- כתבי בעל הסולם / הקדמות / הקדמה לפנים מומ"ס
- שערים לחכמת הקבלה למתחילים / הקדמות / הקדמה לפנים מאירות ומסבירות
אות ד
תוכן
טעם להעלם החכמה / קושיא לדברי הזוהר דעתידא חכמתא דא להתגלות ביומי משיחא / עיקר גאולתנו המקווה לנו, היא השגת הדעת / שלימות הגופות וצרכיהם לא יאונה בטרם השגת שלימות הדעת / חכמת האמת מחוייבת להתפשט בטרם הגאולה
ד. ...
... ובזה תבין אמרם ז"ל, סנהדרין צ"ח ע"א, "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב". שתמוה מאד, דכל כמה שימצא איזה זכאים בדור, יהיו מעכבים הגאולה, אלא יתמו הזכאים חלילה מהארץ, ואז יהי' היכולת לביאת המשיח, אתמהא.
אמנם צריך להבין מאד מאד, שזה ענין של הגאולה וביאת המשיח המקוה לנו במהרה בימינו אמן, הוא ענין תכלית הגובה של שלימות ההשגה והדעת, כמו שכתוב (ירמיה לא, לג) "ולא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי מגדלם ועד קטנם וכו'", אלא שעם שלימות הדעת נשלמים גם הגופות כמו שכתוב ישעיה ס"ה (פסוק כ'), "הנער בן מאה שנה ימות וכו'". וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם, כמו שכתוב ישעי' י"א (פסוק ט'), "כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו'", וכמו שכתוב (ע"פ הושע ג, ה ; ירמיה לא, יא) "וינהרו אל ה' ואל טובו וכו'", והתגברות הדעת הזה הוא ענין התפשטות מלכות המשיח אל כל האומות.
ולאפוקי מהמון עם גסי החומר, שלהיות דמיונם דבוק בשלימות כח האגרוף, ועל כן נחקק בדמיונם ענין התפשטות מלכות ישראל על האומות, אך ורק במין שליטה הנוהג מגופות על גופות, ליטול שכרם משלם בגאוה גדולה, להתגאות על כל בני חלד. ומה אעשה להם אם כבר חז"ל דחו כל אותם וכמותם מקהל ה', באמרם (ע"פ סוטה ה, א) "כל המתגאה אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד".
וכן לאפוקי מאותם הטועים, ושופטים דכשם שמציאות הגוף בהכרח שיהיה מוקדם בזמן למציאות הנשמה והמושכלות השלימות, כך שלימות הגוף וצרכיו, מוקדמים בזמן להשגת הנשמה ושלימות המושכלות, באופן שגוף חלש נמנע מהשגת מושכלות שלימות. שזה טעות מר וקשה ממות, היות שלא יצויר כלל ועיקר גוף מושלם, בטרם שהשיג דעת השלם, להיותו לפי עצמו שק מנוקב ובור נשבר, לא יכיל משהו תועלת לא לו ולא לאחרים. זולת, עם השגת הדעת השלימה, שאז עולה גם הגוף לשלימותו עמה בקנה אחד ממש, וזה הדין נוהג בין בפרטים ובין בהכלל יחד, ועיין כל זה בזוהר פרשת שלח בענין המרגלים, שהאריך בזה, עיין שם היטב.
- כתבי בעל הסולם / מאמרים / העולמות הרוחניים ודרכי השגתם / עולמות אבי"ע ודרכי השגתם
ו
תוכן
ו. דרכי השגת העולמות על ידי האדם
ונודע שאלו סודות התורה שאדם משיג הם חלקי נשמתו ממש.
כי בעת שחטא אדם בעץ הדעת, נשרו אברי נשמתו ונפלו בין הקליפות, וע"י סודות התורה שמשיג האדם, הולך ומלקטם אבר אבר, גיד אל גיד, עד שמשלים קומת נשמתו כמות שהיתה באדם הראשון קודם החטא. ואחרי זה יש מדרגות יותר נעלות שגם אדם הראשון לא זכה אליהם (ודע שהנשמה דוגמת הגוף, הם כולם כמו העתקה מנשמה וגוף דאדם הראשון, ע"ד מדליק נר מנר ואין חבירו חסר).
באופן, שאדם 'עייר פרא יולד' (איוב יא, יב), בנפש בהמי לבד, ואז העולם חשוך לו, ואינו מסוגל להשיג רק מחכמות הגשמיות לבד. וע"י העסק בתורה ומצוות, מזכך גופו [והוא אחוריים דעשיה הקדושה], עד שראוי לקבל נפש מעולם עשיה. [ובהגיע בחינת אחוריים, אי אפשר לו לעסוק בתורה ומצוות, אלא בהתלבשות בתאוות הגשמיות המדומות, דהיינו כדי שישיג על ידיהם תאווה וכבוד כגון לקרותו רב, ... אבל כשזוכה לדומם דנפש, כבר יוכל לעסוק לשמה ...].
ויש בזה הנפש בחינת דצח"מ, כמו בגשמיים, שגם בתורה ומצוות בלא כוונה, זוכה לבחינת דומם של הנפש דעשיה הקדושה. וע"י המשכת הכונה לתורה ומצות, קונה בחינת צומח של הנפש דעשיה דקדושה, ואז מרגיש רוח אהבה ויראה בעת עסק בתורה ומצוות. ועל ידי לימוד ויגיעה ברזי תורה, קונה בחינת חי דנפש, שזוכה לדבקות בשי"ת. ועל ידי ... הדבקות זוכה להשגת קומה ...
...והן אמת שאפילו דומם וצומח יש להם דביקות בעת עסקם בתורה ומצות, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו, א) "אפילו אחד היושב בתורה שכינה עמו", אלא כיון שהם אינם מרגישים דבקות, אינה נחשב להם לדביקות, שהרי מלא כל הארץ כבודו, ואפילו בעצים ואבנים, וודאי שאין לעצים ואבנים שום יתרון בזה שאורו ית' מלובש בהם ומקיים אותם בצורתם, והוא משום שהעצים ואבנים אינם מרגישים אותו. כן הדומם והצומח, כיון שהם עצמם אינם מרגישים בדביקות, נחשבים כלא ... דבקות, ורק החי והמדבר מרגישים הדבקות, כי אחר שנשלמו בבחינת דומם וצומח דנפש, הרי על ידי העסק ברזי תורה המה מזדככים ומתדבקים בו ית', וזוכים לבא לידי דבקות בו ית', ואז נבחן לחי, כלומר למרגיש, כי החי הוא מרגיש.
- כתבי בעל הסולם / מאמרים / קיום המציאות ותיקונה / תורתו של משיח – השוואת הצורה
א
תוכן
הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, ועל כן נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחניות הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות. ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.
וזהו שכתוב (ספרי מט) "הדבק במדותיו, מה הוא רחום וכו'", דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכלתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו, שהוא השואת הצורה.
ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח. וזהו גילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה, אז נזכה לגאולה השלמה.
וכבר דברתי מזה (מאמר י' 'השלום' אות מא; מאמר לב 'מהות הדת' אות ג), שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ופתח את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטום ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת, אלא לקחת על עצמם עבודה הזו, שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם.
ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח. ועל זה נאמר (מיכה ד, א-ג): והיה באחרית הימים וגו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' כי מציון תצא תורה וגו' ושפט בין עמים רבים", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח "והוכחה לגוים עצומים", דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה', יישמדו כל הגוים על ידי המלחמות ואם יקבלו תורתו, נאמר אז "וכתתו חרבותיהם לאתים וגו'".
ואם תלכו בדרך תורה ותקבלו התבלין מוטב, ואם לאו תלכו בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם, ואז יחפשו כל אומות העולם עצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת.
https://search.orhasulam.org