Everything that we will learn from eretz hatzvi/r schachter here will be very important in understanding many of r schachter's shitos that we will learn later on.
מעלין בדיופי ומטיפין מיארק לחולה בשבת.
One may draw up wine from a barrel with a siphon [diyofei], and one may drip water from a vessel that releases water in drops [miarak], for an ill person on Shabbat. Usually these things would be assur because of shoma'as kol -- doing things that make noise -- on Shabbos. However, it's only a derabanan, and we allow you to do an issur derabanan bemakom choleh (she'en bo sakana).
כל צרכי חולה נעשין על ידי ארמאי בשבת.
With regard to a matter in which there is no danger, but only potential illness, one says to the gentile to perform the act, and the gentile performs the act. Amira lenochri (or Amira le'akum) is an issur derabanan. However, we allow you to do an issur derabanan bemakom choleh (she'en bo sakana).
Underlying theme: You can do an issur derabanan for a choleh she'en bo sakana.
מג׳׳א סי׳ שכ׳׳ח ס׳׳ק טו
לעשות תבשיל. ומותר להאכילו מוקצה בידים אם א"א בע"א (או"ה):
You can move muktzah for a choleh she'en bo sakana
You might want to just go to the explanation in english at the bottom of this source
ביאור הלכה שם
וכן אם נפל למשכב - עיין במ"ב שהסברתי דברי רמ"א וכמו שכתב הרדב"ז בתשובה באריכות ע"ש שכתב שכן משמע ברמב"ן וסיעתו ובהר"מ פכ"א בהדיא שכתבו אכל הני דמתניתין שהם דברים שאין בהם סרך מלאכה שהם במדרגה פחותה ממלאכות הנעשים ע"י א"י שמותר לחולה ומתניתין דאסר היינו רק בבריא שחושש אכן באמת עיקר דברי הרמב"ן וסייעתו שחלקו זאת לשלש מדרגות אינו מוסכם לכו"ע וכמו שנבאר ומהש"ס משמע ג"כ לכאורה להחמיר כוותייהו דהנה בשבת ק"ט איתא רבינא אשכחיה לר"א וכו' דצמית ליה בחמרא א"ל לא סביר לה מר וכו' ושני ליה גב היד וגב הרגל שאני דאמר וכו' מחללים עליהם את השבת ומפשטות הסוגיא משמע דליכא אלא תרי דרגי או חולי שאין בו סכנה או חולי שיש בו סכנה וכ"כ רש"י ומכתו מסוכן ומחללים כו' עי"ש ומסתמא בענין זה הוי כאיב ליה טובא וגם זה הוא בכלל חולה כמבואר בהג"ה בסעיף י"ז ולדברי הרמב"ן וסייעתו אפילו אם לא היה בזה סכנה נמי מותר לצמות דהא אין בזה סרך מלאכה [ואולי דלרווחא דמלתא קאמר דאפילו סכנה יש בזה אבל אה"נ דאפילו בסתם חולה נמי מותר א"נ דשם לא הוי כאיב ליה טובא עד שיצטער מזה כל גופו ולכן אי לאו דהיה ע"י אבר זה גופא חשש סכנה היה אסור] וז"ל ר' חננאל שם ואי מפנק אפילו חמרא נמי אסור אא"כ ישנה מכה של חלל שמחללין עליה את השבת עכ"ל ומשמע מדבריו לכאורה ג"כ שלא הותר שום דבר רפואה אא"כ הוא חולה מסוכן וכן בירושלמי בסוגיא משמע ג"כ כעין זה דאיתא שם מהו למשתי קרורטין בשובתא אם לתענוג מותר אם לרפואה אסור ופריך ולא מן השפה ולפנים הוא פתר לה בלבד דבר של סכנה עכ"ד הירושלמי ומשמע דאין מתירין אפילו לשתות דבר רפואה כ"א בחולי מסוכן וכן משמע בכמה ראשונים היינו במאירי דף קל"ד ע"ב אין נותנין חמין ושמן ע"ג המכה במקום שאין בו סכנה גזירה משום שחיקת סממנים [וכ"כ עוד בדף קכ"ח בני מלכים סכין בשמן אע"פ שאין בהם סכנה וכ"כ עוד בדף קמ"ח] וכ"כ בשיבולי לקט סי' קי"ז וז"ל אוכלין ומשקין שדרך לאוכלן וכו' מותרות אבל הני שאין דרך וכו' אסור אא"כ היה בו סכנה כן פי' ר' ישעיה עכ"ל וכן משמע במרדכי פרק שמונה שרצים וז"ל אשה שיש לה מכה מכמה שנים אם יכולה לתת אפר מקלה וכתב דבשבת אסור אם אין בו פק"נ גזירה משום שחיקת סממנין עי"ש וליכא למידחי דאפר מקלה גרע דדמי למלאכה דהא מביא גם מסיכת שמן עי"ש הרי דלא חולק כלום ועוד יותר מבואר שם במרדכי באותו עמוד גבי לשתות מי רגלים ע"ש וכן ברוקח סוף סימן ק"ט כתב וז"ל וכל מקום שנכרת הרפואה ואין בו סכנה אסור עי"ש והנה עיקר סייעתא לדעת המקילין הוא מדאיתא בגמרא דצרכי חולה שאין בו סכנה עושין ע"י א"י והרי אפילו אם הא"י מכין לו הרפואה ע"כ השתיה של רפואה גופא הרי עושה הישראל בעצמו ואפ"ה שרי והנה הפוסקים שהבאנו להחמיר ע"כ יתרצו דהכא כיון שהא"י מכין לו הרפואה ומושיט לו איכא היכר שלא יבוא הישראל אח"כ לשחיקת סממנים [ועיין בב"י] משא"כ בעלמא שהישראל לוקח בעצמו הסממנים שחוקים שהוכנו מאתמול וליכא הכירא אסור. הארכתי בכ"ז לבאר דדעת הרמב"ן וסייעתו [ולפי דברי הרה"מ גם הרמב"ם סובר הכי] אינו מוסכם ליתר הפוסקים שהזכרתי ומ"מ לא נוכל למחות ביד המקילין אחרי שבשו"ע סתם כוותייהו ומלתא דרבנן הוא ופשטות הסוגיא דעושין צרכיו של חולה ע"י א"י משמע יותר כוותייהו:
The Biur Halacha quotes many rishonim who hold refuah is assur, even for a choleh sheyeish bo sakana
Q#1: How does the biur halacha answer to all of these sources that a derabanan is mutar for a choleh she'en bo sakana?
מג׳׳א סי׳ שלח ס׳׳ק א
.בכלי שיר. כיון דלחול' שרי כ"ש לדבר מצוה.
If you can be mashmiah kol for a choleh, surely you can also be mashmiah kol for a mitzvah
Achronim: This kal vechomer doesn't work, since for amira lenochri to be mutar for a mitzvah it needs to be a derabanan, which is not necessary by a choleh. You usually need shvus deshvus bemakom mitzvah. (Shvus=derabanan)
מג׳׳א סי׳ שו ס׳׳ק יב
ולפקח. כתב מגיד משנה פכ"ד לא הותר אמירה לעכו"ם ולא שבות אחר בשביל עסקי רבים לבד הפקוח וההתעסקות בדברים בלא מלאכה דאסור בצרכי יחיד משום ודבר דבר וזה הותר לדבר מצוה או לצורך רבים וזה מוכרח בגמר' עכ"ל וכ"מ סי' של"ט ס"ד:
The Magen Avraham quotes Magid Mishnah that you can't learn out shvusim from one case to another
Q#2: But the magen avraham learned out that mashmiah kol is mutar for a mitzvah from choleh?
R' Shachter: By shabbos there are three levels of issur: Melacha de'oraisa, melacha derabanan, and gezeira. We are matir gezeiros for a choleh she'en bo sakana, but not melachos derabanan for a choleh she'en bo sakana.
He applies this to more cases...
It's not a gezeira by cholev, it's a melacha derabanan, which we are not matir for tzar baalei chayim.
מפרק – אמר רבי מרינוס גונח יונק חלב בשבת מ"ט מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צער לא גזרו רבנן ופסיק התם רב יוסף הלכתא כרבי מרינוס ואין נראה לומר דאף לרבנן אסור מדרבנן דמיחזי כמפרק ואף על גב דלא אסירא אלא מדרבנן לא שרי אלא משום דאיכא תרתי כלאחר יד ובמקום צער:
-Bimakom tzar you can milk an animal for it's milk with a shinuy (gemara -- by sucking directly from its udders).
Milking is a problem of dash. The rabanan hold dash only applies to gedulei karaka.
Tosfos asks: If it's already a derabanan bemakom tzar, why do you have to do it with a shinuy?
Answer according to R' Schachter's yesod: Cholev is a melacha derabanan. In order for it to be allowed for a choleh you have to make it into a gezera, and you make it into a gezera by doing it with a shinuy.
מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דשייף לה לברתיה בגוהרקי דערלה. אמר ליה: אימור דאמור רבנן בשעת הסכנה, שלא בשעת הסכנה מי אמור? אמר ליה: האי אישתא צמירתא נמי כשעת הסכנה דמיא. איכא דאמרי, אמר ליה: מידי דרך הנאה קא עבידנא?
The Gemara relates: Mar bar Rav Ashi found Ravina rubbing his daughter with unripe olives [guharkei] of orla for medicinal purposes. Mar bar Rav Ashi said to him: Say that the Sages said that one may derive benefit from such a prohibited item at a time of danger; however, who says that one is permitted to do so when it is not a time of danger? Ravina said to him: A high fever is also deemed a time of danger, and one may derive benefit from a prohibited item it such a situation. Some say that Ravina said to him as follows: Am I deriving benefit in a usual manner? The usual way to derive benefit from these olives is to use them after they have become ripe, so that their oil can be drawn out. Since Ravina was not deriving benefit in the usual manner, he was permitted to do so, although his daughter’s life was not in danger.
-Ravina was allowed to rub his daughter with shemen shel orla, and since it's shelo b'derech hana'asan it is mutar for a choleh she'en bo sakana.
ר"ן על פסחים ו׳ ב:ו
וראיתי מי שכתב [רמב''ן] דמהא שמעינן דמתרפאין בכל איסורי הנאות של דבריהם כגון חמץ שעבר עליו הפסח וכלאי הכרם בחוצה לארץ אפי' בחולי שאין בו סכנה ומיהו לענין אכילה אין לנו דאפשר שעשאום כשל תורה שלא להתרפאות בהם שלא במקום סכנה ואני אומר שאם באנו לחלוק אפשר שאין מתרפאין אף באיסורי הנאות של דבריהם כדרך הנאתן דדילמא קילי טפי איסורי תורה שלא כדרך הנאתן מאיסורין של דבריהם כדרך הנאתן:
Some say [the Ramban] that based on this that you can do an issur derabanan for a choleh she'en bo sakana, since it is similar to shelo b'derech hana'asan which is mutar for a choleh she'en bo sakana.
The Ran himself argues that shelo b'derech hana'asan is more kal, and therefore you derive an issur derabanan from this.
-The Ran doesn't explain why it's more kal.
Reason according to R' Schachter's yesod: Shelo kiderech is a gezerah.
מאירי על שבת כ״ט ב
אמר המאירי המשנה הרביעית והכונה בה לבאר ענין החלק השלישי והוא שאמר המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מן הלסטים וכו' כבר ידעת שר' יהודה ור' שמעון נחלקו במלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת ר' יהודה חייב עליה ולר' שמעון פטור ומלאכה הצריכה לגופה בכיבוי הוא כגון המכבה את הנר וצריך לגוף הכבוי כגון מכבה הגחלת לעשות פחם או מהבהב את הפתילה ומכבה שהכיבוי עשוי כדי שכשירצה להדליקה יתאחז בו האור יפה ושאין צריך לגופה הוא כגון שכבה מפני גוים או ליסטים שלא יראוהו וכיוצא בזה ומשנה זו כלה פירשו בגמ' שבאה לדעת ר' יהודה ותחלת המשנה פירושה בחולה שיש בו סכנה שכל מלאכה הותרה אצלו ובכללן שאם האור מזיק לו שמותר לכבותו או להפכו לצד אחר וכן יראת גוים או לסטים אין לך סכנה גדולה מזו וכן רוח רעה שמעוררת דמיונו בשעה שרואה את הנר ומתוך כך אמר במכבה לסיבות אלו שהוא פטור ופירשו בגמ' מותר לגמרי אלא מתוך שהוצרך לשנות בסמוכה לה חייב נמשך לשנות בזו פטור ואע"פ שאמרו כל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבד מתלת דפטור ומותר ואין זה מכללם לא הטריחו עצמם להזכירו שהדבר מפורסם הרבה להיתר שהדבר ידוע שהשבת דחויה היא אצל הסכנה ומ"מ מה שאמרו בברייתא בשביל חולה שיישן לא יכבה ואם כבה פטור פירושה בחולה שאין בו סכנה ולדעת ר' שמעון שלדעת ר' יהודה בחולה שאין בו סכנה אין צד היתר לעשיית מלאכה ע"י ישראל והיה חייב לגמרי במזיד כדינו ובשוגג כדינו אלא לר' שמעון היא שנויה שפוטר בכל מקום במלאכה שאינה צריכה לגופה:
Meiri raises a stirah:
-Shabbos daf 29b: You can't extinguish a fire for a choleh she'ein bo sakana, even though kibuy haneir is a melacha she'eina tzricha legufa.
-Shabbos daf 27b: You can pop a pimple on shabbos to remove the puss, but not to make a pesach, since a melacha she'eina tzricha legufa is mutar bemakom tzar.
Q: Why is kibuy haneir different than mapis mursah (popping a pimple)?
-Really it is mutar for a choleh she'ein bo sakana. However...
A#1: Melacha she'eina tzricha legufa is only mutar for a choleh betoras dichuy, but not as hutrah; the gemara that said it was assur was where there was another way to help the choleh.
A#2: We only allow a violation to cure the choleh.
A#3: We only allow a violation if it's vadai ripuy -- it will for sure help.
Rashi & Baal Me'or:
The petur of melacha she'eina tzricha legufa is because of the need of a melacha to be a meleches machsheves.
-They fit with the me'iri.
-Melacha she'eina tzricha legufa is therefore a gezera.
טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעי' - פי' אע"ג דהוי פסיק רישיה דמודה ר"ש הכא מיפטר משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דאפי' במקלקל פטר ר"ש במלאכה שאינה צריכה לגופה כדאמר בפרק הנחנקין (סנהדרין פד:) מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש הא אמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכי מודה ר"ש בפסיק רישיה ה"מ במידי דניחא ליה אי מתרמי דהוי צריכה לגופה אבל במידי דלא איכפת ליה לא מודה ורש"י פי' דהא דמודה ר"ש בפסיק רישיה היינו במאי דלא איכפת ליה אי מתרמי וליתא דהא מזרד זרדין בארעא דחבריה פטר ר"ש בפ' הבונה (לקמן שבת קג.) והתם לא איכפת ליה אי מתרמי אלא כדפי' ותימה דבספ"ק דחגיגה (דף י:) משמע דהא דפטר ר"ש מלאכה שאינה צריכה לגופה היינו משום דבעי מלאכת מחשבת וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ליחייב בה מלאכה שאינה צריכה לגופה:
Tosfos derives from a gemara in sanhedrin:
The petur melacha she'eina tzricha legufa is not based on meleches machsheves, because it even applies to chovel umavir, which don't need a meleches machsheves (at least according to R"S).
Melacha she'eina tzricha legufa is therefore a melacha derabanan, so it's not mutar for a choleh.
Mapis Mursah is a toldah she'eina tzricha legufa, and therefore, as we discussed last time, is mutar.
That's the end of that yesod.
Now R' Schachter has another yesod:
רש׳׳י סנהדרין סו:
העושה מעשה - ממש בסקילה:
You are only chayav skilah for a melacha on shabbos if you do a maaseh, not if you do it beshev ve'al ta'aseh.
R' Schachter:
You see from here that the definition of a melacha is something that doesn't have a maaseh.
If it doesn't have a maaseh it's not a melacha, but...it's still possible to be over a gezera beshev ve'al ta'aseh.
So now, according to R' Schachter, it's important to find out whether something is a melacha or a gezera not only because it will make a difference with regards to a choleh she'en bo sakana, but also because you might be chayav even without doing a maaseh.
Also, a melacha she'ena tzricha legufa has to be a gezera, because sometimes aren't doing anything. For example. shehiya is a shev ve'al ta'aseh. You didn't do anything, you just left it there.
-Hashma'as kol is a gezera. So, according to R' Schachter, if you set you're alarm clock before shabbos it's going to be an issur of hashmaas kol.
-You also can't put food on a hot plate that will turn on from a shabbos clock. (R' Shlomo Zalman says it's mutar)
Now it's a chumrah that gezera has over melacha.
Done with that piece from Eretz Hatzvi. (R' Schachter's sefer. Everything since source one until now is from his sefer.)
We had last week a discussion about the woman getting nails cut by goy for mikvah. If Freddy could please give Beegar background...good job. Now, on we go.
Taz also says that it would be assur since it's not even amira lenochri, because she's mesayei'a (we assume that she will be moving her hands instinctively into a good position for the manecurist to cut) -- echad hamakif ve'echad hanikif. Therefore, it's only a single shevus, and you need shevus deshvus (double derabanan) bemakom mitzvah.
This idea (echad hamakif ve'echad hanikif come from the following gemara in... Makkos!!!!!!!!!!!!!!!
תני תנא קמיה דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף לוקה אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבילא לקי דאמר לך מני רבי יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו רבא אומר במקיף לעצמו ודברי הכל רב אשי אומר במסייע ודברי הכל:
The tanna taught a baraita before Rav Ḥisda: Both one who rounds the edges of his head and one for whom the edges of his head are rounded are flogged (it appears that that is a fancy word for "wipped) for violating the issur of cutting off your peyos. Rav Ḥisda said to him: Is one who eats dates that are in a sieve [arbeila] flogged? By analogy, if a person rounded the edges of another’s head, why should the person whose head was rounded receive lashes? He performed no action. Rav Ḥisda proceeded to explain to the tanna: In response to one who says to you: Who is the tanna of the baraita? Say that it is Rabbi Yehuda, who says: In the case of a prohibition that does not involve an action, one is flogged for its violation. Rava says: This baraita can be explained as referring to one who rounds the edges of his head for himself, and he is liable both for rounding the edges of his head and for having the edges of his head rounded; and everyone agrees that he is flogged because he performed an action. Rav Ashi says: This baraita can be explained as referring to a case where the one for whom the edges of his head are being rounded assists the person rounding his head, by repositioning his head to facilitate that rounding, and everyone agrees that he is flogged.
(ג) הגה מיהו מי שחושש בשינו ומצטער עליו להוציאו אומר לעכו"ם להוציאו (ב"י בשם אורחות חיים ואסור והיתר וארוך):
(3) Rem"a: However, if someone has problems with his teeth and it pains him, he can ask a non-Jew to remove the tooth (Beit Yosef in the name of Orhot Hayim and Issur v'Heter Haaroch).
The taz over here argues, however, and says that it is assur to have a goy pull out his tooth because of mesayei'ah
במסייע ודברי הכל. פרש"י ז"ל שמזין לו השערו׳ ואיכא דקשיא לי׳ הא דאמרינן במס י"ט לענין מיכחל כותי לישראל בי"ט וישראל עמיץ ופתח דמסייע אין בו ממש ולא קשיא שאין כל המסייעין שוין דמסייע דהת׳ אין בו ממש שדרך העין למעמץ ומפת׳ קצת אבל הכא סיוע גדול הוא כשמזמין לו עצמו בשערו וכ"ש לפי׳ ר׳ מאיר ז"ל שכתבנו לעיל דבלאו מסייע יש בו לאו ולא בעינן סיוע אלא כדי שיהא בו מעשה ללקות עליו דבמעשה כל דהוא סגי להא כדאמרינן בעלמא עקימת פיו או עקימ׳ קומה הוי מעשה וכן פי׳ הוא ז"ל:
Q: The gemara in beitza says mesayei'ah ein bo mamesh?
A#1: There are different levels of mesayei'ah. Sometimes a person would move less than in other cases.
[RAL: Makes two points a) it would be very hard to distinguish whether it's mesayei'ah enough. b) this is not such a lamdusha terutz.]
A#2: Lo sakifu is plural, which teaches there is a second issur of nikif.
(א) אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר (ויקרא יט כז) "לא תקפו פאת ראשכם". וחיב על כל פאה ופאה. לפיכך המגלח שני צדעיו אפלו בבת אחת והתראה אחת לוקה שתים. אחד המגלח הפאות בלבד ומניח שער כל הראש ואחד המגלח כל הראש כאחד לוקה הואיל וגלח הפאות. במה דברים אמורים באיש המגלח אבל איש המתגלח אינו לוקה אלא אם כן סיע למגלח. והמגלח את הקטן לוקה:
(1) We may not shave the corners of our heads as the idolaters and their priests do, as [Leviticus 19:27] states: "Do not cut off the corners of your heads."
One is liable for each corner. Therefore, a person who shaves both his temples - even if he were to do so simultaneously and had received only a single warning – is [liable for] two measures of lashes.
[This prohibition applies equally to] one who shaves off only the corners of his head and leaves the remainder of his hair, and to one who shaves his entire head at once. Since he has shaved the corners, he is [liable for] lashes.
To whom does the above apply? To the person who shaves. The person [whose head] is shaven is not lashed unless he assists the one who is shaving him. One who shaves [the corners of] a child's [head] should be [liable for] lashes.
-Makif and nikif hamesayei'ah both get malkus
השגות הראב׳׳ד על הרמב׳׳ם שם
אבל איש המתגלח אינו לוקה אא''כ סייע למגלח. א''א אע''פ שאינו לוקה כיון שמדעתו עשה עובר בלאו:
The Rambam left out the fact that even if you don't budge you are still chayav
The Rambam does not discuss the issur nikif in his "minyan hamitzvos hakatzer" he only discusses the issur makif.
Possible reason: He doesn't view the nikif as its own din. Nikif is part of makif, since he is helping in the issur of makif.
R' Shlomo Eiger, Gilyon Maharsha, Side of Yoreh De'ah: The Rambam never says that makif es atzmo is chayav 2 malkus, and it's for this reason––it's only one issur.
R' Akiva Eiger: Female caregiver shaving the patient.
-Gemara: Women are not included in the issur makif.
-It would still be an issur lifnei iver.
If she is given the option to either do it herself, or else the patient will do it to himself, she should do it, since there is no issur of lifnei iver anymore once it's a maaseh hatzalah.
RSZA, Minchas Shlomo, Siman 35: Giving non-frum person food:
-S"A: It's assur to give a person food if he wont make a bracha on it--an issur of lifnei iver.
-If you don't give them they'll think all jews are bad people.
Uses these terms of maaseh hatzalah and maaseh hachshalah.
R' Asher Weiss:
Doesn't like that termanology, but in the end basically says the same thing as RSZA.
The Rambam would disagree with R' Akiva Eiger, since it's only one issur of makif.
מתני' ר' יהודה - דאית ליה מקלקל בחבורה פטור ולא איתפרש היכא ול"נ מתני' ר' יהודה היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הלכך חיובא דחובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו משכחת לה דאע"פ דמקלקל הוא אצל מלאכה עצמה מתקן הוא אצל אחרים ולר' יהודה כי האי גוונא מלאכה הוא משום תקון אחרים אבל מקלקל ואינו מתקן פטור ואע"ג דרישא דמתני' אוקימנא כר"ש דקתני קורע על מתו פטור סיפא ר"י:
Going back to last shiur for a second:
We had said that mekalkel, according to rashi, is very much like a melacha she'ena tzricha legufah, and rashi had actually said that himself on the gemara of wounding for blood for your dog or burning something for the ashes so you can do kisuy hadam.
Tosfos had said that this machlokes is a mesora.
Rashi says that it's from the machlokes about melacha she'ena tzricha legufa. According to R' Shimon it has to be 100% constructive to be chayuv, so how can you ever be chayuv for chovel uma'avir? So, R"S has to hold that these are exceptions to mekalkel. According to R' Yehuda, though, it doesn't have to be 100% constructive, so mekalkel can also apply to chovel umavir.
-According to Rashi, melacha sheina tzricha legufah is lav davkah something that is for preventative measures. It's anything that is not 100% productive.
וצריך לעצים - נראה דאפילו לר' יהודה דמחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה בעינן צריך לעצים דלא מיקרי בעצים קוצר אלא בענין זה מידי דהוה אקורע על מנת לתפור ומוחק על מנת לכתוב וכדאמר רבי יוחנן לקמן בפ' חבית (שבת דף קמה.) אחד כבשים ואחד שלקות שסחטן לגופן מותר למימיהן חייב חטאת ואמאי שרי לגופן ליהוי כמלאכה שאינה צריכה לגופה אלא טעמא לפי שאין דרך דישה בכך:
S: Gemara: If you prune but you are also going to use the wood you are chayav twice--kotzer and zorea.
Q: According to R' Yehuda, why do you have to be planning on using the wood, isn't it a melacha sheina tzricha legufa which you are anyways going to be chayav according to R' Yehuda?
A: Ein hacha nami. This gemara is leshitas R' Shimon.
(ז) כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חיב עליה.
(7) Anyone who performs a [forbidden] labor - even if he has no need for the actual labor he performed - is liable for his deed.
-Rambam is paskining like r yehuda.
(ד) וכן הזומר והוא צריך לעצים חיב משום קוצר ומשום נוטע.
(4) Similarly, a person who prunes [a tree] and desires to use [the branches he prunes] is liable for reaping and planting.
Q: How can he say your only chayav twice if you do it for the wood, doesn't he paskin like R Yehuda?
A (see Tosfos last source): Usually R' Yehuda holds that it doesn't matter what you are doing the melacha for. However, in some cases it does. For example, kotzer, since the definition is letzorech le'eitzim.
R' Akiva Eiger: Q: Why does R Yehuda hold that you are being mechalel Shabbos if you are kore'a over your mother of father, but you can't resow after? Isn't the melacha korei'a al menas litfor?
Mishnah Berurah 308: A: It doesn't have to be davka korei'a al menas litfor, it just has to be for some sort of constructive purpose.
Steipler: A: Usually, when you do a melacha you have a goal in mind. However, over here it's not for the goal, so then it's still going to be a melacha.