Gitin 57b
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְאִיתֵּימָא רַבִּי אַמֵּי וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ לְקָלוֹן. הִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָן לְמָה הֵן מִתְבַּקְּשִׁים, אָמְרוּ, "אִם אָנוּ טוֹבְעִין בַּיָּם אָנוּ בָּאִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא"...כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יְלָדוֹת כָּךְ קָפְצוּ כּוּלָּן וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַיָּם...וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּֽי־עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כׇל־הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה (תהלים מד:כג)".
Bavli Avodah Zarah 18a
תנו רבנן: כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו, חנינא אחי! אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך!" אמר לו, "מן השמים ירחמו". אמר לו, "אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?! תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש!"...אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול, ובחזרתן -> מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו בתו, "אבא! אראך בכך?!" אמר לה, "אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי. עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי, מי שמבקש עלבונה של ס"ת?? הוא יבקש עלבוני!" אמרו לו תלמידיו, "רבי! מה אתה רואה?" אמר להן, "גליון נשרפין ואותיות פורחות". "אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש!" אמר להן, "מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו". אמר לו קלצטונירי, "רבי! אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא?" אמר לו, "הן!" "השבע לי!" נשבע לו. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה, אף הוא קפץ ונפל לתוך האור. יצאה בת קול ואמרה, "רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא!" בכה רבי ואמר, "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים".
Tosfos on Bavli Avodah Zarah 18a
ואל יחבל עצמו - אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עובדי כוכבים לעבירה כגון ע"י יסורין שלא יוכל לעמוד בהם אז הוא מצוה לחבל בעצמו כי ההיא דגיטין (דף נז:) גבי ילדים שנשבו לקלון שהטילו עצמם לים.
Tosfos on Bavli Gitin 57b
קפצו כולן ונפלו לתוך הים - והא דאמר במס' ע"ז (דף יח.) "מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל בעצמו", הכא יראים היו מיסורין...