עם סיום חלוקת הארץ לשבטים משלים יהושע ציווי נוסף מימי משה ומקדיש את ערי המקלט.
וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים - בקיאות
When they had finished dividing the land,
1.
בפרק י"ט משלים הכתוב את תיאור נחלות השבטים. עיינו בפרק ובמפה המצורפת ועקבו אחר קווי המתאר של הנחלות השונות.
2.
נחלת שבט שמעון מובלעת בתוך נחלת שבט יהודה. כיצד ניתן להבין את העניין לאור ברכת יעקב בבראשית מ"ט, ה׳-ז׳?
3.
בפסוקים מ׳-מ"ז בפרקנו מתואר כיצד בעקבות הקשיים של שבט דן לרשת את נחלתם, הם פונים לכיבוש העיר לשם.
א. לסיפור כיבוש לשם יש זיקות לסיפור כיבוש חברון ודביר על ידי שבט יהודה בפרקים י"ד וט"ו. עמדו על קווי הדמיון והשוני בין שתי היוזמות.
ב. מתי התרחש כיבוש העיר לשם בפועל? עינו בספר שופטים י"ח, א׳-ב׳; ז׳-ט׳; כ"ו-כ"ט. ובפרשנים השונים.
4.
חלוקת הארץ לשבטים היא הנושא המרכזי ביחידת הפרקים י"ג-י"ט. עיינו בפסוקים י"ג, ז׳; י"ד, ד׳-ה׳; י"ח, ב׳; י"ט, נ"א. עם איזו בעיה מתמודד הכתוב בתחילת היחידה וכיצד היא באה על פתרונה בסיומה?
5.
העיקרון שיהושע משלים את מעשיו וציוויו של משה שזור לאורך הספר (ראו, למשל, יהושע ח׳, ל׳-ל"ה; י"ז, ד׳-ו׳). כיצד מעמיק עקרון זה את הבנת הקשר שבין משה ליהושע ואת הבנת הקשר בין ספר יהושע לחמישה חומשי תורה?
6.
עיינו בדברים י"ט, ט׳-י׳; באלו נסיבות יתווספו לעם ישראל עוד שלוש ערי מקלט? עיינו בגמרא במכות ט׳ ע"ב - י׳ ע"א (מצוטט להלן) מה ההבדל בין יחס הגמרא לערי מקלט לבין יחס התורה אליהן? האם ספר יהושע נוקט עמדה בעניין?
תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁלֹשׁ עָרִים הִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּכְנֶגְדָּן הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וּמְכֻוָּונוֹת הָיוּ, כְּמִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם: חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה, כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר; שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִלְעָד; קֶדֶשׁ בְּהַר נַפְתָּלִי, כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן. "וְשִׁלַּשְׁתָּ" - שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשִׁין: שֶׁיְּהֵא מִדָּרוֹם לְחֶבְרוֹן, כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם; וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, כְּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ; וּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ כְּמִקֶּדֶשׁ לַצָּפוֹן. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תְּלָת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלָת?! אֲמַר אַבַּיֵי: בַּגִלְעָד שְׁכִיחֵי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב: "גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן"
(בבלי מכות ט׳ ע"ב - י׳ ע"א).
מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל - עיון
7.
"זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ...יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה..." (דברים א׳, ל"ו-ל"ח). עיינו ביהושע י"ד, ו׳-ט"ו. באיזה שלב כלב נוחל את נחלתו ובאיזה שלב נוחל יהושע? (ראו בפרק י"ט, מ"ט-נ׳). מהי משמעותה של מסגרת זו ואלו ערכים עולים ממנה?
8.
רצח הוא איסור גורף בחברה האנושית ובאופן עקרוני, רוצח מאבד את זכות ישיבתו על פני האדמה (ראו בראשית ד׳, י"א-י"ג; ט׳, ה׳-ו׳). עיינו במדבר ל"ה:ל"ג-ל"ד ועמדו על היחס המיוחד לרצח בארץ ישראל.
וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא - הרחבה
ספר החינוך מצווה ת"ח ו׳-תק"כ:
"שורש מצוה זו ידוע הוא כי שבט הלוי מבחר השבטים ונכון לעבודת בית ה׳, ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים, אבל ערים היו צריכים להם על כל פנים לשבת הם ובניהם וטפם וכל חיתם, ומפני גודל מעלתם וכושר פעלם וחן ערכם נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם. ועוד טעם אחר בדבר, כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המדות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו."