הקב"ה מצווה את בני ישראל לרשת את הארץ.
(נ) וַיְדַבֵּר יהוה אֶל משֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: (נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי, כאשר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן בדרככם להיכנס אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן– (נב) וְהוֹרַשְׁתֶּם, סַלקו, גָּרשו אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם, הקישוטים שעשו בפולחניהם, וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם, אליליהם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. (נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם, פַּנו אֶת הָאָרֶץ מן העמים היושבים עליה עתה, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. (נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם, עליכם לחלק אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לפי גודל המשפחות – לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל– לוֹ יִהְיֶה. לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. לפי הגורל תחולק הארץ תחילה לשבטים, ובתוכם – למשפחות. גודל הנחלה של כל משפחה יהיה תלוי במספר ראשיה, ואז יסדירו בני המשפחה ביניהם את חלוקת הקרקעות הפנימית.
(50) The Lord spoke to Moses on the plains of Moav along the Jordan at Jericho, saying: (51) Speak to the children of Israel, and say to them: When you cross the Jordan on your way to entering the land of Canaan, (52) you shall dispossess 13 all the inhabitants of the land from before you, and you shall destroy all their ornamented stones, the decorations they made for their idolatrous rites, and all their cast images, their idols, you shall destroy, and all their high places, their altars, you shall demolish. (53) You shall take possession of the land from the nations that are currently residing there, and you shall settle in it, as to you I have given the land to take possession of it. (54) You shall allocate the land by lot according to the size of your families: To the greater you shall increase his allocation, and to the lesser you shall decrease his allocation; wherever the lot shall fall for him, it shall be his; according to the tribes of your fathers you shall allocate. The land shall be divided according to lot, first to tribes and then to families. The size of each family’s portion shall depend on the number of the heads of that family. Its members shall subsequently distribute the plots of land internally between them. 14
אזהרת הקב"ה לבני ישראל "אִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ".
(נה) וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם– וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, מי שיישארו בה יהיו לְשִׂכִּים, קוצים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם, סלעים דוקרים בְּצִדֵּיכֶם. וְצָרֲרוּ, יהיו עוינים אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ. אסור להתקיים בצדם בשלום כי לא תוכלו לחיות יחדיו. גם אם תרצו לעשות זאת לפי שעה, בסופו של דבר הם יכשילו אתכם. (נו) וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם– להרחיק אותם מכאן – אֶעֱשֶׂה לָכֶם.
(55) But if you will not dispossess the inhabitants of the land from before you, it shall be that those who you will leave from them, who remain in the land, will be as thorns in your eyes, and as sharp stones in your sides, and they will bear enmity to you in the land in which you dwell. It is prohibited to attempt to exist alongside them in peace, as you will be unable to live together. Even if you make the effort to do so temporarily, they will eventually cause you to stumble into sin. (56) It shall be that as I imagined to do to them, to drive them from the land, I will do to you.
הקונטרס חיבה יתירה מסביר שאם לא נוריש את ישבי הארץ הם יטענו שאנחנו ישבים בה מכח כיבוש (קולוניאליזם) והיא לא באמת שייכת לנו ולבסוף הקב"ה יגרש אותנו מארצנו כפי שהוא רצה לעשות להם!
ואם לא תורישו את ישבי הארץ. ואם לא תורישו וגו' לגרשם כליל, אז וצררו אתכם על הארץ פי' על דבר הארץ אשר אתם ישבים בה, כי יטענו שאתם יושבים בה מכח כיבוש בלבד אבל הארץ אינה שייכת לכם, ולבסוף כאשר דמיתי לעשות להם לגרשם אעשה לכם.
הבכור שור מסביר שאם לא נקיים "לא תחיה כל נשמה" הקב"ה "ואנקם מכם"!
כאשר דמיתי. כלשון בני אדם הכתוב מדבר כאדם שאו' כאשר הייתי סבור לעשות להם שאמרתי לכם "לא תחיה כל נשמה" ואם לא תעשו כל מצותי בהם הרי שדימיתי ולא נעשה ואנקם מכם:
המלבי"ם מסביר שהקב"ה יגרש אותנו מהארץ.
והיה [ב] יהיה זה לרע לכם מצד ההשגחה האלהית כי כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם ואגרש אתכם מן הארץ ע"י עונש השגחיי:
והרשב"ם מסביר שהכוונה ב "כאשר דמיתי" הוא שאם אנחנו לא נקיים "לא תחיה כל נשמה" ונתיר אותם בחיים ונחייה אותם הקב"ה "אעשה לכם שלא אחיה אתכם".
כאשר דמיתי - חשבתי לעשות להם אשר צויתי לכם: לא תחיה כל נשמה, ואתם מותירים אותם ומחיים אותם אעשה לכם שלא אחיה אתכם.
כאשר דמיתי, as I had imagined to myself.
מפסוקים אלא אנו לומדים להלכה כמה דברים החשובים למצב בימינו (8.2.2024). הנה חלק מההלכות:
1) אסור לפנות ישובים יהודים כדי להסגיר אותם לערבים.
בנוסף לכך, הרי מקרא מפורש הוא בתורה (במדבר לג, נא-נה): "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם… וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ… וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ". על אחת כמה וכמה שאסור לנו באיסור חמור ביותר לפנות ישובים יהודים שבנו אותם בעמלם ויושבים בהם יהודים, כדי להסגיר אותם לערבים, שאין להם חלק ונחלה בארץ הזאת.
2) הרמב"ן הסובר שכל המצוות והצווים שמצינו בתורה לגבי ארץ ישראל נוהגים לדורות, הרי המצווה הגדולה בפרשת מסעי מחייבת אותנו גם כיום.
3) בגלל אי קיום מצווה זו מתגשם לנגד עינינו האיום של התורה.
מאידך לפי שיטת הרמב"ן הנ"ל הסובר שכל המצוות והצווים שמצינו בתורה לגבי ארץ ישראל נוהגים לדורות, הרי המצווה הגדולה בפרשת מסעי (במדבר לג, נג): "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" מחייבת אותנו גם כיום. ובגלל אי קיום מצווה זו מתגשם לנגד עינינו האיום של התורה "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" (במדבר לג, נה). לדאבוננו נתקיים בנו מקרא זה בדיוק, לפי הפרשנות של התרגום אונקלוס על פסוק זה: "ויהי דתשארון מנהון לסיען נטלין זיינן לקבליכון ולמשירין מקפניכון ויעיקו לכון על ארעא די אתון יתבין בה". בתרגום זה יש תאור מדויק של האינתיפאדה של זמננו.
4) אותם הרשעים שעשו את הרצח, החמס והשקר לכלי אומנותם, אף שדתם אינה מוגדרת כעבודה זרה, נחשבים גרועים מעובדי עבודה זרה, ובמיוחד כשהם מתעצמים במלחמתם כנגד תורת ישראל.
ושם בהמשך (במדבר לג, נה-נו): "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם". בנוסף לכך, אותם הרשעים שעשו את הרצח, החמס והשקר לכלי אומנותם, אף שדתם אינה מוגדרת כעבודה זרה, נחשבים גרועים מעובדי עבודה זרה, ובמיוחד כשהם מתעצמים במלחמתם כנגד תורת ישראל.
לאור דברים קשים אלא שתורה מזהירה אותנו לא לעבוד אליהם אנו יכולים לפעול כל אחד ואחת מאיתנו כדי שלא יתקיימו קללות אלו. ובעזרת הקב"ה אנו נקיים את הכתוב "וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם".