Ten Minute Halacha - Yashka, Yeshu, Kratzmach, X-Mas, Cheese and Crackers

(יג) וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃

Exodus 23:13

(13) Be on guard concerning all that I have told you. Make no mention of the names of other gods; they shall not be heard on your lips.

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי כ״ג:י״ג

ושם אלהים אחרים לא תזכירו. שלא ידור אדם בשם ע"ז ולא יקיים בשמה ולא יעשה את הגוי שידור בשם ע"ז שלו: ד"א ושם אלהים אחרים לא תזכירו זו אזהרה לנביא המתנבא בשם ע"ז לפי שהוא אומר (דברים יש כ') ומת הנביא ההוא עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ושם אלהים אחרים לא תזכירו: ד"א לא תזכירו לא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל ע"ז פלונית ואני אשמור לך אצל ע"ז פלונית וכל ע"ז שבמקרא מותר להזכירה כגון פעור ובל וגבו וכמוש:

Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai 23:13

...

סנהדרין ס״ג ב:ה׳-ט׳

דתניא (שמות כג, יג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית... כי אתא עולא בת בקלנבו אמר ליה רבא והיכא בת מר אמר ליה בקלנבו אמר ליה והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה והא היכא כתיבא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו.

Sanhedrin 63b:5-9

The Gemara answers: As it is taught in a baraita that the meaning of the verse: “And make no mention of the name of the other gods, neither let it be heard out of your mouth” (Exodus 23:13), is that a person may not say to another: Wait for me next to such and such an object of idol worship. The meaning of the statement “neither let it be heard out of your mouth” is that one may not vow in the name of an idol, nor affirm his statement by an oath in its name, nor cause others, i.e., gentiles, to vow in its name or affirm their statements by an oath in its name. Alternatively, the statement “neither let it be heard out of your mouth” can be interpreted as a prohibition against one who incites another to worship idols and against one who subverts an entire city to do so. The prohibition against inciting others to engage in idol worship can be derived from this verse. The Gemara asks: Why must the prohibition against an inciter be derived from here? It is written explicitly in that regard, in the verse concerning the inciter’s punishment: “And all Israel shall hear, and fear, and shall do no more of any such wickedness as this is in your midst” (Deuteronomy 13:12). This is clearly a prohibition against inciting others to worship idols. Rather, the verse “neither let it be heard out of your mouth” is a prohibition against one who subverts an entire city to engage in idol worship; this prohibition is not stated elsewhere. The baraita teaches: And one may not cause others, i.e., gentiles, to vow in the name of an idol or affirm their statements by an oath in its name. The Gemara comments: The baraita supports the opinion of Shmuel’s father, as Shmuel’s father says: It is prohibited for a person to enter into a partnership with a gentile, lest their joint ventures lead them to quarrel, and his gentile partner will be obligated to take an oath to him, and he will take an oath in the name of his object of idol worship; and the Torah states: “Neither let it be heard out of your mouth,” which includes causing a gentile to take an oath in the name of an idol. When Ulla came from Eretz Yisrael to Babylonia, he lodged in a place called Kalnevo. Rava said to him: And where did the Master lodge? Ulla said to him: In Kalnevo. Rava said to him: But isn’t it written: “And make no mention of the name of the other gods”? Kalnevo is the name of an idol. Ulla said to him: This is what Rabbi Yoḥanan said: With regard to any object of idol worship that is written in the Torah, it is permitted to mention its name. Since one may mention the idol while reading the Torah, it is permitted to mention it altogether. Rava asked: And where is this idol written? Ulla answered: As it is written: “Bel bows down, Nevo stoops” (Isaiah 46:1).

ספר יראים רמ״ה:ב׳

[דפוס ישן - ע"ה]

(ב) תוספת זה לאסור.... ואמרינן בסנהדרין פ"ד מיתות (ס"ג ב') [*] כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר [*] וטעמא כיון שהזכיר נתבטלה.

Sefer Yereim 245:2

...

חוות יאיר א׳:י״א

השגה י'

גם מקרא זה דנתנבא הנביא על חורבנם נסתר טעם שכתב שם דע"כ שרי ע"ז דכתיבא מפני דאחר שהזכירה ודאי נתבטלה. ונהפוך הוא בקרא הנ"ל דוודאי קיימת היתה אז. ועוד נראה דאין איסור רק במזכירו באיזה ענין שלא לצורך. ומזה באומר שמור לי בצד ע"ז פלונית דמצי למימר סימן אחר (או) [לא] בע"ז הידועה. וכן מה שהקשה בש"ס על עולא שאמר שבת בקלנבו המ"ל בעיר שבה ע"ז ובכה"ג והארכנו בג"ה בחידושי' בטור וב"י י"ד סי' קמ"ז כ"ש שאין למנוע לכתוב בספר לתכלית בירור המצוה וראי' לדבר ממ"ש ר"ג וזכר מרחץ של אפורדיטי ורבי לא נמנע מלשנותו במשנה ואנן ג"כ שונין המשנה כצורתה והלא הוא שם ע"ז שכ"פ רש"י והערוך (ועמ"ש בחידושי גפ"ת מהר"ם מלובלין מס' סנהדרין ס"ב ע"א). ואכתי איכא למידק בשם קלנבו דאם פי' קל"נ דיא"ה לשון קלון, או קלות ושפלות כמ"ש התוס' במס' ב"מ כ"ה ע"ב וע"כ אנו הוספנו בו או נתננו לו השם לגנאי כמו מר קוליס קלנדיא מה מקשה הש"ס מבת בקלנדא. ואם תרצה לומר שכך כינום עע"ז לשון חשיבו' כבירושלמי על קלנדיא עיין בפי' משנה עץ החיים והכי נמי י"ל גבי מר קוליס לשון מרות ושררה א"כ היה לנו לשנותם כמ"ש רז"ל סוף מגילה בית גליא בית כריא אף אם אין איסור.

Havot Yair 1:11

...

שו"ת בית יצחק, יורה דעה א קנ"ב:ו'
מי יודע אם לא נמצאו אומות המאמינים גם היום בענינים כאלו.

סנהדרין ס״ג ב:י״א

אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא.

Sanhedrin 63b:11

§ Rav Naḥman says: All types of mockery are forbidden, except for mockery of idol worship, which is permitted, as it is written: “Bel crouches down, Nevo stoops…they stoop, they crouch down together, they could not hold back the burden” (Isiah 46:1–2). The verse is interpreted as meaning that they crouch in order to defecate and cannot retain their excrement.

תוספות על סנהדרין ס״ד א:ט״ו:א׳

מרקוליס. אור"ת קילוס שמה לשון שבח אלא שחכמים כינו אותה לגנאי וקראוה קוליס לשון לעג וקלס (תהלים מד) ומר לשון חילוף כמו במר דשחוטה (חולין דף צד.) במר דפרזלא (ב"ק דף קיג.) במר דכנתא (בכורות דף ל.) כלומר חילוף קילוס שהחליפו שמה:

Tosafot on Sanhedrin 64a:15:1

...

שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה קע"א
והנה כל זה כתבתי על גוף הדבר מה ששינוי לשון המצבה ללשון לע"ז אבל מה שעשו עוד שכתבו מספר השנים כדרך החדשים ג"כ בלשון לע"ז זה עבירה כפולה ומכופלת דמספר החדשים שלהם אינם מכוונים למספר ב"י ומה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא שהרי בתורה בפ' משפטים נאמר ושם אלקים אחרים לא תזכירו ואמרו חכמים וכן כתבו הפוסקים דאסור לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלוני' ומדנקט בלשון הפעיל תזכירו משמע שאפילו אינו מזכיר ממש ג"כ הוא בכלל איסור והמונה במספר' נראה לפי ענ"ד דעובר באיסור ההוא על ושם אלקים אחרים לא תזכירו דנהי דתזכירו היינו בפה או בכתב לפי מאי שכ' המנחת חינוך מ"מ כיון דע"י המנין עולה על הזכרון מחשבה נראה דאסור דזיל בתר טעמא כמ"ש החינוך סי' פ"ו ופ"ז דלא ישמע על פיך וגם גרם אסור שעי"ז ניזכר זמן של ע"ז:

עבודה זרה ח׳ א:י״ז

תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן.

Avodah Zarah 8a:17

It is taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Jews who are outside of Eretz Yisrael are considered to engage in idol worship in purity, i.e., unwittingly. How does this occur? In the case of a gentile who prepared a feast for the marriage of his son, and invited all of the Jews in his town, even though they eat of their own kosher food and drink of their own kosher beverages, and their own attendant stands before them, the verse ascribes guilt to them as though they ate of the offerings to the dead, i.e., idols, as it is stated: “And sacrifice to their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice” (Exodus 34:15). Since Jews participate in a feast in which the gentile sacrifices offerings to his idol, it is as though they partook of the offering themselves.

אבות דרבי נתן כ״ו:ד׳

ר׳ שמעון בן אלעזר אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדים עבודת כוכבים בטהרה.

Avot DeRabbi Natan 26:4

Rabbi Shimon ben Elazar would say: When the people of Israel are in foreign lands, they worship idolatry without meaning to. How so? A Samaritan makes a party for his son. He sends out an invitation to all the Jews in his city. Even though they eat and drink their own food, and bring their own attendants who stand and pour for them, it is still considered as if they ate from the sacrifices of the dead, as it says (Exodus 34:15), “They will call to you, and you will eat their sacrifices.”
Rabbi Eliezer HaModa’i would say: Anyone who violates the Sabbath, scorns the festivals, disregards circumcision, or attempts to reveal the flaws of the Torah, even though he may be learned in Torah and have done many good deeds, he has no share in the World to Come.
Rabbi Akiva would say: Anyone who marries a woman who is not proper for him transgresses five commandments: “Do not take vengeance” (Leviticus 19:18), “Do not bear a grudge” (ibid.), “Do not hate your brother in your heart” (Leviticus 19:17), “Love your fellow as yourself” (Leviticus 19:18), and “Let your brother live with you” (Leviticus 25:36). Because he will hate her he will want her to die, and this will cause fewer children to be born into the world.

משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א:ו׳-ז׳

(ו) אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא, יד). וכי יש מכשול גדול מזה, שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן, וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבד אלוה מבלעדי ה'.

(ז) אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כלו לעבד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג, ט).

Mishneh Torah, Kings and Wars 11:6-7

(6) Jesus of Nazareth who aspired to be the Mashiach and was executed by the court was also alluded to in Daniel's prophecies, as ibid. 11:14 states: 'The vulgar among your people shall exalt themselves in an attempt to fulfill the vision, but they shall stumble.'
Can there be a greater stumbling block than Christianity? All the prophets spoke of Mashiach as the redeemer of Israel and their savior who would gather their dispersed and strengthen their observance of the mitzvot. In contrast, Christianity caused the Jews to be slain by the sword, their remnants to be scattered and humbled, the Torah to be altered, and the majority of the world to err and serve a god other than the Lord.

(7) Nevertheless, the intent of the Creator of the world is not within the power of man to comprehend, for His ways are not our ways, nor are His thoughts, our thoughts. Ultimately, all the deeds of Jesus of Nazareth and that Ishmaelite who arose after him will only serve to prepare the way for Mashiach's coming and the improvement of the entire world, motivating the nations to serve God together as Tzephaniah 3:9 states: 'I will transform the peoples to a purer language that they all will call upon the name of God and serve Him with one purpose.'

Rabbeinu Ephraim on Vayeilech
ישו stands for ימח שמו וזכרו

Others
The gematriyah equals ערום.
The gematriyah equals וריק.

Minhagei Maharil
He is called ישוע הנוצרי because we are saying that he was created like any other person (נוצר), with a father and mother. (We want other people who don't understand to think that we are just calling him Jesus of Nazereth).

ספר יראים רמ״ה:ב׳

[דפוס ישן - ע"ה]

ומאותו טעם שהתורה (מזכרת) אותה אנו רשאין להזכירה וזה שאינו אסור להזכיר אלא [*] לה אלא בש' שניתן [*] אלהות שנתנו לה שם שמשמע אלהות [*] הדיוטות כגון ארטל [*] אע"פ (שעשה) אותן אלהות [*] וכ"ש אלהים אחרים לא תזכירו כ"ש [*] הקפיד הכתוב.

Sefer Yereim 245:2

...

חוות יאיר א׳:י״א

ועוד נ"ל פשוט דוקא אם נקרא שם ע"ז אחר שנעשית ע"ז מש"כ אם היה שם לאיזה בית או אילן ואח"כ עשאוהו ע"ז שכבר נקרא בשמו לפני שהיה ע"ז וזכר לדבר מ"ש היא באת בגבולי וראי' משמות ז' כוכבי לכת שהיו עובדים ואין מונע מלהזכיר שם סטורני' הוא שבתי ויוב"ש צדק ולוציפור שם נוגה אף שהם שמות של ע"ז לעע"ז.

Havot Yair 1:11

...

Rav Herschel Schachter
Best not to say Ch**st.

שו"ת רבי אליהו (הילדסהיימר), יורה דעה ק"פ:ג'
בגמרא נזכר שמו הפרטי "ישו" אבל לא השם המורגל עתה שהוא העתקת מלת "משיח", ובאמת מעולם תמה תמה קראתי על המקילים בשם זה ומחמירים בשמו הפרטי כאשר הוא מורגן בינינו ובאמת נהפוך הוא, ואח"כ ראיתי כי גם מע"כ נתועורר לילוק זה בזכר אותו איש בגמרא.

Rav Schachter
מעיקר הדין you could say Christmas, since it's just the name of the day. However, it's important for a person to be aware of the tragedies that happened on Christmas.