Class 2 - Confronting the Better Angels of our Nature: Why You Should - or Shouldn't - Sing Shalom Aleikhem

Part One - The Classic Tune

שָלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בָרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

(יא) כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃

(11) For He will order His angels to guard you wherever you go.

(ח) יי יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {פ}

(8) The LORD will guard your going and coming now and forever.

Rabbi Israel Goldfarb to Hazzan Pinchas Spiro, May 10, 1963 in response to an “inquiry about the origin of the melody of Shalom Aleichem"

“Dear Hazzan Pinchas Spiro,

Please be assured that the melody originated with me and me alone.

I composed the melody forty-five years ago this month (1918), while sitting on a bench near the Alma Mater statue, in front of the Library of Columbia University in N.Y. I began to hum to myself. I fished out a sheet of music-paper from my briefcase and jotted it down. It was on a Friday, which may be the reason why the melody and the words came to my mind simultaneously. Besides, I was working at that time on my “Friday Evening Melodies” which was published in 1918, in which it was printed for the first time. The popularity of the melody traveled not only throughout this country but throughout the world, so that many people came to believe that the song was handed down from Mt. Sinai by Moses.

I have received inumberable (sic) requests from Rabbis, Cantors and composers to give them permission to use the melody in their music collections, and I was liberal enough o grant such permission. Some were generous enough to acknowledge the authorship. A great many publishers, some in Israel, not knowing the origin of the melody, simply wrote “traditional” or “Hassidic.” But the fact remains that I am the composer, and the melody has been copywrited (sic) by me and recorded at the Library of Congress in 1918.

I went to this length in writing to you in order to silence once and for all the many claims to the contrary.”

Part Two - Angels that Accompany Us

תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רָע. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמֹצֵא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מוּצַּעַת, מַלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ״, וּמַלְאָךְ רַע עוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּעַל כׇּרְחוֹ. וְאִם לָאו, מַלְאָךְ רַע אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ״, וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּעַל כׇּרְחוֹ.

It was taught in a baraita: Rabbi Yosei bar Yehuda says: Two ministering angels accompany a person on Shabbat evening from the synagogue to his home, one good angel and one evil angel. And when he reaches his home and finds a lamp burning and a table set and his bed made, the good angel says: May it be Your will that it shall be like this for another Shabbat. And the evil angel answers against his will: Amen. And if the person’s home is not prepared for Shabbat in that manner, the evil angel says: May it be Your will that it shall be so for another Shabbat, and the good angel answers against his will: Amen.

מְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִכְזַיִת...וְיִהְיֶה נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לֶאֱכל וּמִטָּה מֻצַּעַת שֶׁכָּל אֵלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת הֵן:

A person should prepare his table on Friday, even if he is [to partake] only [of an amount of food] equivalent to the size of an olive...There should be a lamp burning, a table prepared [with food] to eat, and a couch bedecked with spreads. All of these are expressions of honor for the Sabbath.

יסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל ענייני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבה"כ...

One should set his table and take his cushions and arrange the appearances of the house, so that we should find it arranged and ordered when he returns from Synagogue...

ויסדר שולחנו וכו' דא"ר יוסי בר יהודה ב' מלאכי השרת מלוין לו לאדם וכו' פרק כל כתבי (שבת קיט:):

תָּנוּ רַבָּנַן: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר וּפֵירַשׁ אֶחָד מֵהֶן, בָּאִין שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁמְּלַוִּין לוֹ לָאָדָם, וּמַנִּיחִין לוֹ יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁוֹ, וְאוֹמְרִים: פְּלוֹנִי זֶה שֶׁפֵּירַשׁ מִן הַצִּבּוּר אַל יִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר.

The Sages taught in a baraita: When the Jewish people is immersed in distress, and one of them separates himself from the community and does not share their suffering, the two ministering angels who accompany a person come and place their hands on his head, as though he was an offering, and say: This man, so-and-so, who has separated himself from the community, let him not see the consolation of the community.

שני מלאכי שרת מלוין לו לאדם – אחד מימינו ואחד משמאלו דכתי' (תהילים צ״א:י״א) כי מלאכיו יצוה לך:

(א) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וגו'. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהילים צ״א:י״א) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוְּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ...בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אָתֵי לְעַלְמָא, מִיָּד אִזְדַּמַּן בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ מְקַטְרֵג לֵיהּ לְבַר נָשׁ תָּדִיר...

(ב) ...וְיֵצֶר הָרָע דָּא לָא אִתְעֲדֵי מִבַּר נָשׁ מִיּוֹמָא דְאִתְיְלִיד בַּר נָשׁ לְעָלְמִין. וְיֵצֶר הַטּוֹב אָתֵי לְבַר נָשׁ מִיּוֹמָא דְאָתֵי לְאִתְדַּכָּאָה.

(ג) וְאֵימָתַי אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה? כַּד אִיהוּ בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין, כְּדֵין אִזְדַּוַּוג בַּר נָשׁ בְּתַרְוַויְיהוּ חַד מִימִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא, יֵצֶר טוֹב לִימִינָא וְיֵצֶר רַע לִשְׂמָאלָא. וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין מַלְאָכִין מַמָּשׁ מְמַנָּן, וְאִינוּן מִשְׁתַּכְּחִין תָּדִיר בַּהֲדֵיהּ דְּבַר נָשׁ.

(ד) אָתֵי בַר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה, הַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ וְשַׁלִּיט יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וְתַרְוַויְיהוּ מִזְדַּוְּוגִין לְנַטְרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּכָל אָרְחוֹי דְּהוּא עָבִיד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״ (תהלים צא יא).

(1) "And Jacob sent messengers..." (Beresheet 32:4). Rabbi Yehuda began the discussion with the verse, "For He shall give His angels charge over you, to keep you in all your ways" (Tehilim 91:11)...When man is born, the Evil Inclination enters with him and constantly denounces him...

(2) ...The Evil Inclination never leaves man, from the day of his birth. The Good Inclination comes to man only when he seeks purity.

(3) And when does man seek purity? On his thirteenth birthday, man joins with the Good Inclination on the right and the Evil Inclination on the left. They are literally two appointed angels found constantly with man.

(4) When man seeks to be purified, the Evil Inclination is humbled before him, and the right rules over the left. And both the Good Inclination and the Evil Inclination watch over man whichever way he travels. This is the essence of the verse, "For He shall give His angels charge over you to keep you all your ways" (Tehilim 91:11).

אחד טוב כו'. מבואר כי יש לכל מצוה שבתורה מלאכים ממונים עליה האחד מסטרא דימינא שיהיה סניגור לאדם על קיום המצוה והא' מסטרא דשמאלא שיהיה קטיגור לאדם לעובר על המצוה והן הן ב' מלה"ש שאמרו כאן שהן ממונים על מצות שבת...

Part Three - Is it Appropriate to Talk to Angels?

הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: ״הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, תְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, הַרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹנִי וְאָבֹא אֲלֵיכֶם״. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דִּלְמָא שָׁבְקִי לֵיהּ וְאָזְלִי. אֶלָּא לֵימָא: ״שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי, עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי, סִמְכוּנִי סִמְכוּנִי, הַמְתִּינוּ לִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם״...

One who enters a bathroom says to the angels who accompany him at all times: Be honored, honorable holy ones, servants of the One on High, give honor to the God of Israel, leave me until I enter and do my will and come back to you. Abaye said: A person should not say this, lest they abandon him and go. Rather he should say: Guard me, guard me, help me, help me, support me, support me, wait for me, wait for me until I enter and come out, as this is the way of man...

וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹמֵר קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס "הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא שֶׁזֶּה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם"...

Whenever one enters the toilet, before entering, he says: Be honored, holy honorable ones, servants of the Most High. Help me. Help me. Guard me. Guard me. Wait for me until I enter and come out, as this is the way of humans...

כשיכנס לבה"כ יאמר התכבדו מכובדים וכו'. ועכשיו לא נהגו לאמרו:

When one enters the bathroom, he should say "התכבדו מכובדים..." ("Be honored, honorable ones") (Berachot 60b). But nowadays, we are not accustomed to recite it.

ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו' הכי איתא בסוף מס' ברכות (ס:) ופירש"י אל המלאכים המלוים אותו...וכתב ה"ר דוד אבודרהם...שאין לומר זה אלא ירא שמים וחסיד שהשכינה שורה עליו אבל איניש אחרינא לא משום דמיחזי כיוהרא ע"כ ונראה שמפני זה נתבטל מלאומרו כלל בדורות הללו:

(א) ועכשיו וכו' - כי אין אנו מוחזקין ליראי שמים שמלאכים מלוין אותנו שנבקשם שימתינו עלינו עד שנצא:

But nowadays etc. - Because we do not have the presumption of being God fearing such that angels would be escorting us and that we would ask of them to wait for us until we exit.

ליקוטי חבר בן חיים, הקדמה לחלק ג'

...בבאו [החתם סופר] לביתו בירך אך בניו ולא אמר פיוט שלום עליכם ואמרו משמו כי מאחר שאין אנו נוהגין לומר התכבדו מכובדים לפי שאין אנו מחזיקים אותנו במדריגה זאת אשר מלאכים ילוי אנחנו...גם הפיוט הזה אין לנו בו שייכות.

Written by R' Yechezkel Faivel Plaut (1818-1895). The Chasam Sofer (R' Moshe Sofer) lived 1762–1839. R' Plaut was 20-21 when the Chasam Sofer died.

ספר זכור ושמור

...בשם המהר"ם שיק מובא שהחת"ס היה אומר את זמר "שלום עליכם" בלחש מרוב ענוה...

Written by R' Nachman Yosef Wilhelm (1807-1872). The Maharam Schick (R' Moshe Schick) lived almost identical years, 1807-1879. The Chasam Sofer (R' Moshe Sofer) lived 1762–1839.

ממנהגנו שאנו אומרים שלום עליכם בכניסת שבת, משום שני מלאכי השרת, המלוים לו לאדם בערב שבת מבית־הכנסת לביתו (שבת קיט:), נראה לכאו' סתירה...שעכשיו לא נהגו לאמר התכבדו וכו' מפני שאין אנו חשובים כ"כ שילוו אותנו מלאכים! אבל י"ל שהמלאכים תמיד הם מכח זכות מצות תפלין...ודוקא הם שהיו נזהרים בתפילין כל היום היו צריכים לומר התכבדו וכו' ומי שאינו נזהר בזה אינו צריך. וי"ל שבשבת, כיון שהוא לאו זמן תפילין, מכח שהוא בעצמו אות, א"כ הזכות שיש מצד התפילין יש ג"כ מצד השבת בעצמו, ואז י"ל ג"כ מלאכים, ומשום כך אנו אומרים שלום עליכם.

R' Avraham Yitzchak haKohen Kook (1865-1935)

...אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ מֻחְזָק הוּא שֶׁלֹּא יֶחֱטָא שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים וְהֵן הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא...

...The original scholars taught that whoever wears tefillin on his head and arm, wears tzitzit on his garment, and has a mezuzah on his entrance, can be assured that he will not sin, because he has many who will remind him. These are the angels, who will prevent him from sinning...

Part Four - Is it Appropriate to ask Angels to Leave?

סדור בית יעקב, חדר המטות מטות זהב, אות י

גם יש להפליא עוד על מה זה שלח המלאכים ופטרם לשלום. הלא טוב שיתעכבו יותר וישמחו גם בסעודה אם היא כתקנה וכראוי לה?...הלואי ישארו אצלנו לעולם...! אולי נתיירא שלא יראו דבר שאינו כהוגן...לפיכך נתחכם לפוטרם בפיוס. ומנהגי לקבל המלאכים ולומר ״שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון מלך מלכי המלכים הקב"ה״ בלבד, כדי שלא לשנות המנהג...

R' Yaakov Emden lived 1697-1776

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בָּרְכֽוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;

בְּצֵֽאתְכֶֽם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

...מנהגינו לומר אחר ברכוני לשלום וכו' בשבתכם לשלום וכו' ואח"כ חוזרים לומר ברכוני לשלום וכו' ואח"כ אומרים בצאתכם לשלום וכו' וחוזרים לומר ברכונו לשלום וכו' ור"ל ברכוני בעת בואכם ובעת שבתכם ובעת צאתכם ור"ל בשעה שאתם יוצאים באיזה שעה שרוצים לצאת:

The Kaf haChaim (R' Yaakov Chaim Sofer) lived 1870-1939.

שבת מלכתא, עמ' כט

...שמעתי בשם החפץ חיים זיע"א שבואכם לשלום כלפי מלאכי שבת וצאתכם לשלום כלפי מלאכי חול...ואולי י"ל...שבאמת המלאכים אין מקומם בסעודת שבת...שבמקום השראת השכינה אינו כדאי למלאכים להיות שם - אלא רק ישראל עם קרובו.

Written by R' Shimshon Pinkus (1944-2001). The Chofetz Chaim (R' Yisrael Meir haKohen Kagan) lived 1838-1933.

Part Five - Is it Appropriate to Pray to - or through - Angels?

רִבִּי יוּדָן אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּידֵיהּ בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, אִם בָּאָת לוֹ עֵת צָרָה אֵינוֹ נִכְנַס אֶצְלוֹ פִּתְאוֹם אֶלָּא בָּא וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ וְקוֹרֵא לְעַבְדּוֹ אוֹ לְבֵן בֵּיתוֹ וְהוּא אוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵירָךְ, שֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ וְשֶׁמָּא מַנִּיחוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אִם בָּאָה עַל אָדָם צָרָה לֹא יְצַווַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל אֶלָּא לִי יְצַווַח וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיַּד. הָהוּא דִּכְתִיב כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יי֨ יְמַלֵּט.

Rebbi Judan said in his own name: Flesh and blood has a protector. If someone is in trouble, he does not enter the protector’s place suddenly but rather stands at his door and calls his slave or familiar and that one will say: the man X is standing at the door of your courtyard. Maybe he will make him enter, maybe he will let him stand. But the Holy One, praise to Him, is not like this: If a human is in trouble, he should cry neither to Michael nor to Gabriel, rather he should cry to Me and I shall answer him immediately; that is what is written (Joel 3:5): “Every one who calls on the name of the Eternal will escape.”

מה שראוי שאזכיר כאן וזהו המקום היותר ראוי להזכירם בו, שעיקרי תורתינו הטהורה ויסודותיה שלש עשרה יסודות...

היסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה:

(20) The fifth principle is that He is the One that is fitting to serve and to exalt and to make His greatness and significance known; and not to do this to that which is below Him in existence - from the angels and the stars and the spheres and the elements and what which is composed of them. As they are all designed and there is no judgment and no free choice in their actions - only to Him, may He be blessed. And so [too], it is not fitting to make them intermediaries to approach Him, but rather to Him should they direct their thoughts and leave everything besides Him. And this fifth principle is the commandment against idolatry (worship of others), and most of the Torah warns about this.

(א) כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא...

(1) All of the Jewish people, even sinners and those who are liable to be executed with a court-imposed death penalty, have a share in the World-to-Come, as it is stated: “And your people also shall be all righteous, they shall inherit the land forever; the branch of My planting, the work of My hands, for My name to be glorified” (Isaiah 60:21). And these are the exceptions, the people who have no share in the World-to-Come...

(ה) אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:

(5) 5. I believe with complete faith that the Creator, blessed is His Name, is the only One to Whom it is proper to pray, and it is not proper to pray to any being beside Him

(ו) וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא נִכְרָתִים וְאוֹבְדִין וְנִדּוֹנִין עַל גֹּדֶל רִשְׁעָם וְחַטָּאתָם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הַמִּינִים...

(ז) חֲמִשָּׁה הֵן הַנִּקְרָאִים מִינִים...הָעוֹבֵד כּוֹכָב אוֹ מַזָּל וְזוּלָתוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת מֵלִיץ בֵּינוֹ וּבֵין רִבּוֹן הָעוֹלָמִים...

(6) The following individuals do not have a portion in the world to come. Rather, their [souls] are cut off and they are judged for their great wickedness and sins, forever: the Minim...

(7) Five individuals are described as Minim...one who serves a star, constellation, or other entity so that it will serve as an intermediary between him and the eternal Lord...

See also Rambam, Hilkhos Avodah Zarah 1:1, 2:1 on the origin of idolatry

(ג) מַכְנִיסֵי רַחֲמִים! הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל־הָרַחֲמִים. מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה! הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה! הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. מַכְנִיסֵי דִּמְעָה! הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת. הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא. הַזְכִּירוּ לְפָנָיו. הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי־עָפָר...

(3) Angels of mercy! Bring our plea for compassion before the Presence of the Lord of mercy. Angels of prayer! Cause our prayers to be heard before Him Who hears prayer. Angels of weeping! Cause our cries to be heard before Him Who listens to cries. Angels of tears! bring our tears before the King Who is appeased by tears. Intercede for us and amplify supplication and entreaty before the King, Almighty, Who is exalted and uplifted. Mention before Him, cause Him to hear of the Torah learning and good deeds of our ancestors who repose in the dust...

(ב) מַלְאֲכֵי רַחֲמִים, מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן! חַלּוּ נָא פְנֵי־אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן. אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם:

(2) Messengers of mercy, angels of the Most High! beseech the Presence of the Almighty with words of virtue [concerning Israel]. Perhaps, He will spare this poor and needy people. perhaps He will be compassionate.

(יט) אֱמֶת פְּלִיאִים בַּקְּשׁוּ עָלֵינוּ לַיי צְבָאוֹת. מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל תֶּשֶׁר הָבִיאוּ לַיי לְמוֹרָאוֹת. וְחַלּוּ נָא פְּנֵי־אֵל לְקָרֵב קֵץ הַפְּלָאוֹת. וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת:

(19) Angels of truth pray for us before Adonoy of Hosts. Michael and Gabriel, bring a gift (our prayers) to Adonoy by Whom you are awed. And please beseech the countenance of God to bring closer the end which is hidden and give to me a truthful sign [that your prayers were accepted].

(ג) שֶׁבֶת הַכִּסֵּא. אֲשֶׁר לְמַעְלָה מְנֻשֵּׂא. יְחַלֶּה בַּעֲדֵנוּ לְצוּר הַמִּתְנַשֵּׂא. מֶלֶךְ עַל־כִּסֵּא לְעַמּוֹ יְהִי מַחְסֶה. וְיַבִּיט בְּצוּרַת תָּם חֲקוּקָה בַּכִּסֵּא:

(ד) עַל־הַיָּמִין אַרְיֵה, יְחַלֶּה פְּנֵי אֶהְיֶה. יָחֹן וְיָחוֹס לְזֶרַע כֹּה־יִהְיֶה. וְיִשְׁעֵנוּ יִהְיֶה וְאוֹתָנוּ יְחַיֶּה. וְיָשִׁיב הַמְּלוּכָה לְזֶרַע גּוּר אַרְיֵה:

(ה) נָא מֵהַשְּׂמֹאל שׁוֹר, פְּגִיעָתֵנוּ יִתְשֹׁר. לְלַמְּדֵנוּ הֵיטֵיב חִמּוּצֵנוּ לֶאֱשֹׁר בְּרָכוֹת יַחֲשֹׁר, וּמְרוּדֵינוּ יַעֲשֹׁר. וְיָשִׁיב לְבִצָּרוֹן הַדְרַת הוֹד בְּכוֹר שׁוֹר:

(ו) רְאִיַּת פְּנֵי אָדָם. תְּחִנָּתֵנוּ יְקַדֵּם. לִפְנֵי צוּר מָעוֹז יוֹצֵר הָאָדָם: יַלְבִּין הַמְאֻדָּם, וִיעוֹרֵר הַנִּרְדָּם. וְיַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה לִקְרוּאֵי צֹאן אָדָם:

(ז) צִפְצוּף הַנֶשֶׁר, בִכְנָפָיו יְחַשֵּׁר. וְיָלִיץ צִדְקֵנוּ פְּנֵי אוֹהֵב יֹשֶׁר: חֶלְקֵנוּ יְבַשֵּׂר וְעַפְעַפֵּינוּ יְיַשֵּׁר. וִידַבֵּר בִּצְדָקָה לְעַם נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר:

(ח) קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים. הַשְׁמִיעוּ תְּפִלוֹתֵינוּ פְּנֵי אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים: וְיִזְכֹּר רִאשׁוֹנִים, וְאַהֲבַת אֵיתָנִים. וִיקַיֵּם שְׁבוּעָה לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים:

(3) May the seat of the Throne which is exalted in heaven, intercede for us before the towering Rock. May the King on His Throne be a shelter for His people, and behold the image of the perfect one which is engraved upon the Throne.

(4) Let the lion [engraved] on the right implore the Presence of God to spare and be compassionate to the seed which were to be [as the stars]; may He be our deliverance and revive us, and restore the kingdom to descendants of the lion cub [Judah].

(5) May the bullock [engraved] on the left present our prayer [which is:] that He teach us to better ourselves, and to correct our perverted ways. May He pour forth blessings and enrich our downtrodden, and restore to the stronghold [Jerusalem] the glorious majesty [of Joseph] [who was called] B’chor Shor.

(6) Let the image of man bring our supplication before the Presence of the Mighty Rock, the Creator of man. May He whiten that which is red [our sins], and awaken the slumberers; and increase the dominion [of those] who are called the flock of man [Israel].

(7) The twittering of our lips [prayer], may the eagle gather them with its wings, and plead our righteousness before Him Who loves uprightness. May He relate our good fortune, and direct our eyes to what is right, and speak with righteous justification of the people borne on eagles’ wings.

(8) Holy angels! Seraphim and Ophanim, cause our prayers to be heard in the Presence of the Master of masters. May He remember our ancestors and the love of our Patriarchs, and fulfill His oath to the later generations.

סדור בית יעקב, חדר המטות מטות זהב, אות י

לא ראיתי לאבי מורי הגאון ז"ל שאמר שום תחנה בבואו לביתו אחר תפלת ערבית, גם לא נמצא שום זכר מכל אלו התחנות שנדפסו בתקוני שבת להתפלל ולהתחנן נגד הנרות בשום קונתרס מכתבי אר"י ז"ל, וכן הם עשו שלא כדין ושלא כהלכה להאריך לשון בקשה ביום שבת קודש שקצרו חכמינו ז"ל אפילו בתפלת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה ואסור לאדם לשאול צרכיו ואפילו לחולה כל שאין בו סכנת נפש...ובבקשה למלאכים יש בו חששה נוספת כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות פרק הרואה הלכה א) לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל...מ"מ מאין לנו לחדש דברים כאלה אשר לא שערום אבותינו רבותינו ז"ל אשר הורונו דרך עץ החיים? ומדוע נתחכם עליהם ונצדיק נפשנו יותר מהם? ויש בו גם כן משום איסור 'בל תוסיף' וברוב דברים לא יחדל פשע (משלי י יט).

R' Yaakov Emden's father, the Chakham Tzvi (R' Tzvi Hirsch Ashkenazi) lived 1656-1718. The Arizal lived 1534-1572.