פרשת עקב - כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה
(יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃
and you say to yourselves, “My own power and the might of my own hand have won this wealth for me.”
רבי לוי בן גרשום (הרלב"ג) מסביר שכוונת הפסוק היא שכאשר נשכח את הנפלאות שהשם עשה לנו ונרגיש שבכוחנו ירשנו את הארץ, אזי בא הציווי לזכור את השם יתברך, שכן ממנו יש לישראל את הכוח לנצח את האומות. עם כך הוא מודיע לנו שאם חלילה נשכח את השם ונעבוד אלוהים אחרים, אז "כגויים אשר יהוה מאביד מפניכם, כן תאבדון".
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי. רוצה לומר אולי כאשר תשכח השם יתעלה שעה לך אלו הנפלאות תאמר בלבבך כי בכוחך ירשת הארץ ולזה צוה שיזכור השם יתע' כי מאתו ינתן הכח לישראל לנצח האומות ההם מצד שמרו בריתו עם האבות והודיעם עם זה שאם ישכחו השם יתע' ויעבדו אלהים אחרים יאבדו כאבוד הגוי אשר יהוה' מוריש מפניהם:
רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) מוסיף שאחד הסברות הרעות שנופלים בלבבות בני אדם היא "שדברי העולם הזה הולכים לפי חוקות טבעם שהטביע הבורא בתחתונים, והשתדלותם וחריצותם הוא המועיל, ועצלותם הוא המזיק" כמו מה שאנו רואים בפסוק "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". "ואמנם המאמין ביחוד ומבין ענינו, צריך שיאמין שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, שאין לו מונע ומעכב כלל ועיקר בשום פנים ובשום צד, אלא הוא לבדו מושל בכל."
הדעת השלישי, היא דעת המון האנשים, שחושבים שדברי העולם הזה הולכים לפי חוקות טבעם שהטביע הבורא בתחתונים, והשתדלותם וחריצותם הוא המועיל, ועצלותם הוא המזיק, כענין (דברים ח, יז), "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". עוד אמרו, הכל תלוי במזל, ומקרה אחד לכל, ואין כאן אלא הדרך הטבעי, לא יותר, אם להטיב אם להרע:
The third belief, is the belief of many people, that think that the matters of this world follow rules of nature that were established by the creator in the lower worlds, and it is their efforts and pressure that helps and their laziness that does harm as in (Deuteronomy 8:17) "My strength and vigor of my hand achieved this success" and they say further, all is dependent on luck, and it is happenstance for everyone equally, and there is nothing other than the natural way, no more, whether for the good or for the bad:
הרב יונתן זקס מפרש שצריך להיזהר לא לשכוח את השם אלוהיכם, על ידי כך שתשמרו את מצוותיו, חוקיו ותקנותיו. אחרת מתי שיהיה לכם אושר אתם תתגאו בעצמכם ותשכחו את השם ותאמרו בלבכם כי עושרכם הוא "כחי ועצם ידי", זכרו כי השם הוא זה שנותן לכם את היכולת להשיג עושר, ובכך מקיים את הברית שהבטיח לאבותיכם.
Be careful that you do not forget the Lord your God, failing to observe His commands, His laws, and His decrees that I am giving you this day. Otherwise, when you eat and are satisfied, when you build fine houses and settle down, and when your herds and flocks grow large and your silver and gold increase and all you have is multiplied, then your heart will become proud and you will forget the Lord your God, who brought you out of Egypt, out of the land of slavery…. You may say to yourself, “My power and the strength of my hands have produced this wealth for me.” But remember the Lord your God, for it is He who gives you the ability to produce wealth, and so confirms His covenant, which He swore to your forefathers, as it is today. (Deut. 8:11–17)
Be careful that you do not forget the Lord your God, failing to observe His commands, His laws, and His decrees that I am giving you this day. Otherwise, when you eat and are satisfied, when you build fine houses and settle down, and when your herds and flocks grow large and your silver and gold increase and all you have is multiplied, then your heart will become proud and you will forget the Lord your God, who brought you out of Egypt, out of the land of slavery…. You may say to yourself, “My power and the strength of my hands have produced this wealth for me.” But remember the Lord your God, for it is He who gives you the ability to produce wealth, and so confirms His covenant, which He swore to your forefathers, as it is today. (Deut. 8:11–17)
הרב אשר וסרטיל חותר לכיוון אחר ומסביר "חוט השערה מבדיל בין שמחה מתוך גאווה שלילית, לשמחה מתוך הכרת המקור האמיתי לכל ההישגים". הוא מצטט את דיברי הר"ן שאומר את הדברים הבאים - כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכח ההוא, יתברך. ע"כ. כלומר כאשר זוכר האדם את מקור כוחו וכשרונו ואת מי שגמל עמו חסד עד כה, רשאי הוא לומר בשמחה "כחי ועצם ידי (שבאו לי מאת ה') עשה לי את החיל הזה".
דברים אלו מהווים חידוש משמעותי בפירוש הפסוק, שכן בניגוד למפרשים אחרים, הר"ן סובר שאנחנו כן יכולים לומר "כוחי ועוצם ידי", אך מה שחשוב הוא מה שעומד מאחורי האמירה: האם אנו מבינים שהכוח והעוצמה מגיעים מהשם, או שאנו חושבים שהכוח והעוצמה מגיע מאיתנו.
(א) "ואמרת בלבבך כחי ועֹצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל...". חוט השערה מבדיל בין שמחה מתוך גאווה שלילית, לשמחה מתוך הכרת המקור האמיתי לכל ההישגים, ויפים וחשובים דברי הר"ן בדרשה העשירית מבין דרשותיו, זו לשונו: עם היות שאמת הוא שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי זה יהיה אמת בצד מה, שיוכל העשיר לומר "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", עם כל זה, עם היות שהכח ההוא נטוע בך, זכור תזכור שהכח ההוא מי נתנו אליך ומאין בא. והוא אמרו "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", לא אמר 'וזכרת כי ה' אלהיך נותן לך החיל', שאם כן היה מרחיק שהכח הנטוע באדם לא יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר, כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכח ההוא, יתברך. ע"כ. כלומר כאשר זוכר האדם את מקור כוחו וכשרונו ואת מי שגמל עמו חסד עד כה, רשאי הוא לומר בשמחה "כחי ועצם ידי (שבאו לי מאת ה') עשה לי את החיל הזה". (פ' עקב תשנ"ו) הערת ר' זאב נוימן שי': ועיין שיחות הרצי"ה לספר דברים עמ' 172 הערה 32 ועמ' 198.
הרב אברהם רמר מפרש שדורות שרק שמעו על מלחמות בכנען המשולבות בניסים ולא טעמו את טעמן היו עלולים לחכות לניסים כדי שהארץ תטוהר מהכנענים אבל מה שהם באמת היו צריכים לעשות זה ללמוד מלחמה ולהוציא אל הפעל בכוחם ובעוצם ידם את שרצון השם תובע מאתנו להגשים.
מקרה זה מראה לנו בפועל את המימוש של דיברי הר"ן שאם "כחי ועצם ידי" מגיע מאת השם אנו יכולים לומר זאת בשמחה.
(יג) רק למען דעת דֹרות בני-ישראל ללמדם מלחמה רק אשר-לפנים לא ידעום (שופטים ג, ב) - הדורות שרק שמעו על מלחמות כנען המשולבות בניסים, אך לא טעמו את טעמן, והיו עלולים "לחכות לניסים" כדי שהארץ תטוהר מהכנענים, היו זקוקים ללמוד מלחמה ממש מהי. המובלעות ביהודה, נשארו לא מחמת רפיון, אלא כדי שיוכלו ללמוד להוציא אל הפעל בכוחם ובעוצם ידם את שרצון יהוה תובע מאתנו להגשימו.
לסיכום, אנו מזהים שני היבטים עיקריים שמשלימים זה את זה בהסבר הפסוק:
1. עלינו לזכור שלא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה," אלא שהשם הוא שנתן לנו את הכוח.
2. אם נבין ש"כוחי ועוצם ידי" מגיעים מאת השם, נוכל לומר זאת בשמחה.
להרחבה:
וטעם אנשי חיל אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קבוץ ואוסף יקרא חיל, ואיננו ביוצאי צבא המלחמה בלבד, וכן חיל גדול מאד (יחזקאל לג ו), ובאר בה, חילי הגדול (יואל ב כה), ובממון, כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח יז), ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיה ל ו), ובפירות, תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב כב). והנה יקרא איש חיל במשפטים, החכם הזריז והישר. ובמלחמה. הגבור הזריז היודע מערכות המלחמה, ותקרא גם כן האשה אשת חיל (משלי לא י) בהיותה זריזה ויודעת בהנהגת הבית:והנה יתרו דבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהו יראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מדות הללו ולא הוצרך להזכיר חכמתם ובינתם, כי הדבר ברור שהוא בכלל אנשי חיל. וכאשר נאמר למטה ויבחר משה אנשי חיל, הנה הכל בכלל, שהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים ועוד, שאמר מכל ישראל, וטעמו המובחר מכל ישראל, והם שיש בהם כל המדות הללו, כי כיון שאמר מכל ישראל, אמר שהיו המובחרים מכלם, בידוע כי הטובים שבישראל כל מדות טובות בהם, אבל יתרו מפני שלא היה רגיל בעם הוצרך לפרש: ויש מפרשים אנשי חיל, אנשי כח וזריזות, וכן אשת חיל, בעלת כח וזריזות בעבודת הבית, כאשר יפרש בה (במשלי ל״א:י׳), כענין ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך (דניאל א ד), וכן הניעמו בחילך (תהלים נט יב), בכחך וכן וברב חילו לא ימלט (שם לג יז), מלשון הארמית שיאמר ביש לאל ידי (בראשית לא כט) אית חילא בידי. ולמטה (שמות י״ח:כ״ה) אמר ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, המובחרים מכל העם, והכל בכלל, כאשר פירשתי:
MEN OF ‘CHAYIL.’ This means men who are capable of leading a great multitude of people. Every assembly and gathering is called chayil, and it does not apply only to soldiers going forth to war. Thus it is said [of the dry bones that Ezekiel resurrected], a great ‘chayil’ (host). Of the locusts it is said, My great ‘chayil’ (army). Of wealth it is stated, My power and the might of my hand hath gotten this ‘chayil’ (wealth); they carry upon the shoulders of young asses ‘chayaleihem’ (their riches). Of fruits it is said, the fig-tree and the vine do yield ‘cheilam’ (their strength). Thus an ish chayil in the administration of justice is one who is wise, alert, and fair; in war, an ish chayil is one who is strong, alert, and who knows the art of arraying forces in battle. A woman also is an eisheth chayil (a woman of valor) when she is alert and knows how to conduct the management of a home.Jethro thus spoke in general and in particular. [In general], he told Moses to select people with powers of leadership in the administration of justice for this great people. In particular, they should be such as fear G-d, men of truth, hating unjust gain, for it is impossible for them to be “men of chayil” in judgment, without these qualities. It was not necessary for him to mention that they must be wise and understanding, for it is clear that these qualities are included in the term “men of chayil.” Further on, when it says, And Moses chose men of ‘chayil,’ everything is already included — i.e., that they were G-d-fearing, men who hated unjust gain, wise and understanding. Moreover, Scripture says [that Moses chose them] out of all Israel, which means [that they were] the preferred of all Israel, being the ones who have all of these qualities. Since Scripture states that he chose them out of all Israel, it is already stating that they were chosen in preference to all, for it is known that the better ones in Israel possess all good qualities. Jethro, however, not being familiar with them, found it necessary to explain in detail [that they be G-d-fearing, men of truth, etc.]Some scholars explain anshei chayil as men of physical strength and zeal, such as have ability to stand in the king’s palace. Similarly, eisheth chayil is a woman of strength and industry in the work of the home, as Scripture explains there in that section. Likewise, Make them wander to and fro ‘b’cheilcha,’ which means “by Thy power.” Also, Neither doth it, [i.e., the horse], afford escape by its great ‘cheilo,’ [which means “by its great strength”]. The word [chayil] is associated with the Aramaic, as is evidenced by the [Hebrew] expression, ‘yesh l’eil yadi’ (It is in the power of my hand), which is rendered in the Targum: “there is cheila in my hand.” And further on it says, And Moses chose men of ‘chayil’ out of all Israel, which means the preferred ones of the entire nation and all qualities are included, as I have explained.