(ו) דִּרְשׁ֥וּ יהוה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃
Seek God while you can, call out while [God] is near.
Marketing: www.freedthinking.com
Marcus's books on Amazon: https://www.amazon.com/Marcus-J.-Freed/e/B00JAJ9FDK
(כט) וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃(ל) כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יהוה תִּטְהָֽרוּ׃(לא) שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃(לב) וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת־יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ׃
(29) And this shall be to you a law for all time: In the seventh month, on the tenth day of the month, you shall [practice self-denial/afflict your souls/humble your soul]; and you shall do no manner of work, neither the citizen nor the alien who resides among you.(30) For on this day atonement shall be made for you to purify you of all your sins; you shall be pure before יהוה.(31) It shall be a sabbath of complete rest for you, and you shall [practice self-denial/afflict your souls/humble your soul]; it is a law for all time.(32) The priest who has been anointed and ordained to serve as priest in place of his father shall make expiation. He shall put on the linen vestments, the sacral vestments.
Mei HaShiloach
ועניתם את נפשתיכם וכו'. היינו מחמת שזה היום מיוחד בכל ימי השנה מוכן להשפעת טובה מהש"י בהארת פנים, וע"כ העצה מהש"י שיענו עצמם כדי שיהיה הרבה בישוב הדעת, שיהיו מוכנים לקבל כראוי, ובכדי שההשפעה לא תרד מחמת שאלתם שאז לא תרד רק בגבול כפי השגתם, רק יהיה כל ההשפעה מצד הש"י ויהיה מלא עומסו של הקב"ה בלי שיעור וגבול.
“It shall be a Sabbath of rest for you, and you shall afflict your souls, an eternal statute.” (Vayikra, 16:31)
It is because this day is special among all the days of the year, as it is especially prepared for the effusion of goodness from God in the illumination of His countenance. Therefore the advice given is to afflict your souls (a kind of spiritual preparation) in order that your mind is thoroughly settled. This is all so the effusion does not descend only according to your requests, for then it would just descend within the bounds of your comprehension. In this way it will come as an effusion from the side of God, and it will be the full amount of the Holy One, blessed be He, without any measure or limit.
מוֹעֲדֵי יהוה – יוֹם כִּפּוּר
א. יוֹם כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ט)
The Day of Atonement contains all days and gives life to all days. On this day the heart is subdued. Our desire is for God alone. All kinds of disputes, spiritual or material, are resolved. Peace comes, bringing happiness and joy (179).
Likkutei Sichos, Vol. 4, Yom HaKippurim
Translated by Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg
א
אין גמרא41 איז דאָ אַ פּלוגתא וועגן דער כפּרת עוונות פון יו״כ: די רבנן זאָגן: "יוה״כ אין מכפּר אלא על השבים" (יום כיפּור איז מכפּר נאָר אויף די וואָס טוען תשובה) און רבי זאָגט: בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוה״כ מכפּר" (סיי ער האָט געטאָן תשובה און סיי ער האָט ניט געטאָן תשובה איז יו״כ אויף אים מכפר), ווייל "עיצומו של יום (דער עצם טאָג איז) מכפּר". דער דין42 איז ווי די רבנן.
The Talmud (Shevuos 13a.)describes a difference of opinion regarding G‑d’s pardoning of our sins on Yom Kippur:The Sages maintain that “Yom Kippur atones only for those who repent,” while Rebbe (Rabbi Yehudah HaNasi) states, “Whether or not one repents, Yom Kippur atones,” for “the essence of the day brings about atonement.”3 The halachah is decided according to our Sages.4
The expression itzumo shel yom mechaper, literally, “the day itself brings atonement,” is not found in the Talmud itself. Rambam (Hilchos Teshuvah 1:3-4) uses the expression atzmo shel yom hakippurim mechaper, which has the same connotation. Later scholars (Rabbeinu Bachya, Or HaChayim, Vayikra 23:28; Minchas Chinuch, mitzvah 364; et al.) have fused Rambam’s words with the Talmud’s phrase.
Etzem (עצם), the root letters of the word itzumo (עיצומו), also means “essence.” To highlight the concept that the atonement brought about by Yom Kippur stems from the essential bond between the Jews and G‑d, we have translated the phrase as above. See Likkutei Sichos, Vol. 29, p. 203, footnote 7.
דער ביאור אין דער פּלוגתא איז ניט אַז די רבנן האַלטן אז "עיצומו של יום" איז ניט מכפּר און נאָר תשובה איז מכפּר. אויך לויט די רבנן איז "עיצומו של יום מכפּר"43, ד.ה. אַז דער מענטש אַליין קען מיט זיין תשובה ניט צוקומען צו אָט־דער כפּרה וואָס עס גיט דער "עיצומו של יום". די פּלוגתא צווישן רבי און רבנן איז: ווי אַזוי קען מען צוקומען צו דער כפרה פון "עיצומו של יום". רבי האַלט, אַז ווי נאָר עס קומט דער טאָג פון יום כיפּור איז שוין מאיר דער ״עיצומו של יום״ – אפילו ווען אַ איד טוט ניט קיין תשובה – און דער "עיצומו של יום" אַליין איז מכפּר אויף זיינע עבירות; און די רבנן האַלטן44, אַז בכדי צו קענען צוקומען צו דער כפּרה פון "עיצומו של יום", דאַרף זיין עבודת התשובה, און דאַן, האָט מען אויך די כפּרה פון "עיצומו של יום", וואָס איז פיל העכער און גרעסער ווי די כפּרה וועלכע מען האָט דורך תשובה אַליין. אָבער הכל מודים אַז "עיצומו של יום מכפּר"*ד.
To clarify: The Sages do not differ with Rebbe; they do not see “the essence of the day” as lacking the power to bring about atonement in its own right and requiring teshuvahto achieve that purpose.
They, too, maintain that it is “the essence of the day” that atones,5for a person cannot reach the level of atonement attained by virtue of “the essence of the day” with teshuvahalone.The difference between the opinions of Rebbe and our Sages is: How is it possible for a person to attain the atonement brought about by the essence of the day? Rebbe maintains that, when Yom Kippur comes, the power of “the essence of the day” shines so intensely that even if a Jew does not repent his sins are wiped away.
Our Sages, by contrast, maintain that for the atonement brought about by the essence of the day to be effective, it must be accompanied by teshuvah. Nevertheless, for the atonement brought about by the essence of the day is far loftier and more encompassing than that brought about by teshuvah.
Thus, both opinions agree that the essence of the day brings about atonement.
ג. כְּפִי הַ"סְלַח נָא" שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ (וְעַיֵּן חֲנֻכָּה אות ד'): (לק"ת סי' ז' אות י"א)
On Yom Kippur we appeal to God to “Forgive!” This cry of “Forgive!” opens up the gate of the holiness of Chanukah, with its theme of the consecration of the Holy Temple (see Chanukah 4).
ד. מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר שֵׁם יהוה, כִּי אָז אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְסוֹלֵחַ לָהֶם עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֹנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים): (לק"ת סי' ס"ו)
There is a custom of referring to the day after Yom Kippur as “the Name of God.” This is because the true greatness of God is revealed after Yom Kippur. On Yom Kippur God is reconciled with Israel and forgives them for all their sins.
As a simple consequence, all harsh decrees and punishments are lifted — and it is through this that God’s greatness is revealed (Likutey Moharan II, 66).
(ט) [ט]. [רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַקִּבּוּצִים שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת.
גַּם הַמֹּחִין מִתְנוֹצְצִים וְנִתְתַּקְּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין אָז הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן תְּפִלִּין.
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין.
וּבְסֻכּוֹת מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי חַ"ו עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים.
וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִפְּגַם הַמִּקְרֶה חַ"ו, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים (עַיֵּן בְּרִית). וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּאִים לְרַבִּי אֲמִתִּי, וְהָעִקָּר] לָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל כַּנַּ"ל.
גַּם בִּפְרָטִיּוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּקִיעָה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּרוּעָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבָרִים נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' יהוה אות י"א י"ג י"ד ט"ו)
(9) The effect of Rosh Hashanah is to strengthen faith. There are great gatherings of Jewish communities everywhere. Especially significant are the gatherings of Jews around the true Tzaddikim. Through these gatherings, all the different facets of faith expressed in all the different souls are joined together in a common whole. They are refined, unified and elevated.
The sparks of new intuitions and perceptions flash forth. New levels of understanding begin to develop. The process continues during the Ten Days of Repentance, when we work on ourselves and strive to return to God. The sparks of intuition and perception are embodied in the mitzvah of tefilin, which are the “seal of holiness” and an aspect of tikkun habrit (see Tefillin).
Yom Kippur is the climax of the process. The “seal of holiness” is perfected, and the flashes of intuition and perception reach their fullest development.
Following this, on Succot the illumination which must be drawn into the world is that of Joy. Through joy we can elevate all the food we eat to prevent it from disturbing our dreams and causing impure experiences at night.
On Shemini Atzeret, the Eighth Day of Solemn Assembly, the spiritual work is to bring integrity to the faculty of judgement. If the judges are not honest it can cause unclean occurrences at night. All the tikkunim which have been mentioned here are also brought about whenever the followers of a spiritual leader gather at his side.
Rosh Hashanah is the main time for such gatherings because the source of the entire process of tikkun is to be found then.THE SHOFAR'S TIKKUNIM
In fact the very details of the Rosh Hashanah ritual, and in particular the different notes blown on the Shofar, all have the power to bring about these tikkunim.
1. Thus the first note we blow, Tekiah, has the effect of strengthening faith.
2. The second, Teruah, causes new intuitions and perceptions to flash forth.
3. And through the third note, Shevarim, we are protected from having disturbed dreams and being corrupt in our judgements. This preserves us from impure experiences at night (5:15).
ב. יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט'): (לק"ת סי' יהוה אות י"ד)
Yom Kippur concludes the process whereby the “seal of holiness” is secured and protected (See Rosh Hashanah 9).