(ג) בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמׇלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכׇל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו...וּבִמְל֣וֹאת ׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכׇל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּ֧דוֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים...וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ...בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן...
In the third year of his reign, he gave a banquet for all the officials and courtiers...At the end of this period, the king gave a banquet for seven days in the court of the king’s palace garden for all the people who lived in the fortress Shushan, high and low alike...Royal wine was served in abundance, as befits a king, in golden beakers, beakers of varied design...On the seventh day, when the king was merry with wine.
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַהֲרוּ֙ אֶת־הָמָ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־דְּבַ֣ר אֶסְתֵּ֑ר וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר׃ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ...
The king commanded, “Tell Haman to hurry and do Esther’s bidding.” So the king and Haman came to the feast that Esther had prepared.§ At the wine feast, the king asked Esther, “What is your wish? It shall be granted you...
וַיֹּ֩אמֶר֩ הַמֶּ֨לֶךְ לְאֶסְתֵּ֜ר גַּ֣ם בַּיּ֤וֹם הַשֵּׁנִי֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּ֖ה וְתִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ...וְהַמֶּ֜לֶךְ קָ֤ם בַּחֲמָתוֹ֙ מִמִּשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן אֶל־גִּנַּ֖ת הַבִּיתָ֑ן...וְהַמֶּ֡לֶךְ שָׁב֩ מִגִּנַּ֨ת הַבִּיתָ֜ן אֶל־בֵּ֣ית ׀ מִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֗יִן...
On the second day, the king again asked Esther at the wine feast, “What is your wish, Queen Esther? It shall be granted you...The king, in his fury, left the wine feast for the palace garden...When the king returned from the palace garden to the banquet room...
ימי משתה ושמחה. והנה הענין ביום משתה ושמחה היה לפרסם הנס. ולפי שבא התחלתו ע״י משתה בעזר הצור רצו לפרסם זה הענין שיהיה יום משתה וזה אמנם הוא לאכול ולשתות לשובע ואולם יקרא משתה מפני קביעות הסעודה על היין כי כן ראוי לזכר משתה אסתר ואחשורוש שנקרא משתה היין כמו שקדם
(1) Days of drinking and happyness. And behold (society) the point of the day of drinking and happyness was to publicize the miracle, and because it (the purim story) started through drinking, with the help of the rock (Hashem), they wanted to publicize this point that it's a day of drinking. And this (the driking), although it is to eat and to drink and be satisfied, however, it is really called "drinking day" because you establish your meal on wine. So this is proper -- to remember the driking of Ester, Achashveirosh, and Haman, as it is called "driking the wine," as I have said.
(יח) שנאמ' והימים האלה נזכרים ונעשים וגם עיקר פרסום הנס הוא ביום בזמן משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביוני'.
As it says in the passuk, "And these days will be remembered," and also the ikur of the publicizing of the miracle is that i's a day of drinking and happynes, mishloach manos, and matanos l'evyonim.
עמק ברכה, סעודת פורים, עמ׳ קכו
הנה, אף דבשמחת החג לא בעינן בשר ויין שניהם ביחד, אלא יוצאין ידי שמחה ביין לחודא, כדאיתא בפ׳ ערבי פסחים ד׳ ק׳׳ט, וכן כתב הב׳׳י בסי׳ תקכ׳׳ת – הכא שאני, כיון דכתיב ,,משתה ושמחה׳׳ ’’ואין שמחה אלא בשר ויין“ [(על פי פסחים קט.)], וכיון דכתיב ,,משתה׳׳ והיינו יין הרי יין כבר אמור, א׳׳כ מה אני מקיים ,,ושמחה׳׳ ע׳׳כ דהיינו בשר, וע׳׳כ בעינן כאן שניהם ביחד בשר ויין.
וממו׳׳ר הדאב׳׳ד דבריסק שליט׳׳א שמעתי שאמר, הא דנשתנה שמחת פורים מכל שאר השמחות של מועדים, דלא מצינו בשום שמחה דין כזה שיתחייב לבסומי בשתיית יין עד דלא ידע וכו׳ – משום דבכל המועדות עיקר מצות שמחה אינו אלא לשמוח בהשם, ובשר ויין אינו אלא סיבה לעורר השמחה, וכמבואר ברמב׳׳ם פ׳׳ו מה׳ יו׳׳ט ה׳׳כ, יע׳׳ש, וכן הוא במדרש רבה שה׳׳ש פ׳׳א: זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בך; אבל בפורים, כיון דכתיב משתה ושמחה, נמצא שהמשתה עצמה היא היא גוף המצחה בלי שום תקנו דין זה שחייב לבסומי עד דלא ידע וכו׳.
Emek Bracha, Se'udas Purim, Pg. 126
Behold, even though on simchas hachag we don't need meat and wine both together, rather we are yotzei simcha with just wine. As it says in bla bla bla bla bla -- Here (by Purim) it is different, since it says 'drinking and happyness' and 'simcha only comes from drinking wine' (quote from Gemara Pesachim), and since it says 'mishteh' which is wine, behold wine is already said, so how do I also fulfill 'vesimcha'? So they write (they = bla bla bla bla bla) that it is referring to meat, and they also write that here we need both meat and wine together.
And from Mori Verabi Griz Soloveitchik I heard that he says: This that the simcha of purim is different from all other holiday joyities, as we don't find in any place by other holidays a din like this that you are chayav to get drunk through drinking wine, ad delo yada bein arur haman lebaruch mordechai -- the reason is because, on all other holidays, the ikur mitzvah only to be happy with Hashem, and the only reason for meat and wine is to arouse that simcha, as the Rambam says, and so too it is said in Medrish Rabba: This is the day that that Hashem made for us to rejoice and be happy with you. However, Purim, since it says "mishteh vesimcha" we find that the drinking and getting drunk itself is the whole mitzvah.
-By other holidays the pe'ulah is to have simcha with Hashem and the tachlis is to drink. On Purim the pe'ulah itself is to get drunk.
(עב״ם סימן) אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מאי טעמא וקראת לשבת עונג אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה.
Ayin, beit, mem is a mnemonic consisting of the first letter of Atzeret, the middle letter of Shabbat and the final letter of Purim. Rabbi Elazar said: All agree with regard to Atzeret, the holiday of Shavuot, that we require that it be also “for you,” meaning that it is a mitzva to eat, drink, and rejoice on that day. What is the reason? It is the day on which the Torah was given, and one must celebrate the fact that the Torah was given to the Jewish people. Rabba said: All agree with regard to Shabbat that we require that it be also “for you.” What is the reason? Because the verse states: “If you proclaim Shabbat a delight, the sacred day of God honored” (Isaiah 58:13). Rav Yosef said: All agree with regard to Purim that we require that it be also “for you.” What is the reason? Because it is written: “To observe them as days of feasting and gladness” (Esther 9:22).
-The source is "yimei mishteh vesimchah."
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא למחר בעי רחמי ואחייה לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא.
Rava said: A person is obligated to become intoxicated with wine on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordecai. The Gemara relates that Rabba and Rabbi Zeira prepared a Purim feast with each other, and they became intoxicated to the point that Rabba arose and slaughtered Rabbi Zeira. The next day, when he became sober and realized what he had done, Rabba asked God for mercy, and revived him. The next year, Rabba said to Rabbi Zeira: Let the Master come and let us prepare the Purim feast with each other. He said to him: Miracles do not happen each and every hour, and I do not want to undergo that experience again.
-Fun fact: Some say that he actually just hurt R' Zeira, but didn't actually kill him (Me'iri, Maharsha, R' Yaakov Emden, and Teshuvos Vehanhagos discuss this possibility).
המאור הקטן על מסכת מגילה דף ג' ב
אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי.
Ba'al Meor 3b Midapei HaRif
Rabbeinu Efraim z''l writes: From the contradictory story about how Rabba got up and killed R' Zeira, the Gemara is being docheh the memrah of Rabba (some hold the girsah in the Gemara is Rabba, not Rava), and the halacha is not like him, and it is not good to do this and get drunk.
בית הבחירה (מאירי) על מסכת מגילה ז' ב
ומה שאמר כאן עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כבר פירשו קצת גאונים שממה שהזכיר אחריו קם רבא שחטיה לרבי זירא נדחו כל אותם הדברים
Me'iri on Meseches Megillah, Daf 7b
And what was said here "you must drink ad delo yada bein arur haman lebaruch mordechai," already some of the geonim (refering back to Rabbeinu Efraim) explain that from what we mention afterwards, "Rava got up and shechted R' Zeira," is brought to be docheh all those things about being chayav to get drunk.
מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן. דאמרינן בגמ' דמיחייב למימר ברוך מרדכי ארור המן ברוכה אסתר ארורה זרש [גם] חרבונה זכור לטוב ומיחייב לבסומי עד דלא ידע מאי קאמר וכתב רבינו אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה ושחטיה לר' זירא כדאי' בגמ' אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למעבד הכי:
ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקסד
ובפרק שני דמכילתין בגמרא דידן גרסינן אמר רבא מחייב אינש לבסומי נפשיה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. נראה דכל הני צריך למצוה בעלמא ולא לעכוב:
Ravya, Megillah daf 7b
And it seems to me that it is not a mandatory mitzvah.
ויש לפרש עד דלא ידע וכו' כלומר עד שלא יוכל להכריע איזו טובה היתה יותר גדולה לפנינו אם מפלת המן אם גדולת מרדכי [עט"ז] ובהגהת מיימוני בשם ראבי"ה כתב דזהו למצוה ולא לעיכובא ע"ש ואינו מובן דהא אומר לשון חיוב מחייב אינש לבסומי וכו' וי"ל שיש לפרש דה"פ מחייב אינש לבסומי כלומר דזהו חיוב על כל אחד עד דלא ידע וכו' כלומר והרשות ביד השותה לשתות עד דלא ידע וכו' דבוודאי אין כל בני אדם שוים בזה ואומר דהחיוב על כולם כל אחד לפי מדריגתו והרשות עד דלא ידע וכו' אפילו אם שותה עד דלא ידע לא נגעור בו:
(4) And in the commentary on the Rambam in the name of the Ravyah he rights that this is not an obligatory, see there. And it doesn't make sence, because he says the lashon of chiyuv: "a person is chayav to get drunk". And the answer is that "mechayav inish levsumei" -- it's as if to say that it is a chiyuv on every person "ad delo yada", meaning: it's a person's own choice to drink ad delo yada. And certainly not all people are equal, and it's saying that the obligation is on all of them -- for every person according to his capabilities, and it's his choice to drink ad delo yada. And even if he drinks ad delo yada -- don't get upset at him.
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
Rava says that a person is chayav to get drunk on Purim until he doesn't know the difference between baruch mordechai and arur haman.
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
Rava says that a person is chayav to get drunk on Purim until he doesn't know the difference between baruch mordechai and arur haman.
מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
אמר רבא מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו שנאמר ימי משתה ושמחה.
וחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן והלל לא קרינן בפורים מ"ט קריאתה זו הלולה ורבא בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן:
אמ' רבא חיי' איניש לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
פרי חדש, תרצ׳׳ה:ב׳
ואין זה נכון, דאם כן אמאי אישתמיט רבי זירא מלמעבד סעודה אהדדי, ואיצתריך לומר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא? כיון שראו שיצא קלקול עון שפיכות דמים מסיבת שיכרותם, ראוי היה להם למנוע עצמם מלבסומי כולי האי, ומלשתות אלא יותר מעט מכדי הרגילם! אלא משמע דאפילו הכי היו משתכרים יותר מדאי, ולהכי מייתי תלמודא ההוא עובדא, לאשמועינן דמימרת רבא כפשטה דמחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
Pri Chadash, 695:2
And this is not correct, because if so, why did Rabbi Zeira have to cancel the seudah, and have to say to him that not all the time can we do mirracles? Once they saw the destructive sin of killing that resulted because of their drunkenness, they should've decided that it was proper for them to prevent themselves from becoming so drunk, and to instead drink a little more than usual! Rather, it implies, that even though they became way too drunk, still had a mitzvah to become drunk again. And this is why the Gemara brings this story -- to teach that the halacha is like Rava, that a person is chayav to become drunk עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
-If it wasn't a mitzvah anymore, then R' Zeira shouldn't have refused, since there is no sakana anymore.
(ו) ואיידי דאיירי התם בפר"ח הקשה על רבינו אפרים שבהרז"ה פ"ק דמגילה דמייתי לפסק האי דחייב אינש לבסומי וכו' דכיון דאירע סכנה קם רבה שחטי' נתבטל הדבר והקשה פר"ח א"כ לשתא כדאמרי' רבה לר"ז תא נעביד ס"פ בהדדי מ"ט אמר לאו כ"ש ושעתא מתרחיש ניסא הא מעובדא דאשתקד נתבטל הך דחייב לבסומי ולא יתבסם ולא יסתכן ע"ש:
(ז) ולכאורה י"ל דבירושלמי אי' סעודת פורים בשבת מאחרי' אחר שבת דימי פורים צריכים שיהי' ניכר שעושה לשם פורים משא"כ בשבת אין היכר עמג"א סס"י תרפ"ח והנה בחולין קי"א ע"א מי עדיפת לן מינה דכתיב וקראת לשבת עונג משמע סעודה לכבוד ת"ח הוה כעין סעודת שבת ולא ניכר שהיא לכבוד פורים ולירושלמי הנ"ל אסור ובפרט ר' זירא דכד הוה מזמני לי' לא אזיל רק משום אתיקורי הוא דמיקרי ביה ועבדי טובא לכבודו בכל הזמנים וא"כ אין סעודת פורים ניכר וק' איך עבדי ר"ז ורבה ס"פ בהדדי וי"ל דס"ל דלא כהירושלמי דשפיר יש היכר כיון שמשנה בחיוב בסומי מה שאינו בשאר שבת וי"ט ואית' היכרא משו"ה עבדי בהדדי [כמו שכתב הלבוש לענין נשואין בפורים דלא כמג"א ס"סי תרצ"ו] ולפ"ז לק"מ ק' פר"ח דלשתא כי הוה הדר ובעי למיעבד סעוד' פורי' בהדדי אמר ר"ז ממנ"פ אי לא תתבסם וליכא שינוי בגוף הסעודה א"כ איך יי"ח סעודת פורים ואי תתבסם לאו בכל שעתא מתרחיש ניסא ולק"מ קו' פר"ח:
כיצד חובת סעדה זו...ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו.
(15) What is the nature of our obligation for this feast? A person should eat meat and prepare as attractive a feast as his means permit. He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in a stupor.
Similarly, a person is obligated to send two portions of meat, two other cooked dishes, or two other foods to a friend, as implied by Esther 9:22, "sending portions of food one to another" - i.e., two portions to one friend. Whoever sends portions to many friends is praiseworthy. If one does not have the means to send presents of food to a friend, one should exchange one's meal with him, each one sending the other what they had prepared for the Purim feast and in this way fulfill the mitzvah of sending presents of food to one's friends.
תוספות על מגילה ז:
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. [בירושלמי] ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים:
Tosfos on Megillah daf 7b
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. In the Yerushalmi it says that you just have to be drunk enough that you mix up the words.
ר"ן על מגילה ג: מדפי הריף
(יד) מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן. דאמרינן בגמ' דמיחייב למימר ברוך מרדכי ארור המן ברוכה אסתר ארורה זרש ומיחייב לבסומי עד דלא ידע מאי קאמר.
Ran on Megillah 3b Midapei HaRif
(14) A person is chayav to get drunk on Purim עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן. As it says in the Gemara that you are chayav to say baruch mordechai, arur haman, brucha ester, and arura zeresh, and you have to be drunk enough that you don't understand the words.
(כו) ובעל המנהגות כתב ונראה בעיני שפיוט היה שעל הבית האחד עונין ארור המן ועל הבית האחר עונין ברך מרדכי וצריך צילותא שפעמים שאין אדם מתכוין וטועה והרב ר' יצחק עשה פיוט בדוגמא זו.
And the Sefer Haminhagos writes: And it appears to me that the piyut that one house would say arur haman and the other house would answer baruch mordechai -- you have to be drunk enough that you make a mistake. BTW, R' Yitzchak made this piyut.
נצי׳׳ב, העמק שאילה, סימן סז, ס׳׳ק א
וכבר כ' האבודרהם לפרש הא דאי' בגמרא חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי היינו שהיה שיר מיוסד על בתים. והי' בית א' מסיים ארור המן. ובית א' ברוך מרדכי.
Netziv, Ha'emek Sheilah, 67:1
Quotes the Abuhadram: This that the Gemara means, when it says that a person is chayav to get drunk on Purim ad delo yada..., it's referring to how there was a song set up between two houses: One house would say arur haman and the other house would answer baruch mordechai.
מהרי׳׳ל, מנהגים, פורים, י
שאלתי את פי מהר׳׳י סג׳׳ל אם כן צריך להשתכר ביותר, והשיב אלי דהכי פירושו, דברוך מרדכי וארור המן הם עולין בגימטריה בשוה, ובקל ישתכר אדם דטועה לכוון מניינם.
Maharil, Minhagim, Purim, 10
I asked from Mahari Segel if you are really supposed to get very drunk, and he answered me that this is the p'shat; that baruch mordechai and arur haman have the same gematriyah (502), and you should be lightly drunk, enough so that you would make a mistake in counting their gematriyah.
דרכי משה, אורח חיים, תרצ״ה:א׳
אבל בחידושי אגודה ובתא"ו נתיב י' ח"א כתב דחשבון ארור המן וברוך מרדכי שוה וצריך להשתכר שלא ידע החשבון ומהרי"ב כתב דר"ל שישתכר וישן ולא ידע בין ארור המן וכ"מ במיי' והמנהגים כתבו דפיוט א' היה שהיו עונין בבית א' ארור המן ועל בית א' ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא יטעה לפעמים.
Darkei Moshe, Orach Chayim, 695:1
But in the Toldos Adam Vachava 10:1 he writes that the calculation (gematriyah) or arur haman and baruch mordechai are the same, and you just have to be drunk enough that you can't do the calculation. And the mahari brin writes that you go to sleep and then you are mekayeim ad delo yada, and the Rambam also says this. And the Sefer Minhagim writes that they used to sing a piyut that had the words "arur haman" and "baruch mordechai" in it. Ad delo yada means that you are drunk enough that you can't sing perfectly (like tosfos, ran, and sefer haminhagos).
ספר המאורות על מסכת מגילה
שפת אמת על מגילה ז' ב
מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו׳ נראה לפרש דן החאין הכוונה שמחויב לעסוק במשתה ועד דלא ידע עדיייוב עליו לאפוקי כשהגיע לשיעור זה אבל אפי׳ קודם השיעור יוצא כל שעוסק במשתה כנ׳׳ל.
Sefas Emes, Megillah 7b
A person is chayav to get drunk on purim ad delo yada etc. -- It seems correct to explain that Rava's intent is not that you have to indulge in drinking, and that the chiyuv is still on you until you reach the point of ad delo yada, rather before you get up to the point of insanity is all that you should be indulging in.
וחייב אדם לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות אסור גמור ואין לך עברה גדולה מזו שהו׳ גורם לגלוי עריות ושפיכות דמים ולכמה עברו׳ זולתן אך שישתה יותר מלמודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים וינחם אותם וידבר על לבן וזו היא השמחה השלמה.
אורחות חיים, מגילה ופורים, לח
חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:
Orchos Chayim, Megillah and Purim, 38
A person is chayav to get drunk on purim: It's not saying you should get drunk, because that would be an issur gamur, and there is no greater aveira than this, that it causes giluy arayos, murder, and skipping netilas yadayim. Rather, you should drink more than usual. Just drink a little more than usual.
הכי כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:
ואיך שיהיה הנכון בעיני אלקים ואדם שישתה יותר מלמודו, כדי שיהיה שמח וטוב לב, ולא שישתה יותר מדאי, דהרבה יין עושה.
לאבסומי. להשתכר ביין: ואיבסום. נשתכרו:
To get drunk -- to be drunk with wine. And they became drunk -- they became drunk.
בסימא פי' שיכור:
והנה דקדקו חכמי הגמרא בלשונם הצח והקדוש ואמרו ׳׳לבסומי׳׳ ולא אמרו חייב אינש ׳׳להשתכר׳׳ בפורים...וגם האריז׳׳ל בכוונת השתיה ביום זה על דרך הסוד, כתב באר היטו בלשוני הקדוש: ולא ישתכר אלא יתבסם.
עוד יש לדקדק דקדוק הלשון שאמר חייב לבסומי, כי השכרות גדול אינו נקרא בסומי, רק מבוסם נקרא מי שאינו שיכור כל כך. על כן אני אומר שאדרבא באמרם זה הזהירנו באזהרה שלא נשכר כל כך, רק חייב אינש לישאר מבוסם, רק רשאי להיות שכור היינו כשלא ידע בין ארור המן, וזהו דבר בלתי אפשר כמו שהקשיתי, ממילא יהיה קיים הדבר שמחייב לישאר מבוסם, כי התנאי בטל והחיוב קיים, ודוק היטב [והאריך מוסר מענין שעושין בפורים בטול ברכת המזון ותפילה]:
(81) Basically, we are confronted here with two difficulties. 1) How is it possible that the sages have not only permitted but have encouraged indulgence in the evil practice of getting drunk? 2) Tossaphot wonder how it is possible for a Jew to become so drunk that he forgets the difference between cursing Haman and blessing Mordechai? We have quoted the entire line from the Talmud because of this question of Tossaphot. We also need to examine the language used in the Talmud to describe this degree of drunkenness. Real drunkenness is never referred to as בסומי, but rather as מבוסם (an expression describing the feeling of exhilaration resulting from drinking alcoholic beverages). It follows that a person who is not really drunk is called בסומי. I therefore believe that the sages -rather than encouraging excessive drinking- encouraged a minimal intake of wine or other alcoholic beverage. Since it is impossible for a Jew to fulfil the condition that he should forget the distinction between "cursed be Haman,” and "blessed be Mordechai,” the entire statement of the sages regarding the amount of drink on Purim becomes null and void. Nonetheless there remains the commandment to drink some intoxicating beverage.
חייב אדם להרבות בסעודה כי כן כתיב ימי משתה ושמחה וחיוב הסעודה הזאת צריכה שתהי' ביום כי עיקר הנס ביום נעשה ונהרגו מה שנהרגו ולכן אם עשאה בלילה לא יצא י"ח וענין הסעודה הזאת צריכה שתהי' בבשר ויין כי אין שמחה בזולתם ובענין היין אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והדברים לרוב הפוסקים כפשטן ויש מגמגמים בדבר ואומר דזו לאו שמחה איקרי ובודאי בהגיע לענין זה שתה הרבה יותר מדאי ויזיק לו בלי ספק והרמב"ם ז"ל כתב עד שירדם ומפרש הענין עד שלא ידע ר"ל מתוך ששתה מה שאינו רגיל ושינה קופצת עליו ומתנמנם ומתוך שנתו אינו יודע לכוין בין ארור המן לברוך מרדכי אלא שקשה לפירושו למה נקט אלו המלות יותר מאחרות לענין הנמנום הכל שוה ועל זה אחרים פי' שהענין הוא לענין חשבון השמות לידע מה הפרש יש בין זה לזה כי המספר עולה שוה ארו"ר המ"ן תק"ב וכן ברוך מרדכי תק"ב וכשישאלו לו מה הפרש והוא יבקש ולא ימצא והוא נחפז בזה ונטרד הרי עשה היין בו פועל אבל סוף סוף הלשון קשה דלא ידע בין זה לזה והרי יודע. אלא האמת הוא כפשוטו שצריך ששכלו יתבלבל כ"כ עד דלא ידע לכוין אם יאמרו ברוך לארור שיאמר אינו ברוך אלא ארור וכן בהפך בשכנגדו: ומפני מה חייבו בזה אמר שהוא ענין כבד וקשה שמעתי פעם שאחר שהמן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד ולשפוך דם היהודים נעשה ענין קרוב לזה מתוך שמחה עד שנשאר כמתים מושכבים ארצה ומצד אחר הוא חשב לשפוך דם ואנו נוסיף דם על דמינו ע"כ:
כיצד חובת סעדה זו. שיאכל בשר ויתקן סעדה נאה כפי אשר תמצא ידו. ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. וכן חיב אדם לשלח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אכלין לחברו שנאמר (אסתר ט יט) "ומשלוח מנות איש לרעהו", שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלח לרעים משבח. ואם אין לו מחליף עם חברו זה שולח לזה סעדתו וזה שולח לזה סעדתו כדי לקים ומשלוח מנות איש לרעהו:
(15) What is the nature of our obligation for this feast? A person should eat meat and prepare as attractive a feast as his means permit. He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in a stupor.
Similarly, a person is obligated to send two portions of meat, two other cooked dishes, or two other foods to a friend, as implied by Esther 9:22, "sending portions of food one to another" - i.e., two portions to one friend. Whoever sends portions to many friends is praiseworthy. If one does not have the means to send presents of food to a friend, one should exchange one's meal with him, each one sending the other what they had prepared for the Purim feast and in this way fulfill the mitzvah of sending presents of food to one's friends.
(ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהר׳׳י ברונא) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
(2) 2. One is obligated to be intoxicated on Purim to the point where he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai". RAMA: Some say it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than he is used to (Kol Bo), and to fall asleep, and while he sleeps he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai" (Maharil). [There is no difference on Purim] between one who has more and one who has less, as long as his heart is directed to heaven. One should not fast on Purim, except for a fast for a [bad] dream, and see earlier Siman 568 and Siman 570. There are those who have the custom to dress in Shabbat/Yom Tov clothes on Purim, and that is correct (Maharil). We have the custom to make the Purim meal after the afternoon prayer, and pray the evening prayer at night. We pray the afternoon prayer while most of the day remains, and most of the meal needs to be during the day (Minhagim). And it should not be like those who have the custom to start close to evening, and most of the meal happens during the night of the 15th. When Purim falls out on Friday, they should have the meal in the morning because of honor for the Sabbath (Minhagim). And one who wants to [have his meal] every [Purim] in the morning is allowed to (T"H). Some say that there is [significance] to eating seeds on Purim as a remembrance for the seeds that Daniel and his friends ate in Babylonia (Kol Bo). It is good to delve a bit in Torah before one begins the meal, and a support for that is (Esther 8:16) "The Jews had light and happiness...", which we learn out "radiance" - that's Torah (Mahariv). One is obligated to drink a little and be a little happy on two days, the 14th and the 15th (Minhagim), and so is the custom. And some say that if one causes damage to his fellow through his happiness on Purim, he is exempt from restitution (Terumat HaDeshen, Part I 110). And see Terumat HaDeshen Laws of Damages.
מקראי קודש, פורים, סימן מד
בשו׳׳ע (סימן תרצה סעיף ב) נאמר: ’’חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו׳. וברמ׳׳א שם הוסיף, וי׳׳א דא׳׳צ להשתכר אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי׳׳ל).“ ויש שטועים ומפרשים בדברי הרמ׳׳א שאומר כאן שני דברים: א׳ שאין צריך להשתכר כל כך אלא ישתה יותר מלימודו; ב׳ שהחובה של ’’עד דלא ידע“ יקיים בשינה, אף אם השינה היא לפני השתיה, אבל זה טעות, שהפירוש בדברי הרמ׳׳א הוא שירדם מתוך השתיה, וכן הוא לשונו של הרמב׳׳ם בהלכות מגילה: ’’ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו1.“
1) לכאורה לפי׳׳ז דברי הרמ׳׳א כתובים כבר ברמב׳׳ם, ומדוע הביא זאת בשם מהרי׳׳ל? אבל באמת לא קשה מידי, דהרמ׳׳א הוסיף ׳׳דא׳׳צ להשתכר׳׳ ודי בשתיה יותר מלמודו, שעי׳׳ז ירדום, אבל להרמב׳׳ם ׳׳צריך להשתכר,׳׳ אלא שמדת ההשתכרות א׳׳צ להיות כ׳׳כ מרובה שיבוא לידי עד דלא ידע מתוך השכרות אלא שירדם מתוך השכרות, ואז הוא במצב של ׳׳לא ידע,׳׳ והא דאמרו חייב אינש לבסומי עד דלא ידע, משום דכון דהשכרות מביאה לידי שינה שאז לא ידע, הוי כאילו השכרות גורמת את ה׳׳עד דלא ידע׳׳.
Mikrei Kodesh, Purim, 44
In S"A it says: "A person is chayav to get drunk on Purim עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. And the Rama adds: And some say that you don't have to get so drunk, rather just drink a little more than you usually do (Kol Bo) and then go to sleep, and through seeping you are mekayeim עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (Maharil)." Some mistakenly explain the Rama that he is saying here two things: 1) That you don't have to get so drunk, rather, just drink a little more than usual; 2) That the chiyuv of "ad delo yada" is fulfilled through sleeping, even if he falls asleep before drinking. However, this is a mistake, and the correct explanation of the Rama is that he falls asleep from drinking, which is also the lashon of the Rambam1.
1) Lichorah, according to this explanation, the Rama is saying the exact same thing as the Rambam, so why is he quoting it in the name of the Maharil? But really it's not a problem at all, because the Rama adds that "you don't need to get drunk," and it's enough to just drink more than usual, and through this he will fall asleep, but the Rambam says that "he has to get drunk," but the amount of drunkenness doesn't have to be so great, just that he falls asleep from being drunk, and then he is in the position of "lo yada," but that which they said that a person is chayav to get drunk ad delo yada, that's because drunkenness brings to sleeping, and then you are doing lo yada, and it's as if the drunkenness is causing the "ad delo yada."
מועדים וזמנים ב, קצ
והרמב׳׳ם בפ׳׳ב דמגילה (הלכה ט׳׳ו) ,,ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו׳׳, ורק הרמ׳׳א מיקל דיש אורמרים דסגי במה שישתה יותר מלמודו וישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי ע׳׳ש.
Moadim Uzmanim vol. 2, siman 190
And the Rambam in Megillah says "and drink wine until you fall asleep in drunkenness." Only the Rama is meikil that yeish omrim that it's good enough to just drink a little more than usual and then sleep, and thus, he doesn't know the difference between arur haman and baruch mordechai.
משנה ברורה
(ה) וישן ומתוך שישן וכו'. וכן ראוי לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [פמ"ג].
R' Willig:
He stresses this a lot, and says, "WE ARE MISHNAH BERURAH YIDDIN!!!! ALMOST EVERYTHING THAT WE PASKIN IS BASED ON THE MISHNAH BERURAH!!!!!! AND IT IS NOT RIGHT THAT NOW, OF ALL TIMES, TO SAY 'I'M GOING TO BE 'MACHMIR'!!!!!!!!!!!!"
(ה) אמנם רבינו הבית יוסף בספרו הגדול כתב בשם אורחות חיים, וזה לשונו: חייב אינש לבסומי בפוריא. לא שישתכר, שהשכרות איסור גמור. ואין לך עבירה גדולה מזו, שהוא גורם לגילוי עריות, ושפיכות דמים, וכמה עבירות זולתן. אך שישתה יותר מלימודו מעט. עד כאן לשונו, וקשה: דאם כן מאי "עד דלא ידע…"? ואם מפרש כאיזו פירוש שנתבאר, איך סתם רבינו הבית יוסף דבריו בשולחן ערוך, דלהדיא משמע שכרות גמורה? וצריך עיון. (ואולי יפרשו: עד ולא עד בכלל. ולמעשה יש להתרחק מן השכרות, ובפרט שתיית יין שרוף, שבשכרותו יתמלא קיא צואה, ורק לשתות מעט יותר מלימודו ולישן קצת.)
(5) -Paskins that you only have to have a sip or two.
-Raises the possibility that it means ad velo ad bechlal.
-According to this, no one paskins like the Rif and the Rosh.
לא תשתה חמרא ולא תיכול בשרא ובלילה לא תשתה אלא כסא חדא ואכול בשרא ולא תסגי לאכול מיניה אי בגין בריאותא ואי בגין דכד היא סגיא מתקיף נפשא ובשבתא וביומי טבי אית לך רשו למשתי חמרא אבל לא יותר מדאי כמא דיצרך מפתה לבך בר מיומי פוריא דלית גדר למלתא אלא כמה
עלי שור ב, עמ׳ תסח
ר׳ ישראל זללה׳׳ה הי׳ רגיל להיות בפורים שיכור כשכרותו של לוט ממש...הרי אדם גדול מאד הבטוח בעצמו יכול להשתכר לגמרי בפורים. אנחנו, בני אדם קטנים, קטנים בתורתנו ובעבודתנו, די לנו גם בפורים להתבסם ,,יותר מלימודנו, ואין צריך להשתכר כל כך'' (רמא באו׳׳ח תרצה, ב). ונתכונן לשמור על רוממות היום לבל ייהפך ח׳׳ו ליום הוללות ובטלה.
Alei Shur 2, pg. 468
R' Yisroel [Salant] used to get drunk mamesh like the drunkenness of Lot...Behold a very great man who trusts in himself is able to become completely drunk on Purim. We, small people, small in Torah and avodah, it is enough for us to just get drunk "more than usual, and there is no need to get so drunk." And it is proper to watch the levity of the day, and make sure that it doesn't flip, chas veshulaises, to a day of frivolity and wastedness.
כיון שכל הנס היה על ידי היין, ושתי נטרדה במשתה היין ובאה אסתר במקומה, וכן ענין המן ומפלתו היה על ידי יין, לכן חיבו רבותינו זכרונם לברכה, להשתכר ביין, ואמרו, חיב אנש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ולפחות ישתה יותר מהרגלו, כדי לזכר את הנס הגדול, ויישן. ומתוך שישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואולם מי שהוא חלוש בטבעו, וכן מי שיודע בעצמו שעל ידי כן יזלזל חס ושלום באיזו מצוה, בברכה, או בתפלה, או שיבוא חס ושלום לקלות ראש, מוטב שלא ישתכר, וכל מעשיו יהיו לשם שמים.
(6) Since the entire miracle of Purim was brought about through wine: Vashti was banished at the wine party, and Esther took her place; also the episode of Haman's downfall came about through wine; therefore, our Rabbis of blessed memory mandated that everyone should become intoxicated with wine, and they said, "It is an obligation to become intoxicated on Purim, until you cannot tell the difference between 'Cursed be Haman' and 'Blessed be Mordechai.'" At least you should drink more than you usually do, to recall the great miracle, until you fall asleep; and once you are asleep, you can no longer tell the difference between "Cursed is Haman" and "Blessed is Mordechai." However, if a person is physically frail, and similarly, if you know that as a result of [drinking] you will, God forbid, ignore a mitzvah, a berachah, or a prayer, or that it would lead to lightheaded exuberance, it is better not to become drunk. All your deeds should be for the sake of Heaven.
ב׳׳ח, אורח חיים, תרצ״ה:ב׳
כן פי' הר"ן אבל בספר צידה לדרך פי' שישתכר עד שלפעמים יטעה לומר להפך ברוך מרדכי ארור המן וז"ל האגודה י"מ לחשבון כי חשבון זה כזה עכ"ל ולפע"ד כפשוטו דצריך שישתכר הרבה עד דלא ידע כלל מה חלוק יש בין ארור המן לברוך מרדכי שזה הגיע קרוב לשכרותו של לוט ואין לתמוה איך הרשוהו להשתכר כל כך שהרי רבה ור' זירא היו משתכרים עד שקם רבה ושחטיה לר' זירא והנכון מ"ש הרב הגדול רבי' אפרים דמהך עובדא דשחטי' רבה לר' זירא אידחייא לי' מימרא דרבא ולאו שפיר למיעבד הכי וכ"כ בעל המאור והר"ן משמו ונראה דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא למימרא דהכי הוי הילכתא ולדחויי לדרבא ומיהו דוקא לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הוא דדחינן לה אבל מיהו צריך לשתות הרבה מלמודו שייטב לבו במשתה ויהא שתוי או אפילו שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך רק שיהא דעתו עליו בהגהת מיימוני כתב בשם ראבי"ה כל זה למצוה אבל לא לעכב ובתשובת מהרי"ל סי נ"ו ביאר טעמו ע"ש:
He paskins like the Rabbeinu Efraim, but says that even according to Rava you should still only drink a little.
אחדה"ש וכו' ואזכיר רק מה ששמעתי מכ"ק אאמו"ר ששמע מפ"ק זקה"ק מצאנז זי"ע, שבהיותו אברך חלה פעם במחלה אנושה ועשה חשבון בנפשו איך הוא משתייך לאבוה"ק וראה שהוא תלוי אל החכם צבי בכחוט השערה, וחזר והתאונן כמה פעמים וויי איז מיר ווי איין האר עכד"ק.
א) ואציין גם דבר הלכה ששמעתי מפ"ק דהוה מרגלא בפומיה דאא"ז בכל פורים לומר בזה הלשון, גלוי וידוע שאפילו היו נותנים לי כל חללי דעלמא לא הייתי שותה ומקלקל את מוחי, אבל זקיני החכם צבי היה אומר שבכל מקום שאמרו רז"ל חייב החיוב הוא במסירות נפש וא"כ חייבים למסור נפשינו על זה - ואמר בהתלהבות בקול - נו תנו לי לשתות. וזה לי ימים רבים שחפשתי מקור לזה בדברי החכם צבי ולא מצאתי, אבל נאמנים עלי דברי זקה"ק שבודאי כך היה לו בקבלה.
פרי חדש, תרצה
ומיהו עתה שהדורות מקולקלים, ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז׳׳ל, ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח׳׳ו בשום מקרה רע, וישא ברכה מאת ה׳.
מגן אברהם, תרצה, ג
אלא שישתה יותר וכו'. וי"א שלא ידע לחשוב שארור המן בגי' ברוך מרדכי:
Magen Avraham, 695:3
And some say that you shouldn't know how to find the gematriyah of arur haman and baruch mordechai.
ט׳׳ז, תרצה, א–ב
חייב אינש לבסומי כו' רבים רוצים לתרץ ולפרש מה הכוונה בזה ולא נתיישב ולעד"נ לפרש בדרך זה דצריך האדם לתת שבח לו ית' על טובה כפולה שעשה עמנו הא' הוא פורענות שהביא הוא ית' על המן ואלו לא נתברך מרדכי אלא היה ניצול עם כל ישראל דיינו אלא שבירכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתירה ע"כ אמר צריך לבסומי עד שלא ידע מעלתינו מן ארור המן שזה מפל' שלו לברוך מרדכי שזה מעלתינו שני' והכוונ' מדאמר עד דלא ידע מכלל שקודם שכרות שלו ידע ונתן שבח ע"ז בזה נתכוונו שלא יפסיק מליתן שבח ע"ז בשמח' עד שיבו' לידי כך שלא יבחין עוד ואז פטור מזה כנלע"ד:
וי"א שא"צ להשתכר כו'. והא דאמר רבא בגמ' עד שלא ידע בין ארור המן וכו' נדח' מימרא זו כיון שבגמ' מביא ע"ז דרבה שחטיה לר' זירא ש"מ מסקנת הגמ' שאין לעשו' כן כ"כ ב"י בשם הר"ן בשם ר' אפרי':
Taz, 695, 1-2
A person is chayav to get drunk etc. Many want to answer and explain what the intent is with this statement, but it's not correct. And in my humble opinion, the explanation of this is that a person needs to give praise to Hashem for the goodness that he did with us, for the punishments that he brought on Haman, and if he wouldn't have blessed mordechai, but just saved him with the rest of the Jews, it would be enough. But he blessed mordechai greatly, and with extra good. Therefore they say that you have to get drunk ad shelo yada our raising up from arur haman, that you arer supposed to bless mordechai, since he brought us up. And the intent of saying you have to get drunk ad delo yada implies that before you get drunk you have to know and give praise for this, and in this we intend not to break our words of praise for this with happyness until we come to this that you can't differenciate anymore, and then you will be patur from this, in my humble opinion.
-He is lowering the amount that you have to drink even more
And some say that you don't need to get drunk etc. And this that Rava said in the Gemara "ad delo yada bein arur haman" etc. is nidcheh, since the Gemara then brigs the story of Rabba killing R' Zeira, which implies that the conclusion of the Gemara is that you shouldn't do so.
שערי תשובה על השו׳׳ע, סי׳ תרצה, ס׳׳ק ב׳
ומי שהוא חלש בטבעו (או שמשתטה עד שאפשר שיבא עי"ז לידי מעשה או דברים שלא כהוגן) אין לו לשתות יותר מדאי וראיה לדבר ריב"א ודוק עכ"ל. וכוונתו במ"ש ריב"א הוא ר"ת ר' יהודה בר אילעי ר"ל שר"י בר אילעי אמר בירוש' דלא שתי אלא מפסחא לפסחא וחוגרני צדעי כו' משמע דבפורים לא שתה כיון ששתייתו היה מזיק לבריאת גופו:
Shaarei Tshuva on the Shulchan Aruch, Siman 695, Se'if Katan 2
And someone who gets sick naturally (or drinking might bring him to actions or words that are not proper) he should not drink so much...R' Yehuda Bar Ilai says in the yerushalmi that you shouldn't drink from pesach to pesach, which sounds like you shouldn't drink on Purim, since drinking hurts your health.
שבט הלוי י, קז אות ב
אם אינו שותה יין כל השנה מטעמי הבריאות כעין לחץ דם וכי האי גוונא פשיטא דאינו חייב.
Shevet Halevi vol. 10, Siman 107:2
If a person doesn't drink wine the whole year for health reasons, like blood pressure, and something similar, it's obvious that he's not chayav on Purim.
יד אפרים, על הט׳׳ז, ס׳׳ק א
ולי הצעיר נתפרש בחזיון לילה שהכוונה הוא שעיקר החיוב של המשתה הוא שיהיה שרוי בשמחה כדכתיב "ויין ישמח לבב אנוש", ומחמת שיהיה שרוי בשמחה יהיה חדות ה' מעוזו, ויתן תודות והלל לה' על הנס מתוך הרחבת הלב...ולכן אין לו להשתכר יותר מדאי, שיתבלבל דעתו ולא יכיר בתוקף הנס כלל. וזהו שאמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע כו', הך "עד" הוא ולא עד בכלל, ורצונם לומר שגדול חיוב השתי' בזה לבסומי עד גבול דלא ידע כו', שמן הגבול הזה והלאה הוא ביטול כוונת חיוב שחייבו חכמים לבסומי כדי שיתן הלל והודאה, שכיון שיתבלבל דעתו כל כך דלא ידע בין ארור המן כו', פשיטא שאין בו דעת ותבונה לשבח ולפאר על תוקף הנס. ואתבונן אליו בבוקר ואראה כי נכון הוא.
Yad Efraim, On The Taz, Se'if Katan 1
And when I was young I stayed away from the party at night, because they thought that the main chiyuv of drinking is to be besimcha, as it says "and wine makes happy the heart of man," and because being joyous comes from connecting to Hashem with strength, and giving thanks and praise to Hashem for the miracle through growth of the heart...And therefore, a person should not get too drunk, since if you get drunk you get confused, and you don't recognize the miracle at all. And this is what they meant when they said that a person is chayav to get drunk on purim ad delo yada etc -- this "ad" is ad velo ad bichlal, and they mean to say that the chiyuv of drinking is great if you do it in this way, to get drunk up until the border of lo yada, because this border brings out the obligation that the chachamim obligated you to give praise and thanks, and since your brain gets mishkababled so much that you don't know the difference between arur haman etc., it's obvious that you will have not knowledge and intuition to praise and crown Hashem for the miracle. And I thought about it in the morning and saw that I was right.
ועתה נבאר מה שחייב אינש לבסומי בפוריא, שלכאורה אינו מובן, שהוא מדה מגונה עד מאד. דהנה כוונת הגמרא הוא כך, כפי אשר כתבנו דכל פעולת המן היה הכל לטובת ישראל, ומה שעשה העץ למרדכי לסוף נתלה עליו הוא ועשרת בניו, וכן מה שאמר לאחשורוש להרוג את ושתי, ולאיש אשר המלך חפץ ביקרו לעשות יקר וגדולה, היה הכל לטובת ישראל, וכל הרעות שחשב ועשה לישראל היה לטובתם של ישראל. אפס, כי דעת וכונת המן לרעה לישראל, אמנם השם יתברך עשה והיפך לטובה שלא מדעת המן, כי דעתו היה לרעה [ב]הפעולות שעשה, והשם יתברך ידע, כי לא כמחשבת בני אדם מחשבותיו, רק הכל לטובה. וכן ידע האדם שבאם אדם רוצה לעשות לו רע, מזה העשייה בעצמה יתהפך לטוב, שלא כפי דעת הרשע שחושב לרעה, רק הכל לטובה. ובין האדם הרוצה לעשות לחבירו טובה ובין האדם הרוצה לעשות לו רעה, הכל לטובה. אפס, כי החושב לעשות רעה השם יתברך מהפכה לטוב שלא מדעת החושב.
האדמו׳׳ר מסלונים, בעל הנתיבות שלום (פורים, עמ׳ נז)
חייב איניש לבסומי בפוריא...הנה חיוב זה הוא מן הדברים המופלאים בפורים, שהרי פורים יום גדול וקדוש הוא עד מאד, והרבה עניינים נשגבים כלולים בו, שהוא כיום כיפורים, ויום קבלת תורה דהדר קיבלוה ברצון, היינו במדרגה יותר גבוהה ממעמד הר סיני, וגם עת מחיית עמלק, ובו כל הפושת יד נותנים לו. ולכאורה דרוש לכל זה הרבה ישוב הדעת, ואיך זה מתיישב עם החיוב לבסומי בפוריא, ועל דרך העבודה יש לומר, שמרומז בלשון המאמר חייב איניש לבסומי בפוריא, דלא אמרו לבסומי ביין אלא בפוריא – שישתכר מהפורים עצמו, בחינת ׳׳שכורת ולא מיין׳׳, כי אם מכל הגילויים הנשגבים של פורים, שהן בבחינת ׳׳אחת בשנה׳׳.
The Slanumer, author of the Nesivos Shalom
A person is chayav to get drunk on purim..behold this chiyuv is from the beautiful things on Purim, that behold Purim is a really great and holy day, and many lofty things are included in it, that it's like Yom Kippur, and the day of kabalas haTorah, that it was accepted desiringly, and that it is on a higher madreigah than ma'amad har sinai, and also the time of mechiyas Amalek, and on it all those who stretch out their hand it is given to them. And lechorah, all this requires a lot of calmness, and how does this shtim with getting drunk on Purim? The answer is that they didn't say that you should get drunk with wine -- chayav adam levsumei beyayin -- rather they said you should get drunk with Purim -- that he becomes drunk from Purim itself, it is "drunkenness and not from wine," because of all the revealed loftiness of Purim, that is "once a year".
עם מרדכי, סדר מועד, סימן כו, אות ה
ובמי שאינו רגיל לשתות יין כלל, כדמצוי בזמנינו, ומקיים משתה בבוקר בכוס אחד, עדיין צריך עיון אם צריך כוס שני בסעודתו למצות שמחה או לא.
Am Mordechai, Seder Moed, 26:5
And in the days that wine is not regularly drunk, as we find in our times, you can be mekayim mishteh in the morning with one cup, and tzaruch iyun if you need a second cup by the seudah for mitzvas simcha, or not.
הלכה למעשה, במציאות בימינו, שתיית אלכוהול והגעה לשכרות עלולות להביא לנזקים נפשיים, חרתיים ובריאותיים, ויש פריצות גדולה בתחום זה. לכן, ראוי שלא לשתות יין, פרט לכמות קטנה – בישום מועט.
R' Shmuel Kamenetzky made the anoucement that there is no mitzvah what so ever to become drunk on purim night.
Quotes R' Rosner:
"My wife was on call in the emergency room once on Purim night, and she said, 'I have never been more embarassed to be a Jew, than when I was when being on call in Mimonidies Medical Center emergency room on Purim night, because there where 11 year old kids, 12 year old kids, 13 year old kids coming in left and right with blood alcohol levels that the emergency room had never seen before, to get their stomachs pumped and to be put on I.V. And the nurses asked "what was it? What's going on tonight?"'"
Why I dread Purim
by
R' Tzvi Hirsch Weinreb
On Purim I've been face to face with death, not once, but several times. On Purim I had witnessed ugly and terrible behavior, exhibiting by the best and the brightest, by young yeshivah students. It was on Purim, long ago, that I was called to the hospital over the death in a horrible auto accident of a young man with whom I was particularly close. Another Purim, not long ago, I personally witnessed a car run over a little boy in a parking lot in a fame Torah institution. He didn't die, but he came close to having his leg amputated. Recent Purim, very recent, council had an emotionally traumatized ambulance driver, who spent a day delivering a number of teenagers to the local hospital, and had to break the news of the death of one of them to the boys parents...Young Torah scholars rolling in puddles of their own vomit, totally incoherent, uttering obscenities they would be ashamed to pronounce if they were sober...10 years ago or so in the O.U. I put something out. I circulated it. I received at least twice as many criticisms as expressions of support. "Exaggerating the situation greatly or minimizing the injunction of the drink on Purim." A decade later, more and more people agree with me. Prestigous roshei yeshivah and rabbanim have leant their sinister proclamations, warning against excessive drinking on Purim day....
R' Willig: Some people start on Purim and then they can't stop. They get hooked on it, addicted to it.
There was a message sent out over the signature of 5 members of Y.U -- R' Blau, R' Yona Reiss, R' Dani Rapp, Dr. Davis, and Dr. Victor Schwartz:
There is no halachik imperitive to have drunkenness or intoxication on Purim day, and there is no license to partake in any intoxicating substances during the eve of Purim. Alcohol poisoning is common in younger, less experienced drinkers. These are potentially life-threatening events. As members of the Yeshiva community we represent orthodox jews larger outside world and in such set a larger example for the rest of the community.