Click here here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org.
REACHING MATURITY
הַקָּטָן פָּטוּר, שֶׁלֹּא בָא לִכְלָל מִצְוֹת:
The minor is exempt, for he has not reached inclusion in mitzvot.
אמר אביי: כל היכא דגדול מיחייב מדאורייתא, קטן נמי מחנכינן ליה מדרבנן. כל היכא דגדול פטור מדאורייתא, מדרבנן קטן נמי פטור:
Abbaye said: Wherever an adult is obligated on a Torah level, we also educate a minor on a rabbinic level. Wherever an adult is exempt on a Torah level, a minor is also exempt on a rabbinic level.
תנוקת שהביאה שתי שערות…חייבת בכל מצות האמורות בתורה וכן תנוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצות האמורות בתורה…
A girl who has brought forth two [pubic] hairs…is obligated in all the mitzvot mentioned in the Torah. And, similarly, a boy who has brought forth two hairs is obligated in all the mitzvot mentioned in the Torah…
וכן היה רבי שמעון אומר: שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה…
So would Rabbi Shimon say: The sages provided three signs of a woman’s [physical maturing] below, and corresponding to them above.
בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל שתים עשרה בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקים בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין ובודקין כל שלש עשרה קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש לאחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו נדרן נדר והקדשן הקדש:
A girl of eleven years old and a day, her vows are checked [for validity, depending on her comprehension]. At twelve years and a day, her vows stand. And we check all through the twelfth year. A boy of twelve years and a day, his vows are checked. A boy of thirteen years and a day, his vows stand, and we check all through the thirteenth year. Prior to this time, even though they said: “We know to Whom we vow, to Whom we have sanctified [something],” their vows are not vows and their sanctification is not sanctification. After this time, even if they said: “We don’t know to Whom we vowed or to Whom we sanctified [something],” their vow is a vow and their sanctification is sanctification.
וששאלת מאין לנו דבן י”ג שנה ויום אחד הוא בר עונשין אבל פחות מכן לא, דע כי הל”מ [=הלכה למשה מסיני] הוא…
That you asked, from where do we know that a boy of thirteen years and one day is subject to punishment [for transgression] but less than that is not, know that it is a halacha le-Moshe mi-Sinai…
א”ר חסדא: מ”ט [=מאי טעמא] דרבי – דכתיב ויבן ה’ [אלקים] את הצלע – מלמד שנתן הקב”ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש….
Rav Chisda said: What is Rabbi [Yehuda Ha-Nassi]’s reason? For it is written “And the Lord [God] built up [va-yiven] the rib.” It teaches that God gave extra discernment [bina] to a woman, more than to a man.
הבת מיום לידתה עד שתהיה בת שתים עשרה שנה גמורות היא הנקראת קטנה ונקראת תינוקת, ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה אינן אלא כשומה, אבל אם הביאה שתי שערות למטה בגוף במקומות הידועות להבאת שיער והיא מבת שתים עשרה שנה ויום אחד ומעלה נקראת נערה. והבאת שתי שערות בזמן הזה נקרא סימן התחתון. ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה עד ששה חדשים גמורים, ומתחלת יום תשלום הששה חדשים ומעלה תקרא בוגרת, ואין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד.
A girl from the day of her birth until twelve complete years is called a minor or called a child. And even if she brought forth some hairs within this time, they are only like a mole, but if she brought forth two hairs low in her body in the known places for growing hair and she is twelve years and a day or older, she is called a na’ara. And bringing forth two hairs at this point is called the lower sign. And once she brings forth the lower sign, she is called a na’ara for six full months, and from the beginning of the day of completing the six months and on she is called a bogeret, and the only difference between na’arut and bagerut is six months.
והאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין…ולענין חליצה חיישינן…
Didn’t Rava say: A ketana who has reached her years does not require checking [of her signs]. There is a halachic presumption that she has brought forth signs…And regarding chalitza [release from levirate marriage] we are concerned [that she has not brought signs unless we check]…
שו”ת מהרי”ק החדשים מז
היינו שלא נתירוה לחלוץ בלא בדיקה כלל כיון דאיכא אסורא דאורייתא דאיש כתי[ב] בפרשה ומקשי[נן] אשה לאיש, …דסמכינן אהך חזקה אפי[לו] באסור[א] דאוריית[א]…
New Responsa Maharik 47
That we do not permit her to perform chalitza without checking at all, since there is a Torah level prohibition, and ish [man] is written in the parasha and we link an isha [woman] to an ish …For [in general] we rely on this chazaka even regarding a Torah prohibition…
רמ”א, שולחן ערוך או”ח נה:ה
הגה: ומיהו אין מדקדקין בשערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזקינן אותו כגדול ואומרים לענין
Rema OC 55:5
Nevertheless, we are not particular, rather whoever reaches his years we presume he is an [halachic] adult and we say that regarding this matter [of joining for minyan] presumably he has brought forth two hairs.
Regarding this matter: Explanation: since tefilla is rabbinic.
לענין זה – ר”ל [=רצונו לומר] לענין תפלה שהיא מדרבנן ואפילו לדעת הפוסקים דתפלה היא דאורייתא עכ”פ [=על כל פנים] צירוף עשרה לאו דאורייתא הוא ע”כ [=על כן] סמכינן ע”ז [=על זה] ואמרינן כיון שבא לכלל שנותיו מסתמא הביא שתי שערות דרוב אנשים מכיון שהגיעו לכלל שנים מסתמא מביאין ב’ שערות אבל לענין שאר חיובא דאורייתא אינו מועיל …
For this matter: He means to say for the matter of prayer, which is rabbinic, and even according to the halachic authorities who maintain that prayer is on a Torah level, in any case counting toward the ten is not on a Torah level, perforce we rely on this and we say, since he reached his years, presumably he brought forth two hairs, for most people since they have reached their years presumably bring forth two hairs, but regarding other Torah-level obligations it [the presumption] does not work.
דאם האיש או האשה יכולים ללקוט כל הנוסח הקידוש מפי זה בן י”ג מלה במלה באין מחסור, ויסתכלו ביין שבכוס שבידו, חשיב זה קדוש מדאוריתא ודרבנן.
For if a man or a woman can gather all the words of kiddush [to repeat them] from the mouth of this thirteen-year-old word for word without leaving any out, and look at the wine that is in the cup in [the boy’s] hand, this is considered kiddush on a Torah and rabbinic level.
THE BAR MITZVA
רב אברהם חיים נאה, קצות השלחן סה, בדי השלחן טו
…ויום מתן תורה של האדם הוא כשנעשה ב”מ [=בר מצוה] ונתחייב בקיום תו”מ [=תורה ומצוות]…
Rav Avraham Chayyim Naeh, Ketzot Ha-shulchan 65, Badei Ha-shulchan 15
…A person’s day of matan Torah is when he becomes bar mitzva and becomes obligated in Torah and mitzvot…
אמר רב יוסף: מריש ה”א [=הוה אמינא], מאן דהוה אמר לי הלכה כר”י [=כרבי יהודה], דאמר: סומא פטור מן המצות, עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מיפקידנא והא עבידנא, השתא דשמעיתא להא דא”ר [=דאמר רבי] חנינא: גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, אדרבה, מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה, עבידנא יומא טבא לרבנן
Rav Yosef [who was blind] said: At first, I would have said that were someone to say that the halacha is according to Rabbi Yehuda, who said a blind man is exempt from mitzvot, I would make a festive celebration for the sages, for I am not commanded and I perform mitzvot. Now that I have heard this [teaching] of Rabbi Chanina, that Rabbi Chanina said, ‘Greater is one who is commanded and does [a mitzva] than one who is not commanded and does [a mitzva],’ on the contrary, were someone to say to me that the halacha is not according to Rabbi Yehuda, I would make a festive celebration for the sages.
ים של שלמה בבא קמא ז
וסעודת בר מצוה שעושים האשכנזים, לכאורה אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, ושמה יוכיח עליה. ועושים שמחה, ונותנים למקום שבח והודיה, שזכה הנער להיות בר מצוה, וגדול המצוה ועושה, והאב זכה שגדלו עד עתה, להכניסו בברית התורה בכללה. וראיה להדיא ספ”ק [=סוף פרק קמא] דקדושין (ל”א ע”א(… אבשורה שלא היה נודע לו עד עתה רצה לעשות י”ט [=יום טוב]. כ”ש [=כל שכן] על הגעת העת והזמן, שראוי לעשות י”ט [=יום טוב].
Yam Shel Shelomo Bava Kamma 7
The bar mitzva meal that the Ashkenazim make, it would seem that there can be no greater mitzva meal, and its name demonstrates this. And they make a celebration, and give praise and thanks to God, that the youth has merited to become bar mitzva, and one who is commanded and performs [mitzvot] is greater, and the father has merited to raise him to this point, to bring him into the full covenant of Torah. There is a clear proof in the end of the first chapter of Kiddushin (31a).… [Rav Yosef] wished to make a festive celebration over good news that did not become known to him until now. All the more so that it is fitting to make a festive celebration over reaching the time and occasion.
ים של שלמה בבא קמא ז
… מיד כשיגיע לי”ג שנים ויום אחד יעשו הסעודה, ויחנכוהו לברך ברכת המזון, ולהתפלל באקראי. ומאחר שלא נעשה בזמנו, ועכשיו גם כן אינו ידוע זמנו. למה יקרא סעודת מצוה….דשמא עדיין לא הגיע זמנו. ומכח שנוקמה אחזקה. היה לו לחנכו מיד, ולעשות סעודה. ומכל מקום נראה, היכא שמחנכין הנער לדרוש על הסעודה מעין המאורע.
Yam Shel Shelomo Bava Kamma 7
…Immediately when he reaches thirteen years and one day, they should make a festive meal, and educate him to [lead] birkat ha-mazon, and to [lead] prayer on an occasional basis. And since it was not done at the proper time, and now we also do not know the proper time, why should it be called a mitzva meal….for perhaps the proper time has not yet come. On the strength of relying on the chazaka, he should have educated him immediately, and made a festive meal. In any case, it seems that where we educate the youth to expound during the meal about the occasion.
BARUCH SHE-PETARANI
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר צָרִיךְ אָדָם לְהִטָּפֵל בִּבְנוֹ עַד י”ג שָׁנָה, מִיכָּן וָאֵילָךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִּי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה.
Rabbi Elazar said: a person needs to care for [take responsibility for] his son until [he reaches] thirteen years, from then on he [the father] needs to say: Blessed is He Who exempted me from this one’s punishment [Baruch she-petarani me-onsho shel zeh].
From this one’s punishment: Explanation—that until now, the father was punished when the son would sin, because he did not educate him. But Levush explains it as the opposite, that until now, the son was punished for the iniquity of the father, and see there.
לבוש או”ח רכה:ב
יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה, אבל אין זה ברור, דהא אם אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם לא נפטר עד כמה דורות כדכתיב [דברים ה, ט] פוקד עון אבות וגו’, וטוב לברך אותה בלא שם ומלכות:
Levush OC 225:2
There are those who say that one whose son became bar mitzva should recite the beracha “Blessed are You O Lord, Our God, King of the universe, who has released me from this one’s punishment,” but this is unclear, for if they hold [liability for] the deeds of their fathers in their hands, he [the descendant] is not exempt for a number of generations as it is written [Devarim 5:9] “Who visits the sin of the fathers [until the third and fourth generation…]” and it is good to recite it without [mentioning] God’s name or kingship.
הגה: י”א [=יש אומרים] מי שנעשה בנו בר מצוה, יברך: בא”י אמ”ה [=ברוך אתה ה’ אלקינו מלך העולם] שפטרני מעונשו של זה (מהרי”ל בשם מרדכי ובר”ר פ’ תולדות), וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו).
There are those who say, one whose son becomes bar mitzva, recites the beracha: “Blessed are You O Lord, Our God, King of the universe, who has released me from this one’s punishment,” and it is good to recite the beracha without [God’s] name and kingship.
אורחות חיים א הלכות ברכות נח
כתוב בב”ר [=בבראשית רבה]…מי שיש לו בן והגיע לי”ג שנה צריך האב לברך ברוך שפטרני מעונשו של זה. וי”א [=ויש אומרים] אותה בפעם ראשונה שעולה הבן לקרות בתורה. והגאון ר’ יהודאי ז”ל קם על רגליו בב”הכ [=בבית הכנסת] ובירך ברכה זו בפעם ראשונה שקרא בנו בתורה:
Orchot Chayim I, Hilchot Berachot 58
It is written in Bereishit Rabba …One who has a son who reaches thirteen years, the father needs to recite the beracha: “Blessed is the One who has released me from this one’s punishment.” There are those who say it the first time that the son goes up to read from the Torah. The Ga’on Rabbi Yehudai stood up in the synagogue and recited this beracha the first time that his son read from the Torah.
פרי מגדים או”ח אשל אברהם רכה:ה
ובאשה שנעשה בנה בר מצוה היא אין מחויבת לחנכו…ואפשר אין הבן נענש בשביל חטא אמו והכין מסתברא וודאי דכתיב [שמות לד, ז] פוקד עון אבות כו’…
Peri Megadim OC Eshel Avraham 225:5
With a woman whose son becomes bar mitzva, she is not obligated to educate him…and it is possible that the son is not punished on account of his mother’s sin, and this certainly makes sense, as it is written [Shemot 34:7] “Who visits the sin of the fathers…”
שו”ת אגרות משה או”ח ה:יד
הנה בעצם אין מקום ואין טעם לחלק בחיוב ברכות ההודאה בין איש לאשה. עי[ין] שו”ע אורח חיים סימן רי”ט, במגן אברהם ס”ק א’. וכיוון שאיש מחוייב לברך, וודאי שגם אשה מחוייבת לברך. אך איכא דברים שהחמירו חכמים באופן העשייה, שיברך החייב לברך דווקא בעשרה, וביום הקריאה, ובשעה שקראוהו לתורה. ורק אם אי אפשר לו שיקראוהו לתורה, מברך על הבימה תיכף אחר הקריאה בתורה. והוא אף שלא שייך זה לברכת התורה. כהמנהג בברכת הגומל, וכן ברכת ברוך שפטרני מענשו של זה, שמברך אבי הבן כשקורין אותו בפעם הראשון שנעשה בנו בר מצווה. שזה לא שייך באשה בזמנינו, שאין קורין אשה לתורה.
Responsa Iggerot Moshe OC V:14
Behold, fundamentally there is no place nor reason to distinguish between a man and a woman in the obligation of the berachot of thanksgiving. See Shulchan Aruch OC 219, in Magen Avraham 1. And since a man is obligated to recite the beracha, a woman is certainly also obligated to recite the beracha. But there are matters where the sages were stringent regarding the manner in which they are performed, that the one who is obligated should recite the beracha specifically in the presence of ten, and on the day of the [Torah] reading, and at the time that they called him up to the Torah. And only if it is impossible that they should call him up to the Torah, he recites the beracha on the bima immediately after the Torah reading. This is despite the fact that this is not associated with the beracha on the Torah. Like the custom with birkat ha-gomel, thus with the beracha of Baruch she-petarani me-onsho shel zeh, that the father of the son recites the beracha when they call him [the son] up for the first time, when his son becomes bar mitzva. For this isn’t relevant for a woman nowadays, when we do not call a woman up to the Torah.
פרי מגדים או”ח אשל אברהם רכה:ה
והנה למה לא יברך בנקיבה י”ב שנים וב’ שערות?? לפירוש הלבוש דבנים קטנים נענשים בשביל אב לא שנא זכרים ונקיבות, ולמאן דאמר חינוך י”ל [=יש לומר] דאין מחויב לחנך בתו קטנה עיין מ”א [=מגן אברהם] [סימן] (שמ”א) [שמג] [ס”ק] א’, גם למאן דאמר מחויב אין בה כל כך מצות שמחויב לחנכה בקטנותה…
Peri Meggadim Eshel Avraham, 225:5
Behold, why should he not recite a beracha for a girl aged twelve with two hairs? According to the explanation of Levush that young children are punished on account of the father, there is no difference between males and females. And according to one who says [it is on account of completing the obligation of] chinuch, one can say that he [the father] is not obligated to educate his young daughter, see Magen Avraham 343:1. Even according to one who says he is obligated, she doesn’t have so many mitzvot that he needs to educate her in her youth…
שו”ת יביע אומר ו או”ח כט:ג
לענין בת שהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, שלפירוש הלבוש שפטרני מעונשו של זה, היינו שהבן היה נענש עד עתה בעון האב, א”כ [=אם כן] גם על הבת יש לברך שפטרני מעונשה של זו…גם להמג”א [=להמגן אברהם] יש לברך כן גם על בתו שהגיעה למצות, ומ”ש [=ומה שכתוב] במדרש בנו, לאו דוקא, דה”ה [=דהוא הדין] לבתו, …כנ”ל [=כך נראה לי]….ובפרט לפמש”כ [=לפי מה שכתוב] שהעיקר לברך ברכה זו בלי שם ומלכות, א”כ [=אם כן] אין כל חשש לאומרה גם לגבי בת שהגיעה למצות. ולית דין צריך בשש….
Yabi'a Omer VI OC 29:3
Regarding the matter of a daughter who has reached the age of twelve years and a day, that according to the explanation of Levush “who has released me from this one’s punishment,” means that the son would be punished until now for the iniquity of the father; if so, also for the daughter one should recite the beracha of “she-petarani me-onshah shel zo.” …Even according to [the logic of] Magen Avraham one should recite a beracha [of baruch she-petarani] also for his daughter who has reached mitzvot, and that which is written in the midrash “his son” is not precise, for so is the law for his daughter… So it seems to me….Especially according to what that is written that the fundamental halacha is to recite the beracha without God’s name or kingship; if so, there is no concern at all in reciting it also for a daughter who has reached mitzvot. And this requires no hesitation…
BAT MITZVA
וגם הבת ביום שתכנס בחיוב מצות אע”פ [=אף על פי] שלא נהגו לעשות לה סעודה, עכ”ז [=עם כל זה] תהיה שמחה אותו היום ותלבוש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו, ותכוין גם על כניסתה בעול מצות.
Also the daughter on the day that she enters obligation in mitzvot even though they are not accustomed to hold a se’uda for her, nevertheless she should be joyous on that day and dress in Shabbat clothes, and if she has access to it she should wear a new garment and recite the beracha of she-hechiyyanu, and intend [its recitation] also over her entry into the yoke of mitzvot.
וטוב ללבוש בגד חדש או לאכול פר”ח [=פרי חדש] באותו היום ולכוין בברכת שהחיינו על שנכנס בעול מצות וגם הבת תעשה כן בהכנסה לש[נה] י”ג לברך שהחיינו על בגד חדש או פר”ח [=פרי חדש] ואעפ”י [=ואף על פי] שאין עושין לה סעודה: וכ”כ [=וכך כתב] בן א”ח [=איש חי] פ’ ראה אות י”ז ואם יודעת ללמוד יש לה ללמוד באותו היום יותר משאר ימים וכן הבן יעשה כן…
It is good [for the bar mitzva] to wear a new garment or to eat a new fruit on that day and to intend with the beracha of she-hechiyyanu that he is entering the yoke of mitzvot, and also a girl should do this upon entering the thirteenth year, to recite the beracha of she-hechiyyanu over a new garment or new fruit, even though we don’t make a se’uda for her. And so wrote Ben Ish Chai Re’eh 17, and if she knows how to learn, she should learn on that day more than on other days and so the son should do thus…
Dr. Norma Baumel Joseph, 'Ritual, Law, and Praxis: An American Response/a to Bat Mitsva Celebrations,' Modern Judaism 22, no. 3 (October 2002): 236.
Bat Mitsva ceremonies, apparently inaugurated in Germany, France, and Italy in the nineteenth century, have developed in twentieth-century America along denominational lines. Beginning slowly, most notably in 1922 with the Bat Mitsva of the daughter of Rabbi Mordecai Kaplan, the 1950s and 1960s witnessed a ceremonial evolution in the Conservative movement. During the thirties and forties the Reform movement still concentrated on confirmation ceremonies rather than on the controversial Bat Mitsva. The ritual celebration of Bat Mitsva became ensconced within Reform, Conservative, and Reconstructionist congregations in the 1970s and 1980s. By the 1970s many in the Orthodox movement sought ways to fit a Bat Mitsva into the established order of services.
שו”ת ציץ אליעזר יח:לג
והאמת אגיד כי גם לענ”ד [=לפי עניות דעתי] נראה כמסקנת הגדולים עליונים למעלה לאסור איסור הן במועדן והן בפומבי [או] בבית, בגלל שבחגיגה פומבית לבת, לא ימלט מלהכשל באביזרייהו דאביזרייהו דג”ע [=דגילוי עריות] מכמה פנים, ודי לחכימא, ועל אחת כמה שמאן דכר שמיה לבוא ולומר שיהא בזה מצוה, או שתקרא סעודת מצוה. ונער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי בין מחנה החרדים לדבר ה’ שינהגו, או שיעלו על שפתי קדשם רעיון כזה, לערוך חגיגת בת מצוה, דידעו והבינו דעכ”פ [=דעל כל פנים] מידי הרהור לא יצאו ממעמד כזה יהא אשר יהא. וברצוני להדגיש כי גם הגה”ח [=הגאון החכם] הבן איש חי ש”א פ’ ראה סימן י”ז איננו כותב כאילו שמהראוי להנהיג לעשות לה סעודה, ואדרבא כותב בדבריו שלא נהגו לעשות לה סעודה, וזהו בבחינה של פוק חזי מאי עמא דבר, וקרוב לודאי שהוא זה בגלל גדירת גדר שלא יבואו להכשל באביזרייהו דג”ע [=דגילוי עריות]. והוא הקדוש לא מציע אפילו ברמז לשנות זה ולהנהיג כן לעשות סעודה, אלא כותב שעכ”ז [=שעם כל זה] (אעפ”י [=אף על פי] שהמנהג שלא לעשות סעודה) תהיה הבת שמחה אותו היום ותלבוש בגדי שבת ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוון על כנסתה בעול מצוות כדיעו”ש [=כדיעויין שם], וזה בודאי רצוי ומקובל באין כל עוררין על כך.
Responsa Tzitz Eliezer, 18:33
I will say the truth: that also in my humble opinion I concur with the conclusion of the highest great rabbinic authorities to prohibit [bat mitzva celebrations], whether in their time, and whether in public [or] at home, since in the public celebration for a daughter, one cannot avoid stumbling with appurtenances of illicit sexual conduct in several respects, and [a hint] is enough for the wise. How much more so, since who ever mentioned such a thing, to come and call it a mitzva or to call it a se’udat mitzva. I was a youth and have become old, and I never saw within the Haredi camp that they would practice it, or that such an idea would arise on their holy lips, to hold a bat mitzva celebration, for they knew and understood that in any event they could not prevent inappropriate sexual thoughts from a setting like this, regardless of what will be. And I want to emphasize that even the Ben Ish Chai does not write as though it is fitting to establish the custom of making her a se’uda, and on the contrary, he writes in his words that they were not accustomed to make her a seuda, and this is a form of “go out to see what the people do,” and it is almost certain that this is because of making a fence that they not come to stumble with appurtenances of illicit sexual conduct. And his honor does not suggest even with a hint to change this and to establish this custom to make ase’uda; rather, he writes that with all of this (even though the custom is not to make a se’uda) the daughter “should be joyous on that day and dress in Shabbat clothes, and if she has access to it she should wear a new garment and recite the beracha of she-hechiyyanu, and intend [its recitation] also over her entry into the yoke of mitzvot” as you would see there, and this is certainly desirable and accepted and no one questions it.
שו”ת אגרות משה או”ח ב:צז
ומה שכתר”ה מתקשה מדוע אין מצוה בסעודת בת מצוה כשנעשית בת י”ב שנה כמו בבן דגם הבת הא מתחייבת עתה במצות…והנכון לע”ד [=לפי עניות דעתי] משום דאין ניכר חלוק בבת למעשה במה שנעשית גדולה יותר מקטנותה ול”ד [=ולא דמי] לבן שניכר טובא שמעתה מצרפין אותו לכל דבר שבעי מנין עשרה ומנין שלשה. ועל ידיעה בעלמא כשלא ניכר למעשה אין עושין סעודה ושמחה אף שבעצם יש בזה אותה השמחה ממש.
Responsa Iggerot Moshe OC II 97
That which his elevated honor raises the difficulty, why there is no mitzva in holding a se’udat bat mitzva when a daughter becomes twelve as with a son, for also a daughter now becomes obligated in mitzvot….And what is correct in my humble opinion is because a practical distinction is not recognizable for a girl when she becomes a gedola more than when she was a minor, and it is not like a boy, where it is quite recognizable that from now on we count him for every matter that requires a minyan of ten and a minyan of three. And for mere knowledge, when it is not recognizable in practice, we don’t hold a se’udat mitzva of rejoicing, even when fundamentally the same rejoicing really applies.
Dr. Norma Baumel Joseph, 'Ritual, Law, and Praxis: An American Response/a to Bat Mitsva Celebrations,' Modern Judaism 22, no. 3 (October 2002): 236.
The recent emphasis on Bar/Bat Mitsva ceremonies is characteristically North American and symbolic of a major shift in the modern practice of Judaism. In the premodern era Jewish celebrations focused on historic and communal events. Rites de passage were minimal for the most part. Certainly, they did not focus on the individual in the way that today’s life cycle ceremonies do. Bar Mitsva celebrations were festive communal occasions for emphasizing the integration, if not submersion, of the individual into the community. The contemporary counterpart is a celebration of the individual as an individual, focusing on her/his accomplishment and singularity. This shift naturally fits into the cultural context of American individualism. It is a personal experience that is not privatized. It may take place in the community, in the public sphere, but its purpose is the glorification and display of the individual, not the collective. The battle for the Bat Mitsva becomes comprehensible in this changed environment. It is about the religious and communal celebration of women as individuals. Opportunities for personal public ritual participation and support were once unavailable to women and unimportant for both men and women. The changed emphasis in the general Jewish community has resulted in a shift to increase women’s involvement and responsibility.
שו”ת אגרות משה או”ח א:קד
בדבר ענין החפצים להנהיג איזה סדר ושמחה בבנות כשנעשו בנות מצוה, הנה אין לעשות זה בבית הכנסת בשום אופן אף לא בלילה, כי בבית הכנסת אינו מקום לעשות דברי הרשות אף בנבנו על תנאי, והצערעמאניע /טקס/ של בת מצוה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת. וכ”ש [=וכל שכן] בזה שהמקור בא מהרעפארמער וקאנסערוואטיווער. ורק אם רוצה האב לעשות איזה שמחה בביתו רשאי אבל אין זה שום ענין וסמך להחשיב זה דבר מצוה וסעודת מצוה, כי הוא רק כשמחה של יום הולדת בעלמא. ואי איישר חילי הייתי מבטל במדינתנו גם סדר הבר מצוה של הבנים שכידוע לא הביא זה שום איש לקרבו לתורה ולמצות ואף לא את הבר מצוה אף לא לשעה אחת, ואדרבה בהרבה מקומות מביא זה לחלול שבת ועוד איסורים.
Responsa Iggerot Moshe OC I 104
Regarding the matter of those who wish to practice some observance and rejoicing for daughters when they’ve become benot mitzva, one should not do this in the synagogue under any circumstances, not even at night, for the synagogue is not a place for matters that are optional [but not a mitzva], even when they were built with a condition [that the building may be used for other purposes], and the ceremony of bat mitzva is certainly optional and inconsequential, and there is no place to permit doing this in the synagogue. And how much more so with this, that originates from the Reform and Conservative. And only if the father wants to make some simcha in his home he is permitted, but there is no matter or basis at all to consider this a matter of mitzva and a se’udat mitzva, for it is only like a mere birthday party. And if I had the strength, I’d also cancel in our lands the observance of the bar mitzva for boys, which as is known doesn’t bring any person closer to Torah and mitzvot and not even the bar mitzva, even for one moment, and on the contrary in many places leads to violating Shabbat and other prohibitions.
שו”ת אגרות משה או”ח ב:ל
וסעודה ושמחה שעושין לבת מצוה כבר כתבתי בספרי על או”ח סימן ק”ד שאין בזה שום שייכות למצוה והיא סעודת ושמחת הרשות כשמחה של יום הולדת בעלמא ואין לעשותה בביהכ”נ [=בבית הכנסת]. אך אם נבנה בתחלה לעשות בו פארטיס האסורים שלא נעשה בו קדושת ביהכ”נ [=בית הכנסת] … מותר לעשות שם סעודות ושמחות של הרשות כי הוא רק ככל האל של חול אבל יהיו באופן הכשר ולא בריקודים האסורים.
Responsa Iggerot Moshe OC II 30
A feast and rejoicing that they make for a bat mitzva, I have already written in my book OC 104 that it has no connection to a mitzva and it is an optional se’uda and rejoicing like a mere birthday party, and one should not do it in the synagogue. But if it was built from the outset to make in it parties that are prohibited [in a synagogue], that it was never made with the sanctity of a synagogue …, it is permissible to make optional se’udot and semachot there, for it is only like all of those of a non-religious nature, but they should be held in a kosher manner and without prohibited dancing.
שו”ת אגרות משה או”ח ד:לו
בדבר עצם חגיגת בת מצוה…לעשות קידוש בביהכ”נ [=בבית הכנסת] שנוהגין ברוב בתי כנסיות דמדינה זו לעשות בכל שמחה שיש להאדם לא גרעה שמחה זו משאר שמחות שעושין
Responsa Iggerot Moshe OC IV 36
Regarding the matter of celebrating a bat mitzva…to make a kiddush in the synagogue when they have the custom in many synagogues in this country to make for every simcha a person has, this simcha is no worse than other semachot that they make.
שו”ת יביע אומר ו או”ח:כט
שנראה בודאי שיש מצוה לערוך סעודה ושמחה לבת – מצוה…וה”נ [=והכי נמי] בת שמתחייבת בכל המצות שהאשה חייבת בהן, והו”ל [=והויא לה] מצווה ועושה, שפיר יש לעשותו יו”ט [=יום טוב], ומצוה נמי איכא. וכן ראיתי להרב בן איש חי (פרשת ראה אות יז)…והנה אף שכ[תב] שלא נהגו (בזמנו) לעשות לה סעודה, בזה”ז [=בזמן הזה] שעושים סעודה לבת מצוה, יפה עושים. וכן נראה מלשונו של הרב בן איש חי שתלה ד”ז [=דבר זה] רק במנהג…וראיתי להרה”ג [=להרב הגאון] ר’ משה פיינשטיין שליט”א בשו”ת אגרות משה (חאו”ח סי’ קד)…ובמחכ”ת [=ובמחילת כבוד תורתו] אין דבריו מחוורים, שמכיון שנכנסה למצות והויא כגדולה המצווה ועושה, בכל המצות שהאשה חייבת בהן, בודאי שיש בזה מצוה, וכדברי הרב בן איש חי הנ”ל [=הנזכרים לעיל].
Responsa Yabi'a Omer VI OC 29
For it certainly seems that there is a mitzva to hold a se’uda and celebration for a bat mitzva…and here, too a girl who becomes obligated in all the mitzvot in which a woman is obligated, and becomes one who is commanded and does, it is good to make it a festive celebration, and there is also a mitzva. And so I saw in Ben Ish Chai…for behold even though he wrote that they were not accustomed (in his time) to make her a se’uda, nowadays when we make a se’uda for a bat mitzva, it is good that they do so. And so it seems from the language of Ben Ish Chai, who attributed this matter simply to custom…and I saw Rav Moshe Feinstein in Iggerot Moshe…and with forgiveness of his honor, his words are not clear, for since she entered [obligation in] mitzvot and is as an adult who is commanded and does, regarding all the mitzvot in which a woman is obligated, certainly there is a mitzva in this, as in the words of Ben Ish Chai.
שו”ת שרידי אש ב:לט
ועכשיו נראה בנידון דידן אם מותר לחוג חגיגת בת מצוה. ויש שרוצים לאסור משום ובחוקותיהם (עי’ שו”ת זקן אהרן סי’ ו’), ולענ”ד [=ולפי עניות דעתי] תלוי בזה, שבאם נאמר שהקונפירמציאן של העכו”ם הוא לשם עבודה זרה, יש לאסור משום ובחוקותיהם בכל גווני…אלא שלפי”ז [=שלפי זה] הי[ה] לנו לאסור גם חגיגת בר מצוה, שהרי אצלם עושים קונפירמציאן גם לזכרים…וגם הרפורמים מעמנו אינם עושים כן כדי להידמות להם, אלא לשם חגיגת משפחה ושמחתה שהגיעו בניהם לבגרות. ואלה מאחינו שהנהיגו זה מחדש חגיגת בת מצוה אומרים, שהם עושים כן כדי לחזק בלב הבת, שהגיעה למצות, רגש אהבה ליהדות ולמצוותיה, ולעורר בה רגש הגאון על יהדותה ועל היותה בת לעם גדול וקדוש. ולא איכפת לנו מה שגם הגויים חוגגים חגיגת הקונפרמציאן בין לבנים ובין לבנות
Responsa Seridei Eish II 39
Now let’s see regarding our matter if it is permissible to celebrate a bat mitzva celebration. And there are those who wish to prohibit on account of u-vchukoteihem (See Responsa Zekan Aharon 6). And in my humble opinion it depends on this, that if we should say that a confirmation of a non-Jew is for the purpose of idolatry, one should prohibit any sort of [bat mitzva] on account of u-vchukoteihem …but that according to this we should also have prohibited celebration of a bar mitzva, for they hold confirmations for males as well…And also Reform [Jews] from our people don’t do this in order to resemble them [Christians], but rather for the sake of a family celebration and their joy that their son has reached maturity. And those of our brethren who have innovated the practice of bat mitzva say that they do this in order to strengthen in the heart of the girl, who has reached [obligation in] mitzvot, a feeling of love for Judaism and its mitzvot, to arouse in her a feeling of pride in her Jewishness and in her being daughter to a great and sacred people. And it doesn’t matter to us that the non-Jews also celebrate a confirmation, whether for sons or for daughters.
שו”ת שרידי אש ב:לט
ויש טוענים נגד ההיתר של חגיגת הבת מצוה, משום שהוא נגד מנהג הדורות הקודמים, שלא נהגו מנהג זה. אבל באמת אין זו טענה, כי בדורות שלפנינו לא הצטרכו לעסוק בחינוך הבנות, לפי שכל אחד מישראל הי[ה] מלא תורה ויראת שמים, וגם האויר בכל עיר ועיר מישראל הי[ה] מלא וממולא בריח וברוח היהדות, והבנות שגדלו בבית ישראל שאפו את רוח היהדות בקרבן באפס מעשה וכמעט שינקו את היהדות משדי אמותיהן. אבל עכשיו נשתנו הדורות שינוי עצום. השפעת הרחוב עוקרת מלב כל נער ונערה כל זיק של יהדות, והבנות מתחנכות בבתי ספר נכרים או בבתי ספר חילונים, שאינם שוקדים להשריש בלב תלמידיהם אהבה לתורת ישראל ולמנהגי הקודש של היהדות השלימה, עכשיו מוטל עלינו לרכז כל כחותינו בחינוכן של הבנות…ושורת ההגיון הישר וחובת העיקרון הפדגוגי מחייב, כמעט, לחוג גם לבת את הגעתה לחיוב המצות, והפלי[ה] זו שעושים בין הבנים והבנות בנוגע לחגיגת הבגרות פוגעת קשה ברגש האנושי של הבת הבוגרת, אשר בשטחים אחרים כבר זכתה בזכיון האמנציפציא, כביכול….ואף שנוטה אני להתיר חגיגת בת מצוה, מ”מ [=מכל מקום] מסכים אני לדעת הגאון ר”מ [=רב משה] פינשטיין בספרו אגרות משה או”ח ד’ סי’ ל”ו, שאין לחגוג חגיגה זו בבהכ”נ [=בבית הכנסת] ואף לא בלילה אף שאין שם אנשים, כי אם בבית פרטי או באולם הסמוך לביהכ”נ [=לבית הכנסת]….אולם אין להם לשכוח כי גם המצדדים בהיתר של מנהג חדש זה של חגיגת בת מצוה, לבם דופק בחרדה לחיזוק החינוך הדתי של בנות ישראל, שבנסיבות של החיים בדור הזה הן זקוקות ביותר לחיסון רוחני ולעידוד מוסרי בהגיען לגיל המצות…. רק לדאוג לכך שמנהג זה ישמש באמת חיזוק וחוסן להשלטת רוח תורה ומצות בלב בנות ישראל.
Responsa Seridei Eish II 39
And there are those who claim against the permissibility of celebrating a bat mitzva, since it is against the custom of earlier generations, that did not practice this custom. But in truth this is not a claim, for in the generations that came before us they didn’t need to occupy themselves with chinuch of daughters, since everyone of Israel was full of Torah and fear of Heaven, and also the atmosphere in each and every city of Israel was full and saturated with the scent and spirit of Judaism, and the daughters who grew up in a Jewish home breathed in the spirit of Judaism without any effort and practically suckled on Judaism from their mothers’ breasts. But now, the generations have changed tremendously. The influence of the street uproots from the heart of every young man or woman any spark of Judaism, and the girls are educated in non-Jewish schools or in secular schools, that don’t strive to inculcate in the heart of their students love for the Torah of Israel and for the holy customs of full Judaism, now it is cast upon us to concentrate all our efforts on the education of girls…And the path of straight logic and the obligation of pedagogy practically obligates celebrating also for a girl her reaching obligation in mitzvot, and the discrimination between boys and girls regarding celebrating maturity deeply hurts the human feelings of the maturing girl, who in other fields has already merited the rights of emancipation, as it were…And even though I tend to permit celebration of bat mitzva, in any case I agree with the view of Rav Moshe Feinstein in his book Iggerot Moshe OC IV 36, that one should not celebrate this celebration in the synagogue, not even at night and even if no men are there, but only in a private home or in a simcha hall adjacent to the synagogue…but they should not forget that also those who lean toward permission for this new custom of celebrating a bat mitzva, their heart beats with anxiety to strengthen the religious education of the daughters of Israel, who in the circumstances of life in this generation especially need religious fortifying and moral encouragement upon reaching the age of mitzvot….One should just take care that this custom should truly serve as a strengthening and fortifying of the dominance of the spirit of Torah and mitzvot in the heart of the daughters of Israel.
HOW TO CELEBRATE
שו”ת שרידי אש ב:לט
ובתנאי שהרב ידרוש בפני הבת הבוגרת דרשה מאליפה ולהזהירה להיות שומרת מהיום והלאה המצוות העיקריות בדברים שבינה למקום (כשרות, שבת, טהרת משפחה), הטיפול בחינוך הבנים, וחובת העידוד והחיזוק לבעל בלימוד תורה ובשמירת מצוות…
Responsa Seridei Eish II 39
On condition that the Rabbi give an educational derasha before the girl who is coming of age, and caution her to keep the key mitzvot from this day onward in matters between her and God (kashrut, Shabbat, taharat ha-mishpacha), taking care of chinuch of children, and the obligation of encouraging and strengthening the husband in learning Torah and keeping mitzvot…
שו”ת קול מבשר ב:מד
ואפשר לציין את המאורע הזה בתור יום שמחה וגילה, בחוג של קרובים וידידים בביתה ובבית הספר לבנות שהיא לומדת בו, ויוכל המורה דשם (איש או אשה) להרצות הרצאה מענינא דיומא להבהיר חובת בת ישראל שהגיעה לגיל המצוות.
Responsa Kol Mevasser II 44
It is possible to mark this event as a day of happiness and rejoicing, within the circle of relatives and friends in her home and in the girls’ school in which she learns, and the teacher there (man or woman) can give a sermon related to the matters of the day, to clarify the obligations of a daughter of Israel who has reached the age of mitzvot.
שו”ת אגרות משה או”ח ב:צז
ומה שכתר”ה מתקשה מדוע אין מצוה בסעודת בת מצוה כשנעשית בת י”ב שנה כמו בבן דגם הבת הא מתחייבת עתה במצות, ויש להוסיף לחזק הקושיא שאף שאין הבת דורשת דאף אם תדרוש ליכא מעלה שפטורה מתלמוד תורה
Responsa Iggerot Moshe OC II 97
…That which his high honor raised a difficulty why there is no mitzva in a se’udat bat mitzva when the daughter becomes twelve years old, as with a son, for the daughter also becomes obligated now in mitzvot, and one can further strengthen the difficulty that [it is so] even though the daughter doesn’t give a derasha, for even if she does give a derasha, there is no halachic quality [of the meal], for she is exempt from learning Torah.
רב שלמה ווארמן, שארית יוסף ב:ד
…כאשר אשה למדה בחריצות ובהתמדה וזכתה לסיים מסכת הרי לכה”פ [=לכל הפחות] קיימה מצות ת”ת [=תלמוד תורה] כאינה מצווה ועושה ומקבלת שכר על ת”ת [=תלמוד תורה] שלה….אולי חשובה מצווה ועושה מפאת הגדר דידיעת התורה וברור דשמחת התורה בזה גדולה למדי לאשה ולבני ביתה עד שנתמלא כל הבית אורה ושמחה….וכיון שהיא בעצמה עשתה את כל המצוה שנמשכה זמן רב הרי מי יכול לשער גודל שמחת לבה…וחשיב כסעודת מצוה כנ”ל [=כך נראה לי].
Rav Shlomo Wahrman, She’erit Yosef 2:4
….When a woman has learned with diligence and persistence and has merited to complete a tractate, she has at least fulfilled the mitzva of learning Torah like one who is not commanded and performs [a mitzva] and receives reward for her learning Torah….Perhaps she is considered one who is commanded and performs [a mitzva] on account of the aspect of knowing the Torah, and it is clear that the joy in Torah in this is very great for the woman and her household, to the point that the entire house is full of light and joy….And since she herself did the entire mitzva, that went on for a long time, who can assess the extent of the joy of her heart…and it is considered a se’udat mitzva, so I see it.
שו”ת אגרות משה או”ח ד:לו
בדבר עצם חגיגת בת מצוה….לעשות קידוש בביהכ”נ [=בבית הכנסת]….ורשאה גם לומר איזה מלים לכבוד שמחתה
Iggerot Moshe OC 4:36
Regarding the matter of the very celebration of a bat mitzva…to make a kiddush in the synagogue….She [the bat mitzva] is permitted also to say some words in honor of her simcha.
רב יצחק נסים, תשובה בכתב יד תקרי תשכ”ד, מצוטט על ידי ד”ר אהרן ארנד, “חגיגת בת מצוה בפסקי הרב יצחק נסים” דף שבועי לפרשת וישלח, אוניברסיטת בר אילן תש”ס
טוב ויפה לעשות יום שמחה לבת מצוה כשם שעושים לבר-מצוה להזמין קרובים וידידים ומכירים ולשתפם בשמחה, באותו מעמד תברך בת-המצוה ברכת שהחיינו על בגד חדש, ואם חכמה היא ראוי שתאמר דברים מעניינא דיומא, ותקרא את שירת דבורה ושני פסוקים ראשונים מתפלת חנה, ואבי הבת מצוה יאמר ברוך שפטרני מעונשה של זאת, ויברכו אותה ויאמרו לה אחותינו את הה' לאלפי רבבה
Rav Yitzchak Nissim, Responsum from manuscript, Tishrei 5724 (1963) Quoted by Dr. Aharon Ahrend, 'Celebrating Bat Mitzva in the Rulings of Rav Yitzchak Nissim,' Weekly Torah Portion Page, Bar Ilan University 2000
It is good and fitting to make a day of rejoicing for a bat mitzva as we do for a bar mitzva, to invite relatives and friends and acquaintances and to have them join in the simcha, on that occasion the bat mitzva can recite a beracha of she-hechiyyanu over a new garment, and if she is learned, it is fitting that she say words regarding the matter of the day, and read the song of Devora and the first two verses of Tefillat Channa, and the father of the bat mitzva should say baruch she-petarani me-onshah shel zot, and they [attendees] should bless her and say to her “our sister, you shall be to tens of thousands.”
הרב יעקב אריאל, “בת מצווה כיצד?” בת מצווה, שרה פרידלנד בן ארזה עורכת (ירושלים: מת”ן, 2002), עמ’ 143.
באשר לדרשת הבת – אכן, יש מקום בימינו שהבת תכין (בעצמה, עד כמה שאפשר, אם כי בהדרכת מבוגר) רעיון יפה, ותביע אותו בפני חברותיה וקרוביה בלבד. הצניעות יפה לבת, וראוי לחנכה לכך. בוודאי שאין מקום שבת תדרוש בבית-הכנסת, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא בזמן התפילה.
Rav Ya'akov Ariel, How Should Bat Mitzvah be Celebrated, in Traditions and Celebrations for the Bat Mitzvah, Hebrew ed. Sara Friedland Ben Arza (Jerusalem: Matan, 2002), 143.
Regarding the girl’s derasha – indeed, there is room nowadays for the girl to prepare (as independently as possible, although with the guidance of an adult) a nice idea, and express it in the presence of her friends and relatives only. Tzeni’ut is appropriate for a girl, and it is fitting to educate her for this. There is certainly no room for a girl to give a derasha in the synagogue, and how very much more so, not during the tefilla.
Rabbanit Oshra Koren, 'Responsum,' in Traditions and Celebrations for the Bat Mitzvah, ed. Ora Wiskind-Elper (Jerusalem: Urim Publications, 2005), 126.
In my opinion, the process of preparation is more important than the bat mitzvah party. The party should be the culmination of the study preceding it. In discussions held with parents before their daughter’s bat mitzvah, I stress that the starting point needs to be the girl. First and foremost, her interests, inclinations, and abilities need to be recognized…It’s also important to find the right topic. To a girl drawn to ecology I suggested writing an essay on ecology and Judaism; a girl who was interested in animals wrote a sermon on animal imagery in rabbbinical literature…Lately, I find that more and more girls are compiling booklets for their bat mitzvah. The girl’s sermon and those of her parents are printed in these booklets, along with the relevant primary sources, and sometimes including songs and Grace after Meals. Verbal-intellectual activities, though, are not appropriate for every girl; some girls do not want to give a sermon.
תפילת מי שברך לבת מצווה, מתוך עליזה לביא, מנהג נשים, (תל אביב: ידיעות אחרונות, )2005, עמ’ 71
מִי שֶׁבֵּרֵךְ אַמּוֹתֵינוּ שָׁרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנַּעֲרָה __ בַּת ___ שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמים אָב הָרַחֲמָן יָגֵן בַּעֲדָהּ וְיִשָּׁמֵר אֶת נַפְשָׁהּ. יָסִיר מִמֶּנָּה כָּל מַחֲלָה וּמִכָּל צָרָה וְנֶזֶק יַצִּילָהּ. יִשְׂמְחוּ בָּהּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְתִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם וְיָקִים בָּהּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב “אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Italian Mi-sheberach Prayer for a Bat Mitzva, from Aliza Lavie, Minhag Nashim (Tel Aviv: Yediot Acharonot, 2005), 71.
May the One Who blessed our matriarchs, Sara Rivka Rachel and Leah, bless the young woman [na’ara] ___ daughter of ___ who has reached her maturity. May our Father who is in Heaven, Merciful Father, protect her and guard her soul. May He remove from her any sickness and deliver her from all trouble and harm. May her father and mother rejoice in her and may she find grace and good understanding in the eyes of God and people, and may the verse be fulfilled in her: A God-fearing woman, she is praised, give her from the fruit of her hand and may they praise her deeds in the gates. Amen. So may it be Thy will.
Rav Ezra Bick, Message to Deracheha 15 June 2022
Becoming bar or bat mitzva is the equivalent, on an individual level, of kabbalat ha-Torah, receiving the Torah, of Sinai, which was on a national level. This refers not only to kabbalat mitzvot, the acceptance of the obligation to fulfill the commandments, but also to receiving and acquiring the Torah itself, as a gift from God. This is equally true for men and for women (as we see from birchot ha-Torah, which are incumbent on men and women, and which Rav Chaim Soloveitchik explains as referring to the relationship of Jews to the Torah itself, concerning which there is no difference between men and women). Hence, becoming a bat mitzva is most properly accompanied by an experience of learning Torah, of showing an accomplishment of acquiring Torah. A siyyum is therefore the most appropriate and significant way to show that the bat mitzva is a member of the people of Torah, in the full meaning expressed in the daily birchot ha-Torah—experiencing Torah, learning Torah and knowing God, and being chosen to be the people of Torah. A siyyum engenders a se’udat mitzva, and it is customary to recite the special kaddish de-rabbanan.
הרבנית אסתי רוזנברג, בראיון עם נחמה (ליבסקינד) רוזנצוייג, תורה ומגדלת נשים , סיון תשפ”ב עמ’ 36-37
לכבוד בת המצווה סיימתי סדר מועד, וחגגו לי בדיוק כמו לאחים שלי – זה משהו שבזמני לא עשו, לא הייתה אז דרישה דתית מבנות. ההורים שלי בחרו שאומר דרשה, שיהיו הזמנות, צלם וקייטרינג. זה היה אירוע משמעותי. הבעלים של הקייטרינג אמר לנו שהוא מעולם לא בישל לבת מצווה, רק לבר מצווה. הזמינו המון אנשים, בהם אני זוכרת גם את נחמה לייבוביץ’. היום כשמגיעות לפה בנות לתוכנית של יום בת מצווה ואני שואלת איך הן מציינות אותו, רבות מספרות שהן מסיימות מסכת, או את התנ”ך או את ספר החינוך. העולם השתנה וזה מרגש אותי….
Rabbanit Esti Rosenberg, Interview with Nechama (Libeskind) Rosenzweig, 'Torah U-megadelet Nashi,' Nashim, Sivan 5782, 36-37.
In honor of my bat mitzva, I made a siyyum on Seder Mo’ed, and they celebrated for me exactly as for my brothers—this is something that in my time was not done, there was not then a religious demand from daughters. My parents chose that I should say a derasha, that there should be invitations, a photographer, and catering. This was a meaningful event. The owner of the catering business said to us that he had never cooked for a bat mitzva, only for a bar mitzva. They invited many people, among them I remember also Nechama Leibowitz. Today when girls come here [to Beit Midrash Migdal Oz] for a Bat Mitzva day program, and I ask how they mark it, many tell that they are making a siyyum on a tractate or Tanach or Sefer Ha-chinuch. The world has changed and this moves me.
Dr. Erica Brown, 'Not Another Video, Please,' The New York Jewish Week, Dec 30, 2014.Yardena Cope-Yosef, 'Se’udat Mitzva for a Bat Mitzvah,' in Traditions and Celebrations for the Bat Mitzvah, ed. Ora Wiskind-Elper (Jerusalem: Urim Publications, 2005), 82.
The story that is important — the narrative that a child joins on this occasion — is the story of the Jewish people. That’s the exciting, meaningful story. A bar/bat mitzvah is not a celebration of a child….The bar/bat mitzvah is arguably not a celebration at all. It is a marker of a major transition in the life of a Jewish person: when he or she takes on the adult responsibilities incumbent upon being a member of the Jewish community. These include visiting the sick, giving a tenth of one’s income to charity (yes, this includes bar/bat mitzvah checks), participating in collective prayer services, observing Shabbat and holidays, studying texts of Jewish meaning, attuning oneself to the grammar of compassion that is foundational to our faith. The list goes on…[T]hat’s what the bar/bat mitzvah is all about. It’s not about the child. It’s about our Jewish story. If we keep telling kids through videos and speeches how wonderful they are but forget to tell them how wonderful Jewish life is, then we will have failed them at this transitional time. Our job as Jewish adults is to welcome and inspire a new crop of Jewish adults to take their place in this majestic story. Don’t tell them that they are fabulous the way they are but just how fabulous they could be if they took one great meaningful leap into their own Jewish future.
Yardena Cope-Yosef, 'Se’udat Mitzva for a Bat Mitzvah,' in Traditions and Celebrations for the Bat Mitzvah, ed. Ora Wiskind-Elper (Jerusalem: Urim Publications, 2005), 82.Sarah Esther Crispe, “Living as a Bat Mitzvah.” Chabad.org
…[As in the case of the derasha, the principal value of the siyyum does not lie in the one-time event of the se’udah itself. Rather, it is the culmination of a long and meaningful process for the girl, who has taken it upon herself to learn the Torah and to transform it into her own Torah, and has realized her goal. The importance of the ceremony is in its power to motivate and strengthen the girl to continue learning.
Sarah Esther Crispe, “Living as a Bat Mitzvah.” Chabad.org
…What I can’t forget is the message I want, I need, my daughter to have.This is her beginning. This is her start. As prepared as she hopefully will be, this is only her first step. Her bat mitzvah is her time to shine. It is her time to be the star. But the next morning is what really counts. When she wakes up as a Jewish woman. When she wakes up as a bat mitzvah. And when she recognizes that all the learning and development will only continue and grow.
הרבנית ד”ר שולמית בן שעיה, יהודייה מושלמת, עולם קטן, פרשת שופטים תשפ”א
מילה להורים: דברו עם הילדה שלכם על המעבר הזה. על השאלה מה המשמעות של עול מצוות. על תהליך, ירידות ועליות בעבודת ה’. על מאמץ והשתדלות ופיתוח היכולת להקפיד גם על מצוות שזורמות לנו פחות, על תהליך של תיקון ותשובה וגם על ההבנה שאנחנו לא תמיד מושלמים. דברו איתה על תורה כדרך חיים, שתפו אותה בתהליכים האישיים שלכם בגיל הזה ובעיקר היו איתה בתהליך המדהים של ההתבגרות שלה ובנייתה כעוד חוליה בשרשרת של העם היהודי.
Rabbanit Dr. Shulamit ben Shaya, 'Perfect Jew,' Olam Katan, Parashat Shofetim 5771
A word to parents: Speak with your daughter about this transition. About the question of what is the meaning of the yoke of mitzvot. About process, ups and downs in serving God. About effort and striving and developing the ability to be careful even with mitzvot that flow less easily for us, about the process of rectification and teshuva and also about the understanding that we are not always perfect. Speak with her about Torah as a way of life, share with her your personal processes at this age, and, primarily, be with her in this amazing process of her growing up and building herself as another link in the chain of the Jewish people.