מתן על הפרק - יהושע י"ט-כ'

Bydavid weinberger

מתן על הפרק

עם סיום חלוקת הארץ לשבטים משלים יהושע ציווי נוסף מימי משה ומקדיש את ערי המקלט.

וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים - בקיאות

יהושע י״ט

Joshua 19

(1) The second lot fell to Simeon. The portion of the tribe of the Simeonites, by their clans, lay inside the portion of the Judites. (2) Their portion comprised: Beer-sheba—or Sheba—Moladah, (3) Hazar-shual, Balah, Ezem, (4) Eltolad, Bethul, Hormah, (5) Ziklag, Beth-marcaboth, Hazar-susah, (6) Beth-lebaoth, and Sharuhen^-b—13 towns, with their villages. (7) Ain, Rimmon, Ether, and Ashan: 4 towns, with their villages— (8) together with all the villages in the vicinity of those towns, down to Baalath-beer [and] Ramath-negeb. That was the portion of the tribe of the Simeonites, by their clans. (9) The portion of the Simeonites was part of the territory of the Judites; since the share of the Judites was larger than they needed, the Simeonites received a portion inside their portion. (10) The third lot emerged for the Zebulunites, by their clans. The boundary of their portion: Starting at Sarid, (11) their boundary ascended westward to Maralah, touching Dabbesheth and touching the wadi alongside Jokneam. (12) And it also ran from Sarid along the eastern side, where the sun rises, past the territory of Chisloth-tabor and on to Daberath and ascended to Japhia. (13) From there it ran [back] to the east, toward the sunrise, to Gath-hepher, to Eth-kazin, and on to Rimmon, where it curved to Neah. (14) Then it turned—that is, the boundary on the north—to Hannathon. Its extreme limits were the Valley of Iphtah-el, (15) Kattath, Nahalal, Shimron, Idalah, and Bethlehem: 12 towns, with their villages. (16) That was the portion of the Zebulunites by their clans—those towns, with their villages. (17) The fourth lot fell to Issachar, the Issacharites by their clans. (18) Their territory comprised: Jezreel, Chesulloth, Shunem, (19) Hapharaim, Shion, Anaharath, (20) Rabbith, Kishion, Ebez, (21) Remeth, En-gannim, En-haddah, and Beth-pazzez. (22) The boundary touched Tabor, Shahazimah, and Beth-shemesh; and their boundary ran to the Jordan: 16 towns, with their villages. (23) That was the portion of the tribe of the Issacharites, by their clans—the towns with their villages. (24) The fifth lot fell to the tribe of the Asherites, by their clans. (25) Their boundary ran along Helkath, Hali, Beten, Achshaph, (26) Allammelech, Amad, and Mishal; and it touched Carmel on the west, and Shihor-libnath. (27) It also ran along the east side to Beth-dagon, and touched Zebulun and the Valley of Iphtah-el to the north, [as also] Beth-emek and Neiel; then it ran to Cabul on the north,^-f (28) Ebron, Rehob, Hammon, and Kanah, up to Great Sidon. (29) The boundary turned to Ramah and on to the fortified city of Tyre; then the boundary turned to Hosah and it ran on westward to Mehebel,^-f Achzib, (30) Ummah, Aphek, and Rehob: 22 towns, with their villages. (31) That was the portion of the tribe of the Asherites, by their clans—those towns, with their villages. (32) The sixth lot fell to the Naphtalites, the Naphtalites by their clans. (33) Their boundary ran from Heleph, Elon-bezaanannim, Adami-nekeb, and Jabneel to Lakkum, and it ended at the Jordan. (34) The boundary then turned westward to Aznoth-tabor and ran from there to Hukok. It touched Zebulun on the south, and it touched Asher on the west, and Judah at the Jordan on the east. (35) Its fortified towns were Ziddim, Zer, Hammath, Rakkath, Chinnereth, (36) Adamah, Ramah, Hazor, (37) Kedesh, Edrei, En-hazor, (38) Iron, Migdal-el, Horem, Beth-anath, and Beth-shemesh: 19 towns, with their villages. (39) That was the portion of the tribe of the Naphtalites, by their clans—the towns, with their villages. (40) The seventh lot fell to the tribe of the Danites, by their clans. (41) Their allotted territory comprised: Zorah, Eshtaol, Ir-shemesh, (42) Shaalabbin, Aijalon, Ithlah, (43) Elon, Timnah, Ekron, (44) Eltekeh, Gibbethon, Baalath, (45) Jehud, Bene-berak, Gath-rimmon, (46) Me-jarkon, and Rakkon, at the border near Joppa. (47) But the territory of the Danites slipped from their grasp. So the Danites migrated and made war on Leshem. They captured it and put it to the sword; they took possession of it and settled in it. And they changed the name of Leshem to Dan, after their ancestor Dan. (48) That was the portion of the tribe of the Danites, by their clans—those towns, with their villages. (49) When they had finished allotting the land by its boundaries, the Israelites gave a portion in their midst to Joshua son of Nun. (50) At the command of the LORD they gave him the town that he asked for, Timnath-serah in the hill country of Ephraim; he fortified the town and settled in it. (51) These are the portions assigned by lot to the tribes of Israel by the priest Eleazar, Joshua son of Nun, and the heads of the ancestral houses, before the LORD at Shiloh, at the entrance of the Tent of Meeting.
When they had finished dividing the land,

1.
בפרק י"ט משלים הכתוב את תיאור נחלות השבטים. עיינו בפרק ובמפה המצורפת ועקבו אחר קווי המתאר של הנחלות השונות.

2.
נחלת שבט שמעון מובלעת בתוך נחלת שבט יהודה. כיצד ניתן להבין את העניין לאור ברכת יעקב בבראשית מ"ט, ה׳-ז׳?
3.
בפסוקים מ׳-מ"ז בפרקנו מתואר כיצד בעקבות הקשיים של שבט דן לרשת את נחלתם, הם פונים לכיבוש העיר לשם.
א. לסיפור כיבוש לשם יש זיקות לסיפור כיבוש חברון ודביר על ידי שבט יהודה בפרקים י"ד וט"ו. עמדו על קווי הדמיון והשוני בין שתי היוזמות.
ב. מתי התרחש כיבוש העיר לשם בפועל? עינו בספר שופטים י"ח, א׳-ב׳; ז׳-ט׳; כ"ו-כ"ט. ובפרשנים השונים.
4.
חלוקת הארץ לשבטים היא הנושא המרכזי ביחידת הפרקים י"ג-י"ט. עיינו בפסוקים י"ג, ז׳; י"ד, ד׳-ה׳; י"ח, ב׳; י"ט, נ"א. עם איזו בעיה מתמודד הכתוב בתחילת היחידה וכיצד היא באה על פתרונה בסיומה?

יהושע כ׳

Joshua 20

(1) the LORD said to Joshua: (2) “Speak to the Israelites: Designate the cities of refuge—about which I commanded you through Moses— (3) to which a manslayer who kills a person by mistake, unintentionally, may flee. They shall serve you as a refuge from the blood avenger. (4) He shall flee to one of those cities, present himself at the entrance to the city gate, and plead his case before the elders of that city; and they shall admit him into the city and give him a place in which to live among them. (5) Should the blood avenger pursue him, they shall not hand the manslayer over to him, since he killed the other person without intent and had not been his enemy in the past. (6) He shall live in that city until he can stand trial before the assembly, [and remain there] until the death of the high priest who is in office at that time. Thereafter, the manslayer may go back to his home in his own town, to the town from which he fled.” (7) So they set aside Kedesh in the hill country of Naphtali in Galilee, Shechem in the hill country of Ephraim, and Kiriath-arba—that is, Hebron—in the hill country of Judah. (8) And across the Jordan, east of Jericho, they assigned Bezer in the wilderness, in the Tableland, from the tribe of Reuben; Ramoth in Gilead from the tribe of Gad; and Golan in Bashan from the tribe of Manasseh. (9) Those were the towns designated for all the Israelites and for aliens residing among them, to which anyone who killed a person unintentionally might flee, and not die by the hand of the blood avenger before standing trial by the assembly.

5.
העיקרון שיהושע משלים את מעשיו וציוויו של משה שזור לאורך הספר (ראו, למשל, יהושע ח׳, ל׳-ל"ה; י"ז, ד׳-ו׳). כיצד מעמיק עקרון זה את הבנת הקשר שבין משה ליהושע ואת הבנת הקשר בין ספר יהושע לחמישה חומשי תורה?
6.
עיינו בדברים י"ט, ט׳-י׳; באלו נסיבות יתווספו לעם ישראל עוד שלוש ערי מקלט? עיינו בגמרא במכות ט׳ ע"ב - י׳ ע"א (מצוטט להלן) מה ההבדל בין יחס הגמרא לערי מקלט לבין יחס התורה אליהן? האם ספר יהושע נוקט עמדה בעניין?

תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁלֹשׁ עָרִים הִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּכְנֶגְדָּן הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וּמְכֻוָּונוֹת הָיוּ, כְּמִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם: חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה, כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר; שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִלְעָד; קֶדֶשׁ בְּהַר נַפְתָּלִי, כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן. "וְשִׁלַּשְׁתָּ" - שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשִׁין: שֶׁיְּהֵא מִדָּרוֹם לְחֶבְרוֹן, כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם; וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, כְּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ; וּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ כְּמִקֶּדֶשׁ לַצָּפוֹן. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תְּלָת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלָת?! אֲמַר אַבַּיֵי: בַּגִלְעָד שְׁכִיחֵי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב: "גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן"
(בבלי מכות ט׳ ע"ב - י׳ ע"א).

מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל - עיון

7.
"זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ...יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה..." (דברים א׳, ל"ו-ל"ח). עיינו ביהושע י"ד, ו׳-ט"ו. באיזה שלב כלב נוחל את נחלתו ובאיזה שלב נוחל יהושע? (ראו בפרק י"ט, מ"ט-נ׳). מהי משמעותה של מסגרת זו ואלו ערכים עולים ממנה?
8.
רצח הוא איסור גורף בחברה האנושית ובאופן עקרוני, רוצח מאבד את זכות ישיבתו על פני האדמה (ראו בראשית ד׳, י"א-י"ג; ט׳, ה׳-ו׳). עיינו במדבר ל"ה:ל"ג-ל"ד ועמדו על היחס המיוחד לרצח בארץ ישראל.

וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא - הרחבה

ספר החינוך מצווה ת"ח ו׳-תק"כ:
"שורש מצוה זו ידוע הוא כי שבט הלוי מבחר השבטים ונכון לעבודת בית ה׳, ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים, אבל ערים היו צריכים להם על כל פנים לשבת הם ובניהם וטפם וכל חיתם, ומפני גודל מעלתם וכושר פעלם וחן ערכם נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם. ועוד טעם אחר בדבר, כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המדות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו."

קישור לדף המקור
קישור לאתר התנ"ך