של מי השבת הזאת? זמן וזהות במקרא ובספרות בית שני

(א) וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃ (ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ (ג) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}

Genesis 2:1-3

(1) The heaven and the earth were finished, and all their array. (2) On the seventh day God finished the work that had been undertaken: [God] ceased*ceased Or “rested.” on the seventh day from doing any of the work. (3) And God blessed the seventh day and declared it holy—having ceased on it from all the work of creation that God had done.

שמות ל״א:ט״ז-י״ז

(טז) וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ (יז) בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ {ס}

Exodus 31:16-17

(16) The Israelite people shall keep the sabbath, observing the sabbath throughout the ages as a covenant for all time: (17) it shall be a sign for all time between Me and the people of Israel. For in six days יהוה made heaven and earth, and on the seventh day [God] ceased from work and was refreshed.

ישעיהו נ״ו:ו׳-ז׳

(ו) וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהֹוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כׇּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ (ז) וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃

Isaiah 56:6-7

(6) As for the foreigners
Who are joined to GOD,
To render service,
And to love GOD’s name,
To be devoted servants—
All who keep the sabbath and do not profane it,
And who hold fast to My covenant— (7) I will bring them to My sacred mount
And let them rejoice in My house of prayer.
Their burnt offerings and sacrifices
Shall be welcome on My altar;
For My House shall be called
A house of prayer for all peoples.”

ספר היובלים, פרק ב' (בתרגום כנה ורמן, הוצאת יד יצחק בן-צבי)

ויכל מלאכתו ביום הששי כול אשר בשמים ובארץ ובימים ובתהומות ובאור ובחושך ובכול. ויתן לנו אות גדול את יום השבת אשר שבת בו מכול מלאכתו ויקדשו ויברכו. ויצו אותנו למען נהיה עושים ששת ימים מלאכה ונהיה שובתים ביום השביעי מכול מלאכה. ויאמר לנו ונשבותה ביום השביעי ונברך בו את בורא כול. לכול מלאכי הפנים ולכול מלאכי הקודש שני המינים האלה אמר לשבות עמו בשמים ובארץ, ויאמר לנו הנה אני מבדיל לי עם בתורך עממי ואקדש אותם לי ואברכם והיו לי לעם ואני אהיה לאלוהיהם. ואבחר בזרע יעקב מכול אשר הכנותי וכתבתיו לי לכן בכור וקדשתיו לי לעולם ועד ואת היום השביעי אתן לו אות לשבות בו ולברך את בורא כול אשר נתן אותו סגולה מכול הגויים ולהיות יחד עמנו שובתים. ומעשה מצותיו יעלה ריח ניחוח אשר ירצה לפניו כול הימים. (‏23) שנים ועשרים ראשי אנשים מאדם עד אליו ושנים ועשרים מיני מעשה נעשו עד היום השביעי. זה ברוך וקדוש וזה ברוך וקדוש וזה עם זה נעשו יחד לקדושה ולברכה, (‏24) וינתן זה לזה ולזה להיות קדושים וברוכים כול הימים.

מגילת ברית דמשק, טור יא

אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום השבת...

אל ישבות איש במקום קרוב לגוים בשבת...

פילון האלכסנדרוני, על החוקים לפרטיהם, ב [תרגום: סוזן דניאל-נטף]

[...] מתוך שבני-חורין נוטלים לפרקים על עצמם את שירותי העבדים, ולמשרתים ניתן ליהנות מחופשה, יש שחיי האדם יתקדמו לעבר מעלת המידות המושלמת [...] אמנם המשרתים מטבע ברייתם הם בני-חורין - הרי אין לך אדם שמטבע ברייתו הוא עבד - ואילו בעלי-חיים הם חסרי התבונה, שהוכנו לשימוש הדם ולשירותו, להם מעמד של עבדים [...] הרי אפילו השור [...] אינו נרתם בעולם, והוא חוקג את יום הולדתו של העולם. אכן פרושה בכול קדושת היום.

סידור ספרד, לשלש רגלים, תפילת עמידה לשחרית, מנחה וערבית של ג' רגלים ל״ג

(לג) וְהַשִּׂיאֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ. לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן. כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ: (לשבת אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ:) קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. (לשבת בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן. (לשבת שַׁבָּת וּ) מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ (לשבת הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִּים:

Siddur Sefard, Holidays, Maariv, Shacharit & Mincha Amidah 33

...

ביצה י״ז א:ג׳

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא: ״מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַשַּׁבָּת וְהַזְּמַנִּים״. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ שַׁבָּת יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁי לֵיהּ? וְהָא שַׁבָּת מִקַּדְּשָׁא וְקָיְימָא. אֶלָּא אֵימָא: ״מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים״. אָמַר רַב יוֹסֵף: הֲלָכָה כְּרַבִּי, וְכִדְתָרֵיץ רָבִינָא.

Beitzah 17a:3

A tanna taught a baraita before Ravina with a slightly different reading: He concludes the blessing with: Who sanctifies the Jewish people, Shabbat, and the seasons. Ravina said to that tanna: Is that to say that the Jewish people sanctify Shabbat? Isn’t Shabbat already sanctified from the six days of Creation? Every seventh day is automatically Shabbat, without the need for any declaration on the part of the Jewish people. Rather, amend it and say as follows: Who sanctifies Shabbat, the Jewish people, and the seasons, as the Jewish people indeed sanctify the New Moon and the Festival days. Rav Yosef said: The halakha with regard to the conclusion of the blessing is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and as the difficulty was resolved by Ravina.

ביאור שטיינזלץ על ביצה י״ז א:ג׳

תני תנא קמיה [שנה חוזר המשניות לפני] רבינא נוסח זה: "מקדש ישראל והשבת והזמנים". אמר ליה [לו] רבינא לאותו תנא: אטו [וכי] את השבת ישראל מקדשי ליה [הם שמקדשים אותה]? והא [והרי] השבת מקדשא וקיימא [מקודשת ועומדת] מששת ימי בראשית, שכל יום שביעי הוא מעצמו שבת, ואין השבת מתקדשת על ידי החלטת ישראל. אלא אימא [אמור, תקן] בנוסח זה: "מקדש השבת, ישראל והזמנים", שאכן ישראל הם המקדשים את הזמנים — ראשי חדשים ומועדים. אמר רב יוסף: הלכה כרבי לענין סיום הברכה, וכדתריץ [וכפי שיישב, קבע] רבינא.

Steinsaltz on Beitzah 17a:3

...