אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק: הגה יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימטריא חט ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה (מהרי"ל) והולכין אל הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מנהגים) וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי) ומנהג נכון הוא:
(2) Eat a head of a lamb saying: Let us be as a head and not a tail. It is also a remembrance of the ram of Isaac. Rema: There are those who are careful not to eat nuts, as the word "egoz" in gematriah [is equal to the value of] chet (sin). They also cause a lot of excess saliva and phloem and cause abrogation of prayers. They also go to a river and say the verse: And Thou wilt cast all their sins into the depths of the sea (Micah 7:19). There are also those who do not sleep during Rosh Hashana during the day, and this is the correct thing to do.
שלא לישן. דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי':
שלא לישן וכו'. משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א שכתב דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל התהילים:
טל) שם בהגה. וגם נוהגין שלא לישן וכו' וא"כ ראוי הוא דכשיעלה עמוד השחר יתגבר כארי ויקום ממטתו ולא לחזור לישן ומכ"ש דשעה א' היא התחלת ג' שעות הראשונות שבהם הקב"ה יושב ודן את העולם. מט"י. וכ"כ בן א"ח פ' נצבים או' י"א דצריך ליזהר שיתעורר משנתו בלילה קודם עלות השחר ואם יש לו כאב הראש או שאר מיחוש שמוכרח לישן ביום יתאפק וישן אחר חצות. עכ"ל.
הליכות שלמה, ראש השנה א':כ"ג
אע"פ שאמרו (רמ"א סי' תקפ"ג ס"ב בשם ירושלמי) "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה", לא נהגו להשכים משום כך קודם עלות השחר או הנץ החמהלו.
דבר הלכה
לו. ואף דמשמעות הפסוקים (עיין מטה אפרים סי' תקפ"ד ס"א ועוד) דלקיים דברי הרמ"א יש לקום מן השנה קודם עלות השחר, לא נהגו כן בזמננו, וסמכינן דכל שישן כדרכו בכל יום ה"ז נמשך אחר שינת הלילה, ולא אמרו אלא בשוכב לכתחילה ביום109.
ארחות הלכה
109. שם. והוסיף רבנו שמה שנהגו רבים בזמננו להתפלל בימי ר"ה כותיקין (וכן נהג רבנו בשני ימי ראש השנה), אין זה מפני שרוצים להשכים קודם שיאיר היום (כהמנהג שנזכר במטה אפרים סי' תקפ"ד ס"א (עיין אלף המגן שם סק"א) שהיו משכימים לבוא לבהכ"נ קודם עלות השחר), אלא מפני שהתפלה כותיקין מהודרת, ובר"ה משתדלים להדר בתפלה, כמו שמצינו בכמה הלכות שהזכירו הפוסקים להשתדל להדר בימים אלו יותר, ובפרט בר"ה (ומ"מ בתשובה לאברך מתלמידיו אמר, שתפלה בישיבה כשהיא באופן מסודר ובכוונה ותירה ע"פ הנהוג בישיבות הק, עדיפא מתפלה כותיקין).
Rav Herschel Schachter, Rav Yaakov Kaminetzky (quoted in Kobetz Halachos), Elef Hamagen (584:1)
You can sleep after חצות on ראש השנה only if you got up at עלות.
Rav Shmuel Kamenetzky (quoted in Kobetz Halachos)
You can sleep after חצות on ראש השנה even if you didn't get up at עלות/נץ.
ושלא לישן. האר"י אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י התפלות והתקיעות ובב"ח כת' שהר"ם ישן בר"ה והיושב בטל כישן דמי:
לאחר התפלה אוכלים ושותים ושמחים לא שמחה של הוללות אלא שמחה של מצוה ואין מתענין בר"ה ולא בשבת תשובה ואמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניו כל היום ויזכור תמיד שתלוי בדין הוא וכל העולם ולכן יש נמנעים מלאכול בר"ה מאכל שחביב להם מאד (תקצ"ז) ולאחר האכילה יקבע עצמו ללמוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל תהלים ומותר לומר גם ההלל אע"ג דאין אומרים הלל בר"ה ויו"כ משום שהלל הוא שמחה ועכשיו תלוין בדין היינו דוקא כשאומר בדרך שיר אבל כשאומר דרך תחנה ובקשה מותר (תקפ"ד):
סדר היום ודין תפלת מנחה ותשליך ואיסור הבערה לצורך הלילה:
אחר שגמר ברכת המזון אע"פ שלפעמים עוד היום גדול ויש שהות לישן מעט עד תפלת המנחה אין לעשות כן ויחוש למה שאמרו הישן בר"ה גם מזלו ישן ואף שדבריהם נאמרו ברמיזה שמי שישן ואין מוסיף אומץ בתפלה גם מזלו שהוא המלאך המליץ עליו בשמים הוא אינו מלמד זכות עליו והחי יתן אל לבו כי עת לעשות לה' לא ינום ולא יישן וכ"ש להיות יושב ובטל שהוא כישן וגרוע ממנו שעי"ז ראשו נמלא מחשבות רבות ולכן יהיה נזהר תיכף לברכת המזון לאכול מעט פירות ולברך עליהם להשלים ממה שחסר ממאה ברכות ואחר כך יפנה גופו ויפנה מחשבותיו ממחשבת חוץ ולילך בזריזות אל המקום שקבע בתפלתו ואם עדיין לא נקבצו הצבור ואין עומדין להתפלל מנחה עדיין ילמוד במקום שרגיל כגון משניות או ה' ר"ה מה שיכול ללמוד בלא עיון עמוק או יאמר תהלים ויש נוהגים בב' ימים של ר"ה להשלים תהלים ב' פעמים כמנין כפר וטוב מעט בכוונה:
אלף למטה תקצ"ח:א'
שעי"ז ראשו נמלא כו'. ומ"ש שהאריז"ל הי' ישן אחר חצות הלואי שיהי' ביכלתנו לעשות כמעשהו בהקיץ אחד מני אלף ממה שהוא ז"ל הי' מתקן בשינתו.
Rav Shalom Rosner
ר' חיים וויטל used to take notes on the תורה that the אריז"ל would say when he was sleeping.
וזה לשון רבינו הבית יוסף: אוכלים ושותים ושמחים. ואין מתענין בראש השנה, ולא בשבת שובה. אמנם לא יאכלו כל שבעם, ולא יקלו ראשם, ותהיה יראת ד' על פניהם. עד כאן לשונו. ומהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה, מפני שהיו חביבין עליו, ורצה למעט תאוותו בדבר מסויים. ולא ילבשו בגדים חשובים בראש השנה כמו בכל יום טוב, אלא לבנים (ב"ח ומגן אברהם). ואצלינו אין נוהגין ללבוש לבנים בראש השנה, רק ביום הכיפורים. וגם אוכלין ושותין כבשאר ימים טובים. והרי מקרא מפורש הוא: "אכלו משמנים, ושתו ממתקים". ורק בעניין זה נשתנה ראש השנה משארי ימים טובים: שמאריכין הרבה בתפילה עד אחר חצות (עיין ט"ז). וגם יש שאין ישנים ביום ראשון דראש השנה, על פי הירושלמי: מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. ולא ידענו איפה נמצא זה הירושלמי. והאריז"ל לא חשש לזה (ואמר דאחר תקיעות ואחר חצות כבר נמתקו הדינים).