(ה) וַיַּ֣רְא יהוה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
יהוה saw how great was human wickedness on earth—how every plan devised by the human mind was nothing but evil all the time.
"וַיַּ֣רְא יהוה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם" (בראשית פרק ו פסוק ה). אמר רבי יצחק, "יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם" והוא לומד את זה מהפסוק שלנו ש ״רַק רַע כׇּל הַיּוֹם״ (בראשית ו, ה) שכל היום כולו מחשבתו וחפצו לרע (ביאור שטיינזלץ).
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק רַע כׇּל הַיּוֹם״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ״, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹזֵר לוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ״.
Rabbi Yitzḥak said: A person’s inclination overcomes him each day, as it is stated: “Only
רבי אליעזר פאפו מסביר לנו בספרו הפלא יועץ מה הכוונה שמחשבת לבו רק רע? "רק לשון מעוט, וזה גם כן הוא כשיש בו לחלוחית של חיות שלא נשקע כל כך באותה עברה, אבל אם הרגל בה נעשה לו כהתר, ולבבו עליו לא יכאב כי יש את לבבו מתי תבוא לידו פעם אחרת ויעשנה". ולעניות דעתי הכוונה בכך שהוא בכלל לא עושה תשובה בגלל שאין לו חרטה גמורה על העבירות שהוא עושה בגלל "שתכף שעשה דבר שלא כהגן והלך ממנו היצר הרע תכף מתחרט מעט ואומר, הלואי שלא עשיתי, יותר טוב היה כאלו גם עכשו הוא טוב, אבל יותר טוב היה אם לא היה עושה. וזה מחמת שהיצר הרע מקטין העברה וממעטה בעיניו". ובכך אנו מבינים מה הכוונה שכולו מחשבתו וחפצו לרע, שאפילו מתי שמתחרט קצאת על מה שהוא עשה הוא עדיין חושב שהוא עכשיו טוב.
חרטה - עקר התשובה היא החרטה גמורה שיתחרט על מה שעשה שלא כהגן כמי שמתחרט על שהרג בנו יחידו בכעסו או בשכרותו, ואם יכול להחיותו כל אשר בכחו לעשות יעשה. והן אמת שגם הרשעים מלאים חרטות, שתכף שעשה דבר שלא כהגן והלך ממנו היצר הרע תכף מתחרט מעט ואומר, הלואי שלא עשיתי, יותר טוב היה כאלו גם עכשו הוא טוב, אבל יותר טוב היה אם לא היה עושה. וזה מחמת שהיצר הרע מקטין העברה וממעטה בעיניו כמו שפרשו המפרשים על פסוק (בראשית ו ה) וכל יצר מחשבת לבו רק רע. רק לשון מעוט, וזה גם כן הוא כשיש בו לחלוחית של חיות שלא נשקע כל כך באותה עברה, אבל אם הרגל בה נעשה לו כהתר, ולבבו עליו לא יכאב כי יש את לבבו מתי תבוא לידו פעם אחרת ויעשנה:
אנו רואים בהמשך הגמרא במסכת סוכה (הגמרא הבא מופיעה אם ביאור שטיינזלץ), אמר ר' שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהלים לז, לג) ו"רשע" זהו הרשע הפנימי שבלב, ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו לאדם בכך שנתן לו יצר טוב — אינו יכול לו להתגבר, שנאמר: "יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" (תהלים לז, לב).
רע כל היום" (בראשית ו, ה) שכל היום כולו מחשבתו וחפצו לרע. אמר ר' שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהלים לז, לג) ו"רשע" זהו הרשע הפנימי שבלב, ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו לאדם בכך שנתן לו יצר טוב — אינו יכול לו להתגבר, שנאמר: "יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" (תהלים לז, לב).
מכאן אנו יכולים ללמוד מסר אדיר ש "יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם" אבל הקדוש ברוך הוא עוזר לאדם להתגבר בכך שנתן לנו יצר טוב. ועל כך לעניות דעתי אנו מבקשים כל יום בתפילה "הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה" - שהקב"ה יעזור לנו להתגבר על היצר ולעשות תשובה. ואם הגענו לידי כך שלא הצלחנו להתגבר על היצר אנו גם כן מתפללים שיצר הרע לא יצליח להקטין העברה ולמעטה בעינינו (כדי שנוכל לחזור בתשובה).
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
Cause us to return, our Father, to Your Torah and bring us near, our King, to Your service; and bring us back in whole-hearted repentance before You Blessed are You, Adonoy, Who desires penitence.