(א) (לשאלה) נשמה (ח"ב פ"ב או"פ ו')
האור המתלבש בכלי דבינה, נקרא בשם "נשמה". ונקרא כן, מלשון נשימה, להיות נשמה בחינת מקור לז"א שהוא בחינת אור רוח, הנושם משם חיותו, על דרך עליה וירידה, בסו"ה והחיות רצוא ושוב, ומלשון הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, והבן.
(א) (לשאלה) סובב
גורם לגילוי מדרגה, מכונה בשם סובב למדרגה ההיא.
(א) (לשאלה) סיום (ח"ב פ"א או"פ ז' שניה)
בחי"ד נקראת סוף או "סיום", להיותה מפסקת אור העליון שלא יתפשט אליה, ומסיימת ע"כ את המדרגה.
(א) (לשאלה) סמוך (ח"ב ב')
קרבת הצורה לחבירו מכונה "סמוך" לחבירו.