Mishna Berura Source Sheet 160:11

(יא) מים שיש לו ספק 1. אם נעשה בהם מלאכה או לאו,

או שיש לו ספק 2. אם יש בהם כשיעור אם לאו

או [ספק] 3. אם הם טמאים או טהורים

או ספק 4. אם נטל ידיו או לאו,

טהור

[וכל ספק טהרה בידים טהור] [טור]

The first three of these dinim come from an explicit Mishna in Yadayim.

(ד) 1. סָפֵק נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה סָפֵק לֹא נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה, 2. סָפֵק יֵשׁ בָּהֶם כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהֶם כַּשִּׁעוּר, 3. סָפֵק טְמֵאִים סָפֵק טְהוֹרִין, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, סְפֵק הַיָּדַיִם לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטָּהֵר, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לִטָּהֵר, טָמֵא...

(4) If there was a doubt whether any work has been done with the water or not, a doubt whether the water contains the requisite quantity or not, a doubt whether it is unclean or clean, in these cases the doubt is considered to be clean because they have said in a case of doubt concerning hands as to whether they have become unclean or have conveyed uncleanness or have become clean, they are considered to be clean. Rabbi Yose says: in a case [of doubt as to] whether they have become clean they are considered to be unclean...*

See Chazon Ish (brought in ArtScoll Mishna Yadayim there), this case of safek is limited to a very specific case delineated in the Mishna there, not just any water that has a safek on it. It is interesting therefore why the Shulchan Aruch doesn't speak out this distinction?

(א) ספק נעשה בהן מלאכה. דמלאכה פוסלת מים לנטילה, כדתנן בפרק קמא:

(ב) טמאים. פסולים לנטילה:

(ג) ספיקן טהור אפילו יש במים שנטל כל הנך ספיקות. והיינו ספק ליטהר דפליגי בסיפא רבנן ור׳ יוסי. ואין הלכה כר׳ יוסי:

(1) ספק נעשה בהן מלאכה – for work defiles the water for pouring, as is taught in the first chapter [of Tractate Yadayim, see Mishnah 3].

(2) טמאים – invalid for pouring [water for ritual cleansing of the hands].

(3) ספיקו טהור – even if there is with the water that he poured [for the ritual cleansing of the hands] so many of these doubts. And is the doubt of its being purified as the Rabbis and Rabbi Yossi argue in the concluding clause [of the Mishnah]. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.

A word of introduction and background to this din that safek pesul water is fit for netilas Yadayim:

Usually, we apply the rule of chazaka, that the Halachic condition of an item is ruled based on its last known definitive status. Therefore, if something that was definitely in one state and there is doubt that it changed to another state, it is assumed to retain its current state.

However, in matters of tumah and tahara, it isn't as clear cut, rather it depends on whether the safek occurred in public domain or private domain.

תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה ״אִם נִטְמְאָה״, ״נִטְמָאָה״, ״וְנִטְמָאָה״, לָמָּה? אֶחָד לַבַּעַל, וְאֶחָד לַבּוֹעֵל, וְאֶחָד לִתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּרוּשָׁה שֶׁמּוּתֶּרֶת לִתְרוּמָה — אֲסוּרָה לִכְהוּנָּה, זוֹ שֶׁאֲסוּרָה בִּתְרוּמָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֲסוּרָה לִכְהוּנָּה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִיא נִטְמָאָה״, ״וְהִיא לֹא נִטְמָאָה״ — אִם נִטְמְאָה לָמָּה שׁוֹתָה? אִם לֹא נִטְמְאָה לָמָּה מַשְׁקָהּ? מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב שֶׁהַסָּפֵק אֲסוּרָה. מִכָּאן אַתָּה דָּן לְשֶׁרֶץ: וּמָה סוֹטָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן — עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי, שֶׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן — אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ: מָה סוֹטָה רְשׁוּת הַיָּחִיד — אַף שֶׁרֶץ רְשׁוּת הַיָּחִיד. וּמָה סוֹטָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל — אַף שֶׁרֶץ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.

וּמִכָּאן אָמְרוּ: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵיקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר. וְשֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר.

The Sages taught in a baraita: With regard to the three times that the defilement of the wife is stated in the passage, namely: “If she is defiled” (Numbers 5:27), “and he warns his wife, and she is defiled” (Numbers 5:14), and “when a wife being under her husband goes astray and is defiled” (Numbers 5:29), why are all three necessary? One is to prohibit her to her husband, and one is to prohibit her to her paramour, and one is to prohibit her from partaking of teruma, even if she is the wife or daughter of a priest. This is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yishmael said: It is unnecessary to derive from a verse that it would also be prohibited for this woman to marry a priest, as it can be derived a fortiori: If a divorced daughter of a priest, who is permitted to partake of teruma, is nevertheless forbidden to marry into the priesthood, then with regard to this sota, who is forbidden to partake of teruma, is it not logical that it is also prohibited for her to marry into the priesthood? The baraita continues by citing additional expositions involving the verse: “And she is defiled” (Numbers 5:14): What is the meaning when the verse states with regard to the cases in which a husband can compel his wife to drink the bitter water of a sota: “And he warns his wife, and she is defiled; or if the spirit of jealousy comes upon him, and he warns his wife, and she is not defiled” (Numbers 5:14)? If she is defiled, why does she need to drink? And if she is not defiled, why does he make her drink? The baraita answers: The verse tells you that it is discussing a case when there is uncertainty as to whether the woman was faithful to her husband, yet it is prohibited for her to engage in sexual intercourse with her husband until the matter is clarified. From here you can derive the halakha in a case of uncertainty with regard to whether the carcass of a creeping animal has imparted ritual impurity: Just as in the case of a sota, where the Torah does not consider unwitting adultery like intentional adultery, and rape is not treated like a willing transgression, because if a married woman committed adultery unwittingly or was raped she is not punished, yet still the Torah considers an uncertain case of adultery like a certain violation inasmuch as the woman is forbidden to her husband until the truth is clarified; so too, with regard to a creeping animal or other agents of ritual impurity, where the Torah does consider unwitting contact with impure items like intentional contact, as one contracts impurity whether or not his contact was intentional and an accident is treated like willing contact, is it not logical that the Torah must also consider an uncertain case of transmission of ritual impurity like a case of certain contact with an impure item? Accordingly, any cases of uncertain ritual impurity should be treated like certain impurity. The baraita continues: And since the case of sota is the source for the halakha with regard to uncertain ritual impurity, the details of the halakha are also derived from the case of sota. Therefore, from the place that you came from, i.e., from the source, it is derived that just as the prohibition with regard to a sota applies only when the uncertainty arises in the private domain, i.e., when she has secluded herself with the alleged paramour, so too, uncertain contact with the carcass of a creeping animal renders an item impure only if the contact was in the private domain. And furthermore, just as a sota is an entity that has awareness in order for her to be asked whether she actually committed adultery, so too, contact with a creeping animal renders an item impure only if it is an entity that has awareness in order for it to be asked, i.e., a person, or an item that may have contracted impurity in a place where a person was present and could have known.

The baraita concludes: And from here the Sages stated that if an entity that has awareness in order for it to be asked may have contracted impurity in the private domain, its uncertain impurity renders it impure; but if it may have contracted impurity in the public domain, its uncertain impurity leaves it pure. And with regard to an entity that lacks awareness in order for it to be asked, whether the uncertainty arose in the private domain or in the public domain, its uncertain impurity is deemed pure, as it is not similar to a sota.

However, with respect to Netilas Yadayim, safek pesul is permissible based on the Klal the Rema brings, that "safek tahara b'yadayim tahor" which comes from a Mishna in Tohoros.

(ז) אֵלּוּ סְפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים...סְפֵק יָדַיִם, לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטַּהֵר, טָהוֹר.

(7) These are the cases of doubtful uncleanness that the sages declared to be clean...A doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean.

The reason for this leniency by Netilas Yadayim is because it is a DeRabanan so Chazal were maykel. (ספק דרבנן לקולא)

--

When did the safek occur?

The psak of the Shulchan Aruch that safek pesul is tahor is true whether the person is in doubt is not only applicable if the person becomes aware of its questionable status after the fact, but is also tahor if he knows before he begins washing and is aware that the water is questionable.

However, with regard to the third safek as to whether there is enough water, Shaar Tzion says that this is not the case, and a person may not wash lechatchila with water that might be less than the correct shiur. This is based on the klal that a ספק התלוי בחסרון ידיעה לא מקרי ספק.

Let's explain this concept further.

(א) דין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו. ובו ט' סעיפים:
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו עובד כוכבים אם אומר שאין בו טעם חלב או שאומר שיש בו טעם אלא שהוא פגום מותר והוא שלא יהא סופו להשביח וצריך שלא ידע שסומכין עליו ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו משערינן בס' וכן אם הוא מין במינו כיון דליכא למיקם אטעמא משערים בס' (ואין נוהגים עכשיו לסמוך אעובד כוכבים ומשערינן הכל בס') (באגור ותשובת מהר"מ פדואה סימן ע"ט ושאר אחרונים):

(ב) אם נתערב מין במינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אם נודע שהיה רובו היתר מותר ואם לא נודע שהיה רובו היתר אסור: הגה ולענין מין במינו אזלינן בתר שמא אם הוא שוה הוי מין במינו אבל לא אזלינן בתר טעמא אם הוא שוה או לא (ב"י בשם האגור וכן הוא בהגהת ש"ד סי' ל"ט): אבל אם נתערב בשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אפי' נודע שהיה רובו היתר אסור ואם נתערב במינו ובשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו ונודע שהיה רובו היתר ממינו רואין את שאינו מינו כאילו אינו והשאר מינו רבה עליו ומבטלו:

(ג) במה דברים אמורים בשנשפך אבל איסור שנתערב בהיתר והוא לפנינו ואי אפשר לעמוד על שיעורו אף על פי שהוא מאיסורים של דבריהם אסור:

(1) A non-permissible [food item] that was mixed with a permissible item that is not of its type, for example prohibited fat that was mixed with meat, a non-Jew should taste it, if [the non-Jew] says that it has no fat taste or if he says that it has taste but the taste is "pagum" (somehow not good), permitted. And this is that it is not for the ends of improving. And it must be that [the non-Jew] doesn't know that he is being depended upon. And if there is not there a non-Jew to taste it, we measure it against 60. And likewise, if it is a [mixture of two things which are] of the same type, because one cannot really upon taste, it is measured against 60. {REMA: It is not done now to trust a non-Jew, and we measure against 60.}

(2) If it is was mixed with something of the same type and it was spilled, in a case where one can not deal with it to measure it, if it is known that it was majority permissible, [it is] permissible. And if it is not known that it was majority permissible, [it is] forbidden. Rema: And in the matter of "being of the same type" we follow the name, if it is the same then this is "of the same type," but we do not follow the taste if it is the same or not. But if was mixed with something that is not of the same type and it spilled in a case where one can not deal with it to measure it, even it is known that it was majority permissible, [it is] forbidden. And if it was mixed with "of its kind" and with "not of its kind" and it spilled in a case where one can not deal with it to measure it, and it is known that it was majority "of its kind", one views the "not of its kind" as though it were not [present], and the rest, "of its kind" is greater and negates it.

(3) When do we rule this way? When it spilled. But a forbidden food that mixed with a permitted food, and it is before us, and it is impossible to deal with it to measure it, even though it's [a case] of rabbinic prohibitions, it is forbidden.

(א) והוא לפנינו וא"א לעמוד עליו כו'. פי' שעכ"פ בקיאין אנו שיש בו רוב אלא דאין אנו בקיאין אם יש בו ס' או לא או שאין אנו יודעין כמה איסור נפק מיניה דאז הוי מאיסורים של דבריהם אפ"ה אין תולין להקל כדקי"ל גבי כחל לעיל סי' צ'.

והטעם כתבו הפוסקים דספק התלוי בחסרון ידיעה לא מיקרי ספק דדעת שוטים הוא זה משא"כ ברישא דבא הספק מכח שנשפך

והר"ן כ' משום דבדבר שא"א לעמוד עליו אי אזלינן לקולא יהיו כל האיסורים בספק וכל א' ישער במה שנראה בעיניו ולפיכך באו חכמים להשוות מדותיהן אבל במה שאינו בא אלא באקראי בעלמא כגון שנשפך וכה"ג אזלינן לקולא ע"כ:

(1) ...And the Poskim write that the reason for this is that a doubt (ספק) that is dependent on a lack of knowledge can not really be considered a doubt (ספק), for this is merely the [faulty] knowledge of stupid people , which is not true of the first case that comes from a doubt (ספק) connected to spilling the substance.

(מז) (מז) אם יש בהם כשיעור - ובזה דוקא אם נסתפק לאחר שנטל ידיו אבל מקודם לא דמה שאינו יודע לברר אם יש בו כשיעור אינו חשוב ספק [מ"א וש"א]...

--

The fourth, and last case of safek in the Shulchan Aruch או ספק אם נטל ידיו או לאו, does not come from the Mishna in Yadayim, rather it comes from a Rambam.

Unlike the first three pesulim, this is not a safek that is in the cheftza of the water, rather it is a safek that the gavra has in his own actions, as to whether he washed or not.

(טו) מַיִם שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם נַעֲשָׂה מֵהֶן מְלָאכָה אוֹ לֹא נַעֲשָׂה. אִם יֵשׁ בָּהֶן כַּשִּׁעוּר אוֹ שֶׁאֵין בָּהֶן. אִם הֵן טְהוֹרִין אוֹ טְמֵאִין. סָפֵק נָטַל יָדָיו סָפֵק לֹא נָטַל יָדָיו. סְפֵקוֹ טָהוֹר שֶׁכָּל סָפֵק שֶׁבְּטָהֳרַת יָדַיִם טָהוֹר:

(15) When there is a doubt with regard to the water [used to wash one's hands] - e.g., whether it had been used for other tasks or not, whether it contained the required quantity or not, whether it [the water itself] is ritually pure or not, and, similarly, when a person has a doubt whether he washed his hands or not, [in all these instances,] his hands are considered to be pure, because all instances where doubt arises concerning the ritual purity of hands, the hands are considered to be pure.

(יא) סְפֵק יָדַיִם לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטָּהֵר, טָהוֹר. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, שָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְמַיִם שְׁאוּבִין, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, סְפֵקוֹ טָמֵא:

(11) "If there is doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean." "Any doubt that arose in a public domain is deemed clean. "A condition of doubt concerning an ordinance of the scribes": [For instance, he is uncertain whether] he ate unclean food or drank unclean liquids, whether he immersed his head and the greater part of his body in drawn water, or whether there fell on his head and the greater part of his body three log of drawn water, such a condition of doubt is deemed clean. But if a condition of doubt arose concerning a father of uncleanness even though it was only rabbinical, it is deemed unclean.

(א) כבר ביארנו פעמים רבות שמי שנגע באוכלים טמאים או במשקים טמאים או בכלים שיהיה ראשון לטומאה בידיו נטמאו ידיו וכן ביארנו שידים טמאים יטמאו משקים ובחגיגה (דף כ:) אמרו שהיד מטמאה חבירתה בקדש ואם נפל הספק אם נטמאו ידיו אם לא או שהיתה ידו טמאה ונפל אליו הספק אם נטמאה אחרת או לא נטמאת או טהר ידיו אחר אשר הטומאה ונפל אליו הספק אם נטהרה כפי מה שראוי או היא טהרה נפסדת וידו נשארה בטומאתה הנה נגביר הטהרה בכל הפנים מאלה הג' ויהיה ספיקו טהור כפי מה שנבאר בשני ממסכת ידים...

--

The later Poskim discuss sefeikos in water that aren't mentioned in the Mishna in Yadayim:

1. Safek pesul in the water that comes from an inconclusive psak in the Poskim.

2. Safek pesul in the cup, if it is a shalem or not.

3a. If one washed with this safek water, and then valid water becomes available, should he wash again with the definitely valid water?

3b. How far does one need to go to get new water if he initially washed with safek pesul water?

1. Safek pesul in the water that comes from an inconclusive psak in the Poskim:

(מז) (מז) אם יש בהם כשיעור - ובזה ...וספק במחלוקת הפוסקים הרי הוא כשאר ספק דכיון שלא הכריעו בה הרי הוא ספק במלתא דרבנן ונקטינן להקל:

(ב) טעה בשיקול הדעת כגון דבר שהוא מחלוקת תנאים או אמוראים ולא נפסקה הלכה כא' מהם בפי' ועשה כאחד מהם ולא ידע שכבר פשט המעשה בכל העולם כדברי האחד, אם היה זה דיין מומחה ונטל רשות מריש גלותא או שלא נטל רשות אבל קבלו אותו בעלי דינים עליהם הואיל והוא מומחה חוזר הדין ואם אי אפשר להחזיר פטור מלשלם:

הגה:

ולא יאמר האדם אפסוק כמי שארצה בדבר שיש בו מחלוקת ואם עושה כן הרי זה דין שקר אלא אם הוא חכם גדול ויודע להכריע בראיות הרשות בידו ואי לאו בר הכי הוא לא יוציא ממון מספק דכל היכא דאיכא ספיקא דדינא אין מוציאין ממון מיד המוחזק (טור) ואם הוא בהוראות איסור והיתר והוא דבר איסור דאורייתא ילך לחומרא ואי דבר דרבנן ילך אחר המיקל...

(2) [If] he [the Judge] erred in weighing of opinions, e.g., [in] a case regarding which there is a dispute among Tannaim or Amoraim15Likewise in the case of a controversy among the Codifiers nowadays — ShaK. and the Halachah was not decided in accordance with [the views of] either of them explicitly and he acted in accordance with [the view of] one of them and he knew notthat the general practice had already spread throughout the world he is absolved from making compensation.

Rema:

One should not say 'I will render a decision in agreement with whomever I desire' pertaining to a matter wherein there is a difference of opinion [among the authorities]...

And if it is concerning ritual law and it is a matter involving a Biblical prohibition, one should adopt the restrictive view; and if it involves a Rabbinical matter, one should adopt the lenient view and [provided] only if the two dissenting [authorities] are equals; but one should not rely on the statements of a minor [authority] as opposed to the statements of one superior to him in wisdom and in numbers [of disciples or followers...

--

2. Safek pesul in the cup, if it is a shalem or not.

In this instance, Mishna Berura takes on as a davar pashut that the washing in this instance will be valid.*

(נ) (נ) וכל ספק טהרה וכו' - כגון אם היה הכלי שלם או לא וכה"ג איזה ספק:

Cf. the Chazon Ish above, this doesn't seem to be a safek related to the washing netilas yadayim, rather to the cup in general, so regular hilchos Tumah should apply (difference between public and private domain, etc.)

Also, why isn't this a ספק התלוי בחסרון ידיעה?

--

3a. If one washed with these safek pesul waters and then water that is unquestionably kosher becomes available, should he wash again with the new water?

ויש מי שאומר שעם כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק:

The Shulchan Aruch says one should rewash with the definite valid water.

There is a reason wash again to fulfill a lechatchila and there is also evidence which points to wash again even to be yotzei bidieved, as we will see.

The reason for this is based on several broad klalei HaShas as well as local Poskim presented succinctly in the Shaar Tzion.

The reason to wash again lechatchila is in order to because although this particular safek is a דבר שיש לו מתירין, and therefore one should not rely on a safek to fulfill something if it is within his ability to fulfill it without a doubt.

The Shaar Tzion says that lechatchila everyone would be maskim that one should rewash because its a דבר שיש לו מתירין. Even though in Hilchos Taaruvos it isn't batel (bemino) in other words it doesn't work even bidieved, it is mashama that since netilas Yadayim is a derabbanan, there is room to say that using something that is a דבר שיש לו מתירין would only pose an issue on a lechatchila level according to some.

However, this is difficult because we find this klal to be me'akev even in Derabbban cases too? T"I.

According to the Gra, there is a reason to wash again to fulfill ones washing even bidieved. (what is the raya?)

(ג) שני מקואות שאין בהן ארבעים סאה ונפלו שלשת לוגין לתוך אחד מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלו ואח"כ ירדו גשמים ונתמלאו ר' יוסי אומר אומרין לו שלא יטבול בא' מהן ואם טבל באחד מהן ועשה טהרות טהורות מפני שזה מים שאובין למקוה למה זה דומה למי שנטמאת אחת מידיו ואין ידוע אי זו היא אמר לו שלא יעשה טהרות באחת מהן ואם עשה טהרות טהורות מפני שזה ספק ידים.

(Gra mentions that this Tosefta is brought by the Rash in Mikvaos):

(ה) תניא בתוספתא [פ"ב] שני מקוואות שאין בהם מ' סאה ונפלו ג' לוגין לתוך אחד מהן וידוע לאיזה מהן נפלו, ואחר כך נפלו שניים, ואין ידוע לאיזה מהן נפלו הריני יכול לתלות ולומר למקום שנפלו ראשונים נפלו שניים.

נפלו שלשת לוגין לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלו ואחר כך נפלו שניים, ואין ידוע לאיזה מהן נפלו אין יכול לתלות ולומר למקום שנפלו ראשונים נפלו שניים.

אחד יש בו מ' סאה ואחד אין בו הריני אומר לתוך של מ' נפלו אחד שאוב ואחד שאינו שאוב הריני אומר לתוך של שאוב נפלו ב' מקוואות שאין בהם מ' סאה ונפלו ג' לוגין לתוך אחד מהן ואין ידוע לתוך אי זה מהן נפלו ואח"כ ירדו גשמים ונתמלאו ר' יוסי אומר אומרים לו שלא יטבול בא' מהן ואם טבל באחד מהן ועשה טהרות טהורות מפני שזה ספק מים שאובין למקוה. למה זה דומה למי שנטמאת אחת מידיו ואינו ידוע אי זו היא אומר לו שלא יעשה טהרות באחת מידיו ואם עשה טהרות טהורות מפני שזה ספק ידים: פי' ואחר כך נפלו שניים שלשת לוגין אחרים. למקום שנפלו ראשונים נפלו שניים ואידך כשר להקוות עליו: אין יכול לתלות. ושניהם פסולין: ואחר כך ירדו גשמים ונתמלאו. נמצא שיש כאן שני מקוואות אחד כשר ואחד פסול והיינו מתני' דלעיל דרבנן מטהרין ורבי יוסי מטמא וצריך לטבול שנייה ומודה דאם עשה טהרות טהורות כדקאמרינן נמי לעיל דלטמא נמי טהור:

---

3b. How far does one need to go to get new water if he initially washed with safek pesul water?

(נב) (נב) יטול ידיו - ובב"י משמע דנכון להדר אחר מים דאם אינו מקיים נט"י כראוי קשה לעניות:

(א) מים שיש לו ספק אם נעשו בהם מלאכה אם לאו וכו'...

ואפשר שהוא סובר שזהו מ"ש בפ' במה אשה (שבת סב:) אבל משא ולא משא ל"ל בה אע"פ שרש"י מפרש בענין אחר.

ואע"ג דאסיקנא התם דלאו מילתא היא דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפנאי מיא וכו', היינו כי היכי דלא ליתי לידי עניות. אבל מדינא א"צ לחזור וליטול ונראה דה"ה לשאר ספיקות שאע"פ שא"צ לחזור וליטול מ"מ משום עניות מיהא איכא.

וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת, וְאֵלּוּ הֵן: הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם, וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו...

וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מְשָׁא יְדֵיהּ כְּלָל, אֲבָל מְשָׁא וְלָא מְשָׁא — לֵית לַן בַּהּ.

וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מְשַׁאי מְלֵא חָפְנַי מַיָּא וִיהַבוּ לִי מְלֵא חָפְנַי טֵיבוּתָא.

Rabbi Abbahu said, and some say it was taught in a baraita: Three matters bring a person to a state of poverty as a divine punishment from Heaven: One who urinates before his bed while naked, and one who demeans the ritual washing of the hands, and one whose wife curses him in his presence.

With regard to one who demeans the ritual washing of the hands, Rava said: We only said this statement in a case where he does not wash his hands at all; however, if he washes his hands and does not wash them with a significant amount of water, we have no problem with it.

The Gemara notes: And that is not so, as Rav Ḥisda said: I wash my hands with handfuls of water and they gave me in reward handfuls of prosperity. Apparently, in order to garner the benefits of ritual washing of his hands, one should use a significant amount of water.

While Beis Yosef holds that there is an inyan to search after water, Elya Rabba disagrees, and holds that only if water is readily available should one be stringent to wash again, but there is no need to search after water.

The Levush that the Elya Raba is going on: (Interestingly, he adds onto the Shulchan Aruch another reason to wash not only to be motzi misafek, but also to prevent aniyus.)

(יט) [יט] [לבוש] כדי שלא תבוא עניות וכו'. פירוש דאי לאו הטעם משום עניות, אם יש לו מים לרחוץ אומרים לו קום ורחץ והוציא עצמך מן הספק. אבל אין צריך להדר אחריהן לכן אמר הטעם משום עניות דצריך להדר אחריהן.

כתב רש"ל סימן ט"ז הביאו שיירי כנסת הגדולה דוקא כשיש ספק אם נטל או לא או ספק שהיה בהן כשיעור, אבל היכא דנטל כראוי אלא שיש ספק במים אם היה פסולין או ספק אם נטמאו הידים או לאו לא מחמירין כל כך ואף לעניות לא קשה ומכל מקום הנזהר בקדושתה וטהרתה נקרא איש קדוש וטהור, עד כאן. ותימא דבפסקיו וסימניו שם שפסק דאף בספק אם היו המים פסולין צריך נטילה אחרת ואין היתר אלא בספק נטמאו הידים דאוקמינן בחזקת כשרות וצריך עיון. והנה במגן אברהם כתב על רש"ל וצריך עיון דהא היסח הדעת פוסל, עד כאן. ולא עיין שפיר בדברי ים של שלמה שם דמיירי שהיה שומר את ידיו אלא שנסתפק לו אם הסיח דעתו, עיין שם. וכל זה לפירוש בית יוסף ורש"ל דמפרשינן ש"ס דפרק במה אשה ולאו מילתא הוא אנא משי מלא חפני מיא וכו' דבספק משי ולא משי בא לידי עניות וכן כשנוטל מרביעית מצמצם, אבל בדרישה מצאתי שפירש דמאי דאמרינן ולא מילתא הוא היינו לאפוקי מהא דאמר משא ולא משא לית לן בה, רצה לומר דאין נפקא מינה במשא רביעית או יותר מרביעית, על זה קאמר דיש נפקא מינה דיהיב ליה מלאה סגי טיבותא, אבל באמת במשא ולא במשא אין בא לידי עניות והוא הדין כשלא משא אלא ברביעית מצומצם וכן משמע בסימן קנ"ח סעיף י' וכן מסתבר:

(Additionally, he argues regarding when a person should be machmir to wash again even to prevent aniyus. Beis Yosef holds in every instance of safek there is an inyan to wash again.

But Elya Rabba holds that only if one is mesupak about if he washed at all or if he had the proper shiur or not. But if the safek is in the water itself (like if melacha was done or not) he does not have to wash again.)