(א)V1.
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ
V2.
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ
כִּי לִישׁוּעָתְ֒ךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:
(1) Speedily cause the sprout of David, Your servant, to flourish and exalt his power with Your deliverance. We hope all day for Your deliverance. Blessed are You, Adonoy, Who causes the power of salvation to sprout.
צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ
This opening segment of this beracha brings allusion to a passuk in Yirmiyahu, which reads:
(טו) בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
(15) In those days and at that time, I will sprout for David a sprouting (i.e. a plant) of righteousness, and he shall do what is just and right in the land.
The idea of the Davidic dynasty "sprouting" is explained beautifully by Alshich on this passuk. Sprouting denotes that the end result is a long process of continuous growth and strengthening. The Davidic dynasty is described as "sprouting" not because the Davidic dynasty needs preparation, but rather so that Klal Yisrael prepares themselves with righteousness and good deeds.
The "sprout" of David also refers to the offspring of David who will inherit the throne, as the word "tzemach" also relates to matters of progeny.
Although the term "tzemach" is not the conventional word for progeny, ("ben" and "zera" are more common) there is a layered allusion to the fact that the name of the future Davidic king is going to be "Tzemach."
(יב) וְאָמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃
(12) and say to him, “Thus said the LORD of Hosts: Behold, a man called 'Tzemach' (the Branch) shall branch out from the place where he is, and he shall build the Temple of the LORD.
In his second approach to the beracha, Etz Yosef analyzes which of the two Moshiach's are being referred to here, Moshiach ben David or Moshiach Ben Yosef.
I think that "Tzemach" will be Moshiach ben David, because the meforshim say that Moshiach ben Yosef will achieve the 'sur merah' (leaving evil aspect of Divine Service by defeating the enemies of the nation, and way he will pave the way for Moshiach ben Dovid to complete the 'aseh tov' (do good) aspect of Divine Service by bringing about the ingathering of the exiles and rebuilding the Temple.
The end of passuk brought about Tzemach says that he will build the temple, which points to a Moshiach ben David attribute.
Another topic of interest I found as to the exact name of Moshiach. Here the passuk says that his name will be Tzemach. There are Midrashim that say he will have another name.
אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר (בראשית מט, י) עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר (ישעיהו נג, ד) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה
Apropos the Messiah, the Gemara asks: What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come” (Genesis 49:10). The school of Rabbi Yannai says: Yinnon is his name, as it is stated: “May his name endure forever; may his name continue [yinnon] as long as the sun; and may men bless themselves by him” (Psalms 72:17). The school of Rabbi Ḥanina says: Ḥanina is his name, as it is stated: “For I will show you no favor [ḥanina]” (Jeremiah 16:13). And some say that Menaḥem ben Ḥizkiyya is his name, as it is stated: “Because the comforter [menaḥem] that should relieve my soul is far from me” (Lamentations 1:16). And the Rabbis say: The leper of the house of Rabbi Yehuda HaNasi is his name, as it is stated: “Indeed our illnesses he did bear and our pains he endured; yet we did esteem him injured, stricken by God, and afflicted” (Isaiah 53:4).
However, from the Maharal's explanation of this Gemara, it perhaps is not a contradiction:
(א) התבאר לך המעלה העליונה הרמה שירש* המלך המשיח. וכמו כן יהיה מעלתו כוללת כל המעלות. שיש צדיק שיש לו מעלה אחת מיוחדת, כמו שתראה שאברהם ירש מדה מיוחדת בהתרוממות ובמעלה, כמו שהתבאר למעלה. ויצחק ירש מדה אלקית, הוא הדביקות בו יתברך. ויעקב ירש מדת הקדושה האלקית, כמו שהתבאר למעלה. והמלך המשיח שיגלה במהרה בימינו, יהיה לו הכל. ועל דבר זה רמזו חכמים בסודותם בפרק חלק (סנהדרין צח:), מה שמו, דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר (בראשית מט, י) "עד כי יבא שילה". דברי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר (תהלים עב, יז) "יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו". דבי רבי חנינא אמרי חנינא שמו, שנאמר (ירמיה טז, יג) "אשר לא אתן להם חנינה". ויש אומרים מנחם בן חזקיהו שמו, שנאמר (איכה א, טז) "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי". ורבנן אמרי חיורא דבי רבי שמו, שנאמר (ישעיה נג, ד) "אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע ומוכה אלקים ומעונה".
(ב) הנה יש לך לתמוה מאד, איך רבי שילא אמר כי שמו שילה כשמו, רבי חנינא גם כן קורא אותו כשמו. אבל דבר זה מורה על מעלת המשיח אשר כולל הכל, ולפיכך הוא אל המעיין בו ומשיג בו, כאשר הוא אותו המעיין. ודבר זה אמרו על המלך המשיח, לפי שהוא כלול* מכל מעלות כמו שיתבאר, ולכך נדמה למשיג בו כפי מה שהוא. ואינו דומה לשאר צדיקים, אשר יש להם שמות פרטיים. ומפני שהוא כולל הכל, לכך יקרא לו הקורא שם כפי מה* שהוא הקורא, כי שם הקורא עצמו הוא יותר ראשון אליו. לכך תנא דבי רבי שילא אמר כי שמו שילה כשמו. וכן דבי רבי חנינא אמרי חנינא כשמו. וכן דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, וזה גם כן כשמו. ולא פליגי אלו החכמים כלל, רק כי כל אחד אמר שהמשיח שיהיה במהרה בימינו יהיה כולל כל המעלות, ולכך אמר כל אחד שנקרא בשמו. ואמר רבי שילא שילה שמו, כי בודאי שם שילה מורה על דבר מיוחד, ומפני כי המשיח כולל הכל*, לכך אמר שילה שמו. ורבי חנינא אמר חנינא שמו. ורבי ינאי אמר ינון שמו, כי בודאי שם ינון בא על דבר מה, לכך אמר ינון שמו, כי המשיח כולל הכל.
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ
(ו) גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל. עֶשֶׂר קְרָנוֹת הֵן, קַרְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, קַרְנוֹ שֶׁל יִצְחָק, קַרְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, קַרְנוֹ שֶׁל משֶׁה, קַרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, קַרְנָהּ שֶׁל כְּהֻנָּה, קַרְנָהּ שֶׁל לְוִיָה, קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, קַרְנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קַרְנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קַרְנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ...
וְכֻלָּן הָיוּ נְתוּנוֹת בְּרֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטְּלוּ מֵהֶן... וְנִתְּנוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם...
וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָם.
הַקְּרָנוֹת שֶׁגִּדַּע צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי הוּא מַחְזִירָן לִמְקוֹמָם? לִכְשֶׁיְּרוֹמֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֶרֶן מְשִׁיחוֹ, דִּכְתִיב (שמואל א ב, י): וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.
(6) “He severed in his enflamed wrath all the horn of Israel...” (Lamentations 2:3). "There are ten horns: the horn of Abraham, the horn of Isaac, the horn of Joseph, the horn of Moses, the horn of Torah, the horn of priesthood, the horn of Levites, the horn of prophecy, the horn of the Temple, the horn of Israel, and some say, the horn of the Messiah...
All of them were placed on the heads of the Israelites, and when they sinned they were taken from them [and] they were given to the nations of the world...
When Israel repents, the Holy One blessed be He will restore them to their place.
That is what is written: “All the horns of the wicked I will sever, while the horns of the righteous shall be raised” (Psalms 75:11).
The horns that the Righteous One of the world severed, when will He restore them to their place? When the Holy One blessed be He exalts the horn of His anointed one, as it is written: “He will give strength to His king and exalt the glory of His anointed one” (I Samuel 2:10).
(א) כל קרן ישראל. משמע שיש לישראל הרבה קרנות ומה הם הקרנות אלא פי' כל קרן שכתוב בתנ"ך שהוא שבח ותוקף לישראל גדע אותם מהם ונתן שבח ותוקף שלהם לשונאיהם:
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ
The clause also is an allusion to a passuk in Shmuel, which in the context of Chazal in Berachos, has a very strong connection to the theme of this beracha.
(א) וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
(1) And Hannah prayed: My heart exults in the LORD; I have triumphed-a through the LORD. I gloat-b over my enemies; I rejoice in Your deliverance.
It is interesting that the reference is to this passuk in light of the Medrash above which relates this passuk as being connected with קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, דִּכְתִיב (שמואל א ב, א): רָמָּה קַרְנִי בַּה'. However in light of the Gemara in Megilla, the allusion to this passuk is indeed Davidic/Moshiach-focused.
״וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה׳ רָמָה קַרְנִי בַּה׳״. ״רָמָה קַרְנִי״, וְלֹא רָמָה פַּכִּי. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן — נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן, שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּפַךְ — לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן.
Hannah was a prophetess, as it is written: “And Hannah prayed and said, My heart rejoices in the Lord, my horn is exalted in the Lord” (I Samuel 2:1), and her words were prophecy, in that she said: “My horn is exalted,” and not: My pitcher is exalted. As, with regard to David and Solomon, who were anointed with oil from a horn, their kingship continued, whereas with regard to Saul and Jehu, who were anointed with oil from a pitcher, their kingship did not continue. This demonstrates that Hannah was a prophetess, as she prophesied that only those anointed with oil from a horn will merit that their kingships continue.
Etz Yosef offers an an alternative approach to the first two clauses of this beracha:
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ
וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ
In this approach, the first clause refers to the coming of Moshiach ben David, and the second clause refers to the coming of Moshiach ben Yosef. The allusion to the second clause to Moshiach ben Yosef is supported from a passuk in Devarim in Moshe's final beracha to Yosef's tribe where he says:
(יז) בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
He has horns like the horns of the wild-ox;
With them he gores the peoples,
The ends of the earth one and all.
These are the myriads of Ephraim,
Those are the thousands of Manasseh.
The meforshim say that Moshiach Ben Yosef will start the redemption but will not be able entirely successful and will be killed in the war against the nations. It will be Moshiach ben David who will bring the redemption to its full fruition by ingathering the exiles and building the Beis HaMikdash.
According to this explanation, the phrase וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ which refers to Moshiach ben Yosef should be taken to mean that the full raising of the flourishing of David will not occur through the efforts of Moshiach Ben Yosef alone, rather it will require Hashem's salvation בִּישׁוּעָתֶֽךָ by sending Moshiach ben David to finish the redemption.
כִּי לִישׁוּעָתְ֒ךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם
This phrase incorporates two pesukim in Tanach meshed together.
(יח) לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ {ס}
(ה) הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כׇּל־הַיּֽוֹם׃
(5) Guide me in Your true way and teach me, for You are God, my deliverer; it is You I look to at all times.
Aside from its stylistic resemblance to these pesukim, Arizal says that there is another aspect of this statement that is crucial to have kavanna for.
Chazal say:
אָמַר רָבָא: בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לְדִין, אוֹמְרִים לוֹ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בָּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה? עָסַקְתָּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה? צָפִיתָ לִישׁוּעָה?
Rava said: After departing from this world, when a person is brought to judgment for the life he lived in this world, they say to him in the order of that verse: Did you conduct business faithfully? Did you designate times for Torah study? Did you engage in procreation? Did you await salvation?
Although throughout the day it is hard to remember to await Moshiach, let us at least gather our thoughts three times a day during these words of Shemoneh Esrei so we can answer in the affirmative when we come up to Beis Din shel Maala (the Heavenly Tribunal).