(לא) שפת המקובלים היא שפה של ענפים
(לב) ט. פירוש, על פי הוראתם של הענפים הללו על שרשיהם, שהם הדוגמאות שלהם הקיימות בהכרח בעולם העליון. כי אין לך שום מציאות בעולם התחתון שלא תהיה נמשכת ויוצאת מעולם העליון ממנה, וכמשפט החותם עם הנחתם, כמפורש לעיל. אשר משום זה, השורש שבעולם העליון מטיל ומחייב את הענף שלו שבעולם התחתון, שתתגלה בו כל צורתו ותכונתו. על דרך שאמרו ז"ל, שהמזל שבעולם העליון המיוחס לעשב שבעולם התחתון, מכה על אותו העשב ומכריחו להתגדל על מתכּוּנתו, כנ"ל. שמתוך זה נמצא כל ענף וענף שבעולם הזה, מגדיר היטב את הדוגמה שלו העומדת בעולם העליון.
(לג) ולפיכך מצאו להם חכמי הקבלה אוצר של מלים ערוך ומפורש לעיניהם, די ומספיק לבחי' שפה מדוברת ביניהם המצוינת להפליא, שיוכלו לישא וליתן זה עם זה בשרשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו על ידי שמזכירים לחבריהם רק את הענף התחתון המוחשי שבעולם הזה המוגדר היטב לחושים הגשמיים, והשומעים מבינים מדעתם את השורש העליון אשר ענף הגשמי הזה מראה עליו, מפני שהוא מיוחס אליו להיותו נחתם הימנו כנ"ל. באופן אשר כל פרטי הוויות הבריאה המוחשית וכל מקריהם, נעשו להם כמו מילים ושמות מוגדרים ומוחלטים [המורים] על השרשים הגבוהים העליונים הרוחניים. ואע"פ שבמקומם הרוחני אי אפשר להתבטא בשום מילה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון – מכל מקום קנו להם זכות ביטוי שפתיים על ידי ענפיהם המסודרים לחושינו כאן בעולמנו המוחשי, כמבואר.
(לד) זוהי כל אופיה של השפה המדוברת בין חכמי המקובלים, אשר על פיה מגלים את השגותיהם הרוחניות מאיש לאיש ומדור לדור, הן בעל פה הן בכתב, ומבינים זה את זה בסיפוק גמור, כפי כל השיעור המדויק המחויב לצורך משא ומתן במחקרי החכמה, דהיינו בגדרים מדויקים שאי אפשר להיכשל בהם. מפני שכל ענף וענף הנה יש לו הגדרה טבעית מיוחדת לו בהחלט, וממילא מראה גם כן על שורשו שבעולם העליון עם הגדרתו זו המוחלטת.
(לה) ותדע אשר 'שפת הענפים של תורת הקבלה' הזו, היא נוחה להסביר מושגי החכמה יותר מכל הלשונות שלנו הרגילים. כנודע מתורת הנאמיניזם אשר הלשונות נשתבשו הרבה בפיות ההמונים. כלומר שמתוך ריבוי השימוש שמשתמשים עם המילים הרי הן הולכות ומתרוקנות מתוכנן המדויק, ועל כן נעשו קשיים גדולים למסור סברות מדויקות מאחד לחברו על ידי המבטא והכתב, כנודע.
(לו) מה שאין כן ב'שפת הענפים של הקבלה' הנלקחת משמות הבריות ומקריהם הערוכים ועומדים לעינינו מוגדרים בחוקי הטבע, שאינם מקבלים שינוי לעולם – אף פעם לא יארע לשומעים ולקוראים שיטעו בהבנת המילים המוצעות להם. מפני שגדרי הטבע מוחלטים למדי, חוק ולא יעבור.