אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק...הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם...
צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה...וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם לָקוּם בַּלַּיְלָה בַּעֲשָׂרָה יָמִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּבְכִבּוּשִׁין עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם:
...(4) Even though the sounding of the shofar on Rosh HaShanah is a decree, it contains an allusion. It is as if [the shofar's call] is saying: Wake up you sleepy ones from your sleep and you who slumber, arise. Inspect your deeds, repent, remember your Creator. Those who forget the truth in the vanities of time and throughout the entire year, devote their energies to vanity and emptiness...Look to your souls and improve your ways...
throughout the entire year, a person should always look at himself as equally balanced between merit and sin and the world as equally balanced between merit and sin. If he performs one sin, he tips his balance and that of the entire world to the side of guilt and brings destruction upon himself.
[On the other hand,] if he performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings deliverance and salvation to himself and others....For these reasons it is customary for all of Israel to give profusely to charity, perform many good deeds, and be occupied with mitzvot from Rosh HaShanah until Yom Kippur to a greater extent than during the remainder of the year.
During these ten days, the custom is for everyone to rise [while it is still] night and pray in the synagogues with heart-rending words of supplication until daybreak.
יה אכסוף נועם שבת המתאמת ומייחדת בסגולתך.
משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך.
קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך.
פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך.
יה אכסוף וכו'
היה הוה שמור שומרי ומצפים שבת קדשך.
כאיל תערוג על אפיקי מים נפשם תערוג לקבל נועם שבת המתאחדת בשם קדשך.
הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהי' סגורה מהם ששה ימים המקבלים קדושה משבת קדשך.
וטהר לבם באמת ובאמונה לעבדך.
יה אכסוף וכו'
ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך.
להשקות צמאי חסדך בנהר היוצא מעדן לעטר את ישראל בתפארת המפארים אותך על ידי שבת קדשך.
כל ששה ימים להנחילם נחלת יעקב בחירך.
יה אכסוף וכו'
השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות להתעדן באהבתך ויראתך.
שבת קודש נפשי חולת אהבתך.
שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון ירויון מדשן ביתך.
יה אכסוף וכו'...
לקיים מה שאמרו חז"ל איזוהי פרשה קטנה שבתורה שכל גופי תורה תלויים בה? בכל דרכיך דעהו. היינו להיות האכילה והשתיה והשינה והמשגל כולם רק לעבודת הבורא יתברך שמו הכרחית. כמו שמבואר בש"ע א"ח סי' רל"א:
ישמור את השבת כהלכתו. וירבה בצדקה בכל יכולתו. ובכל יום קודם התפלה:
יזהר שילמוד בכל יום משניות לתקן מה שפגם בנשמתו. וגם יהי' בקי בתנ"ך. וגם ללמוד בכל מה דאפשר רק שיהי' לשמה. וגם ילמוד ספרי מוסר כסדר בכל יום. ובפרט ספר הק' ר"ח. ומניה לא תזוע. ולחזור ג"פ ולא יעבור:.
ליזהר מאד מגאוה וכעס אף לדבר מצוה ומכל שכן מחלוקת חס ושלום והקפדה אפילו בבני ביתו:
יזהר לכבד עניים. ובפרט לעני הגון בכל שבת אם אפשר. ולפחות בכל יום טוב ככל מה דאפשר...
...כל אותן שקבלו ממני אות אחת מעבודת הבורא מבקשתי מאוד בבקשה גדולה שטוחה ופרושה כאלו דיוקני עומדת לפניהם ומתחנן לעשות עמדי חסד של אמת וללמוד בכל יום עד כלות שנה ראשונה - הגם שנים או שלשה שורות אגדה - וליתן קודם הלימוד איזו מטבע לצדקה ולכוון בנתינת הצדקה להעלות כל הניצוצות הקדושות וכל הנשמות הקדושות בכח הצדקה הזה ובפרט לנר"ן (נפש רוח נשמה) של פב"ב להציל נפשי מיד העושקים ולהעלותם ממדריגה למדריגה בכח הצדקה הזה...ואחר הלימוד יאמרו קדיש לכוין להעלות כללות הנשמות ובפרט לנפש פב"ב בכח הקדיש הזה. ובשנה שניה לעשות על כל פנים כל ערב שבת קודש ובכל ערב ראש חודש כסדר הנ"ל הלימוד והקדיש והצדקה. הגם שמשפט רשעים בגיהנם רק י"ב חודש איני יודע אם יהיה לי זכות לבוא לגיהנם בשנה ראשונה:
Theme 1 - Israel is Shabbat's twin
יה אכסוף נועם שבת המתאמת ומייחדת בסגולתך...
(ה) וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
(5) Now then, if you will obey Me faithfully and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples. Indeed, all the earth is Mine,
...תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְכֻלָּן יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג!״ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ.״ וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ,״ הַיְנוּ דִּבּוּר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ.
...Rabbi Shimon ben Yoḥai taught: Shabbat said before the Holy One blessed be He: ‘Master of the universe, all of them [the other days] have partners, but I do not have a partner.’ The Holy One blessed be He said to it: ‘The congregation of Israel is your partner.’ When Israel stood before Mount Sinai, the Holy One blessed be He said to them: ‘Remember the matter that I said to Shabbat: The congregation of Israel is your partner.’ That is the meaning of the statement in the Ten Commandments: “Remember the Shabbat day to keep it holy” (Exodus 20:8).
Theme 2 - Torah is Shabbat's Twin
...קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך...
...״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כ:ז). ״לְמַעַן תִּזְכְּרוּ [וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵאלֹֽקיכֶֽם]״ (במדבר ט״ו:מ). רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה...
...“Remember the Sabbath day to sanctify it.” (Exodus 20:7) - “So that you shall remember; [and do all my commandments and be holy to your God]” (Numbers 15:40). Rebbi said: that is the commandment of Sabbath which is as important as all other commandments of the Torah together...
...בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִּים מָצִינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה...
...In Torah, Prophets, and Hagiographs we find that the Sabbath is as weighty as all other commandments of the Torah...
אָמַר רַבִּי לֵוִי, אִם מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בֶּן דָּוִד בָּא. לָמָּה? שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת...אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁשְּׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת...
Rabbi Levi said: If Israel observes Shabbat properly, even one day, the son of David will come. Why? Because it is equivalent to all the mitzvot...Rabbi Elazar bar Avina said: We find in the Torah, in the Prophets, and in the Writings that Shabbat is equivalent to all the mitzvot...
Also see Peninei Halakhah, Shabbat 1:11
Theme 3 - God is Shabbat's Twin - המתאחדת בשם קדשך
...נפשם תערוג לקבל נועם שבת המתאחדת בשם קדשך...
...מַהוּ שַׁבָּת? שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא...
In Summary of Themes 1-3
...קב״ה ואורייתא וישראל כולא חד. שכ״א מישראל שרש נשמתו העליונ' מדובק ונאחז באות א' מהתורה והיו לאחדים ממש.
...the Holy One (blessed be He) and the Torah and Israel are all identical, that every individual of Israel, the root of his supernal soul is adhered and clutches to one letter of the Torah, and they become a literal unity.
Theme 4 - We Thirst for Divine Closeness
...כאיל תערוג על אפיקי מים נפשם תערוג לקבל נועם שבת המתאחדת בשם קדשך...ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך. להשקות צמאי חסדך בנהר היוצא מעדן...
(ב) כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹקִֽים׃ (ג) צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י ׀ לֵאלֹקִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹקִֽים׃
(2) Like a hind crying for water, my soul cries for You, O God; (3) my soul thirsts for God, the living God; O when will I come to appear before God!
למנצח על אילת השחר. אמר רבי יהודה בר סימון בית שיש בו נחשים מביאין קרן של אילת ומעשנין בתוכו ומיד הנחש בורח. ואת מוצא האילת הזאת בשעה שהיא צמאה היא חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה והתהום מעלה לה מים שנאמר (תהלים מב ב) כאיל תערוג על אפיקי מים. ורבנן אמרי זו היא חסידה שבחיות ורחמיה מרובין על בניה וכשצמאות כל החיות מתכנסות אליה שהן יודעות שמעשיה חסידים כדי שתתלה עיניה למרום והקב"ה מרחם עליהם. מה היא עושה חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה והתהום מעלה לה מים שנאמר כאיל תערוג על אפיקי מים. כיון שראה דוד כן שהקב"ה עונה אותה התחיל סודר עליה מזמור. למנצח על אילת השחר. וזה שאמר הכתוב (ישעיה ט א) העם ההולכים בחושך. מדבר בדורו של מרדכי. שאין לך שעה של אפילה שהיתה להם לישראל כשושן הבירה שנגזר עליהן להשמיד להרוג ולאבד. וראו אור גדול שנצמח להם גואל וגאלם זה מרדכי שנאמר (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך. ומה כתיב אחריו (שם טז) ליהודים היתה אורה:
Theme 5 - We Crave Fear/Awe of the Divine
...משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך...השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות להתעדן באהבתך ויראתך...
עִבְד֣וּ אֶת־ה׳ בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃
worship the LORD in gladness; come into His presence with shouts of joy.
עִבְד֣וּ אֶת־ה׳ בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃
Serve the LORD in awe; tremble with fright
״עבדו את ה׳ בשמחה״ (תהלים ק ב) וכתיב (תהלים ב יא) ״עבדו את ה׳ ביראה״. הא כיצד? אם אדם שמח מאד יזכור לו יום המיתה זהו ביראה, ואם הוא עצב ישמח לבו בדברי תורה...
It is written, “Serve the Lord with gladness” (Ps. 100:2) and “Serve the Lord with fear” (Ps. 2:11), but how so? (both fear and gladness?) If a man is over-joyful, let him recall the day of death, this is fear. If he is sad, let him rejoice his heart with matters of the Law...
יראה Level One - פשוטו כמשמעו, fear of death. (Fear)
אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע...אִם נִצְּחוֹ מוּטָב, וְאִם לָא יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה...אִם נִצְּחוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע...אִם נִצְּחוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה...
...Rabbi Levi bar Ḥama said that Rabbi Shimon ben Lakish said: One should always incite his good inclination against his evil inclination...If one succeeds and subdues his evil inclination, excellent, but if he does not succeed in subduing it, he should study Torah...If he subdues his evil inclination, excellent; if not, he should recite Shema...If he subdues his evil inclination, excellent; if not, he should remind himself of the day of death...
אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ...הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
Antigonus a man of Socho...used to say: do not be like servants who serve the master in the expectation of receiving a reward, but be like servants who serve the master without the expectation of receiving a reward, and let the fear of Heaven be upon you.
ויהא מורא שמים עליכם. לעבוד את ה׳ מיראה ומאהבה כעבד שעובד רבו מפני גדולתו ומעלה על דעתו שיכול לעונשו ונמצא משמשו מיראה לא מפני יראתו מן העונש אלא מפני גדולת הרב שיש בידו לענוש:
"and may the fear of Heaven be upon you": To serve God from fear and from love, like a servant that serves his master because of his greatness and [also] keeps in mind that he can punish him. And it comes out that he serves him from fear - not because of his fear from the punishment, but [rather] because of the greatness of the master, whereby he has the ability to punish.
...היראה שהזהיר עליה הוא ליראה מצד גדולתו ית'...כך נ"ל:
...The “fear” referred to here is awe of His greatness...so it seems to me.
יראה Level Two - awe of the greatness of the Master's ability to punish. (Awe)
...היראה הזו שהזהיר עליה קרובה לאהבה היא, שלא אמר: ״ויהי מורא גיהינם עליכם״, אלא: ״ויהי מורא שמים עליכם״, כמו מי שירא לעבור על דברי אוהבו מרוב אהבתו אותו, לא מיראת נקמה...
יראה Level Three - fear of disappointing a loved one. (Relationship)
הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ". וְנֶאֱמַר (דברים ו יג) "אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ תִּירָא". וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים מב ג) "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי". וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וִיפַחֵד וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת...
It is a mitzvah to love and fear this glorious and awesome God, as [Deuteronomy 6:5] states: "And you shall love God, your Lord" and, as [Deuteronomy 6:13] states: "Fear God, your Lord." What is the path [to attain] love and fear of Him? When a person contemplates His wondrous and great deeds and creations and appreciates His infinite wisdom that surpasses all comparison, he will immediately love, praise, and glorify [Him], yearning with tremendous desire to know [God's] great name, as David stated: "My soul thirsts for the Lord, for the living God" [Psalms 42:3].
When he [continues] to reflect on these same matters, he will immediately recoil in awe and fear, appreciating how he is a tiny, lowly, and dark creature, standing with his flimsy, limited, wisdom before He who is of perfect knowledge...