הרב אברהם ישעיהו קרליץ – חזון איש, אורח חיים, הלכות שבת נ, ט (יצא לאור בשנת תש"ח)
יש בזה משום תיקון מנא [=תיקון כלי] כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר דזה בונה מן התורה, כעושה כלי... ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בהחוטין חשיב לעולם כתקע... אבל תיקון צורה להגשם ונעשה על ידי זה שמוש, ודאי חשיב בונה...
יש בזה משום תיקון מנא [=תיקון כלי] כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר דזה בונה מן התורה, כעושה כלי... ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בהחוטין חשיב לעולם כתקע... אבל תיקון צורה להגשם ונעשה על ידי זה שמוש, ודאי חשיב בונה...
הרב שלמה זלמן אויערבך - שו"ת מנחת שלמה, חלק ב, סימן כה
פסק זה של רבנו גרם לי צער כי זה למעלה מעשר שנים שהיה לי משא ומתן בזה עם אחד מחשובי המוצי"ם [=מורי צדק, דיינים]שבירושלים שהוא כבר בעלמא דקשוט [=עולם האמת], ואחרי עיון רב הסכים לדברי ועשיתי מעשה להתיר - לאמי מורתי תחיה שלצערנו הגדול כבדו אזניה משמוע - להשתמש בשבת במכונה שקולטת קול המדבר ומקרבתו לאוזן השומע והוא ממש "טלפון קטן" שפועל ע"י אבן חשמלי, ויש בתוך המכונה כפתור לפתוח ולסגור תמיד את הזרם היינו לפתוח בשעה שרוצים לשמוע ואח"כ סוגרים כדי שלא יכלה כח החשמלי של האבן לבטלה וגם מפני רעש המכונה שקשה לסובלו תדיר, והתרנו לפתוח ולסגור בשבת ויו"ט...
פסק זה של רבנו גרם לי צער כי זה למעלה מעשר שנים שהיה לי משא ומתן בזה עם אחד מחשובי המוצי"ם [=מורי צדק, דיינים]שבירושלים שהוא כבר בעלמא דקשוט [=עולם האמת], ואחרי עיון רב הסכים לדברי ועשיתי מעשה להתיר - לאמי מורתי תחיה שלצערנו הגדול כבדו אזניה משמוע - להשתמש בשבת במכונה שקולטת קול המדבר ומקרבתו לאוזן השומע והוא ממש "טלפון קטן" שפועל ע"י אבן חשמלי, ויש בתוך המכונה כפתור לפתוח ולסגור תמיד את הזרם היינו לפתוח בשעה שרוצים לשמוע ואח"כ סוגרים כדי שלא יכלה כח החשמלי של האבן לבטלה וגם מפני רעש המכונה שקשה לסובלו תדיר, והתרנו לפתוח ולסגור בשבת ויו"ט...
והחלטנו אז לא לחוש בזה למכה בפטיש או תיקון מנא משום דתיקון מנא הוא דוקא כשהתיקון הוא בר קיימא ולא כשרגילים תיכף לחזור ולסותרו אחר השימוש... משא"כ בכה"ג שרגילים תיכף אחר השימוש לסותרו לא חשיב הכלי כמקולקל בשעה שהוא מפורק וממילא לא חשיב נמי כמתקן בשעה שמחזירו... גם מסתבר דתיקון כזה שרגילין לעשותו רק בשעת השימוש לא חשיב כלל בגדר תיקון של הכלי כיון שכך תשמישו תדיר ונקרא "משתמש" ולא "מתקן".
הרב שלמה זלמן אויערבך - שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן יא
והואיל שזה היה תמוה בעיני פניתי אליו במכתב אשר בו העירותי בקצרה שלענ"ד אין בהפעלת זרם משום בונה והוא קרוב יותר לחיבור פתילה עם שמן שבנר כדי להאיר או כמשתמש בזרם של מים ורוח כדי לסובב ולגרום תנועה, מבלי שתיעשה שום מלאכה. וגם כיון שהלחיצה בכפתור לפתוח או לסגור מעגל הוא דבר קל שעושים אותו תדיר, לכן אפילו במחובר הרי זה קרוי רק בשם "השתמשות" ולא כעושה כלי מחדש דחשיב כבונה
והואיל שזה היה תמוה בעיני פניתי אליו במכתב אשר בו העירותי בקצרה שלענ"ד אין בהפעלת זרם משום בונה והוא קרוב יותר לחיבור פתילה עם שמן שבנר כדי להאיר או כמשתמש בזרם של מים ורוח כדי לסובב ולגרום תנועה, מבלי שתיעשה שום מלאכה. וגם כיון שהלחיצה בכפתור לפתוח או לסגור מעגל הוא דבר קל שעושים אותו תדיר, לכן אפילו במחובר הרי זה קרוי רק בשם "השתמשות" ולא כעושה כלי מחדש דחשיב כבונה
...וגם נלענ"ד דלא חשיב בונה אלא בבנין שיכול לעמוד ולהתקיים מאיליו, אבל אם אין הבנין מתקיים מאליו אלא זקוק תמיד לדבר הבא מן החוץ מסתבר דאין זה קרוי בנין, וה"נ גם כאן כשפותח מעגל והחוטים מתחילים לזרום אשר החזו"א קורא דבר זה בשם "תיקון צורה להגשם" הרי הם זקוקים תמיד לחומר דלק או כח אחר אשר יסובב גלגלים בתחנת הכח ורק הם נותנים תיקון צורה להגשם ואוחזים את הבנין לבל יתמוטט, שהרי אם מקור האנרגיה נפסק הכל מתמוטט, וכיון שכן היכן מצינן שאף גם זה יקרא בשם בונה, הלא לפי ראות עינינו ה"ז חשיב רק כנותן מעבר לזרם, וכמו"ש שהוא דומה כנותן מעבר לשמן לעלות לראש הפתילה...
...גם חושבני דכמו שמותר להדיח כלים בשבת, וכן המכבס כסותו בשבת (עיין פמ"ג בפתיחה לא"א ריש סי' ש"כ ובתהל"ד שם ס"ק י"ז) וסוחט ממנו את המים או מפלה כליו וראשו אינו חשיב כבורר, ולא דמי לשורה כרשינין או מציף עליהם מים להסיר מהם הפסולת דשפיר חשיב בורר, והיינו דהואיל ורגילין תדיר ללכלך ולהדיח אין זה קרוי בשם בורר אלא כמנקה כליו ובגדיו (גם מה שמותר לברור אוכל מפסולת או לחתוך ירק כדי לאכול מיד היינו נמי מפני שהוא נקרא בשם אוכל ולא בורר או טוחן, אע"ג שעושה ממש מלאכת בורר וטוחן, ועיין גם בשלטי הגבורים סוף פט"ו משבת שכתב לענין קניבת ירק דהדחת ירק שרי אבל לא להסיר העלין המעופשין מן הירקות דאסור משום בורר, הוסיף לומר "וקורין אותו (הנשים) להדיא ברירה שאומרים ביררנו הירק" עכ"ל). וכן השובר עץ או חרס לא חשיב כקורע כיון שהוא נקרא שובר ולא קורע. הרי חזינן שאף במלאכות דאורייתא אזלינן נמי בתר שמא, וכיון שכן נלענ"ד דה"הנמי שפתיחת מעגל וסגירה נקראת רק בשם שימוש ואינם קרויים כלל בלשון בני אדם בשם בונה וסותר.... וה"ה נמי בפתיחת מעגל דלא מיקרי בונה. וגם מסתבר מאד שדבר הנעשה מאה פעמים בכל יום אי אפשר לקרותו בשם מכה בפטיש... ולכן צ"ע מנין לנו דכח מחודש של תנועה חשיב בונה.
מכתבו של החזון איש לרב אויערבך – פורסם בשו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן יא
אחדשה"ט וש"ת באהבה, יקרתם הגיעני. הענין תלוי בשיקול הדעת, חימום ברזל, אינו מחדש טבע חדש בברזל, אלא החום שוכן לפי שעה בתוך הברזל והברזל מתמיד לגרשו, אבל חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי המוטבע בחוט עצמו והוא מההרכבה המזגית שבשורש יצירתן, ושימוש זה תדירי, וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה חוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה. א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמל מחברם שהוא בבחינת תקע. ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה.
היתר של עראי אינו במלאכה, כמו שהתופר ע"מ לקרוע חוטי התפירה, ולחזור ולתפור, ולחזור ולקרוע לא מקרי שימוש אלא עושה מלאכה, ולכן קנה של סיידין ומטה של טרסיים אסור לתקוע, דכיון דתקיעה צורתה מלאכה לא מהני מה שאינה לזמן מרובה, ולא דמי לדלת וכיסוי כלים שכל עיקרן להתחלפות מסתימה לפתיחה ומפתיחה לסתימה, אבל שימוש החשמל הוא בחיבור, וההפסק הוא משום חשבון תשלומין וכיו"ב דבר צדדי...
אחדשה"ט וש"ת באהבה, יקרתם הגיעני. הענין תלוי בשיקול הדעת, חימום ברזל, אינו מחדש טבע חדש בברזל, אלא החום שוכן לפי שעה בתוך הברזל והברזל מתמיד לגרשו, אבל חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי המוטבע בחוט עצמו והוא מההרכבה המזגית שבשורש יצירתן, ושימוש זה תדירי, וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה חוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה. א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמל מחברם שהוא בבחינת תקע. ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה.
היתר של עראי אינו במלאכה, כמו שהתופר ע"מ לקרוע חוטי התפירה, ולחזור ולתפור, ולחזור ולקרוע לא מקרי שימוש אלא עושה מלאכה, ולכן קנה של סיידין ומטה של טרסיים אסור לתקוע, דכיון דתקיעה צורתה מלאכה לא מהני מה שאינה לזמן מרובה, ולא דמי לדלת וכיסוי כלים שכל עיקרן להתחלפות מסתימה לפתיחה ומפתיחה לסתימה, אבל שימוש החשמל הוא בחיבור, וההפסק הוא משום חשבון תשלומין וכיו"ב דבר צדדי...
מכתב שני (פורסם שם)
שענין המלאכות הוא נידון לפי טבעות בני אדם בשימושן, והרי בחיבורו החוט בכשרון הטבעי, הועמד לשרותו של האדם, וחשיב תיקון מנא, וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו ואינו מגרשו לעולם, ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף, ודוקא בחוט החשמלי, שאין כל הגשמים ראויים לכך, אבל קבלת חום כל הגשמים שבעולם מקבלים חום, ואף הנשרפין כשהן בקדירה, ובכלל דעת בני האדם מכרעת במלאכה, ושימוש פשוט לאו מנא הוא, - ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר...
וכל הגשמים הקרירות והחום הם עצם התיאור שלהם, דאם הם באויר הקר הם מוסיפים להתקרר, ואם הם תחת השמש יתחממו, ומהם שנעשים יד סולדת, אבל דבר הנעשה ע"י הרכבת בני אדם בחכמה ובכשרון זהו ענין בנין שהיה במשכן וחשיבא מלאכה.
שענין המלאכות הוא נידון לפי טבעות בני אדם בשימושן, והרי בחיבורו החוט בכשרון הטבעי, הועמד לשרותו של האדם, וחשיב תיקון מנא, וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו ואינו מגרשו לעולם, ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף, ודוקא בחוט החשמלי, שאין כל הגשמים ראויים לכך, אבל קבלת חום כל הגשמים שבעולם מקבלים חום, ואף הנשרפין כשהן בקדירה, ובכלל דעת בני האדם מכרעת במלאכה, ושימוש פשוט לאו מנא הוא, - ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר...
וכל הגשמים הקרירות והחום הם עצם התיאור שלהם, דאם הם באויר הקר הם מוסיפים להתקרר, ואם הם תחת השמש יתחממו, ומהם שנעשים יד סולדת, אבל דבר הנעשה ע"י הרכבת בני אדם בחכמה ובכשרון זהו ענין בנין שהיה במשכן וחשיבא מלאכה.
ראיון עם דר' צבי יהודה שלמד בצעירותו עם החזון איש.(בנימין בראון, החזון איש: הלכה, אמונה וחברה בפסקיו הבולטים בארץ ישראל (תרצ"ג – תשי"ד),חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ג. עמ' 301)
העולם טועה, העולם חושב שהאיסור של חשמל בשבת מבוסס וצריך לחפש ראיות כדי להתיר אותו. זה לא נכון! האיסור לגמרי לא מבוסס, וצריך למצוא מקורות כדי לבסס אותו ... תאר לך: בימנו, כשכל הטכנולוגיה פועלת על חשמל, אם נתיר חשמל בשבת – תהיה לנו שבת? כך הוא אמר לי בפירוש. הוא גילה גישה מטא-הלכתית. כשהוא מצא את דין בונה, זה היה המאמץ ההירואי שלו למצוא משהו, שהוא עצמו, בלבו פנימה, ידע שאיננו הגיוני.