שבי קשה מכולם - שבויים ופדיונם במסורת ישראל

פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם מִצְוָה רַבָּה הִיא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן דְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִם מִצְוָה רַבָּה הִיא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה׳, אֲשֶׁר לַמָּוֶת – לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב – לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי – לַשֶּׁבִי״. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְאוּחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵירוֹ. חֶרֶב קָשָׁה מִמָּוֶת – אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא – הַאי קָא מִינַּוַּול, וְהַאי לָא קָא מִינַּוַּול. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא – ״יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו״. רָעָב קָשֶׁה מֵחֶרֶב – אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: הַאי קָא מִצְטַעַר, וְהַאי לָא קָא מִצְטַעַר. אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב״. שֶׁבִי [קָשֶׁה מִכּוּלָּם] – דְּכוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בֵּיהּ.

Bava Batra 8b:1-4

that redeeming captives is a great mitzva. Rava said to Rabba bar Mari: Concerning this matter that the Sages stated, that redeeming captives is a great mitzva, from where is it derived? Rabba bar Mari said to him: As it is written: “And it shall come to pass, when they say to you: To where shall we depart? Then you shall tell them: So says the Lord: Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword; and such as are for famine, to famine; and such as are for captivity, to captivity” (Jeremiah 15:2). And Rabbi Yoḥanan says: Whichever punishment is written later in this verse is more severe than the one before it. Rabbi Yoḥanan explains: The sword is worse than death. If you wish, say that this is learned from a verse; if you wish, say instead that it is derived by way of logical reasoning. If you wish, say that this is derived by way of logical reasoning: This punishment, i.e., death by sword, mutilates the body, but that punishment, i.e., natural death, does not mutilate it. And if you wish, say that the fact that the sword is worse than death is learned from a verse: “Precious in the sight of the Lord is the death of His pious ones” (Psalms 116:15). Famine is worse than the sword. If you wish, say that this is derived by way of logical reasoning: This one, who dies of famine, suffers greatly before departing from this world, but that one, who dies by the sword, does not suffer. If you wish, say instead that the fact that famine is worse than the sword is learned from a verse: “More fortunate were the victims of the sword than the victims of famine” (Lamentations 4:9). And captivity is worse than all of them, as it includes all of them, i.e., famine, the sword, and death.

בראשית י״ד:י״ד-ט״ז

(יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ (טז) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃

Genesis 14:14-16

(14) And when Abram heard that his brother was taken captive, he led forth his trained men, born in his house, three hundred and eighteen, and pursued as far as Dan. (15) And he divided himself against them by night, he and his servants, and smote them, and pursued them unto Hobah, which is on the left hand of Damascus. (16) And he brought back all the goods, and also brought back his brother Lot, and his goods, and the women also, and the people.

יורה דעה רנ״ב:א׳

(א) פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן. וְאֵין מִצְוָה גְדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. הִלְכָּךְ, לְכָל דְּבַר מִצְוָה שֶׁגָבוּ מָעוֹת בִּשְׁבִילוֹ, יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹתָן לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. וַאֲפִלוּ אִם גָבוּ לְצֹרֶךְ בִּנְיָן ב''ה, וַאֲפִלוּ אִם קָנוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהִקְצוּם לְצֹרֶךְ הַבִּנְיָן, שֶׁאָסוּר לְמָכְרָם בִּשְׁבִיל מִצְוָה אַחֶרֶת, מֻתָּר לְמָכְרָם לְצֹרֶךְ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים. אֲבָל אִם בְּנָאוּהוּ כְּבַר, לֹא יִמְכְּרוּ אוֹתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם הַנּוֹדֵר סֶלַע לִצְדָקָה, אֵין פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים בַּכְּלָל וְאֵין לִפְדּוֹת בְּסֶלַע זוֹ רַק מִדַּעַת בְּנֵי הָעִיר (מהרי''ק שֹׁרֶשׁ ז') כְּדִלְקַמָּן סִימָן רנ''ו סָעִיף ד'.

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 252:1

...

משנה גיטין ד׳:ו׳

(ו) המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ, יצא בן חורין. אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם. ואין מבריחין את השבויין, מפני תקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מפני תקנת השבויין. ואין לוקחים ספרים תפלין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם.

Mishnah Gittin 4:6

(6) [With regard to] one who sells his slave to a non-Jew or to someone outside Eretz Yisrael, [the slave automatically] goes free. We do not ransom captives for more than they are worth, due to Tikkun HaOlam. We do not help captives escape, due to Tikkun HaOlam. Rabban Shimon ben Gamliel says: "[It is] due to the enactment of the captives. We do not buy sefarim [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], tefillin, and mezuzot from the non-Jews for more than their worth, due to Tikkun HaOlam.

משנה תורה, הלכות מתנות עניים ח׳:י׳-י״ב

(י) פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ועל "לא תעמוד על דם רעך" ועל "לא ירדנו בפרך לעיניך" ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" ומצות "וחי אחיך עמך" "ואהבת לרעך כמוך" "והצל לקוחים למות" והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.

(יב) אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם, שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם. ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם, שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן.

Mishneh Torah, Gifts to the Poor 8:10-12

(10) The redemption of captives receives priority over sustaining the poor and providing them with clothing. [Indeed,] there is no greater mitzvah than the redemption of captives. For a captive is among those who are hungry, thirsty, and unclothed and he is in mortal peril. If someone pays no attention to his redemption, he violates the negative commanadments: "Do not harden your heart or close your hand" (Deuteronomy 15:7), "Do not stand by when the blood of your neighbour is in danger" (Leviticus 19:16), and "He shall not oppress him with exhausting work in your presence (ibid. 25:53). And he has negated the observance of the positive commandments: "You shall certainly open up your hand to him" (Deuteronomy 15:8), "And your brother shall live with you" (ibid. 19:18), "Love your neighbour as yourself" (Leviticus 19:18), "Save those who are taken for death" (Proverbs 24:11), and many other decrees of this nature. There is no mitzvah as great as the redemption of captives.

(12) We do not redeem captives for more than their worth because of Tikkun HaOlam, so that [our] enemies will not pursue people to kidnap them. And we do not assist captives in escaping because of Tikkun HaOlam, so that enemies will not oppress captives harshly and be very strict when guarding them.

יורה דעה רנ״ב:א׳-ו׳

(ג) כָּל רֶגַע שֶׁמְּאַחֵר לִפְדּוֹת הַשְּׁבוּיִים, הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר לְהַקְדִּים, הָוֵי כְּאִלוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

(ד) אֵין פּוֹדִין הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר מִכְּדֵי דְּמֵיהֶם, מִפְּנֵי תִּקוּן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים מוֹסְרִים עַצְמָם עֲלֵיהֶם לִשְׁבּוֹתָם. אֲבָל אָדָם יָכוֹל לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְכֵן לְתַלְמִיד חָכָם, אוֹ אֲפִלוּ אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָא שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָרִיף וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אָדָם גָדוֹל, פּוֹדִים אוֹתוֹ בְּדָמִים מְרֻבִּים. וְאִם אִשְׁתּוֹ כְּאַחֵר דָּמִי אוֹ לֹא, עַיֵּן בַּטּוּר אֶבֶן הָעֵזְר סי' ע''ח.

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 252:1-6

(1) The redeeming of captives takes precedence to sustaining the poor and clothing them. And there is no mitzvah as great as redeeming captives. Therefore, if one has designated money for any [other] mitzvah, they can redirect it to redeeming captives...

(3) Every moment that one delays redeeming captives, where it is possible to do it sooner, it is as if one is spilling blood.

(4) We do not redeem captives for more than their worth because of Tikkun Olam, so that our enemies will not endanger themselves to kidnap [us]. But an individual can redeem themselves if they wish to. And for a great scholar, or even one who is not a great scholar but is a sharp student with the potential to be a great individual, we redeem them with a large amount of money.

Rema?: And with regards to whether a wife is like any other individual or not, see the Tur, Even HaEzer, Siman 78.

פניני הלכה, העם והארץ ז׳:ח׳:א׳

ערבות הדדית / האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף?

Peninei Halakhah, The Nation and the Land 7:8:1

Solidarity (`Arvut Hadadit): Should one submit to Terrorist Extortion in order to Save a Kidnaped Person?

R. Eliezer Melamed, Yeshivat Har Bracha, ~2002

פניני הלכה, העם והארץ ז׳:ח׳:ג׳

תשובה: בהלכות הקודמות למדנו, שככלל אסור להיכנע לסחיטת חוטפים, וכאשר השבוי נמצא בסכנת נפשות מוחשית נחלקו הפוסקים. אולם כל זה אמור דווקא בפושעים רגילים, שכל חפצם להרוויח ממון.

אך כאשר מדובר במצב של מלחמה מתמדת בינינו לבין המחבלים, אסור להיכנע לשום סחטנות מצידם. משום שאם נכנע, אויבינו יראו זאת כסימן ברור של חולשה, המורל שלהם יעלה, והם יוסיפו ביתר מרץ לפגוע בנו. וכן ידוע שלאחר כל "הצלחה" כזו, מצטרפים מחבלים נוספים לשורותיהם. בנוסף לכך, אלו שיוצאים לפגוע בנו, לא יחששו לעתידם, משום שיסמכו על כך, שגם אם ייתפסו, במהרה ישתחררו מן הכלא הישראלי על ידי עסקת שחרור.

ועוד, ישנו חשש סביר, שלפחות חלק מן המחבלים שישוחררו מן הכלא יחזרו ויפגעו ביהודים. לכן, למרות הכאב שבדבר, אין להיכנע לסחטנות ולשלם עבור החטוף יותר מן המקובל במקרים כאלה, היינו אדם תמורת אדם.

ישעיהו ל״ה:י׳

(י) וּפְדוּיֵ֨י ה' יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ {ס}

Isaiah 35:10

(10) And GOD’s ransomed shall return,
And come with shouting to Zion,
Crowned with joy everlasting.
They shall attain joy and gladness,
While sorrow and sighing flee.

תלמוד ירושלמי הוריות ג׳:ד׳:י׳

שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין בְּקָלוֹן הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה׃ לָמָּה. שֶׁהָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לָכֵן וְהָאִישׁ אֵין דַּרְכּוֹ לָכֵן. מַעֲשֶׂה בְירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעָלָה לְרוֹמִי. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל תִּינּוֹק אֶחָד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁהָיָה אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצוֹתָיו מְסוּדָרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. וְהוּא עוֹמֵד בְּקָלוֹן. וְהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבוֹדְקוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ נַעֲנֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ. מִֽי־נָתַ֨ן לִמְשִׁיסָּה יַֽעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבוֹזְזִים הֲל֣וֹא יְי. נַעֲנֶה הַתִּינּוֹק וְאָמר לוֹ. ז֤וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתֽוֹרָתֽוֹ׃ מִיָּד זָֽלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר. מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁאֵינֵי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֵפְדֶּנּוּ. וּפְדָאוֹ בְמָמוֹן הַרְבֶּה וְשִׁילְּחוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים וגו׳.

Jerusalem Talmud Horayot 3:4:10

“If both of them stand in [a house of] ill repute, the man precedes the woman.” Why? For a woman it is natural, for a man it is not natural. It happened that Rebbi Joshua went to Rome. They informed him about a child from Jerusalem who was reddish with beautiful eyes, good to look at, and his locks ordered in curls, standing in [a house of] ill repute. Rebbi Joshua went to check him out. When he came to the door, Rebbi Joshua started and said, who gave Jacob to be booty and Israel to plunderers, is that not the Eternal? The child answered him and told him, it is because we sinned against Him; they did not want to walk in His ways and did not listen to His teaching. Immediately his eyes were flowing with tears and he said, I take as my witnesses heaven and earth that I shall not move from here until I buy his freedom. He bought his freedom for much money, sent him to the Land of Israel, and quoted for him this verse, the dear children of Zion etc.

כתובות נ״ב א:ט״ז

תָּנוּ רַבָּנַן: נִשְׁבֵּית, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה — פּוֹדָהּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ: רָצָה פּוֹדָהּ, רָצָה אֵינוֹ פּוֹדָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

Ketubot 52a:16

§ The Sages taught: If she was taken captive and they were seeking ransom from her husband of up to ten times her value, i.e., far more than the usual ransom for a captive of this kind, on the first occasion she is taken captive he must redeem her. From this point forward, i.e., if she was taken captive a second time, if he wants to, he redeems her, but if he does not want to redeem her, he does not have to redeem her, as the Sages obligated him to redeem her only once. Rabban Shimon ben Gamliel says:

כתובות נ״ב ב:א׳

אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶם, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם. הָא בִּכְדֵי דְמֵיהֶן פּוֹדִין, אַף עַל גַּב דְּפִרְקוֹנָהּ יוֹתֵר עַל כְּתוּבָּתָהּ.

Ketubot 52b:1

One does not redeem captives at more than their value. This policy is for the betterment of the world, because if captives are ransomed at exorbitant prices, this will encourage their captors to kidnap more people. The Gemara notes: This implies that if the captors seek a ransom in accordance with their actual value one does redeem captives, even though this includes a case where a woman’s redemption is more than her marriage contract.

תוספות על כתובות נ״ב א:ט״ז:א׳

והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה - וא"ת והא דבעי בפ' השולח (גיטין דף מה. ושם) אהא דתנן אין פודין את השבויין יותר מכדי דמיהן מפני תיקון העולם אי משום דוחקא דציבורא הוא או משום דלא ליגרו בהו טפי תפשוט מהכא דמשום דוחקא דציבורא דקתני דפודה עד עשרה בדמיה וי"ל דאפי' לטעמא דלא ליגרו וליתו טפי לא תקינו שלא יוכל לפדות אדם את עצמו יותר מכדי דמיו שהרי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב׳:ד׳) והכא אשתו כגופו והא דבעי התם למיפשט מהא דלוי פרקיה לברתיה עד תליסר אלפי דינרי היינו משום דאין בתו כגופו:

Tosafot on Ketubot 52a:16:1

...

הרב יובל שרלו, אתיקה יהודית (כה): שחרור שבויים

ההשפעה המוראלית על הצבא עלולה להיות משמעותית ביותר. בשעה שיידע חייל כי לא נעשה הכל כדי לשחררו - כולל נכונות לשחרר רוצחים בתמורה להשבתו - תיפגע המוטיבציה שלו להילחם.

R' Yuval Sherlow, Jewish Ethics (25): Redeeming Captives

The impact on the morale of the army could be significant. Once a soldier knows that [the state] will not do everything it can to free him - including a willingness to release murderers in exchange for his freedom - it will diminish his motivation to fight.