וּדְבָבוּ אֵישַׁוֵי בֵּינָךְ וּבֵין אִתְּתָא בֵּין זַרְעֲיַת בְנָךְ וּבֵין זַרְעֲיַת בְּנָהָא וִיהֵי כַּד יְהוֹן בְּנָהָא דְאִתָּא נַטְרִין מִצְוָתָא דְאוֹרַיְיתָא יֶהֱוְיַן מְכַוְונִין וּמַחְיָין יָתָךְ עַל רֵישָׁךְ וְכַד שַׁבְקִין מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא תֶּהֱוֵי מִתְכַוֵין וּנְכִית יַתְהוֹן בְּעִקְבֵהוֹן בְּרַם לְהוֹן יְהֵא אָסוּ וְלָךְ לָא יְהֵי אָסוּ וַעֲתִידִין אִינוּן לְמֶעֱבַד שְׁפִיוּתָא בְּעִיקְבָא בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא
And I will put enmity between thee and the woman, and between the seed of thy son, and the seed of her sons; and it shall be when the sons of the woman keep the commandments of the law, they will be prepared to smite thee upon thy head; but when they forsake the commandments of the law, thou wilt be ready to wound them in their heel. Nevertheless for them there shall be a medicine, but for thee there will be no medicine; and they shall make a remedy for the heel in the days of the King Meshiha.
וַחֲמָא יַת דְבֵית עֲמָלֵק וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר שֵׁירוֹי אוּמַיָא דְאַגִיחוּ קְרָבָא בִּדְבֵית יִשְרָאֵל הִינוּן דְבֵית עֲמָלֵק וְסוֹפֵיהוֹן בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא עִם כָּל בְנֵי מַדִינְחָא עִם דְבֵית יִשְרָאֵל בְּרַם סוֹפֵיהוֹן דְאִלְיֵין וּדְאִילְיֵין עַד עַלְמָא יְהוֹן לְאוֹבְדָנָא
And he looked on the house of Amalek, and took up the parable of his prophecy, and said: The first of the nations who made war with the house of Israel were those of the house of Amalek; and they at last, in the days of the King Meshiha, with all the children of the east, will make war against Israel; but all of them together will have eternal destruction in their end.
לֵית דָכְרָנָא לְדָרַיָּא קַדְמָאִין וְאַף לְבַתְרָאִין דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי לָא יְהֵי לְהוֹן דָכְרָנָא עִם דָּרַיָּא דִּיהוֹן בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא:
There is no remembrance of former generations, and also of the coming ones that will be, there will be no remembrance of them among the generations that will be in the days of the King Messiah.
וַהֲוָה בְּיוֹמֵי נְגִיד נְגִידַיָּא וַהֲוָה כְפַן תַּקִּיף בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל עֲשַׂרְתֵּי כַפְנִין תַּקִּיפִין אִתְגְּזָרוּ מִן שְׁמַיָּא לְמִהְוֵי בְּעָלְמָא מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְאוֹכָחָא בְּהוֹן דָּיְרֵי אַרְעָא כְּפַן קַדְמָאֵי בְּיוֹמֵי אָדָם כְּפַן תִּנְיָן בְּיוֹמֵי לֶמֶךְ כְּפַן תְּלִיתָאֵי בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם כְּפַן רְבִיעָאֵי בְּיוֹמֵי יִצְחָק כְּפַן חֲמִישָׁאֵי בְּיוֹמֵי יַעֲקֹב כְּפַן שְׁתִיתָאֵי בְּיוֹמֵי בּוֹעַז דְּמִתְקְרִי אִבְצָן צַדִּיקָא דְּמִן בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה כְּפַן שְׁבִיעָאֵי בְּיוֹמֵי דָוִד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל כְּפַן תְּמִינָאֵי בְּיוֹמֵי אֵלִיָּהוּ נְבִיָּא כְּפַן תְּשִׁיעָאֵי בְּיוֹמֵי אֱלִישָׁע בְּשׁוֹמְרוֹן כְּפַן עֲשִׂירָאֵי עֲתִיד לְמִהְוֵי לָא כְּפַן לְמֵיכַל לַחְמָא וְלָא צָהוּתָא לְמִשְׁתֵּי מַיָּא אֱלָהֵין לְמִשְׁמַע פִּתְגָם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ וְכַד הֲוָה כַּפְנָא הָדֵין תַּקִּיף בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל נְפַק גַּבְרָא רַבָּא מִן בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַאֲזַל לָדוּר בְּחַקְלָא דְמוֹאָב הוּא וְאִתְּתֵיהּ וּתְרֵין בְּנוֹהִי:
It came to pass in the days of the Judge of Judges that there was a great famine in the Land of Israel. Ten great famines were decreed by Heaven to be upon the earth, from the day on which the world was created until the coming of the King-Messiah, to admonish therewith the inhabitants of the earth. The first famine was in the days of Adam. The second famine was in the days of Lemech. The third was in the days of Abraham. The fourth famine was in the days of Isaac. The fifth famine was in the days of Jacob. The sixth famine was in the days of Boaz, who is known as Ivzan the Pious of Beth Lehem of Judah. The seventh famine was in the days of David, the king of Israel. The eighth famine was in the days of Elijah the prophet. The ninth famine was in the days of Elisha at Samaria. The tenth famine is due to come, not a famine of bread nor a thirst for water, but to hear the word of prophecy from the Lord. And when there was this great famine in the Land of Israel, a nobleman went forth out to Beth Lehem of Judah and went to dwell in the field of Moab, he and his wife and his two sons.
אֲמַר שְׁלֹמֹה נְבִיָּא כַּמָּה יָאֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא דַּיָי דְּאִתְבְּנִי עַל יְדִי מִן קִיסֵי גּוּלְמִישׁ אֲבָל יַתִּיר יְהֵי יָאֵי בֵּית מוּקְדְּשָׁא דַּעֲתִיד לְאִתְבְּנָאָה בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּכָשׁוֹרוֹהִי יֶהֱוְיָן מִן אַרְזִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן וְשֵׁירוֹתוֹהִי יֶהֱוְיָן מִן בְּרָתֵי וְשָׁנֵי וְשׁוּרְבָּנֵי:
1:17 Solomon the prophet said, “How beautiful is the Temple of YY that was built by my hands from cedar! But even more beautiful will be the Temple that is destined to be built in the days of the King, the Messiah, the beams of which will be from the cedars of the Garden of Eden, and the pillars of which will be from fir, juniper, and cypress.”