) Apart from the Hivites who dwelt in Gibeon, not a single city made terms with the Israelites; all were taken in battle. (20) For it was the LORD’s doing to stiffen their hearts to give battle to Israel, in order that they might be proscribed without quarter and wiped out, as the LORD had commanded Moses. (21) At that time, Joshua went and wiped out the Anakites from the hill country, from Hebron, Debir, and Anab, from the entire hill country of Judah, and from the entire hill country of Israel; Joshua proscribed them and their towns. (22) No Anakites remained in the land of the Israelites; but some remained in Gaza, Gath, and Ashdod. (23) Thus Joshua conquered the whole country, just as the LORD had promised Moses; and Joshua assigned it to Israel to share according to their tribal divisions. And the land had rest from war.

1.
נסו לעקוב אחר שלבי כיבוש הארץ. כיצד מגיבים תושבי הארץ בכל אחד מן השלבים? העזרו בפסוקים הבאים: יהושע ה׳, א׳; יהושע ט׳, א׳-ב׳; יהושע י׳, א׳-ה׳; יהושע י"א, א׳-ה׳.
2.
ביהושע י"א פסוקים ו׳-ט׳, מתואר כיצד תושבי הארץ משיבים מלחמה אל צבאות עם ישראל. מהם אמצעי הלחימה בפרק זה ובמה שונה מלחמה זו ממלחמות יריחו והעי? כיצד ניתן להסביר את ההבדל?
3.
ביהושע י"א, י"ח נאמר "יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כׇּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה". ביהושע י׳, מ"ב נאמר "וְאֵ֨ת כׇּל־הַמְּלָכִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְאֶת־אַרְצָ֔ם לָכַ֥ד יְהוֹשֻׁ֖עַ פַּ֣עַם אֶחָ֑ת". האם כיבוש הארץ היה תהליך הדרגתי וארוך או שהתבצע במהלך מרוכז?
העזרו בפירוש הרד"ק לפרק י"א פסוק י"ח: "ימים רבים: ולמעלה, קודם ששבו אל הארץ אמר "לכד יהושע פעם אחת" (יהושע י׳, מ"ב), רצה לומר: כי כל המלכים ההם שזכר לכד בפעם אחת בלי הפסק, קודם ששבו אל המחנה הגלגלה, ואחר כך עשה מלחמה ימים רבים עם שאר מלכי הארץ עד שלקח הכל".

יהושע י״ב

Joshua 12

(1) The following are the local kings whom the Israelites defeated and whose territories they took possession of:
East of the Jordan, from the Wadi Arnon to Mount Hermon, including the eastern half of the Arabah: (2) King Sihon of the Amorites, who resided in Heshbon and ruled over part of Gilead—from Aroer on the bank of the Wadi Arnon and the wadi proper up to the Wadi Jabbok [and] the border of the Ammonites— (3) and over the eastern Arabah up to the Sea of Chinnereth and, southward by way of Beth-jeshimoth at the foot of the slopes of Pisgah on the east, down to the Sea of the Arabah, that is, the Dead Sea. (4) Also the territory of King Og of Bashan—one of the last of the Rephaim—who resided in Ashtaroth and in Edrei (5) and ruled over Mount Hermon, Salcah, and all of Bashan up to the border of the Geshurites and the Maacathites, as also over part of Gilead [down to] the border of King Sihon of Heshbon. (6) These were vanquished by Moses, the servant of the LORD, and the Israelites; and Moses, the servant of the LORD, assigned that territory^-b as a possession to the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh. (7) And the following are the local kings whom Joshua and the Israelites defeated on the west side of the Jordan—from Baal-gad in the Valley of the Lebanon to Mount Halak, which ascends to Seir—which Joshua assigned as a possession to the tribal divisions of Israel: (8) in the hill country, in the lowlands, in the Arabah, in the slopes, in the wilderness, and in the Negeb—[in the land of] the Hittites, the Amorites, the Canaanites, the Perizzites, the Hivites, and the Jebusites. (9) They were:
the king of Jericho1
the king of Ai, near Bethel,1 (10) the king of Jerusalem1
the king of Hebron1 (11) the king of Jarmuth1
the king of Lachish1 (12) the king of Eglon1
the king of Gezer1 (13) the king of Debir1
the king of Geder1 (14) the king of Hormah1
the king of Arad1 (15) the king of Libnah1
the king of Adullam1 (16) the king of Makkedah1
the king of Bethel1 (17) the king of Tappuah1
the king of Hepher1 (18) the king of Aphek1
the king of Sharon1 (19) the king of Madon1
the king of Hazor1 (20) the king of Shimron-meron1
the king of Achshaph1 (21) the king of Taanach1
the king of Megiddo1 (22) the king of Kedesh1
the king of Jokneam in the Carmel1 (23) the king of Dor in the district of Dor1
the king of Goiim in Gilgal1 (24) the king of Tirzah1
Total number of kings31.

4.
בפרק י"ב חוזר ומספר הכתוב על כיבושי עם ישראל עד כה. מה יכולה להיות משמעות החזרה ומדוע יש התייחסות מיוחדת לסיפורי ירושת עבר הירדן?
5.
להבנת הסדר של רשימת המלכים המוזכרת בפרק עיינו בסיפורי ירושת הארץ בפרקים הקודמים ובפירוש "דעת מקרא" לפרק.

מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל - עיון

6.
רשימת המלכים כתובה במתכונת שירית. השוו לשירת הים בשמות ט"ו (ראו גם אסתר ט׳, ו׳-י׳). מה המשמעות של כתיבת רשימה במתכונת שירית?
העזרו גם בגמרא הבאה: "אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר׳ שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבנה ולבינה על גבי אריח חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה מאי טעמא (ומה הסיבה)? שלא תהא תקומה למפלתן" (מסכת מגילה דף ט"ז עמוד ב׳).

וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא - הרחבה

"כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כׇּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה" (פרק י"א, י׳-י"ג)
הכינוי "ראש ממלכות" מעיד על חשיבותה הגדולה של העיר חצור בימי קדם. העיר שלטה על הדרך הראשית בין מצרים לסוריה ולמסופוטמיה (אזור הפרת והחידקל). בתל חצור נמצאו שרידיה של מערכת מים יחודית, שרידיהם של מקדשים, ארמונות וביצורים, תכשיטים וכלים שונים. חצור נזכרת לראשונה בכתובים בכתבי המארות המצריים (כתבי-קללות מאגיים) מן המאה ה-19 לפנה"ס. לאחר מכן היא מוזכרת במכתבים בענייני מסחר מארכיון מארי (סוריה של היום) מהמאה ה-18 לפנה"ס וברשימות של מלכים מצרים מהמאה ה-14 לפנה"ס. חצור הייתה עיר גדולה, חזקה ומרכזית בכנען וכיבושה בידי יהושע היה הישג צבאי ומדיני חשוב כפי שמלמדת ההדגשה בפסוק י"ג "את חצור לבדה שרף יהושע". לאחר חורבנה של חצור הכנענית התיישב בה עם ישראל והיא נזכרת שוב בתנ"ך בתיאור הקרב בין יבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא לבין ברק ובני ישראל (שופטים פרק ד׳ א׳-ג׳) וכאחת מעריו הבצורות של המלך שלמה (מלכים א׳ פרק ט׳, ט"ו). בשנת 732 לפנה"ס נכבשה חצור בידי תגלת פלאסר מלך אשור. לאחר הכיבוש האשורי העיר לא שבה לגדולתה.
עוד על חצור העתיקה אפשר לקרוא באתר il.org.hazor.www://http/

קישור לדף המקור
קישור לאתר התנ"ך