נטיה לדעת ה

המיוחדים שבבני אדם שמוצאים בקרבם נטיה לדעת ד',

מוכרחים הם להיות שקועים בזה

יותר מבכל המקצעות שבתורה ושבחכמה שבעולם,

ואינם רשאים לסוג אחור ממדרגתם בשביל שום מניעה שבעולם -

ואפילו אם יתדמה להם שע"י שיקועם בדעת ד'

הם מאבדים כמה ענינים של מצות מעשיות ושל ידיעת התורה,

או שאינם יוצאים ידי חובתם בדרך ארץ.

כי כל השלמות המעשיי והתוריי

היא רק הדרכה להביא את האדם לידי אותה המעלה העליונה

של רדיפת דעת ד',

וכיון שכבר בא האדם לידי מדה עליונה זו,

חלילה לו לעזוב מה שהוא קודש חמור ולעסוק בקודש קל.

ובטוח הדבר שע"י הארה העליונה של נשמתו השקועה באמת באור ד',

יתרחבו אצלו כל שבילי הדעת,

ולבבו ימלא אור של צדק וישובו של עולם,

עד שימצא ברכה רבה ורחב לב

לעסוק בקדושת אמת גם בחלק המעשי שבתורה ושבדרך ארץ בהצלחה מרובה,

הרבה יותר מהשקועים בענינים המעשיים לבדם,

שלא הגיעו לידי אותה המדה של צמאון אמת לדעת ד'.